על ספקנות בעת מלחמה

ההלך עירום.

אני מדבר על הלך הרוח, ספציפית על הסכמת הרוב ברחובות ש"צריך למחוק\לשטח\לכבוש את עזה". אי אפשר להסתיר יותר את הדעות הגזעניות האלו בשכבת טיח. אני מדבר על הציוץ הזה של תומר וינר ועל המשפט "ניסים ואטורי מחרב את ההסברה שלנו". בפוסט הקודם אמרתי ששתי המילים הכי מוכרות בעברית היום הן "שלום" ו"הסברה" ולא בקונוטציה החיובית. ענתה בצדק טליה: "ההסברה בבירור לא עובדת. אולי כדאי שננסה שלום."

הסברה זו מילה שמזמן הבאישה, כי במקור משמעותה "לא מבינים אותנו נכון אז בואו נבהיר את עמדתנו", אבל ואטורי מבהיר היטב את עמדת רוב הקואליציה. אם "ההסברה" מספרת סיפור אחר שהוא לא העמדה המייצגת – אזי הסיפור הזה הוא דעת מיעוט במקרה הטוב, תודעה שקרית במקרה הרע. כשאמריקני או צרפתי אומר Hasbara הוא מדבר על פרופגנדה מהסוג הרע, זה הפך לשם גנאי ומשמעותו היא פשוט לשקר. העולם לא מאמין לביבי שפניו להסכם קבע עם הפלסטינים כבר שנים, עכשיו כבר לא מאמינים גם לצה"ל.

ולמי הישראלים בוחרים להאמין? בסקר של ד"ר גל יעבץ יוצא שרק 4% מהמשיבים טוענים שביבי הכי אמין. לצערנו רק 10% אומרים שהם הכי מאמינים לכתבים ואילו ב74% שלמים, זוכה לא טיקטוק ולא קושמרו אלא דובר צה"ל בעצמו, תא"ל הגרי.

לי כספקן זה מציק. אני משתדל לגוון את דיאטת המידע שלי. לסמוך מעט על זה ומעט על זה כדי לבנות תמונה אבל אני יוצא מכמה הנחות יסוד:

  • ביבי לא אמין כי הוא נתפס ביותר מדי סתירות ושקרים, ובכלל התנהגותו גם מאז השבת השחורה מערערת אמון.
  • דוברים מטעם (כולל צה"ל) לא אמינים בעיני כי תפקידם הוא מראש פרופגנדה, ודובר צה"ל בוודאות מדווח לנו מידע מסונן ומנוסח באופן מגמתי כדי לבלבל אויבים, לחזק את מורל החיילים ועוד רשימת אינטרסים שקודמים לאמת.
  • כתבים ישראליים כרגע מרגישים שגם אם חודשים הפעילו עליהם לחץ מהשלטונות יש להם המון גיבוי מהציבור לעשות את העבודה ההוגנת ביותר שהם יכולים, בלי לחסוך ביקורת מהממשלה ואפילו הצבא כשצריך. עדיין, הם יישארו ממלכתיים, לא ידברו נגד כיבוש, הפצצת אזרחים ושאר מרעין בישין.
  • כתבים של רשתות ערביות, אירופיות או ערוצי יוטיוב כגון דמוקרטיווי, JNS, TYT, Novara, ודומיהם יכולים להצרך אבל עם גרעין מלח ענקי שכן בחלקם נאמנותם לעקרונות על פני אמת אוביקטיבית בולטת. אפשר להכניס לדיאטת המידע אם חסר כיסוי לנושא אצל מקור יותר אמין אבל כדאי להשלים צפיה משני צידי הסקלה כדי לנסות לבטל את ההטיות.
  • ארגונים עם הטיות חזקות יותר או פחות: ארגוני או"ם השונים (שאינם בכיס החמאס כמו UNRWA), אמנסטי, בצלם – לקחת נתונים אם אין מקור אחר ולתת פחות משקל לפרשנות בהתאם לנושא.
  • הרבה נתונים יישארו חסרים כי לצבא או לחמאס או לפלסטינים עדיף שהנתונים האמתיים או הבלתי מבוססים לא ידווחו בזמן הקרבות.
  • יש גורמים שממש כדאי להקשיב להם, אנשים חכמים שרואים ויודעים להציג זווית ראייה רחבה יותר, ולא לדחוף דעה אישית על נושאים בהם הם לא מומחים או שאין להם מידע. אלו לרוב לא האנשים לקבל מהם את החדשות הרציפות כמובן, אלא לראות ראיונות שלהם, כמו סלאבוי ז'יז'ק, יובל נוח הררי, המומחים של INSS, תום פרידמן, איאן ברמר וכדומה.
  • בתחתית הרשימה אנשים שאין מה להקשיב להם אלא אם רוצים להתעצבן: פוקס ניוז, פירס מורגן, ערוץ 14, ג'ו רוגן, טאקר קרלסון וכל מי שאתם עוד מניחים שנכנס לרשימת ההזויים הזו.

עד כמה שאוהבים לרדת בימינו על CNN בארצות הברית, הם מצליחים לתת תמונת מצב די מאוזנת יחסית, יותר ממה שמתיימרים BBC ואחרים להראות. הישראלים גילו פתאום את ג'ייק טאפר, שטורח להציג תמונה אוהדת ישראל (טוב נו, יהודי ואמריקני) למרות שאינו חוסך ביקורת מביבי וימינה לו. אני לא צופה אדוק של הרשת אז אני לא יודע לומר עדיין עד כמה נקודת המבט שלו ביקורתית או סלחנית לפלסטינים. אבל הנה איך שהוא מעביר נקודת מבט שלא חוסכת ספקנות מהסרטונים של דובר צה"ל ונכנסת ללא רחמים בסמוטריץ' ובן-גביר על ליבוי והתגרות.

מהצד השני, הנה ערוץ נובארה מדיה השמאלי שמתקיף את ישראל יום יום ללא רחם ולא מזמין כמעט אף פעם דעה נגדית לשולחן, אלא אם זה פופוליסט שקל להם לפרק את טיעוניו, אני לא נותן להרבה מהסרטונים שלהם משקל רב מדי אבל צופה מדי פעם כי יש והם מאירים על נקודות עיוורות של דיווחים אחרים. הנה הם נכנסים בסרטון שפותח את הקטע של טאפר למעלה ביתר פירוט (הפעם לשם שינוי הBBC עשה עבורם את חצי העבודה).

שאלות פתוחות

לאור ההנחות שפירטתי למעלה אפשר לנסות לבנות תמונת מצב, ועדיין יהיו חוסרים. אני למשל אשמח לדעת יותר לגבי השאלות הבאות, למרות שאני מניח שיש סיבות שהתשובות האלו פוגעות באסטרטגיה של צה"ל איכשהו, אבל יום אחד אני ממש אשמח לגלות.

  1. כמה אזרחים וכמה חמסניקים מתו בידי צה"ל? היו המון דיבורים על "תגובה סבירה ביחסיותה" אז חשוב לדעת אם מתו 3 אזרחים על כל חייל חמס או שלושה חמסניקים לכל אזרח.
  2. הפצצנו זרחן לבן או לא? ואם כן למה? אם יש רשימה סגורה למצבים שמותר להשתמש בחומר הזה למה היא סודית?
  3. האם יש מישהו בצה"ל מעריך שבאמת רוב או אפילו חצי מהחטופים יחזרו בחיים?
  4. לפני הכניסה לבית החולים, צה"ל טען שהוא מקיף את שיפא, לא יורה פנימה, מתעד יציאת מחבלים מהמתחם וחזרתם פנימה, משאיר את החזית המזרחית פנויה לכניסה ויציאה של צוות ומטופלים, ונמצא בקשר עם ההנהלה. באותו זמן מי שקרא את הטוויטר של "רופאים ללא גבולות" ואחרים התרשם שבית החולים מופגז, חדרי ניתוח יצאו מכלל פעולה, שנותרו 7 מנתחים בחיים מתוך כ־50 וכל מי שמתקרב לחלון חוטף כדור. לאיזה צד יותר קרובה האמת?
  5. מה התוכניות לדרום הרצועה, איפה שמעריכים שרוב החטופים מוחזקים? האם גם אותה ישטחו?
  6. מי אמור לשקם את כל הבניינים והתשתיות ההרוסות ועל חשבון מי? ישראל אפילו לא בונה מספיק נדל"ן בר השגה לאזרחים, מה אם יפול עלינו הנטל לממן את הפיצויים לבניה מחדש?

וזו רק רשימה חלקית מהשבוע האחרון. יש פרטים מעורפלים, יש אמיתות ברורות שיתפוררו בהמשך. למשל בשבוע הראשון אמרו שרצחו 40 תינוקות בכפר עזה, שערפו לרובם את הראש, המספרים המזעזעים האלו צוטטו על ידי ביידן ואנשיו, ואני כמובן לא אחד שרץ לחפש סרטוני סנאף בטלגראם. אבל הציק לי אז בדקתי. יש עמוד לזכר הנופלים בהארץ, יש טבלה אצל טמקא, איפה התינוקות? מיינתי את הטבלה לפי גילאים, יש רק תינוקת אחת מתחת גיל שנה, סה"כ שמונה מתחת גיל 10 ומהם 1 נהרג מקסאם ואחת מדום לב. אז 6 פעוטות ותינוקות אם נמתח את זה, לא 40 תינוקות. למסקנה דומה הגיעה הכותבת של סנופס.

ראש טבלת הנרצחים של טמקא כשממיינים לפי הגיל

ולמה חשוב אם זה נכון או לא? אחד כי על סיפורי הזוועה האלו גייסנו תמיכה בין לאומית, וכשאחד מתפורר מתחילים לחשוד באחרים. למה לספר שקרים כשהאמת מספיק גרועה? עכשיו מוצדק לגמרי להטיל ספק כשחודש אחרי אנחנו מתלוננים שהיו מקרי אונס ואף ארגון נשים לא מוקיע, כי צעקנו זאב זאב יותר מדי פעמים. עכשיו כל המהלך המלחמתי והמדיני חוטפים ביקורת, חופרים לנו בדבריו של דובר צה"ל, לא מקבלים את בקשותינו להסיר לבתי החולים את סטטוס ההגנה כי לא מאמינים לנו יותר (מלבד האמריקאים והגרמנים אולי) שיש מתחתם בסיסי מחבלים.

חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית או חשיבה חדה זה לא סתם להטיל ספק בהכל, זה לבנות תמונת אמת כמו שבונים תזה מדעית, מחפשים איפה יש סתירות לא סגורות בקצוות, כדי שכל התמונה תתחבר. לצערי לא מלמדים את זה בבתי ספר ברוב העולם. בחודש האחרון יוצאים המון צעירים אמריקניים ובריטיים להפגנות בעד הפלסטינים אבל חוזרים על ססמאות "מהים עד הנהר" שמשמעותן רצח עם או לפחות טיהור אתני. השלב הבא היה גילוי המניפסט "מכתב אל אמריקה" של בין לאדן, מה שכמה טיקטוקריות קראו לו "האמת שהסתירו ממני" ותיארו משבר קיומי ומיטוט כל יסודות האמונה שלהן. נו באמת. האם כל כך קל להשפיע על צעירים? אין שום אתוס מאחד מלבד שחור ולבן, עבדים ומשעבדים, כובש ונכבש? אין מצבים יותר מורכבים ועובדות היסטוריות? אז מצד אחד כן, די קל להשפיע, ואפשר לראות ישראלים ויהודים בארה"ב מתחמשים להגנה, עסקים חוטפים חרמות ואלימות נגד סטודנטים, ומצד שני אני עדיין מתקשה מאוד להאמין שכל כך הרבה משתכנעים פתאום מבין לאדן. כששרשרת המשפיעניות טוענות למשבר קיומי, זה כמעט נשמע כמו תסריט כתוב. אולי זה מבצע "דגל שקרי" להנדסת תודעה? האם מישהו שמע על התפתחויות בנושא מאז אותן 48 שעות שבהן הסיפור התפוצץ בחדשות? הגארדיין אמרו שהיתה קפיצה בגישות למסמך, אבל אחרי שהעיתונאי יָאשַר עָלִי פרסם את היסטריית הטיקטוק היתה קפיצה פי חמישה. מה מאז? נרגע? נעלם? החמיר? שקט. עברו להזדעזע ממשהו חדש.

האמריקנים כבר כמה שנים טוענים שטיקטוק משחקת באלגוריתמים שלה, אולי זו ממשלת סין עצמה שמשחקת שם בחשיפה למסרים? אלו לא חדשות, הנדסת תודעה מכוונת היא שיטה ישנה. הנה ראיון בן 40 שנה עם מומחה סובייטי שערק למערב שמתאר איך רוסיה עושה את זה למערב (תודה לגיא ששלח):

למי שמעוניין בראיון המלא (80 דקות) הנה עותק. אבל קחו עם גוש מלח כי יש הטוענים שיורי בזמנוף זייף את הקשר שלו והידע שלו על שיטות ה־KGB. הוא לא המציא משהו שלא כתוב אצל סון דזה ב"אמנות המלחמה". אז שוב חזרתי לשאלות של למי להאמין…

אבל האם זה בכל זאת לא בלתי סביר? הררי מחקרים שמראים שאלגוריתמים של יוטיוב ופייסבוק מכניסים אנשים ל"מחילות ארנב אידאולוגיות" ויוצרות חדרי תהודה אידאולוגיים שממסכים שיח רב צדדי ומקצינים דעות – כל אלו בכיוון הנכון, והמערכות שמנסות להלחם בזה לא מספיק יעילות, והמעט שהיו בטוויטר נתלשו ונזרקו על ידי מאסק. אבל האם אצל טיקטוק זה קורה בכוונה? האם התחרות של סרטי תמיכה בפלסטינים/חמאס/ישראל מוכרעים על ידי איכות הסרטים ותגבור התעבורה על ידי פעילים או שמא ממשלת סין עם יד על המאזניים? אם זה המצב אז למה בכלל לנסות להלחם על נרטיבים (לא על אמת אפילו) בפלטפורמה שמקדמת רק צד אחד במקרה הטוב, או מעדיפה לקדם בלבול, פערים וסכסוך בין שני הצדדים כדי לקדם בכלל את האינטרסים של איזה צד שלישי?

זהו, אני חושב שגירדתי את פני השטח. מידע אמין זה מצרך קשה להשגה ביומיום, וקשה שבעתיים בזמן מלחמה. שמרו על שיח הגיוני ואל תתפסו להגזמות, ובעיקר השתדלו לגבש עמדה על בסיס רעיונות בני קיימא ולא לפי העמדה של סלבריטי או ידיעת חדשות אחת או שתיים. חייבים גם משהו קבוע בחיים, אז צאו מאתרי החדשות ונסו לקיים כמה ריטואלים בריאים אחרים, עדיף עם עוד אנשים.

מאחל לכולנו לשמור על בריאות ושפיות, לזמנים טובים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *