מה אתם אומרים, ביומטרי או לא ביומטרי?

מבקרת משרד התחבורה חזרה סוף סוף אל דורון בתגובה למכתב ששלח להםמכתב שלי אולי יענו לי בנפרד). והרי תגובתם עם הדגשות שלי:

לכבוד
מר דורון אופק
באמצעות דוא"ל:
doron (at) ofek.biz

א.נ,

הנדון: תלונתך בנושא מאגר התמונות של משרד התחבורה
סימוכין: מכתבך מתאריך 27/3/2010
מכתבה של מרכזת תלונות ציבור, גב' מזל אלבלה, מתאריך 13/4/2010

1. במכתבך אשר בסמך טענת, כי משרד התחבורה מנהל מאגר תמונות ביומטרי.

לטענתך, הובא לידיעתך מכתבנו למר עירא אברמוב, לפיו מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו ביומטרי. במקביל, הובא לידיעתך מכתבה של עו"ד נגה גודלניק מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה, אשר השיבה בנושא לאגודה לזכויות האזרח. בתשובתה ציינה עו"ד נגה גודלניק, כי אכן מדובר במאגר ביומטרי, כפי שהנך טוען.

2. כפי שציינו במכתבנו למר עירא אברמוב, וכפי שעלה מבדיקה נוספת שערכנו בנושא בעקבות מכתבך, הצילום לרשיונות הנהיגה הנו צילום רגיל, אולם בסטנדרט אשר יאפשר בבוא היום, אם הדבר יאושר חוקית, להשתמש בו באופן ביומטרי.

3. לעניין מכתבה של עו"ד נגד גודלניק – מבירור אשר ערכנו מולה עולה, כי מכתבה התבסס על מידע מוטעה אשר הופיע בפרסומים של צוות היישומים הביומטריים לממשלה. מבדיקה נוספת שערכה בנושא עלה, כי מאגר התמונות של משרד התחבורה אכן אינו ביומטרי, ולכן גם לא ניתן להפעיל לגביו יישומים ביומטריים.

4. לנוכח האמור לעיל, אנו מסיימים את הטיפול בתלונתך.

בכבוד רב,

לימור קופרמן
מרכזת ביקורת פנימית
ותלונות הציבור

העתק: ס. ליועמ"ש – עו"ד חוה ראובני
ע. ליועמ"ש- עו"ד נגה גודלניק

העתק:
מר עירא אברמוב

שמעתם? מידע מוטעה! ברלינסקי הטעה בטעות את עו"ד גודלניק. באותה נשימה (כמעט) אומרים לנו שהתמונה בתקן שמאפשר יישום ביומטרי עתידי, בעברית אצלי בראש זה אומר "בתקן ביומטרי"…

למעלה מזה, תקן המאפשר יישום ביומטרי עתידי, כלומר כמו זה שהרצתי פיקאסה על סריקת רשיון הנהיגה שלי בבית כדי לראות עד כמה אני דומה לצילומים אחרים שלי?

ודורון מפרש "בפשטות":

לפי תשובתם , התמונה היא ביומטרית , אולם כרגע לא מופעלים עליה יישמים ביומטרים.
הם מייחסים את הביומטריה של התמונה לתוכנה שמופעלת על התמונה ומוציאה נתונים ביומטריים ולא לעצם האיכות של התמונה ..
כך שבעצם במכתב הזה הם שוב מודים שיש להם מאגר באיכות ביומטרית – כלומר מאגר תמונות ביומטריות.

ובאמת אין חדש בזה. זו אותה התשובה שקיבלנו בעבר (למעט זריקת האשמה על עוזי ברלינסקי ז"ל – זה חדש לי). בפיתולי מילים וחסכון בשמות תואר הם אומרים בעצם כך: המאגר ביומטרי מבחינה טכנית אבל איננו מסווג כביומטרי מבחינה משפטית, ולכן אינו צריך לעמוד בתקנים המחמירים של החוק החדש. הווה אומר: הם פתורים מלשמור עליו כעל מאגר ביומטרי (מה שמעלה את היכולת שלו "להדלף לו" ולהפוך להיות ביומטרי בידיים זרות) אבל הם מנועים מלהפעיל עליו יישומים ביומטריים. אם רק יורשו להפעיל אמצעים כאלו, הם מיד ירוצו בוודאי ויעבירו את המאגר לכספת יותר בטוחה, אחרי שלמשטרה, משרד הפנים ולך-תדע-מי-עוד מחזיק בעותקים שלו.

ומפרש רבי רם און:

אני חושב שההסבר הוא הגיוני ביותר עבור מישהו שלא מבין דבר במאגרי מידע. המאגר אינו ביומטרי, התמונות כן. אם ירצו, יקימו על הבסיס שלו מאגר ביומטרי. התחכמות כזו של משפטנים.

בול.

העצוב הוא שנשות אגף המחשוב של משרד התחבורה (חסידה קופרברג ומינה קליין מכותבות בכל) לא מצטרפות להתכתבות הגלויה ואומרות את המובן לכל בר דעת – אין דבר כזה שתמונה היא לא ביומטרית היום ופתאום כן ביומטרית מחר. הודעתי כבר בפנייתי הראשונה שאני איש מקצוע ושיתנו לי תשובות טכניות מפורטות, והם מנסים למרוח אותי בפיתולי מילים שקופים שאפילו אמי הטכנופובית רואה דרכן בלי רנטגן.

אגב, למי מקוראותי שכמהה לדעת מה קרה למכתב השלישי ששלחתי במאי לממונה על חופש המידע (ובו טענתי בעיקר שלא ענו אפילו לסעיף אחד מתוך 14 סעיפי השאילתא שהגשתי), הנה התשובה שקיבלתי במכתב שבויל ב3.6.10, אחרי שלחיזוק פנייתי הגיע אליהם גם מכתב מהתנועה לחופש המידע:

01 יוני 2010
תיק: פניות ציבור 2010
סימוכין: 06109610

לכבוד
מר עירא אברמוב

שלום רב

הנידון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

1. מתנצלת על העיכוב בהתייחסותי לפנייתך האחרונה.

2. העיכוב נובע בשל בירור הנושא במשרד.

3. כידוע לך, שאלותיך נענו במכתבי אליך מיום 18/2/2010, אולם מכיון שדרשת הבהרות נוספות, הדבר הועבר לטיפול נוסף.

4. לכשנתעדכן, נודיעך.

בברכה,
אפרת קילשטוק
מנהלת תחום מידע ומחקר תחבורתי
ממונה על יישום חוק חופש המידע.

העתקים:
צ'ארלס סלומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
עו"ד חוה ראובני – ס. ליועמ"ש
חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
מינה קליין – אגף אמ"מ
התנועה לחופש המידע

החזיתן ביפי קומפקטיותה של שפתינו בסעיף 4? את המכתב כולו אפשר לתמצת כ"אוף, תפסת אותנו". שאלתי 14 שאלות ולא ענו על אחת, אז ברור שאני הוא הנודניק שמבקש הבהרות, ובגללי זה מתעכב.

25 Replies to “מה אתם אומרים, ביומטרי או לא ביומטרי?”

  1. תודה על פרסום ההתכתבויות, ועל הפעילות שלכם למען הציבור במדינה.

    —–
    אולי אני קצת חוזר אחורה אחורה, אחרי שהסיפור מתגלגל הרבה זמן, אבל פתאום עלתה לי תהייה.

    למה התמונה של משרד התחבורה נחשבת ביומטרית, והתמונה של "רב-קו" לא? האם כל מי שמצלם אותי במצלמה דיגיטלית ושומר את התמונה בדטהבייס, יש לו תמונה ביומטרית ומאגר ביומטרי?

    הוזכר בפרשנות של דורון "איכות ביומטרית". מגדירים ביומטריה ע"פ הרזולוציה? זה קצת מוזר, כי אולי עוד חודש מדענים ימציאו אלגוריתם ביומטרי יותר מתוחכם, שעובד גם ברזולוציה נמוכה?

    1. עם רזולוציה מופחת וודאיות המידע יורדת, ומתחת לרמה מסויימת אין לתמונה ערך ביומטרי.
      כלומר היא לא יכולה לשמש לאיתור אלא רק לאימות.

  2. א. אני לא יודע מה שומרים במאגר שלהם אבל כן, למעשה אפשר להגיד שגם לרב-קו יש מאגר ביומטרי של רוב נוסעי האוטובוסים בגוש דן. אין לי מושג כמה אנשים זה.

    ב. המאגר של משרד התחבורה הוא של כל מחזיקי רשיון הנהיגה במדינה, נראה לי שמדובר בהרבה יותר אנשים, והמאגר הזה משותף חופשי עם גופים אחרים, לא מברור מי עושה משהו עם התמונות האלו ועם מה זה עוד מוצלב.

    ג. אלגוריתמים משתפרים כל הזמן, רזולוציה ותנאי תאורה משנים, אבל בשלב כלשהוא חייבים להבין שכמו כל זיהוי ביומטרי כמעט, יש רמות שונות של ודאות כפונקציה של רמת הרזולוציה – וכאן אני לא מדבר רק על פיקסלים בתמונה, אלא על דגימות בצילום במצלמות בטחון ברחוב, שיטת הדגימה של ה-DNA שלך או כל דרך שבה מנסים לזהות אותך או את העקבות שאתה משאיר אחריך.

    היום, אם שוטר יצלם אותי ברחוב וירצה שהמערכת שלו תזהה אותי, אז אני מניח שיעלו לו 20-30 פרצופים דומים מתוך המאגר הקיים שלו (שמכיל אולי בעיקר חשודי עבר שנעצרו וצולמו, אולי גם תמונות באיכות נמוכה שנלקחו מתוך צילומי וידאו בהפגנות. כשיש לו ביד מאגרים של משרד הרישוי ורב-קו, אותו השוטר עלול לקבל 200-300 התאמות אפשריות, והוא יכול לסנן נגד מה שהוא יודע עליהם – למשל להעיף את כל מי שגר ועובד רחוק ממקום הצילום מתוך הרשימה, ולצמצם הלאה. אם הצילום באיכות יותר נמוכה, יעלו אולי 2000 תשובות אפשריות. לעומת זאת אם הוא ביקש ממני לשלוף את התעודה שלי ויבקש מהמחשב להעריך מה הסיכוי שפרצוף נתון הוא לא אדם X, הבטחון יהיה הרבה יותר גבוה בזיהוי.

    השאלה מה רוצים –

    * תעודה יותר אמינה כדי לזהות אותי בהשוואה לכרטיס? זה מה שאמור לספק את משרד הפנים ולא צריך תמונות ביומטריות.

    * אם הצורך הוא לזהות מרחוק כל אדם אקראי ברחוב בצילום מטושטש כדי לתפוס פושעים (או לתפור תיקים…), אז זהו חוק בטחוני, אז למה המשרד לבטחון פנים אינו מריץ אותו? לדעתי חוק כזה פוגע בזכות לפרטיות ולכן בדמוקרטיה, ולכן אני נגדו.

  3. על מי לעזאזל הם חושבים שהם עובדים עם ההתפלפלות הזאת?
    איך זה שלוקח למעלה מ-3 חודשים לענות על שאלות פשוטות, לכאורה?
    נמאס כבר שכל דבר נמרח, והופך לשקר כל כך גלוי!

    צריך לומר את זה בצורה גלויה – אנחנו חשופים לטמטומם של כמה פקידים וחכי"ם, שמרשים לעצמם לשחק לנו בפרטיות בצורה גסה, ולסכן את ביטחון הציבור, רק כי הם נכשלים לעשות את עבודתם נאמנה בלי אמצעים כאלו.

    ברעננה, מודיעין, רמלה וירושלים – יש כבר עשרות, אם לא מאות מצלמות – הנמצאות בכל העיר ומתעדות כל צעד שלנו. זה כשלעצמו מחפיר ולא מוב לי. קצין הביטחון של רמלה, אמר לאחרונה בראיון במקומון, שהמצלמות "עוזרות מאוד", וכי הוא הצליח לתפוס בעזרתן משוטטים ברחובות, מספר מועט של מקרי ואנדליזם ולכלוך, ו.. זהו בעצם. לא מקרי שוד או רצח, לא אלימות, ובתכל'ס – שום דבר שבאמת יצדיק מצלמות כאלו.

    אבל מה – הם יודעים שזה נשמע טוב לאזרחים רבים, שמרגישים שמצלמות יפתרו את בעיות האלימות בעיר. מה שבטוח זה, ששום מצלמה לא הוכיחה את עצמה בנושא הזה.

  4. יש אפשרות להוציא רישיון נהיגה עם תמונת פספורט שאביא מחנות הצילום השכונתת?
    אם איני רוצה להצטלם עם המצלמה המחורבנת שלהם? לא אקבל רישיון?

    דבר נוסף – התמונה שלי שב רב-קו באיכות ירודה ומטושטשת. ראיתי תמונות של אנשים אחרים ברב קו והאיכות שלהם גבוהה מהרבה משלי. ניצלתי?

    תודה לך על הפעולה בנושא ועל הפוסט הזה תודה

    1. אי אפשר להביא תמונה מהבית. אם תסרב להצטלם לא יחדשו לך את הרשיון. אם לא תחדש את הרשיון תצטרך לעבור מחדש טסט ותאוריה בבוא היום כשתרצה לחדשו.

      אין לי מושג מה קורה ברב-קו, אם הבאת להם תמונה גרועה אז יש להם תמונה גרועה, זה הכל. אני לא תושב תל אביב (תודה לאריס) אז אני לא מכיר את המערכת שלהם. אולי מישהו אחר יכול לענות?

      1. רב קו מצלמים ומדפיסים תעודה במקום. אני לא יודע לגבי האיכות, אבל השאלה היא כנראה יותר האם זה נשמר אצלם במאגר ואם כן באיזו איכות.
        ישנה בהחלט אפשרות שזה לא נשמר במאגר ורק מודפס על התעודה. מבחינתם הם מוכנים לעשות תעודה ללא תמונה, החסרון הוא שזה מבטל "ביטוח", כלומר אם אבד הכרטיס – הם לא מחליפים לך בכרטיס אם אותו סכום כסף.

        רק שים לב שרב-קו זה מזמן לא עניין של תושבי תל אביב. זה אפילו התחיל בפתח תקווה בכלל, והפריסה היא כבר כמעט ארצית (לדעתי 50%, כשרק הרכבת וחלק מאגד עדיין לא תומכים ברב-קו). חברות תחבורה רבות החליטו בצעד קצת קיצוני על ביטול כרטיסיות הנייר, וכך בעצם מעבירים בכוח את כולם לרב-קו.

  5. בקיצור בשורה התחתונה המאגר הביומטרי של משרד התחבורה ממשיך להתרחב ולגדול, רק שבפלפול משפטי די עלוב לא קוראים לו ביומטרי. ואין שום דרך להתחמק ממנו אלא אם רוצים ללמוד נהיגה מהתחלה.
    זה פשוט מרתיח ומטריף את הדעת

  6. אין לי ספק שמה שמתואר פה זה הונאת האזרח והחוק וזה פשוט חוצפה.
    עצוב שזה קורה כ"כ מתחת לרדאר, ואף אזרח לא מודע לעניין הזה.
    מנצלים את הצורך של האזרח ברישיון ואת בורות האוכלוסיה בנושא, פשוט מגעיל.
    חבל שהנושא הזה עדיין לא מקבל את הפוקוס הדרוש בתקשורת, ואף אחד לא מודע אליו במונחים של "הציבור".

    אבל, אני עדיין לא מבין לגמרי את העניין של מאגר תמונות ביומטרי.
    אם נניח הצטלמתי במצלמה דיגיטלית ביתית בתמונה ברולוציה גבוהה – האם תמונה כזו יכולה לשמש כביומטרית בהינתן התוכנה המתאימה לניתוח המידע?
    עד כמה שאני מבין התשובה היא כן, רק החתיכה החסרה היא מאגר שלם של תמונות כאלה כדי שזה באמת יוכל לשמש כמאגר לכל דבר.
    או שיכול להיות שאוסף תמונות כזה שצילמתי של החברים שלי לא יועיל אם לא כולם מצולמים בדיוק באותה פוזה?

    אם כך מה לגבי התמונות (פרופיל וחזית) שמצלמים כל חייל שמתגייס בבקו"ם?
    זה בהחלט יכול לשמש כמאגר תמונות ביומטרי אם אני מבין נכון.

  7. אם נניח הצטלמתי במצלמה דיגיטלית ביתית בתמונה ברולוציה גבוהה – האם תמונה כזו יכולה לשמש כביומטרית בהינתן התוכנה המתאימה לניתוח המידע?

    כן

    עד כמה שאני מבין התשובה היא כן, רק החתיכה החסרה היא מאגר שלם של תמונות כאלה כדי שזה באמת יוכל לשמש כמאגר לכל דבר.

    כשיש מאגר מרוכז של מספיק אנשים, בהצלבה עם מקומות מגורים ועבודה, יותר ויותר קל להמון גופים פנים- וחוץ-ממשלתיים להצליב מידע ולזהות אנשים אקראיים ברחוב, או לעקוב אחרי אנשים ספציפיים לכל מטרה.

    הבעיה שלנו היא שבמקום לסייע רק לזיהוי אדם בודד מול פקיד, נוצר עזר טכנולוגי ובעקבותיו יקומו דרישות לשימוש לזהות אנשים בתוך הקהל, מחוץ למשרד הנותן שירות. לכן הקמפיין שלנו התייחס הרבה ל"1984" של אורוול, אם קראת אותו.

    או שיכול להיות שאוסף תמונות כזה שצילמתי של החברים שלי לא יועיל אם לא כולם מצולמים בדיוק באותה פוזה?

    אתה משתמש בפייסבוק? ראה ערך face.com

    לגבי תמונות בקו"ם, אכן זה מאגר ביומטרי של פרצופים וגם טביעות אצבע.

  8. למי שעדיין לא הבין: העולם בשמחה זורק פרטיות מהחלון בשביל לשחק בחוות וירטואליות ולספר לעולם מה הם אכלו לארוחת בוקר.

    יש חריגים. אבל הם הולכים ומתמעטים.

    אפשר (ואולי כדאי) לנסות לעקב קצת.

    אבל תנסו קודם לשכנע אנשים לא ללכת עם איתורית אישית (סלולארי).
    זה בערך הסיכוי למנוע מאנשים להקים בסיס נתונים ביומטרי וולונטרי ולא במודע לכל העולם המערבי.
    יש שם כבר 500 מיליון איש. זה לא שולי וזה רק הולך ומתגבר.

    וברור שכל ארגון מודיעין שלא חוטא לעבודתו חופר, מאנדקס ומצליב את המידע.

    חברים: זה אולי קרב ראוי, אבל זה קרב מאסף.

    1. למעט קומץ מועט של אנשים, אכן כולם מוכנים לוותר על הפרטיות שלהם תמורת מתן שירות.
      ע"ע כל מי שמשתמש בשירותים של פייסבוק, גוגל (שאוספים מידע על ה-כ-ל בשביל שירותי התאמת הפרסום שלהם). גם למשל שירותי הביומטריה שהציעו בנתב"ג על מנת לקצר זמן בביקורת דרכונים.
      תגידו שזה בגלל נאיביות, תגידו חוסר מודעות, אבל בסופו של דבר הנתונים אומרים שרוב האנשים מוכנים לוותר פה ושם.

      אם תחשבו על זה כמעט לכל דבר באינטרנט יש פוטנציאל לפגוע בפרטיות.
      למשל – האם הייתם קונים מאתר אינטרנט שמוצריו זולים בהרבה ממחיר השוק אבל כתנאי הוא אוסף עליכם מידע למטרות פרסומיות?

      הגבול מגיע כאשר מכריחים אותי לוותר על הפרטיות שלי, או כאשר אני לא מקבל מזה שום תועלת (או אפילו להפך).
      השיקולים שלנו לפרטיות נחשבים חריגים… זה למה חלק נכבד מהציבור פשוט לא מבין את הסיבה למאבק הזה.

      1. אם האיסוף היה רק לפירסום אני הייתי אומר מילא. הבעיה שלי היא שמשתמשים במידע הזה נגדי ממש. יש אתרי חדשות שיקשו עלי להגיע לאייטמים שהם חושבים ש"לא מעניינים אותי". יש אתרים שיבנו עלי פרופיל של העדפות בקריאה וקניה כדי לסנוור אותי בהנחות רק על מוצרים שאין סיכוי שאקנה, כדי שאולי ארצה לקנות את מה שמעניין אותי במחיר מופקע. "אני" זה שם כללי, אני רוצה לחשוב שאני לא לקוח פראייר שקל לעבוד עליו, אבל אני לא תמים לחשוב שלא מצליחים (כן, גם אני קראתי את דן אריאלי)

        כל זה פרטיות מסחרית שלא מגיעה לפגיעה ממש (בארה"ב המצב אחר. חברות הביטוח שם קונות מידע מסופרמרקטים על מה שקונים לקוחותיהם, כדי להחליט על עידכוני פרמיית ביטוחי הבריאות למשל). אנחנו כנראה לא נצליח להלחם בזה. אבל אני כן הייתי רוצה לחשוב שיש לנו יותר סיכוי להיות מוגנים מפני רעיונות "מקוריים" של הממשל והמשטרה לניצול לרעה של מאגרים ביומטריים.

        1. עירא,

          אני חושב שבדיוק הפוך – קל יחסית לגייס פוליטיקאים מסויימים לחוקק חוקי שקיפות לסקטור המסחרי מאשר לחוקק חוקי שקיפות למדינה.

          למשל – האם אפשר להעביר חוק שיחייב כל עסק לספק לצרכן עותק של כל המידע שהוא אוגר עליו ורישום של כל מידע שנסר או נמכר לצד שלישי ?

          ודרך אגב, אני חושב שמבמול המידע שיש לנו, טוב ורצוי שהמחשב יתעדף עבורנו מידע – את החדשות בעיתון, הספרים באמזון וכו. כל עוד המידע כולו זמין, ב 99% מהמקרים עדיף שהמחשב יתעדף מאשר שאני יעבור על 80% מהכתבות שלא מעניינות אותי.

          1. חוק שמחייב סוחר לחשוף מה הוא צבר עליך כבר יש, לא יודע כמה נאכף. חוק שמכריח את הממשלה לחשוף חומר ציבורי ורישומים עליך גם קיים פחות או יותר, אבל ממש לא נאכף.

        2. רק תחשוב על השימוש המסחרי שאפשר לעשות במאגר ביומטרי ממשלתי (בצורה חוקית או שלא)…

          מעניין מה אחוז הציבור שבאמת מבין את ההשלכות של מאגר ביומטרי
          ובקרב אותו אחוז כמה מהם בכל זאת מוכנים לוותר על פרטיותם –
          אני בטוח שזה אחוז נמוך (בניגוד להפרות פרטיות במגזר המסחרי שם אני חושב שיותר אנשים מוכנים לוותר על פרטיותם.
          הבעיה היא שמעט מאוד אנשים מודעים להפרות הפרטיות האלה שקורות בימינו. ואני חושב שלחלק מכריע מהאוכלוסיה קשה מאוד לתת מודעות אמיתית בנושא הזה – אולי אפילו בלתי אפשרי.

          אתם בטח מכירים את המשפט – "תוכניתן – פותר בעיות שלא שמעת עליהן בדרך שאינן מבין".
          פשוט אנחנו מגיעים למצב שהפער בהבנה נהיה משמעותי ובעל השלכות כבדות..

  9. ומחשבה פוזיטיבית: ישנם תחמים שבהם הקרב עדיין לא אבוד, כמו פרטיות גנטית או הזכות לאנונימיות מסויימת ברשת או בעלות על מידע בענן.

    שם יש סיכוי טוב להישגים.

    1. מאגרים גנטיים חשובים לשיפור הרפואה האישית ולמחקר הכללי, אני חושב שגם שם אנחנו נראה שאנשים לא יחשבו פעמיים.

      בעלות על המידע בענן – חשוב ולא חשוב, זה רק ענין של חוקי קנין, זה לא שתוכל לעשות משהו נגד זה שצוקרברג או גוגל ירוויחו על הגב שלך מאגרגציות של מידע והפצצה בפרסומות מדויקות יותר.

  10. הבעיה היא שמעט מאוד אנשים מודעים להפרות הפרטיות האלה שקורות בימינו. ואני חושב שלחלק מכריע מהאוכלוסיה קשה מאוד לתת מודעות אמיתית בנושא הזה – אולי אפילו בלתי אפשרי.

    אכן עצוב אבל צודק. שאלתי את פרופסור ביהם איך נחנך את העם. מה לדעתו יגרום לאנשים להבין, והוא אמר שלמיטב נסיונו, אנשים לא באמת יבינו עד שזה יבוא לנשוך אותם באחוריים. עצוב…

  11. עירא שלום, הדיון מאוד מעניין ובאופן כללי הופנתי אליך בנושאים ביומטריים למיניהם. החוק הביומטרי גרם להפצה רבה של מידע בנושא, אך ברוב האתרים שבדקתי זה נעצר היכנשהו לפני חצי שנה או שנה, קרוב לזמן ההצבעה האחרונה שבה הוחלט על הפיילוט המקולל.

    בהחלט אנשים לא יבינו עד שזה יכה בהם, ואז זה יהיה מאוחר מדי. הסיכוי, כמו שנוטים להגיד לא מעט אנשי סביבה, נמצא אצל הצעירים. אלו שעדיין מתחת לגיל 16, שאינם מחויבים בת.ז., אותם אולי יהיה אפשר לשכנע. אלו שאחרי ועוד לא התייאשו ממה שקורה כאן, גם אותם אפשר לנסות לשכנע.

    עירא, מה דעתך על המתרחש ב"צומת ספרים" ? אני עוד בגישה שאת הממשלה אפשר לעצור. את התאגידים קצת יותר קשה. אחרי שהספרות החלה להימכר לפי משקל (כדברי הגששים), עכשיו גם העובדים ימכרו באותה הדרך ?

  12. המידע אכן קצת עצר. למעשה יש לי ראיון ארוך עם פרופ' אלי ביהם שהגיע הזמן לערוך לסרטונים קטנים ליוטיוב ולהפיץ, אבל לא מצאתי משת"פים לעריכה ועיטורים אינפוגראפיים.

    הסיבה שנעצר זרם הימידע קשורה גם לעייפות המחנה שלנו. אנחנו חבורה קטנה ולא מאורגנת של אנשים, חלק מאיתנו לקחו חופש ארוך מעבודות מכניסות כדי לעבוד על זה, ולא נשאר מצבור אנרגיה נפשית מאז שנפל הקמפיין עם אישרור החוק. אני מניח שתהיה התעוררות אם וכאשר יתחיל הפיילוט. בכל מקרה, אם אתה רוצה להצטרף לאקטיביזם הזוחל, אני יכול להכיר לך את חבורתינו העליזה (יום עסאל ויום בצל, ראה הוזהרת).

    לגבי צומת ספרים, זה לא משהו חדש, בכל הארץ מכניסים מערכות כאלו כבר כמה שנים, אפילו אמא שלי שרגישה בענייני חירות הפרט הכניסה מערכת כזו לפני שחשבה על ההשלכות, ובתחילת השנה היה גם בית ספר שהתקין מערכת כזו בקפיטריה. מה שחדש פה הוא שהעובדים מתמרדים. אבל זה לא המאגר הכי גדול (קופ"ח מכבי?), עד כמה שאני מתאר לי יכול להיות שמדובר בהרבה קוראים בודדים בחנויות השונות ולא במערכת מרכזית. הבעיה שלי עם מערכות כאלו זה אם לוקחים את שעון הנוכחות ומחליטים לסמוך על הזיהוי של טביעות האצבע שלו כאמת מוחלטת. אם יש יתרון לעובדים או להנהלה בזיוף טביעות, עלולים לעשות את זה. למעשה אני יכול לתאר לעצמי עובד שעוזב מוקדם ומשאיר צילום אצבע כדי שחברו "יעביר לו כרטיס" מאוחר יותר. המערכות האלו קלות מאוד לעקיפה, ואם בעלי העסק חושבים שהיא בטוחה יותר הם טועים, היא אולי רק זולה יותר בגלל שאינה צריכה כרטיסים.

    אבל בסקאלה הארצית, מאגר מרכזי כזה הוא יעד להתקפות טרור, להעתקה ע"י המשטרה וגופים אחרים שמשרד הפנים טוען שלא תהיה להם גישה (שקר, אם קוראים את לשון החוק ומפעילים סימולציה בסיסית בראש של היכרותינו עם הבירוקרטיה הישראלית). אני לא חושב שצומת ספרים יתעניינו במעקב אחרי עובדיהם, אבל מאגר ארצי שלמשטרה יש אליו גישה יכול לייצר הרבה תפירות תיקים במקום פיענוחים, והרבה מעצרי שווא.

להגיב על מיכה לבטל