ואגב סרטים דוקומנטריים

בתגובות לפוסט משלשום על אקספלד, נשאלתי איך זה שאני מסכים עם דעותיו של מפיק סרטים כמו מייקל מור אבל לא עם הדרך שבה הוא מציג אותן, והנה היום צץ סיפור בדיוק להוכיח את הטענה הזו.

נועם לניר, מליונר שתורם רבות לניצולי שואה, נתן לאורלי וילנאי וגיא מרוז 50K דולרים להפיק סרט על כספי הפיצויים הנעלמים שנמנעים מאותם אנשים. גם גיא ואורלי דנים בענין באריכות בתוכניות הרדיו והטלוויזיה שלהם, לכאורה שילוב של צוות מנצח. אבל השבוע (אני מנחש ששבוע לפני שהתכוונו להעלות את הסרט להקרנה) קיבל לניר הקרנה מקדימה וכל כך כעס שהוא תובע את כספו בחזרה. כמובן שלא ראיתי את הסרט אבל אני מכיר את הסגנון של מרוז, אז אני לא מופתע. הפואנטה היא שרבים מבקרים את מייקל מור שהוא חוטא למטרה שעבורה הוא נלחם ונראה שכאן בדובר בסיפור דומה. עיתונאי שיש לו אמת חשובה לספר, אבל בשביל רייטינג וסנסציה הוא מתבל אותה בשקרים… הנה ציטוט, ההדגשות שלי:

במכתב, ששיגר עורך דינו של לניר ירון רייטר, נכתב כי לניר "הזדעזע עמוקות מתוכנו של הסרט. בין היתר מהאגרסיביות, מחד הצדדיות, מהאנימציות המרמזות שלא לעניין, מסילוף ועיוות התכנים ומדברים נוספים רבים". עוד הוסיף רייטר כי לדעתו של לניר "מדובר בסרט מוטה, לא ניטרלי וברוטאלי", וכי "דרך העמדת הדברים והצגתם עלולה לפגוע בסיוע המועבר מגרמניה לטובת ניצולי השואה, מה שיוביל לפגיעה קשה בניצולי השואה החיים בקרבנו היום". לניר אף דורש מצמד העיתונאים שלא לקשור את שמו בסרט, ולהשיב לו את כל הכסף שהושקע בו בתוך שבועיים.

5 Replies to “ואגב סרטים דוקומנטריים”

  1. אני לא יכולה לחכות כבר לסרט… מהכרותי עם האלימות שלה זוכה כל מי שמעז למתוח ביקורת על המיינסטרים של ה"זיכרון" ועל ה"שואה ביזנס", משום מה אני לא נוטה לקבל מראש את טענותיו של לניר, וההיסטריה שלו דווקא גורמת לי לעניין רב. ואגב, זה גם לגבי מור – יש הבדל גדול בין שקרים לבין הצגת עובדות בצורה מסויימת, אפילו אם מדובר בהצגה שהאג'נדה שלה גלויה. אני דווקא נוטה להעריך אג'נדה גלויה, מאחר ועובדות כשלעצמן לעולם אינן "אמת" בעלת משמעות, ומאחר והצדדים השניים של עניינים כאלו נוטים בדרך כלל להציג את ה"עובדות" שלהם תוך כדי הסתרת האג'נדה, דבר מסוכן מאין כמוהו. איך אומרים, זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך.

  2. יונית, ראשית ברוכה הבאה. שלושה מגיבים חדשים לבלוג שלי ביומיים, אני שמח לראות :)

    לגבי מרוז, אני לא מת על הסגנון שלו, הכוונות אולי טובות אבל נראה כאילו הוא מנסה לכפר שנים על התדמית האיומה שלא ברור כמה פגעה לו בקריירה אחרי הסיפור המטומטם של פיני הגדול והמערכונים הבעיתיים שם על נאצים וניצולי שואה (שם הגיעו עד לתביעה מקלוד לנצמן אאל"ט). פתאום הוא עיתונאי ולוחם צדק.

    מצטער, אבל אני לא קונה את הפוזה שלו, וגם לא את של כולבוטק אגב, אבל זה סיפור אחר.

  3. תשמע, לגיא מרוז יש עבר מצחיק ולא מחייב שיכול להיות ש"פוגע" בו. אבל הציניות שלו תמיד היתה שם, ותמיד היתה לו לנשק. אני דווקא מאוד מחבב את הבחור. גם בעבר וגם היום. אני חושב שהוא עושה עבודה טובה מאוד, וגם אם זה קשור לעברו עם השואה כפי שתיארת, זה עדיין מבורך שהוא יוצא נגד מגמות בעייתיות באופן שבו מטפלת המדינה בניצולים, או בכלל – באנשים שנפגעים ממפגעים שונים (איכות הסביבה הוא אחד הדגלים שהוא הרים, ואני מאוד מעריך אותו על כך). נכון לומר שהוא לא בדיוק מראה תמונה מאוזנת של הדברים. מצד שני – כשלבעלי מפעלים/ממשלות יש כוח וכסף ועורכי דין לרוב, הם יכולים, בניגוד ל"אזרח הקטן" לייצר כותרות כראות עיניהם. טוב שיש מישהו שמראה את הצד השני, זה שלא יכול לקנות זמן שידור בכסף או במניפולציות אחרות.
    מר לניר, וכבודו במקומו מונח, היה צריך ךשים את הדברים על השולחן מראש, אם הוא רצה "מוצר מדף". זה לא שונה מכל קניה של תוכנה, אם אפשר להשוות: אתה יכול לקנות מוצר מדף מוגמר, ולקבל אותו עם כל החסרונות שלו, או להשקיע באנשים שירימו עבורו את המוצר, אבל הוא צריך להיות ספציפי מאוד לגבי הצרכים שלו.
    לניר החליט להשקיע בתדמית של מרוז ושל וילנאי. ואתה לא יכול לשלוט בתדמית אם לא הסברת חד-משמעית מה אתה רוצה. הכסף של לניר אבוד לדעתי. אין פה שום קייס לתביעה משפטית. שני הצדדים במקרה זה, הגיעו עם אותו רעיון מרכזי – עזרה לניצולי שואה, שמתעמרים בהם מכל כיוון אפשרי. יכול להיות שמרוז לקח את זה לכיוון קיצוני יותר, כפי שהוא עושה בדרך כלל, אבל זה חלק מהתדמית שלו וזה חלק ממה שהוא מוכר. אם לניר לא היה מודע לזה, אז הוא כנראה לא הכיר את מה שהוא השקיע בו. וזה כאמור – בעיה של לניר בעצמו.
    תחשבו על זה שהיום תחליט לקנות מניה מסוימת, ובעוד חודש תבקש את הכסף חזרה, כי הפסדת אותו. גם אתה וגם בעל הבית רצו שהחברה תשגשג – בזה אין שום ספק. אבל מה לעשות – לא תמיד הדברים פועלים לפי מה שרצית. רצית להרוויח? לך תשקיע ב"טבע", ותעזוב אותי בשקט. אתה רוצה סיכון אבל רווח פוטנציאלי גבוה יותר? לך תשקיע בבניזרי…
    שורה תחתונה? למרות שאני לא ממסוג האנשים שצופים בטלוויזיה בכלל, אני מחכה לסרט הזה. נשמע לי מאוד מעניין.

  4. זה כמו לשכור את פיבוק לעצב לך סלון ואז להתעצבן למה אתה צופה בטלווזיה עם ספה שעשוייה מפיגומי בניין ולטקס.

כתיבת תגובה