שעון קיץ

חם בחוץ, אבל זה לא אמור לבלבל את המחשבים שבתוך המזגן. לפחות שלושה אנשים כתבו לי השבוע דואל מהעתיד. אמרו לי שזה תוקן במיקרוסופט – אולי בXP-SP3 או אולי בויסטה, אבל בשורה התחתונה רוב האנשים בחוץ עדיין עובדים עם מחשבים ושרתים שמזיזים את גריניץ' לפאריס כל שנה. זה מבלבל ישראלים וזה מבלבל אולי עוד יותר את האנשים שאתם עובדים מולם בחו"ל. הבעיה הכי גרועה היא לא הזמנים של הודעות הדואל, אלא פגישות שנקבעות ומפוספסות בשעה לפה או לשם. למי שלא יודע עד כמה זה חשוב, זה יכול להסתיים באופן מקאברי בשאלה של חיים ומוות ולזכות אותך בפרס דארווין.

ביוניקס (ומערכות גנו על בסיס glibc) יש אפשרויות יותר גמישות להגדיר זמן התחלה וסוף שונים בכל שנה לשעון קיץ, אבל משרד הפנים שלנו הצליח להכריע אפילו את כותבי החוקים הכי גמישים והגענו למצב שכל שנה ההתחלה והסוף משתנים מספיק כדי לקפוץ בין חודשים. שימו לב לשפת החוק: "בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00 , יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות". כלומר התחלה לפי תאריך לועזי, אבל לא לפי אף שיטה שבה עובדים חוקי ההתחלה והסוף המקובלים בעולם (מתחילים פעמים במרץ ולפעמים אפריל) והסוף לפי התאריך העברי. על כך נאמר "יופי נחמה". (אגב, "זמן יקום מתואם" נשמע כאילו משרד הפנים אמרו Stardate בחוק הישראלי, אבל למעשה מדובר בתרגום לקוי של Universal Time שצריך היה לתרגם ל"זמן עולמי מוסכם" או "זמן עולמי אחיד")

ההסבר והעזרה הכי טובים נמצאים דווקא בעמוד Windows Support של לינגנו (שחר שמש, ממקימי עמותת המקור, אבל מתפרנס גם מבאגים של מיקרוסופט לעת מצוא) אז תקנו לכם את הבעיה בקלילות:

  1. ספחו את המפתח של חילופי הזמנים ל־2009 לרג'יסטרי ((לקוראי במשרדי איירון – איך אומרים בעברית רג'יסטרי? עץ רישום? 🙂 ))
  2. תנו קליקפול (קליכפול?) על השעון שב"שורת המשימות" (אללי!) וודאו שאזור הזמן שלכם הוא "(GMT+02:00) Jerusalem, Israel".
  3. באותה החלונית וודאו שמסומן "Automatically adjust clock for daylight savings changes" כדי שהשינוי אכן יקרה לבד ונכון בפעם הבאה.
  4. אם אתם רוצים להשאר מדויקים כל השנה כמו שעון צזיום שוויצרי, ישנה גם תווית Internet Time באותו חלון דיאלוג, ואתם יכולים לבקש שם את המחשב שלכם להתעדכן מדי פעם אוטומטית. שוכני קמפוסים המחוברים למחב"א יכולים להשתמש ב-ntp.ac.il, או לברר מה הוא שרת הזמנים המקומי. יש גם את המתנדב ב- il.pool.ntp.org אבל לא הוגן להעמיס עליו, אז המלצתי: פנו אל ספק האינטרנט שלכם ושאלו (השם המקצועי הוא "שרת NTP", אבל לא ידוע אם בתמיכה הרגילה ידעו להגיד לכם את זה).
  5. עוד חצי שנה, באמצע חורף 2009-10, ספחו את מפתח הזמנים של 2010 וחוזר חלילה, או שתעברו לגנו/לינוקס.

פוסט זה הוא מספר 666 בבלוג. אולי היו ראויים מהנושא של שעון הקיץ הישראלי לזכות בכבוד, אבל אני מרגיש היום אופטימי ולא מוצא נושא אחר שיתאים ובא לי לכתוב עליו 🙂 הקהל מוזמן לפרש לבד אם הBeast במקרה זה הם (1) מיקרוסופט, (2) שרי הפנים הדתיים שמעדיפים לכופף את חוקי הזמנחלל, או (3) מותג "אורביט" שהרס בדיחה נהדרת (אתם מוזמנים להציע מועמדים נוספים).

13 תגובות בנושא “שעון קיץ”

  1. ניטפוק: "זמן יקום מתואם" זה מן-הסתם תרגום ל"Coordinated Universal Time", או UTC. "מתואם", ולא "מוסכם", כי הוא מתאם בין שעונים אטומיים וסיבוב כדור-הארץ. (אבל "יקום" זה אכן מגוחך, כמו "מספר רציונלי" כתרגום "rational number"). חוץ מזה, לשרי הפנים הישראלים כבר מזמן אין סמכות על שעון הקיץ, וזו ניתנה למחזוריותם האיטית, הבלתי-ניתנת-לעצירה, והצפויה לחלוטין (אם-כי מסובכת רצח) של לוחות השנה הרלבנטיים.

  2. עירא, מיקרוסופט חזרו לעדכן את שעון הקיץ ברגע שהחוק תוקן למשהו אחיד, שגם אם אינו מכוסה בחוקי התחלה/סיום לפחות אפשר לחשב אותו מראש בלי לחכות להכרעת הכנסת בכל שנה. אני חושב שהתיקון הזה בוצע עוד לפני SP2, כך שנראה לי סביר יותר שאנשים יעדכנו את המחשב שלהם במקום לחטט ברג'יסטרי. יכול להיות שגם אנשים לא בחרו ב-timezone של ירושלים, שהוא נפרד משאר ה-GMT+2.

    מצד שני, חיטטתי קצת עכשיו וראיתי שהיה למיקרוסופט באג ב-dotnet שגרם להחזרת זמן לא נכון עבור אזור הזמן שלנו, אז אולי גם זה גורם.

    בהערת אגב: בעיני "זמן יקום מתואם" זו שפה יפיפיה.

  3. עדי – לשרי הפנים יש שליטה, הם פשוט סוף סוף הסכימו על תאריכים (מוזרים ככל שיהיו) כך שלא נצטרך לעדכן את הקבצים כל שנה, אלא יהיה לנו קובץ אחד שיפרט כמה שנים טובות לעתיד את הזמנים הנכונים. הבעיה אצל מיקרוסופט היא שאין להם מנגנון לקביעת חוקים שונים לכל שנה לחוד, והמשמעות היא שאם אתה מחליף את החוקיות ברג'יסטרי כל דצמבר, אז אם תלך לתאריך בשנה שלפני או חמש שנים לפני, לא תוכל לדעת אם הוא נפל בשעון קיץ או חורף, ומתי התקיימה פגישה מסוימת בוודאות, בעוד במערכות יוניקס התשובה היא וודאית ונכונה תמיד.

    דרור – ככל הידוע לי, גם SP2 לא מכסה, ולכן הפוסט הזה, כי רבים במדינתנו, אולי ידוע לך, אינם מקפידים על התכנת WGA וכלים מצוינים אחרים 🙂

    "זמן יקום מתואם" – אכן, אין גבול לאגו האנושי 🙂

  4. גיא טברובסקי (http://blogs.microsoft.co.il/blogs/guyt) פרסם פעם תוכנית קטנה בשם tz2005 (ואחריה גם tz2006) שביצעה את עדכון הרג'יסטרי המדובר באופן אוטומטי, ואפשרה גם לעדכן מחשבים אחרים דרך הרשת (כמובן, עם הרשאות admin).

    היא פורסמה כאן: http://www.petri.co.il/summer_clock_in_israel_for_2006.htm
    עם מאמר די מפורט לגבי נושא שעון הקיץ בישראל. מפורט יותר משל שחר, אם כי לא מעודכן מאז 2006.

    אני זוכר שהיתה בחברה שעבדתי בה בזמנו בעיה עם לקוחות שאכן לא טרחו לעדכן את השרתים שלהם, ולכן התכתבתי בזמנו עם דניאל פטרי (לאחר עדכון החוק) במחשבה לעדכן את התוכנה עם כל זמני שעון הקיץ לשנים הקרובות (כך שניתן יהיה להפיץ פעם אחת והיא תהיה תקינה למספר שנים, במקום לעדכן בכל שנה). אני משוכנע שהסיבה שעזבתי את זה היא שמיקרוסופט התחילה לעדכן את שעון הקיץ בעצמה, ומדובר בערך ב-2007. כך שאני כמעט משוכנע שיש עדכונים לשעון קיץ לפחות שנה וחצי… (לפחות ב-XP וב-2003 Server)

    אגב, לא חשבתי על הבעיה שנגרמת כשמסתכלים אחורה/קדימה. זו בעיה מעניינת.

  5. עירא,

    זה לא שבWindows אי-אפשר לקבוע חוקים לכל שנה בנפרד, אלא שפשוט החוקים תופסים רטרואקטיבית, ואין לו שום תפיסה היסטורית. או שיש שעון קיץ, ותמיד היה, או שאין, וגם אף-פעם לא היה. איך שאתה עובר לשעון קיץ ומזיז שעה קדימה, כל הזמנים של כל הקבצים שלך על הדיסק גם-כן קופצים שנה קדימה (תמונות מהסילבסטר ב01:00 בלילה וכזה), וכשאתה מחזיר לשעון חורף הם חוזרים בחזרה. זה נורא משעשע. פעם היה לי ויכוח של כמעט שעתיים עם אחד מאנשי הUI המצוינים שלנו בעלי הרקע בWindows, וזה נראה לו כמו הדבר הכי טבעי וידידותי-למשתמש בעולם, למרות הזוועה הגלויה שלי. אני חושב שבסוף הצלחתי לשכנע אותו, אבל לא לפני שהודיתי שלשיטה הזו יש גם יתרון משמעותי — תמיד יש לך המרה חד-חד-ערכית ועל בין timestamp והדפסת זמן טקסטואלית, מה שלא קיים ביוניקס אם אתה שוכח לרשום בצד ליד כל הדפסה אם שעון קיץ היה אז בתוקף או לא.

    כך או כך, זה באג כללי בתפיסת המציאות והזמן הWindowsית, ואין לזה קשר לאידאוסינקרטיזם שלנו.

  6. ההסכמה לגבי האלגוריתם הנוכחי של שעון הקיץ הייתה כל-כך מסובכת, שצריך להצדיע לח"כים שהצליחו להוציא את הערמונים מהאש. הפשרה הושגה בוועדת הפנים של הכנסת, אחרי ששר הפנים דאז, אופיר פינס, הודיע לוועדה שהוא מוותר על סמכותו לקבוע את התאריכים כל שנה מחדש – רק שימצאו כבר פתרון לטווח ארוך. הסאגה התחילה מזה שהדתיים התנגדו לשעון קיץ בכלל. רוב הציבור כעס, ובהרבה מקומות עבודה הנהיגו שעוני-קיץ "פרטיים". עיריית אילת הנהיגה שעון קיץ מיוחד לאילת. שרי הפנים שהיו בד"כ דתיים התקפלו, והסכימו לשעון קיץ בתנאי שהוא לא יכלול את תקופת הסליחות של חודש אלול. גם זה לא עבר בשקט, כי חודש אלול זה עדיין אמצע הקיץ. גם כאן הלחץ עבד, והדתיים נסוגו לדרישה שממנה הם לא היו מוכנים לזוז – ששעון הקיץ לא יכלול את יום כיפור. בסוף הגישו ח"כים דתיים הצעה ששעון הקיץ יופעל בין מוצאי ראשון של פסח ועד ערב יום כיפור. ח"כים חילוניים דרשו שהתקופה תהיה ארוכה יותר. בסוף הסכימו על 1 באפריל עד מוצ"ש שלפני יום כיפור. הבעיה היא שחייבים להזיז את השעון במהלך סוף השבוע, כדי לא לגרום לבעיות שנובעות משינוי השעה. לכן הסכימו שתאריך ההתחלה יהיה 1 באפריל אם הוא חל ביום שישי, או יום שישי שלפניו, כלומר יום שישי שלפני ה-2 באפריל. לדעתי אפשר היה להקל עלינו את החיים ולקבוע: יום שישי האחרון של חודש מרץ. כך האלגוריתם היה יותר פשוט. לגבי תאריך הסיום – מה לעשות, על זה הדתיים לא היו מוכנים לוותר.

    נ"ב – אנחנו לא היחידים בעולם עם בעיות כאלה. בברזיל יש בעיה דומה, ואני פעם כמעט פספסתי טיסה מברזיל חזרה הביתה בגלל שלא היה ברור מתי מתחיל שם שעון הקיץ.

    1. ועדיין, זה יותר עקבי והגיוני מאשר העובדה שאנחנו מדינה שחוגגת את יום העצמאות שלה (החל מהשנים האחרונות) בתאריך משתנה שלרב לא נופל ביום העצמאות שלה.

      יחידי סגולה אנו, ועד שלא נשרפה הנורה שבקצה המנהרה אי שם לפני 40-50 שנה, גם היינו אור לגויים. עכשיו אנחנו קוריוז (ולפי ערן, אנחנו גם בדרך להיות פרה קדושה).

  7. יום העצמאות זה סיפור מעניין. מטעמים של שמירת שבת, ועקב צמידותו ליום הזיכרון, אפשר לציין אותו רק בימים שלישי, רביעי וחמישי. לפי כללי הלוח העברי, ה' באיר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת. חשבון פשוט מראה שאפשר לחגוג את יום העצמאות בתאריך הנכון רק אם הוא חל ביום רביעי בשבוע. בפועל, יום העצמאות נחגג בימים שלישי, רביעי וחמישי, כי מזיזים אותו קדימה ואחורה אם הוא לא חל ברביעי. אני חושב שאפשר היה לקבוע בפשטות שיום העצמאות ייחגג תמיד ביום רביעי בשבוע שבו חל ה' באיר. אולי עוד אפשר לארגן לובי ולשנות את החוק.

    1. הלוואי שאלו היו הצרות שלנו. יש דברים הרבה יותר גרועים ודחופים לשינוי בחוק שמטרידים אותי הרבה יותר (ראה את סדרת הדמוקרטיה שבינתיים מיקדתי בנושאי מידע חופשי וזמין, אבל תתפתח בקרוב לעוד כיוונים).

  8. I like Dror's suggestion and I'd like to build on it. Have independence day be on the first Thursday of IYAR (ER?) similar to the way thanksgiving is celebrated on the last Thursday of November. Instead of making a new lobby for it, I believe it is possible to "sell" the idea to the tourism lobby. They would love to have one more long weekend every year.

  9. עירא, כבר נאמר בפרקי אבות: "תקופות וגימטריות פרפראות לתורה", אז תן צ'אנס לפרפראות. אבל יש גם צד רציני יותר – יום העצמאות הוא יום השבתון היחיד בלוח השנה הישראלי שאינו מתבטל לעולם. במדינת ישראל עובדים לא פחות מ-45 שעות בשבוע (החוק קובע פחות, אבל מציין שההפסקות במשך יום העבודה הן על חשבון העובד). החוק קובע 9 ימי חג בשנה שבהם יש לאפשר לעובדים לנוח, ושבועיים בלבד של חופשה שנתית. מבין תשעת ימי החג, כל שנה מתבטלים בין 2 ל-5 ימים כיוון שהם נופלים בסוף השבוע (בהנחה שעובדים 5 ימים בשבוע). לשם השוואה, בבריטניה יש מסורת רבת-שנים שיום החול הראשון אחרי חג המולד הוא יום חופשה. כלומר, אפילו חל חג המולד בסוף-השבוע (שבת או ראשון), יום שני שאחריו יהיה יום חופשה. כמו כן, יש 4 "חופשות בנקים" (מין ימי שבתון דומים ליום העצמאות או לפורים אצלנו) שחלים תמיד ביום שני, כדי לאפשר לעובדים סוף-שבוע ארוך. הסדרים דומים נהוגים בארה"ב וביפן. אצלנו בארץ רק יום העצמאות חסין בפני ביטול, וגם זה רק מפני שהדתיים לא אוהבים לראות זיקוקין די נור בשבת.

    1. בפרקי אבות קטונתי מלצטט (מודה, חור בהשכלה שיש להשלימו יום אחד), ואני גם מסכים שיש הרבה הגיון בחגים שמאפשרים גשר, אצל האמריקנים זה בהחלט קורה יותר מאשר אצלנו (ובכלל אצל הקתולים יש מספר ימים כאלו, למרות שאינם ימי חופש כידוע לי). מצד שני על יום עצמאות שמתזז עוד לא שמעתי 🙂

      ואגב, ענין הזיקוקין בשבת לא היה הסיבה לטיילת העצמאות, אלא אפשור לדתיים להגיע לטקסי יום הזכרון. לכן אני חושב שקביעת יום העצמאות בימי חמישי של השבוע הראשון של אייר זה רעיון מצוין, והארכת החופש ליום שישי לכדי גשר תבורך אף היא. נשאר לחשוב אם הצמדת יום הזיכרון אליו זה מאוד אינטיליגנטי, כי ויצא שהיום הזה זוכה לפחות ופחות כבוד בסופו של דבר, נראה שחצי העם בבתי קברות צבאיים וחציו השני בפקקים אל ומאת האיטליזים. אני אישית הייתי מאחד את יום השואה עם ט' באב, ומזיז את יום הזכרון לשבוע שלפני יום העצמאות.

  10. מנחם בגין הציע לאחד את יום השואה, אולי אולי את כל ימי הזיכרון (אני כבר לא זוכר) עם תשעה באב, וההצעה נדחתה מכמה סיבות. טיעון המחץ – תשעה באב נופל בחופש הגדול, ולכן אין אפשרות לקיים טקסים בבתי הספר, ואין סיכוי שתלווה אותו אווירת רצינות ראויה. הרבנות הראשית לא אהבה את הרעיון של יום הזיכרון לשואה, וקבעה שיש לומר קדיש על קורבנות השואה בעשרה בטבת – יום צום מסורתי.

להגיב על דרור שניר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *