לאומי: הלבנת פנים ברבים

בנק לאומי יודע שבנקים לא נראים טוב בשנים האחרונות. הם מעסיקים עובדי קבלן, מסתכסכים עם פישר על עמלות, מעמיסים עמלות על אוכלוסיה חלשה בצורה לא שווה ועוד בעיות. הם שפכו בזמנו כמעט 15 מליון ש"ח על שינוי הלוגו שלהם, ואני קורא שהם שפכו עוד סכום של 12-14 מליון על קיצור שמם מ"בנק לאומי" ל"לאומי", אבל עכשיו הם צריכים להראות כטובים ומיטיבים עם העם, ושלא כל הכסף נשפך סתם, אז הם הודיעו בהרבה רעש וצלצולים שהם תורמים מליון ש"ח.

מליון אחד עלוב. לעומת רווחים של מאות מליונים. אני תוהה אם יש אפילו בכיר אחד בבנק שעלות השכר שלו פחות ממליון ש"ח.

שלא תבינו לא נכון, ברור לי שמליון ש"ח נשמעים כהרבה כסף לאדם בודד שמשתתף בתוכנית חידונים או ריאליטי, אבל זו טיפה בים מרווחי הבנק, וממילא התרומה הזו תלך כולה לעמותות המוכרות לצורך מס כך שזה אפילו לא כסף של הבנק, אלא כסף שאחרת היה הולך לרשות המיסים. הבנק השקיע 100-200 אלף ש"ח בקמפיין קטן, בתקווה להלבין (מלשון white wash) את פניו בציבור, ויצא שהוא מלבין יותר את פני העמותות.

למי שלא בענינים, לאומי הודיעו על תחרות בין העמותות לקבל את המליון. הם לא יתנו את הכסף למטרה ×”×›×™ נעלה או לעמותה שהכי בצרות, הו לא… הם ידרשו מהדלפונים לשחק לפניהם, כל אחת מחמישים העמותות צריכה היתה להפיק סרטון תדמית על חשבונה עם הסבר מה היא תעשה עם הכסף, ואז הקהל מצביע.

עד עכשיו זה עצבן אותי, הגבתי על זה פה ושם ובין השאר בפוסט בנושא בעבודה שחורה, אבל היום איתי אשר הפנה את תשומת ליבי שאפילו לא מדובר במליון ש"ח לעמותה אחת, אלא שהסכום נפרס דק לכל חמישים העמותות. הפרס הראשון ב"כוכב נולד" המעליב הזה הוא 200,000 ש"ח. פחות מעלות השכר של שנה אחת לעובד קבוע לעמותה הקטנה, המינימום בשביל לעשות גיוס כספים בצורה רצינית, שלא לדבר על הרמת פרויקטים כראוי.

אני לא אומר לכם להחרים את ההצבעה – העמותות האלו עושות עבודה חשובה, ומגיע להם שיכנס להם כסף שאחרת ×”×™×” הולך בוודאי לעוד תחמושת או "מיוחדים" לאברכים, אני רק מבקש מכם שלא תתנו ללאומי יותר קרדיט על הענין ×”×–×” ואל תשטפנה עיניכם כאילו בנק לאומי הוא בנק נדיב, חברתי ופזרן יותר מהאחרים. אין לי ספק שהם והבנקים האחרים תורמים לעמותות גם מעבר לזה ולו ×›×™ ×–×” משתלם להם מבחינת מיסים, אבל אני לא רואה אף אחד שמוזיל את הענין לתחרות כל כך מביכה ומרגיזה. אני לא מצטרף לקריאה להחרים את המבצע ×”×–×”, אני אומר לכם שאל תתביישו לסחוט את כל הכסף שהבנק מחלק, אבל אל תחסכו מהם ביקורת בתגובות על ריביות ועמלות מוגזמות, על העסקת עובדי קבלן, על הסכום הנמוך ועל התהליך המביך עד מעליב של תחרות שכזו. את שלושת התגובות שהשארתי להם בדף היוטיוב שלהם מחקו, אבל ×–×” אומר שמישהו קורא את התגובות. לכו על ×–×”.

13 תגובות בנושא “לאומי: הלבנת פנים ברבים”

  1. עירא, הויכוח שלך עם הבנק צריך להיות מוגבל לסכום הכסף שהם הולכים לתרום לעמותות.

    לדעתי, עניין התחרות בין העמותות הוא מאוד לעניין.

    כל עמותה צריכה כל פעם להצדיק את הכסף שתורמים לה. כל עמותה צריכה כל פעם להוכיח שהם באמת מנצלים את הכסף שהם קיבלו כדי לשפר את העולם בדרך שהם התחייבו לה.

    הסיבה שבגללה מממנים עמותות ע"י תרומות ולא ע"י מיסים היא מפני שלא רצוי שהפוליטיקאים יחליטו בשבילנו איפה כדאי לשפוך את הכסף שהם גובים מאיתנו כמיסים. אנו רוצים להחליט בעצמנו מה לעשות עם הכסף שלנו – אם אנו מעדיפים להלחם בסרטן או לשפר את תנאי חייהם של מאותגרים שכלית, או שמא אנו רוצים לקדם את ספורט הג'ודו בחבל הערבה ואילת.

    אם לא היה כל העסק עם תרומות ותחרות כדי לקבל תרומות, והעמותות היו מקבלות כספי מיסים – אתה חושב שלא היתה תחרות מכוערת? אדרבא, היתה תחרות עוד יותר מכוערת – על חסדם של הפוליטיקאים למיניהם.

  2. בשביל זה בקרנות שאליהן פונות העמותות יש אנשים שתפקידם לעבור על הדוחות הכספיים והתקדמות הפרויקטים כדי להחליט אם המטרה ראויה ומה הוא הסכום המתאים לתת. המוני עמשראל שבאים להצביע ביוטיוב אינם רואים את כל זה, הם מתלהבים מסרט תדמית X או Y ומצביעים בסוף לפי מי שהם מכירים מראש ואוהבים.

  3. אני מסכים עם הביקורת. במסווה של תרומה חברתית, גופים נוהגים באופן מכפיר כלפי החברה. כלל ידוע הוא שגוף תמיד תורם לאותם התחומים שהוא הכי פוגע בהם. אחת הדוגמאות המובהקות – קרן ביל ומליסה גייטס תורמת חיסונים עובר ילדים ביד אחת, וביד השניה משקיעה כספים בחברת shell שאסדות הקידוח שלהם הורגים את אותם ילדים בזיהום.
    אגב, מוסד עמותת הצדקה הוא מוסד בעייתי בפני עצמו. הוא נכנס למקום שבו המדינה צריכה לתפקד, אך רבות מהעמותות הללו מושכות מכספי התרומות לעצמן על סף השחיתות.

  4. על השקעת קרן גייטס בנפט עוד לא שמעתי, זה נשמע לי קצת הזוי, אבל אם כל רווחי הנפט מושקעים ע"י המלכ"ר בבריאות אז זה הרבה יותר ממה שממשלות עושות.

    אני לא מסכים איתך לגבי עמותות. אנשים רוצים להתנדב וצריך לאפשר להם את זה. לא הכל ממשלה צריכה לקחת על עצמה (למשל, עמותת המקור או איגוד יצרני החסה בשטחים). אני מתאר לי שאתה לא מדבר על עמותות שמחלקות "כספי צדקה" כי זו מדיניות סעד ולא מדיניות רווחה ולזה אני אכן מתנגד.

  5. הסיפור של השקעות בחברת shell הם מ 2007

    מסתבר שאנשי הכספים שמנהלים את המיליארדים לא לקחו בחשבון שהם עושים זאת לקרן פילנטרופית ולא הפעילו קריטריונים אתיים (כמה מפתיע – אנשי כספים שוכחים מאתיקה – ממש קשה להאמין)
    מאז הקרן פרסמה שינויי מדיניות.

    מי שמעוניין בפרטי ההשקעה הנוכחית, אפשר לראות בדוחות הכספיים שלהם:
    http://www.gatesfoundation.org/about/Documents/bmgft-2009-990-pf.pdf

    בעמוד 14 אפשר לראות ש shell לא שם.

  6. אני התייחסתי לעמותת הצדקה. "המקור" היא דוגמא קלאסית לעמותה חיובית, מאחר שאין מקבלי שכר. אבל עמותת רבות הן שם נרדף לשחיתות, עיין ערך "מגן דוד אדום" או "קרנות המחקר" של בתי החולים.

    כאשר גופים מגלגלים סכומים גבוהים ואין עליהם כל פיקוח או בקרה שחיתות היא פועל יוצא טבעי. כאשר המדינה מתנערת מהאחריות שלה כלפי השכבות המוחלשות, צמיחה של עמותת כאלו היא נגזרת טבעית. אך יותר מכך, כפי שציינתי זהו כלל אצבע שחברות תורמות למי שהן מזיקות הכי הרבה, והרבה פחות מהיקף הנזק שהן גורמות. לא סתם מיקרוסופט משקיעה בפוריקטים חינוכיים ויצירתיים :).

  7. ואתה טוען שאם מגן דוד אדום היתה שרות ממשלתי לא היתה שם שחיתות, אני מבין?

    רם און, אני אוהב ומעריך אותך, אבל אתה קפצת כאן לקלישאות יותר ממני אפילו.

  8. בשום מקום לא אמרתי (עדיין) שעדיף שירות ממלכתי. בנתיים, רק כתבתי שעמותת משמען ביותר מדי מקרי שחיתות ושהפקרת תחומי הרווחה על ידי המדינה מגדילה את השחיתות. לא במובן שהמדינה צריכה לחלק אוכל, אלא שהיא צריכה לדאוג לחינוך ראוי כך שאנשים יוכלו להתפרנס.

  9. רק לא הבנתי מה הקשר בין קרן מחקרים של בית חולים לבין עמותות.
    קרן המחקרים נועדה רק להרחיק ולווסת את מעבר הכסף מחברות התרופות אל הרופאים שמבצעים את המחקרים. זה גוף מימוני שלא מתחזה למשהו אחר. אני לא יודעת אם הן מספיקות, כי גם ככה יש הטיה לטובת החברה שמבצעת מחקר, אבל זה בהחלט עדיף על המצב בו הן לא קיימות ואין פיקוח על התקציב הזורם הישר לקופת המרפאה/מחלקה או גרוע מכך – כיס הרופא.

  10. ולנסיה, אני מאוד שמח שלא הבנת את הקשר, זה אולי משום שמעולם לא היית צריכה לשלם 600 ש"ח ערבון עבור דיסק עם מידע מצינטור. אני יודע להעתיק דיסקים, אני משער שרוב האוכלוסיה לא עושה את זה. עד כמה שיודע, הקרן היא עמותה, וממה שזכור לי (ולא אטרח לחפש) היו מקרים שבהם המקומות הללו נמצאו כמושחתים. זה בעיקר מחליא, שאתה צריך לשלם כסף לקרן שכזו עבור תוצאות בדיקה שנערכה במתקני בית החולים.

  11. אני לא מכירה את הסיפור האישי שלך ולכן לא יכולה להתייחס אליו.

    עדיין אני לא רואה קשר בין תאגיד שמעורב בניהול כספי של אספקטים מסויימים בבתי חולים לעמותות ששמות לעצמן למטרה את שיפור החברה על פי ראות עינהן (גם אם הוא מוגדר כ"עמותה" מבחינה מנהלתית). יכול להיות שקיימת שחיתות בתאגיד הזה, אחרי הכל עוברים שם סכומי כסף גדולים, אבל למרות זאת המצב בו הוא קיים ומווסת את מעבר הכספים האלו עדיף בעיני על מצב בו כל רופא/מרפאה/מחלקה מקבל/גובה כל סכום ועושה בו כאוות נפשו בלי שום פיקוח. מה גם שהגוף הזה מבוקר ע"י מבקר המדינה*.

    בכל מקרה, נראה לי לא הוגן להעלות טענות על שחיתות בגוף מסויים סתם כי נראה לך, או כי לך אישית הייתה חוויה רעה שקשורה אליהם. אין לי שום רצון מיוחד להגן דווקא על קרן מחקרים, אבל התקפות צריכות להיות מבוססות נתונים ומידע, לא עלבון אישי.

    * מה שאומר שקל יחסית לחפש, גם אם קצת קשה לקרוא ביקורות עליו:
    http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=545&id=2&frompage=413&contentid=10197&parentcid=10195&filename=47.htm&bctype=2&startpage=14&sw=1280&hw=890
    והדבר הראשון שהמבקר מתלונן עליו הוא דווקא תמחור נמוך מידי של ניתוחים, שלא מעודד צוותים לבצע ניתוחים בשעות אחרי הצהריים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *