חוקי מדינה בחדר המיטות

שחר הודיע היום שהוא מתחתן השבוע – מזל טוב!
תוך כדי, הוא מספר על המוזרויות של הגירושים הקודמים שלו, שלמעשה לא ממש ענינו את הרבנות כיון שלא היו ילדים. התפתח שם דיון ללא צדדים, כל תורם הביא רק עוד ועוד ראיות לכמה שהדת הפכה מזמן לכלי שליטה בתנועות האנשים ולא פחות בכספם, ושחר ורעיתו החליטו לקפוץ לכמה שעות לקפריסין כמו הרבה ישראלים ולגמור את הענין מהר ובלי שירוכים ברבנות. למעשה עד כמה שאני יודע גם חוזה אצל עורך דין היה סוגר את הענין, ויש לי חבר שהתחתן כך. אם תשאלו אותי זו חתונה אזרחית והחוק בסופו של דבר מכיר בה, וגם הרבנות אחרי כך וכך שנים וילד או שניים כבר לא תוכל לחמוק מלהכיר בנישואין. הסיבה היחידה הרי לתעודת נישואין רשמית היא אולי בשביל הנוחיות מול הבנק ורשויות המיסים.

השבוע גיליתי שיש עוד יוצא דופן – אם רציתם לבקש ויזה לארה"ב, אתם בבעיה! זוג חברים שלי מתכנן לעבור לניו יורק לכמה שנים, הוא יעשה פוסט-דוקטוראט והיא תעבוד ואולי תלמד, אבל בשביל לקבל איתו ויזת עבודה הם צריכים תעודת נישואין מארץ המוצא. תעודת נישואין מקפריסין או אפילו עירית ניו יורק לא תספיק (ויש לי כמה חברים ישראליים שהתחתנו שם), צריך תעודת נישואין ישראלית רשמית שזה אומר רבנות, וזה אומר תקופת המתנה של 45 יום, טקסונים שונים ברבנות ושאר התעסקויות בירוקרטיות. כבר הכרתי כמוהם זוגות שחיו ביחד 5-7 שנים והתחתנו מהר (ולפעמים בסוד) בקפריסין רק בשביל ויזה ללימודים או מעבר לחו"ל, אבל עכשיו ארה"ב ההופכת ליותר דתית-שמרנית משנה לשנה, מכריחה אותם להתחתן ברבנות. לא מצחיק? אני מצאתי את זה מגוחך ומעצבן להפליא 🙂

10 תגובות בנושא “חוקי מדינה בחדר המיטות”

  1. תיקון עובדתי: לעינייני ויזות לארה"ב וכו', אתה צריך להיות נשוי ע"פ מדינת המוצא שלך. כל מה שצריך לעשות זה לקחת את תעודת הנשואין מקפריסין, ללכת למשרד הפנים, ותוך חצי שעה אתה רשום כנשוי במדינת ישראל. אין שום הכרח להתחתן ברבנות – רק לידע את משרד הפנים על החתונה בקפריסין.

  2. "ועל המקום מוציאים לך תעודה ישראלית בלי רבנות?"
    כן! חד משמעי
    זה לוקח פחות מ 30 דקות במגדל מול עזריאלי
    (בהנחה שיש לך את המסמכולוגיה הקפריסאית המלאה, כמובן)

  3. כלומר לא מספיק שבגלל איזה שהיא פוליטקה מכוערת קרוב ל 200K אזרחים הם אזרחים סוג ב'-
    מצד אחד הם משלמים מיסים ומשרתים בצבא ומצד שני הם לא מספיק יהודים בשביל להתחתן בארץ (אני לא מדבר על גרים או כאלה שהצהירו שהם חסרי דת אלא עולי בריה"מ).
    אז גם הם נפגעים בדברים שהם מחוץ לדת הרשמית (זכות לרכישת קרקעות  , זכויות ירושה ואכשיו גם ויזה לארה"ב).

  4. לא ידעתי שזה פוגע גם בזכויות רכישת קרקע. מעניין. התאוקרטיה שלנו מצליחה עדיין להפתיע אותי לרעה מדי פעם. 🙁

  5. איך זה פוגע בזכויות ירושה? הרי גם ידועים בציבור זכאים לרשת את בן/בת זוג/ת/ם/ן.[1] ואם ידועים בציבור, קל וחומר שזוג שנישא (גם אם לא ברבנות). אני מפספסת משהו?

    [1]שלא לדבר על כך שאם כבר הפעלתם מחשבה ונישאתם שלא במסגרת ברירת המחדל הרבנית, הכי הגיוני לכתוב צוואה מסודרת ולהוריש מה שרוצים – בן זוג, אחות, ילדים או תוכי, בלי קשר לטבעות ושאר עניינים.

  6. אולי הוא מתכוון לחוקי מסי עזבונות וכאלו?
    ולשי:  אותה המתחתנת אמרה לי שהם עשו בירור מקיף, וחתונה מזורזת בעזרת רב שעזר להם לחתוך פינות (קיצרו את ההמתנה מ45 יום לשלושה שבועות) עולה להם פחות ולוקח פחות זמן. מה שאתה מספר זה שאפשר להתחתן בקפריסין בהתראה של יום ולמחרת לקבל גושפנקא בארץ… זה מוזר לי, אבל לא אכנס לזה. ויכוח "LS" כמו שאומרים.

  7. לא יודעת למה הוא מתכוון ולכן שאלתי. יש מספיק בעיות שעומדות בפני מי שרוצה להתחתן ללא מעורבות הרבנות והרבה שאלות שצריך להתחבט בהן.  לא צריך להוסיף על הבעיות הממשיות האלו גם חרדות שלא מעוגנות במציאות.
    הרבה מאד אנשים שאני מכירה לא שוקלים בכלל את האופציה האזרחית כי הם בטוחים שזה "יפגע בילדים". איך יפגע? במה יפגע? לא יודעים. יפגע, יפגע. הם יהיו ממזרים, לא? אז זהו, שלא. כשהאפשרות נשמעת כל כך מאיימת בכלל לא מגיעים לשלב של לבדוק את הפרטים הקטנים. כשהחלופה האזרחית נראית סבירה, כשמבינים שבהרבה מישורים אין הבדל בינה לבין חתונה רבנית (ובמישורים שיש הבדל – מבינים מה המשמעות של ההבדלים, לטוב ולרע) זה משהו שאפשר לפחות לשקול בין ההחלטה הרת הגורל על צבע הפרחים בדרך לשירותים לשאלת השיר-של-אחרי-החופה.

  8. אני יכול להעיד רק על החוויה שלי.
    עירית ואני נכנסנו למשרד הפנים. 30 דקות אחר-כך (כולל תור) יצאנו עם תעודות זהות חדשות שבהן אנו רשומים כנשואים ואישור על הרישום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *