ליכטש מאיים פתאום בסגירה. מוכר לי מאוד, גם אני עשיתי את זה לפני חודשים וחצי, גם שרונג, ובאופן מפתיע עשינו סדר בראש וחזרנו בנו. היום גם אני מרגיש מרוסק ולא רוצה לקרוא יותר רססים, ושוש מנסה לנחם (בתשובה לא יודע למי ספציפית, כנראה לפוסט הזה של גל או לזה של עידן… הי, אולי מישהו צריך לקרוא לשירותים הפסיכיאטרים? או לפחות לבלוגדיבייט?). אני מאמין שהלחץ לקרוא והלחץ לייצר תוכן עלולים לבוא מאתו המקום אצל רבים מאיתנו. תומר טוען שהוא מרגיש ש"נגמר לו המקום" בבלוג, והוא רוצה עדיין לבתוכ רק בפורמט אחר. זה מאדם שסגר בדיוק בלוג בפורמט אחר למדי החודש (ולא זוכר פרטים, אבל נדמה לי שהוא דיבר אז על איחוד שלו עם הפנקס), ועדיין יש לו בלוג נוסף באנגלית.
אכן, יש לחץ מ"מה הדבר הבא שאכתוב" וגם "איך אכתוב שיהיה שונה", יש לחץ מ"איך אאפס את הקאונטר בגוגל רידר" (וגוגל לא עושים את החיים יותר קלים כשהם כותבים לי 1000+ במקום את המספר האמיתי, אולי אפילו יותר גרוע). מעולם לא היו בני אנוש מופצצים בכל כך הרבה מידע. אני חושב שגם אוהב קולינריה שכמותי לא הרגיש אף פעם את הרגשת ה"ילד בחנות ממתקים" כמו שגוגל רידר גורם לי. ה"פחד" הזה שאפספס משהו מוצלח כשהוא כל כך נגיש, יכול לשגע בימים רעים, ואתה יושב ולוחץ על עוד "נקסט אייטם" ועוד אחד על חשבון שעות השינה ופתאום עולה בחוץ השחר, והעובדה שיש כ"כ הרבה מידע שאתה לא מצליח לעבור עליו לפעמים מתנחמת ע"י זה שאתה משתף אייטמים טעימים במיוחד ומרגיש שעשית לחברים שלך טובה, אבל לא ברור אם זה המצב 🙂
עלה לי בראש כרגע… אני אתאיסט שמצא אלוהים לדבוק בו, וזה אלוהים שנותן תשובות! חבל שגם על כל כך הרבה שאלות שלא שאלתי…
לא עוד. אני מבטיח בזאת לעצמי להתחיל ללחוץ "mark all as read", ולבלוע את הרגשת הכשלון. כמו שאמר מישהו "עושה לט גו". אני חושב שהקריירה שלי לא עוזרת ובשבוע הבא אני לוקח חופש ממנה. תקופת אבטלה מרצון, ואני מחפש משהו חדש. אם יש למישהו יועצי קריירה מוצלחים להמליץ לי, אשמח. רק לא שומדבר ניו-אייג'י, NLP וכאלו כמו שכמה נחמדים המליצו. מישהו שבאמת יוכל לראיין ולנתח אותי ולראות את הכיוון הבא שאני לא מצליח לראות כרגע בגלל שהמוח שלי, חה חה, עמוס בהרבה עצים, אבל מרוב דובים לא רואים את היער.
צעד סמלי קטן לידידותיות הסביבה (מוחות הקוראים) ואולי האצה של הבלוג, אני חושב שאוריד את כמות המידע בויג'טים. אם אתם רוצים לקרוא את התגובות האחרונות יש לכם רסס, כנ"ל זרם הפריטים המשותפים שלי מגוגל, אתם גם לא צריכים שלושה פוסטים אחרים מומלצים מכל פוסט שכאן, נכון? קמפיין נוגד SEO אולי, אבל לפחות אני ארגיש שאני לא מעמיס לחינם את מוחותיהם של קוראי במידע מיותר.
טעות שחייבת תיקון: הבלוג באנגלית והבלוג "האחר" שאתה מתכוון אליו היו נסיונות קצרים באנגלית שנסגרו. אין בלוג! איזה חופש.
תמחק את התגובה הקודמת. האמבד לא יוצא בתגובות. התגובה הרשמית שלי לעניין: excuse my manners if i make a scene
האמבד עובד אם הוובמאסטר אומר שהוא עובד. אבל נראה שפליקס לא עובד, הייתי מאמבד את היוטיוב אבל היוצרים ביקשו יפה שלא..
יש לי יש לי יש לי!
אני מומחה בהמלצה על מקצועות. אני פותח בדומינו (למשל, 1:1 אומר להישאר איפה שאתה). זה עובד מצוין שלא תאמין! פותח ע"י שבטים מונגוליים באפריקה! אפילו חץ ימליץ!
(פרס למי שמנחש נכונה מה בתגובה הזו אמת)
בוא נחלק את זה לעובדות:
1. יש לך
2. אתה מומחה בהמלצה על מקצועות
3. אתה פותח בדומינו
4. זה עובד מצוין
5. אני לא אאמין!
6. יש שבטים מונגוליים מאפריקה
7. השבטים המונגוליים מאפריקה פיתחו את שיטת הדומינו
8. חץ ממליץ (אבל למה "עד הומינם"? אין לי בעיה עם האיש, רק עם הדעות שלו על דברים מסוימים)
אני אומר (5) היא אמת. במה זכיתי?
5 היא אמת, אבל יש עוד כמה אמיתות. (2 שכתבת ואחת שלא כתבת)
אתה זוכה בכך שלא אטריד אותך בפילוסופיה כשנשתה בירה בפעם הבאה.
רגע… עבר לי עוד משהו בראש. לואיס קרול הכיר לי את החוק האנגלי הנפוץ כי מה שנאמר שלוש פעמים, חייב להיות נכון, אז אולי "יש לי יש לי יש לי" הוא הנכון?
(ולמי שלא מזהה את הציטוט, הנה הפתיח של ציד הסנארק, וזה מוזכר בפנים עוד פעם אאל"ט)
"Just the place for a Snark!" the Bellman cried,
As he landed his crew with care;
Supporting each man on the top of the tide
By a finger entwined in his hair.
"Just the place for a Snark! I have said it twice:
That alone should encourage the crew.
Just the place for a Snark! I have said it thrice:
What i tell you three times is true."
לגבי את מי ניסיתי לנחם- הטוויט נכתב בעקובת שלושת הפוסטים (וכתגובה משותפת)
🙂
תיקון. אני לא סגרתי את הבלוג (לפני שנה אמנם סגרתי בלוג אחר, אבל לא את הבלוג הזה).
חשבתי על כך, לחמש עשרה שניות (או שמא לחמש עשרה שעות?),
והתעשתתי. לא סגרתי, וכתבתי על כך שאני לא סוגרת, בבלוג הלא סגור בעליל. 😀
וגם אני איימתי לכמה ימים וחזרתי בי, ואני מאמין שגם תומר יבין שהצורה והמדיום לא קשורים לתוכן. אם הוא עייף מלכתוב תוכן, שלא יאשים את הצורה, שיקבל את זה וזה מובן לגמרי. זה הכל 🙂
אז קודם תודה…..באמת שקשה כבר לעקוב ולמצוא איפה הראש של הספגטי מתחיל עם כמות המידע היום……
וכן….מצאתי זמן לחזור לקרוא ולהנות…
א. אני אוהבת את העיצוב החדש. הנקי.
ב. יש לי המלצה ליועצת מעולה.
ג. אתה יודע כמה אני שונאת לדבר בטקסט מחוץ לעבודה. נמשיך מחר .. (אתה לא מבריז שוב, נכון?) 😉
או-אה… כמה אנשים נדירים פתאום צצו… 🙂 ברוכים השבים!
ענבה, שמח שאהבת, ויתרתי על כמה שעות שנה על הכנת הבאנרים של ראש הדף, ובינתיים את היחידה שמציינת 🙂
ומחר אני מגיע (לא שהברזתי מרצון בפעם שעברה. היה לי את היום הכי מסריח בעבודה מזה שנים)
I don't get this 'I've got to say I'm closing the blog in a blog post' meme
it's wearing thin.
if you're gonna not write, don't write, or shoot, or talk. or something.
I