אלימות, נפט וצחוקים

השלמתי קצת צפיה בדיילי שו וקולבר, ופשוט הייתי חייב לחלוק איתכם…

The Daily Show With Jon Stewart Mon – Thurs 11p / 10c
God Smacked
www.thedailyshow.com
Daily Show Full Episodes Political Humor Tea Party

ובנושא אחר, הסיקור על הסיקור של בריחת הנפט במפרץ, פשוט מצחיק עד כמה שזה עצוב. המכונית הבאה שלי לא תסע על דלק מאובנים, זה כבר בטוח.

The Colbert Report Mon – Thurs 11:30pm / 10:30c
BP's Undersea Dome
www.colbertnation.com
Colbert Report Full Episodes Political Humor Fox News
The Colbert Report Mon – Thurs 11:30pm / 10:30c
Oil Containment Solution Randomizer
www.colbertnation.com
Colbert Report Full Episodes Political Humor Fox News

ועוד ועוד ועוד.

לבסוף, כמה מילים על איבוד הפרופורציות של גלן בק. האיש מפחיד אותי:

The Daily Show With Jon Stewart Mon – Thurs 11p / 10c
Back in Black – Glenn Beck's Nazi Tourette's
www.thedailyshow.com
Daily Show Full Episodes Political Humor Tea Party
The Colbert Report Mon – Thurs 11:30pm / 10:30c
Glenn to the Mountaintop
www.colbertnation.com
Colbert Report Full Episodes Political Humor Fox News

ועוד אחד ישן יותר, אם לא נמאס :)

28 Replies to “אלימות, נפט וצחוקים”

  1. אם לא על דלק מאובנים אז על מה תסע המכונית הבאה שלך?

    בתשובתך הבא בחשבון את העובדות הבאות:
    1) גפ"ם אף הוא תוצר לוואי של דלק מאובנים
    2) חשמל בישראל מיוצר כולו (למעט כמה טורבינות נסיוניות ברמה"ג) מדלק מאובנים.

    במצב הזה אני רואה את האפשרויות הבאות בלבד:
    1) אופניים
    2) מכונית עם פאנל סולארי
    3) סירת מפרש.

    כמו כן, זכור שהחשמל בביתך מופק אף הוא כתוצאה של שריפת דלק מאובנים.

  2. התכוונתי ללא שריפה ישירה של דלק מאובנים. אני יודע היטב שבישראל עדיין אין תחנה גרעינית (שלמרבה ההפתעה של כולם, זה מקור האנרגיה הכי נקי היוםת מבחינת טביעת הרגל האקולוגית), ושלמרות הרצונות היפים של שי אגסי, רוב החשמל שהוא יספק, לפחות בשנים הראשונות, יהיה מחברת החשמל, ולא מכמה פאנלים שהוא ירים בערבה ובנגב. אבל הנה כמה עובדות חשובות:

    * ק"מ במכונית חשמלית משחרר הרבה פחות חרא לאוויר (בייצור החשמל, נגיד על הפחם של חדרה). שמעתי מדברים על חצי ואפילו שליש.

    * כרגע כריית פחם הרבה פחות מסוכנת לסביבה מאשפר שאיבת נפט – בארות הפכו ליותר נדירות, יותר קשות לקידוח ויותר קשות לתחזוקה בגלל העומק, ולכן אסונות כמו מקסיקו הם סכנה שתהפוך להיות יותר סבירה, מה שיהפוך את הקידוחים וביטוחם ליותר יקר, מה שיקפיץ לשמיים את מחירי הדלק.

    * מכוניות דלק יעברו אולי לאתנול, שייצורו עדיין בעייתי או דלק צמחי שיופק מאצות, שייצורו עדיין לא קיים, וימשיכו לזהם את הרחובות, או שירדו מאוד במחיר כי מחיר הדלקים ירקיע.

    * מכוניות חשמליות לעומתן יסעו על החשמל הכי זול שיהיה להפיק בתקופה נתונה בשוק, אם חברת החשמל תרד ממאובנים אתה לא צריך לעשות שינוי ברכב, כך או כך אתה לא מזהם בתוך העיר.

    וכל זה לפני שספרתי את היתרונות של הרכבים האלו מבחינת מחיר, כמות הקלקולים, אורך החיים, פשטות הטיפולים ויתרונות אחרים. הדבר היחידי שחורה לי הוא שאין בינתיים אופציה בשוק ל-Retrofit כמו גפ"מ למשל, אבל אני מאמין שיום אחד גם זה יבוא.

    1. לגבי הנקיון של האנרגיה הגרעינית, הרי מה שהקפיץ אותך להכריז לגבי המכונית הבאה שלך, זו התאונה, הלא כן?. והרי את ההשפעות של פליטת הגז אתה יודע ממזמן.

      אז אם מדברים על תאונות, בתחנות גרעיניות התוצאות של תאונות הן משהו שלעומתו הדליפה היא כמו חירבון קטן של חתול בארגז חול בגן ילדים בגבעתיים.

      כריית פחם אולי פחות מסוכנת מבחינת פוטנציאל התאונות שלה, אבל היא בזבזנית במשאבים יותר מכל כרייה של דלק מאובנים, באשר הכרייה עצמה דורשת אנרגיה שהפקתה יוצרת גזי חממה. כריית פחם גם הורסת בתי גידול באשר היא מכלה שטחים בצורת מחצבות (מזמן נגמר העידן של המחצבות התת קרקעיות, פשוט עושים בור ענק באדמה).

      הוא הדין גם לגבי דלק מפצלי שמן, שמפיק נפט על ידי "סחיטת" אדמה רוויה. מקובל מאוד באלברטה שבקנדה, אבל (כך שמעתי) מבזבזים בדרך שליש מכמות האנרגיה המופקת לצורך הסחיטה והשינוע.

      אתנול גם הוא הופך פחמימנים נוזליים לגזי חממה, ויש לי בעייה עקרונית עם גידול תירס לדלק בזמן שאנשים רעבים לתירס בשאר העולם. מה גם שזיקוק התירס לאלכוהול יוצר תוצרי לוואי מזהמים נוספים (שאינם גזי חממה אלא סתם ביוב).

      הדרך הכי נקייה המדוברת עכשיו היא על ידי טורבינות מים, שמפיקות את האנרגיה על ידי תנועת הגלים. גם טורבינות הרוח מפילות חללים בקרב הציפורים הנודדות, כך גילו כבר הדנים שתקעו טורבינות רוח בכל מקום. לגבי טורבינות הגלים, יכול להיות שיתגלה שזה מעמיד בסכנה איזה דולפין או טונה.

      לכל שיטה יש את החסרונות והיתרונות שלה. בזיהום מובנה, בפוטנציאל התאונות או בהפרעה אקולוגית משנית. גם כיסוי הנגב בפאנלים סולאריים או במראות יגבה מחיר, יש להניח, גם אם אנחנו לא מכירים כרגע את המחיר הזה. בכל מקרה אני לא אעשה פעולה וולונטארית להפחתה מקומית שלי את התרומה לגזי החממה. אני לא אשים על עצמי אזיקים בזמן ששאר האדם מתחרה בי בלי אזיקים. מצד אחד, ההפחתה הפרטית שלי היא זניחה לגמרי במאזן הכללי. מצד שני – הגבלה עצמי כזו תהיה בלתי זניחה לגמרי בהשפעתה הפרטית עלי (בזבוז כסף) ולכן תגרום לי לפגר במירוץ הכללי. בדיוק כמו שאני לא מצפה מבעל מפעל להחמיר מאוד את סינון המזהמים שלו מעבר למה שדורש החוק. החמרה עצמית כזו תעלה למפעל הרבה כסף ותעמיד את המפעל בעמדת נחיתות בתחרות מול שאר המפעלים.

      יחד עם זאת אני בהחלט תומך בפעולה ממשלתית/חקיקתית/רגולטורית שתטיל מגבלה כללית על הזיהום ואז כולם יתחרו בתנאים שווים.

      1. שמוליק – אתה יכול להביא נתונים מספריים שתומכים בטענה שתאונות של תחנות כח כל כך מסוכנות?

        אגב באוסטרליה, אולי יצואנית הפחם הגדולה בעולם (או לפחות נמל הפחם הגדול בעולם נמצא בניוקסל, כ-200 ק"מ צפונה מסידני) ויושבת על (נדמה לי) שליש מעתודות האורניום בעולם, הממשלה מסבסדת פאנלים סולרים לבתים.

            1. כך וכך (מה בדיוק היה שם לא נדע לבטח, בגלל אופי המשטר ששרר שם באותה תקופה).
              ועוד כך וכך שנולדו חולים.
              ועוד כך וכך מקורות מזון/מים/אדמה שהזדהמו.

              בניגוד למה שעירא כתב, אני לא חושב שיש מקור אנרגיה בטוח. אפילו אם יקברו אותו בעומק ק"מ ושיהיה עשוי בטכנולוגיה של עידן החלל.

              שום דבר הוא לא BULLET PROOF לגמרי. זה אולי יותר בטוח (עד כמה שאנחנו יכולים לנבא), זה אולי עם לובי יותר חזק, אבל להגיד על משהו שאין מצב שתקרה בו תקלה גם אם ינטשו אותו בלי קירור למשך שנה… אז אולי הכורים החדשים מוכנים לתקלות בנוסח צ'רנוביל, אבל לתקלות אחרות הם לא יהיו מוכנים.

              זה לא שבגלל זה אני נגד אנרגיה גרעינית. פשוט אין לי אשליות. התרבות שלנו חייבת אנרגיה וזה נתון. מכאן ועד להשליך את כל יהבי על טכנולוגיה מסויימת הדרך ארוכה.

            2. (אני לא יכול לענות על התשובה שלך אז אני עונה על זו שמעליה)

              בקיצור – לא לתת לכמה עובדות קטנות לבלבל אותך. "צ'רנוביל מעלה זכרונות מפחידים אז בואו ננפנף בזה". זה לא עושה עלי הרבה רושם אחרי שראיתי וקראתי בחודשים האחרונים מה באמת קרה שם והתוצאות לטווח ארוך.

              כפי ששי כבר אמר – באסון מתו כ-53 אנשיםף, כולם היו קשורים לטיפול באסון ולא אנשים שחיו מסביב. הרבה יותר אנשים מתים כל שנה מזיהום שנגרם מדלקים "רגילים". יש תחנות הרבה יותר בטוחות מאלה שבהם נגרמו תאונות (למשל – ראה פה רשימה של תאונות בתחנות כח אזרחיות, לא נראה לי רשימה ארוכה במיוחד בהתחשב שהיא כוללת גם תקלות קטנטנות על פני חצי מאה).

              מקריאה של המאמר על pebble bed ששי מזכיר אני מקבל רושם שיש היום הרבה יותר מודעות לאפשרויות של איך קורה אסון ומה אפשר/צריך לעשות כדי להקטין את הסכנה.

              אני מסכים שאי אפשר להיות 100% בטוחים, אבל גם אסור להיתעלם מהצדדים השליליים של מה שקורה היום (בערת דלקים ממאובנים) – זיהום אויר, דליפת נפט בימים (אני צריך להזכיר לך מה שקורה בימים אלה ממש במפרץ מכסיקו? אקסון ולדז? הבארות בכווית אחרי המלחמה הראשונה? ואלה רק הגדולים שאני מצליח לזכור עכשיו), כאן באוסטרליה כל שנה עולה אניית פחם או דלק על שרטון ב-Great Barrier Reef או על החוף ועושה נזק שיקח עשרות שנים לתקן, אם בכלל.

  3. אה כן, ומי אמר שאני לא אבנה לעצמי פאנל סולארי או טורבינה על הגג בבית כדי לטעון את המכונית בשעות שהיא חונה, ולהפעיל עוד דברים בבית? יש אנשים שהתחילו לעשות את זה בארץ. אם הדלק יעלה עוד במחיר, זה יתחיל אפילו להשתלם כלכלית וסביבתית.

    1. מי אמר?
      אף אחד לא אמר.
      ויחד עם זאת, ומבלי להכיר אותך אישית, אני יכול להסתכן בכך ש*אני* אגיד שלא תבנה פאנל או טורבינה כזו. מבחינה סטטיסטית אני לא אסתכן אם אגיד דבר כזה.

      מה גם שיצירת חשמל עצמאית בישראל היא בעייתית מבחינה חוקית…

      בכל מקרה – אם אתה בונה כזה דבר ומשתמש בזה לחלק משמעותי מהתחבורה שלך (נגיד 10% ומעלה) תגיד. אני אשמח לראות ואולי ליישם (אם זה יכול לחסוך לי הוצאות על אנרגיה).

  4. שמוליק, סטאטיסטית הכל אפשרי. יכול להיות שתחנות כוח גרעיני מודרניות ימסו, אבל זה מאוד לא סביר. יכול להיות שטורבינות ופאנלים על הגג יתחילו להיות משתלמים אבל לא בעתיד המיידי (למרות שהוזמנתי כבר לכמה וכמה סדנאות שמראות אפילו איך לייצר כאלו לבד).

    פצלי שמן זה אכן דבר איום ואני מקווה שלא יצליחו להתחיל את הפרויקט הזה בישראל. אני "שם את הכסף" על אצות. אם היה לי כסף באמת הייתי שם חלק ממנו על זה. אתנול לא חייב לבוא על חשבון אוכל אם מתכננים את זה נכון, אבל יש לו המון בעיות משל עצמו (מים, זיהום, עלות ההפקה), אני לא רואה בו עתיד רחוק, מקסימום פתרון ביניים.

    טורבינות גלים רחוקות שנות אור מלהיות אפקטיביות, אפילו בים הצפוני המאוד-סוער. טורבינות רוח לא הורגות ציפורים אבל כן מחסלות אוכלוסיות ענקיות של עטלפים, ויש מי שעובדים על פתרון לנושא (והפתרון כנראה יהיה עם טורבינות לוליניות ולא "מדחפים"). גם הן עדיין יקרות מדי לייצור יחסית לתפוקה (מבחינה אקולוגית).

    ולכן אמרתי שהיום השיטה הכי "ירוקה" היא ככל הנראה אנרגיה גרעינית. במיוחד אחרי ששמעתי לאחרונה שמעלים רעיונות איך לעשות שימוש חוזר בפסולת הגרעינית להפקת אנרגיה במקום לקבור אותה במדבריות יוטה.

    כמוך, אני לא מתכוון לשלם ביכולת השתכרות או רמת חיים עד כמה שניתן (הרי כל הדיון הזה הוא על כך שאחליף את הפרייבט במקום להצטמצם לאוטו אחד עם זוגתי). כמוך אני מאמין שהפתרונות מגיעים מתכנון וניהול ולא מהקרבה אישית. לא בגלל שהקרבה אישית זה רע למי שרוצה לעשות את זה (אני למשל מנסה לצמצם את כמויות הבשר שאני אוכל גם בריאותית וכלכלית, לא רק סביבתית), אלא בגלל שאין לזה משקל על התמונה הגדולה, כמו שאתה אומר. בתמונה הגדולה, איך שאני רואה את זה, מבחינת מחיר, ניצולת אנרגטית וזיהום (אין לי מושג על טביעת הרגל של ייצור הסוללות), אין מנוס מלראות את עצמנו מחליפים ממכונית פוסילית לחשמלית תוך 5 השנים הקרובות. זו הייתה כל הפואנטה שלי.

    אבל לבסוף אני אתן לך בכל זאת פתח לשיחה: יש בארץ כל מיני "מחבקי עצים" שמגדלים לעצמם אוכל בגינה, בונים טורבינות על הגג ומסתפקים בהרבה פחות בשר וקלוריות בכלל. אם תקרה הטובה שבתחזיות ה-IPCC (כלומר אנחנו נשרוד אבל ממש לא בנוח), האם אלו לא יהיו האנשים שיהיו הכי מוכנים לעתיד כזה?

  5. עמוס: התקלות בכורים גרעיניים אכן איומות, וכמו שמוליק הקהל האמריקני בהיסטריה מהן. אבל כמה פעמים זה כבר קרה ומאילו סיבות? "אי שלושת המיילים" וצ'רנוביל היו דוגמאות לטכנולוגיה ישנה ולא מתוחזקת, העולם כבר חמישה דורות יותר מפותח מאז, אם ישראל תבנה כור זה לא יהיה כור מסוכן מדור של שנות ה-60.

    לגבי אורניום – קראתי איפשהו שת'וריום יש לו איזוטופים מאוד שימושיים לכורי אנרגיה, אבל אי אפשר להעשיר אותו לשימוש בפצצות כמו אורניום. לצורך הענין זה אומר שאפשר לוודא למשל שאירן מעשירה דלק גרעיני שבוודאות יכול לשמש רק להפקת אנרגיה ולא ליצירת פצצות, או לחלופין אם ישראל תקים תחנת כוח שכזו, ולא צריך לספר תירוצים לארצות ערב אלא גם להוכיח שזה לא דימונה 2.0, וכך נוכל לעשות מהפכת אנרגיה במדינה המעצבנת שלנו. מעניין למה לא הולכים בכיוון.

  6. עירא צודק לחלוטין: כמעט כל "הרציניים" מאמינים שכורים גרעיניים מודרניים הם הפתרון הירוק ביותר שזמין היום, ועל-כן יש גל של בניית כורים ברחבי העולם.

    כדוגמא, יש סוג של כור הנקרא pebble bed שלא מסוגל להגיע למצב של אסון צרנוביל, גם את תכבה לו את ברז נוזלי הקרור, יוציאו את כל מוטות הבקרה וכולם ילכו לחופשה של שנה (וזה נבדק בניסוי (מלבד החלק של החופשה ;-) )).

    לגבי הפסולת: יש היום פתרון ממש פשוט: קודחים בור בעומק ק"מ או יותר – הרבה מתחת לאקוויפרים למינייהם, וזורקים את הפסולת לשם. אף אחד לא יכול להגיע אליה, והיא לא יכולה לחזור אלינו.

    הלוואי שהיו לנו טכנולוגיות זמינות אחרות. אבל אין שום טכנולוגיה ירוקה הבשלה ליצר חשמל למדינות שלמות. אולי אם הינו צריכים לקבל החלטות בעוד 20 שנה, היו לנו אופציות פוטו-וולטאיות, רוח, גלים, וכו. אבל אין לנו זמן לבזבז, וכורים גרעיניים זו האופציה היחידה שאינה מבוססת על שריפה הפולטת CO2.

    הבעיה האמיתית היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא הפוטנציאל המוגבר לתפוצת נשק גרעיני.

    נקודה נוספת שחשוב לזכור: כל שנה בישראל בלבד מתים מאות או אלפים מזיהום אוויר. באסון הגרעיני החמור ביותר שהיה אי פעם – צ'רנוביל, מתו רק 50 מנזק ישיר, וההערכות על עלית מקרי הסרטן לטווח ארוך עומד רק על 4000 – הרבה הרבה פחות מכמה שהיו מתים באותו איזור מזיהום אוויר אם היו במקום כורים היו בונים תחנות כח פחמיות.
     
    בקיצור: כורים גרעיניים מודרניים הם בטוחים, נקיים, ולמען האמת האופציה היחידה שבשלה לפריסה מסיבית בטווח הקצר-בינוני.

    1. מסכים אם כמעט כל מה שאתה אומר, תיקון ותוספת קטנים:
      1. "זה אף פעם לא יחזור אלינו מבור בעומק קילומטר" – מכיר את האימרה "Never say Never"? אני הייתי נזהר יותר בקשר לניהול פסולת גרעינית. עד כמה שאני יודע (ואני מודה שאני לא מומחה) טיפול בפסולת גרעינית היא אחת הבעיות העיקריות בפתרון הזה.
      2. 4000 המקרים של סרטן מאסון צ'רנוביל הם של סרטן שמאוד קל לטיפול. מתו הרבה יותר תינוקות בהפלות שהשלטון הכריח לעשות בהיסטריה מאשר מהאסון עצמו ישירות.

  7. שמוליק, מקורות מים ואוויר מזדהמים גם מיצור הפלדה של שבשבות רוח, החומרים של תאים פוטו-וולטאיים מיוצראים בתהליכים מאוד מזהמים הפולטים חומצות מאוד רעילות, יחסית לכל אלו האפסון של פסולת גרעינית הוא סופר נקי (יש סרטונים נהדרים ביוטיוב איך המיכלים האלו שורדים התנגשות רכבת ושריפות של מאות מעלות), מה גם שיש כבר לא מעט מחקרים שמראים שאפשר להפוך את ה"פסולת" הזו למיקרו-כורים שיחזיקו 10-25 שנה במקומות נידחים שהיום לא מגיעות אליהם רשתות החשמל, אז אולי עוד מעט לא נצטרך אפילו בורות בעומק קילומטר…

  8. עירא שלום
    תאי שמש על הגג זה נשמע יפה אבל זה די בעייתי. מטר מרובע אחד של שמש ישראלית קייצית זה בערך קילוואט של אנרגיה. אם נניח שמונה שעות שמש מלאות ביממה זה אומר שמונה קווט"ש ליממה. הנצילות של תאי השמש הכי יקרים היא 14-15%. תאי שמש פשוטים וזולים יותר זה 6-10% נצילות. כדי לטעון רכב תצטרך הרבה תאים.
    האפשרות השניה היא CPV כלומר תאים שמרכזים עליהם את השמש עם עדשות. הם יותר מוצלחים אבל מחזורי החימום/קירור לאורך היום שוחקים אותם.
    הסיכום לדעתי – נחמד למי שרוצה להרגיש ירוק, כמו סוכרזית למי שרוצה להרגיש שהוא עושה דיאטה.

    בנושאי רכב – כנראה שרכבי ההיבריד זה הפתרון הריאלי היחידי לכמהשנים הקרובות. זה בהחלט לא פתרון מושלם אבל עדיין הכי יעיל וזמין שיש לנו.

  9. @יוסף, כמה שציינתי, תאי PV אינם אופציה רצינית כרגע, לא רק בגלל השטח על הגג או המחיר, אלא גם בגלל תהליך הייצור המסוכן שלהם.

    רכבים היברידיים שישתמשו במנוע אתנול קטן או בתאי דלק חכמים כלשהם כדי להטעין סוללות – אני מסכים שיש מה להסתכל על זה. אבל רכבים היברידיים מהסוג של הפריוס זה מגוכח – שני מנועים בגודל ומשקל מלא, וסוללות פלוס טאנק דלק שלם? זה פשוט מגוכח. לא משנה באיזה מהמנועים תשתמש, הוא צריך לסחוב את משקל שתי המערכות.

    (וזה לפני שנזכיר שמזמן צריך להעביר מהעולם את הפלדה ולעבור לסיבי פחמן בייצור המוני, ושאר שיטות חכמות להוזלת המשקל והבטיחות של המכוניות, ובלי להגיד מילה על תשתיות תחבורה ציבורית. אנחנו לא מדברים על פתרון כולל לתחבורה אלא רק על פתרון לפרייבט)

    יחד עם זאת, הפתרון הנכון הוא לרוב משולב ומותאם לתנאי השטח הספציפיים לפי איזור אקלים, חומרים מקומיים וכולי. יהיה מעניין אם ימצאו דרכים לייצור יותר מותאם מקומית של חלקי מוצרים, אפילו מכוניות.

  10. עירא שלום

    אני מסכים חלקית לגבי הפריוס. זה לא מגוחך כי זה עדיין מסיע אנשים בצריכות ריאליות של כ-18 או 19 ק"מ לליטר דלק, וזאת מבלי ששינית את הרגלי הנהיגה. זה לא פשוט לחנך את הציבור לנהוג (תרתי משמע…) אחרת, ואם יש צורך בחינוך כזה – זה יכשיל את הכל. הפריוס מצליחה להיות די חסכונית, ללא שינוי בהרגלים.
    יש חלופה שלטעמי היא טובה יותר, אם כי היא קצת פחות חסכונית, וזו החלופה של הונדה. שם המנוע החשמלי הרבה יותר קטן (כ-20 כוחות סוס בלבד) והמצבר בהתאמה הרבה יותר קטן וקל. המנגנון גם הרבה יותר פשוט וכנראה גם יותר אמין וקל לשילוב במכונית. בשורה התחתונה דגם הסיביק מגיע לצריכה ריאלית של 17 ק"מ לליטר וחווית הנהיגה גם היא איננה שונה מרכב אחר.

    לגבי שימוש בחומרים מתקדמים – זה אכן אפשרי ואף נעשה במספר רכבים, אבל מדובר בתעשיה מאד שמרנית, שנלחמת בכל הכוח בשינויים.

    בקשר לתהליך הייצור המסוכן של תאי שמש – זה נכון אבל את מי זה מעניין? במיוחד אם מייצרים אותם במקומות שלא כל כך שמים קצוץ על איכות הסביבה ו/או בריאות העובדים באותם מפעלים. יעלה כמה שיעלה (גם בדמים) העיקר שנהיה ירוקים.

  11. אני יכול לספר לך רק את חווית הנהיגה שלי בשתי חשמליות של בטר פלייס – מפחיד כמה שהן שקטות (הבטיחו שתוכל לבחור רינגטון של מנוע בדגם הסופי) והחוויה של הנהיגה היא מצוינת. לגבי צריכת האנרגיה של המכונית על הכביש אם החשמל היה מגיע מטורבינות על בנזין – אני לא יכול לחתום על זה, אבל נראה לי שזה היה מגיע לביצועים של למעלה מ-25 קמ לליטר. אפשר אולי לבקש מהם לעשות חשבון.

    בכל מקרה, אני אפרסם פה בפוסט לחוד את חוויותי מהביקור בבטר פלייס ומחשבותי על הפתרון שלהם – אנרגטית, כלכלית, צרכנית, סביבתית וכולי.

    לגבי תאי שמש – לי זה אכפת. זיהום אתמול בסין זה זיהום מחר אצלי, כי כולנו גרים באותו אקווריום. אני מעדיף שילמדו להפיק אנרגיה מצמחים ואז ילמדו להפיק כמו צמחים. יהיה חם ומגניב.

  12. דרך אגב, הבוקר נחנכה תחנת טעינה ראשונה למכוניות חשמליות של goget בסידני. החשמל מגיע מספק ירוק (Origin, כצרכן חשמל אתה יכול לבחור כמה ירוק אתה רוצה את החשמל שלך).

  13. עירא שלום
    עם כל הכבוד לנסיעת המבחן (ויש כבוד) ברכב של בטר פלייס זה לא כל מה שהתכוונתי בהרגלי נהיגה. צריך לראות כמה פעמים צריך להכנס להחלפת מצבר, איך הרכב מגיב לפני קרקע שונים וצורות נהיגה שונות (עליות ממושכות, כבישים משובשים, פקקים, עקיפות).
    הם כבר מתחילים ממקום לא מוצלח כי טווח הנסיעה ככל הידוע לי הוא 200 קילומטר על מצברים טעונים, כלומר על כל פעם שאתה מתדלק רכב מקובל תצטרך לעשות את זה פעמיים שלוש ועוד לא הבאנו בחשבון שמצברים נשחקים עם הזמן והביצועים יורדים.
    הרגלי נהיגה זה גם להשתמש ברכב לכל מה שאתה זקוק או רוצה, כולל הטיול לצפון הרחוק בשבת (שנראה לי קצת בעייתי) או לסופרמרקט הקרוב (שכנראה מאד מתאים לפתרון שלהם). אם אתה צריך להתרגל למשהו אחר – זה אפשרי אבל לוקח זמן ופוגע באטרקטיביות.

    אשמח אם יהיה נתון השוואתי בחשבון כולל כמו שציינת. יהיה מעניין לראות את זה ועוד יותר מעניין (אבל די מסובך) לעשות ניתוח כלכלי מלא. נראה לי שנקודת התורפה היא שהם אלו שצריכים לרכוש את המצברים, שהם ייצורים די יקרים. יש כאן בעיית מימון קשה לטעמי. כמובן שאם נותנים להם תמיכה ממשלתית אז כולנו שותפים למימון הזה.

    אשמח לשמוע עוד עליהם 

  14. לגבי תנאי קרקע, עקיפות ופקקים – בדיוק כמו פריוס כשהיא על חשמל, אני מניח (לא נהגתי באחת) אבל עולה כמעט 40,000 ש"ח פחות.

    לגבי כמה פעמים צריך להחליף מצבר – הם רוצים לדאוג לכל התשתית הדרושה כדי שלא תצטרך לעצור יותר מפעם בשבוע להחלפה, שזה בערך מה שאני עושה כרגע. כאמור, אם יוצא שעצרת יותר מנגיד 50 פעם בשנה, יתחילו להחזיר לך כסף על כל פעם שנאלצת להחליף (מה גם שממריץ אותם כלכלית לשדרג לטכנולוגיות עם יותר אמפר-שעות כדי לתת שירות יותר טוב. יש את ה"נדנוד" הקטן של חיבור מקור חשמל כל פעם שאתה חונה ולזכור לנתק את הכבל כל פעם שאתה רוצה לנסוע, כדי שלא תצטרך לעצור הרבה להחליף, אבל אם לא תטעין – אז יש את האופציה של החלפה תמיד. לשיקולך כמשתמש.

    המערכת שלהם תכלול התקנה של עשרות אלפי נקודות הטענה בכל הארץ. ולא רק בחניונים של חברות שכבר התחייבו להחליף את כל צי הרכב. נדמה לי שהם כבר חישמלו גם חלק מהחניון של סינמה סיטי כהדגמה (כנראה העובדים שלהם קופצים לשם לאכול צהריים כל יום או משהו).

    בדרך לטיול בצפון תצטרך להחליף סוללה אולי פעם או פעמיים, אבל אין בעיה, כי הם ידאגו שיהיו לך בדרך תחנות החלפה נוחות, וההחלפה מהירה (3-4 דקות גג בלי לצאת מהרכב אפילו).

    אין להם מימון ממשלתי, אבל ישראל בהחלט נותנת הנחה מאוד רצינית במיסים (10% במקום 83% על מכוניות רגילות).

  15. אנחנו אוהבים לקטר. גם (ובמיוחד) על "בטר פלייס".

    אבל זו לא ביקורת הוגנת.

    נכון, הטכנולוגיה של מכוניות חשמליות לא מושלמת. לא בשום מקום בעולם, כולל "בטר פלייס". יש מגבלות טווח, יצור האנרגיה לטעינה לא ירוקה, ואני מניח שגם יצור הבטריות לא משובב נפש. ונכון – בשלב זה אולי הטכנולוגיה בשלה רק ל"מכונית שניה" (כי 95% מהנסיעות של כולנו זה לעבודה לסופר ולבית), או אולי כמכונית ראשונה עם השלמות של car2go.

    אבל דבר אחד ברור: קריטי לנסות לדחוף את הטכנולוגיה קדימה, וחלק גדול מהטכנולוגיה זה היכולת לפריסה ארצית. ישנן בעיות רבות שצצות רק בסדרי גודל של מדינה. ואין ממש שיטה לפתור הכל בלי לנסות ולבצע את זה בפועל.

    אז במקום להיות גאים בכך שאנחנו בחוד החנית, שאלצנו מקדמים טכנולוגיה שתדחוף את כל העולם למקום טוב יותר, אנחנו מקטרים.

    חבל.

    1. Here here for that!

      יש לי הרגשה מקריאה של הבלוג הזה שכמעט כל מה שיועלה פה יזכה לבוז ו"זה לא טוב מספיק", בלי התיחסות לזה שאולי האפשרות שהועלתה היא לפחות התקדמות לטובת עתיד פחות רע לעומת מה שיש עכשיו.

      אגב עד כמה שאני עוקב מאוסטרליה, ישראל היא רק חלק קטן במפה של בטר פלייסס כך שכל העניין על מימון ממשלתי וכו' גם נשמע יותר כהיתפשות בקש מאשר טיעון שמוכיח שחיתות וכד' (ובכלל מה רע בזה שהממשלה תעודד משהו שאמור לשפר את איכות החיים של כולם ולשלוח פחות אנשים לרופא?).

  16. אכן מאוד קל לרדת על בטר פלייס, במיוחד כי הם עוד לא שם ואפילו להם אין תשובות לכל השאלות. הקשבתי למה שיש להם להגיד, נשארו לי כמה חששות, ועדיין אני מאמין שאני בעד המעבר.

    וכמו שעמוס אומר על "לא טוב מספיק", ברור שזו לא המכונית המושלמת, אבל לדעתי היא מתקרבת לשם הרבה יותר מאשר כל מכונית דלק.

Leave a Reply to שמוליק Cancel reply