ג'ינג'י קלבסה

מסתבר שבבריטניה הג'ינג'ים הם עם נרדף, כמו שגיליתי הרגע דרך פוסט אצל עומר זק.

לי יש משיכה רצינית לג'ינג'יות, ברמה שאני אף פעם לא אעיז להתחיל עם אחת מרוב שאני מגמגם לידן. אני לא מבין איך אפשר לשנוא את הצבע הזה ואת הנמשים. אבל אם נשים עכשיו בצד פטישים אישיים, יש כאן משהו מוזר… אנשים מגיבים לכתומי שיער כשמו שפעם היו מגיבים לשחורים או אסיתיים. זה פשוט פסיכי. מה יש במין האנושי שכ"כ רוצה להתבדל וליצור עימותים? כל קבוצה שגדלה מדי חייבת להתפלג ולהתלהם… האם אלו גנים של ג'ונגל שבנו שלא נותנים לנו מנוח? עצוב…

24 תגובות בנושא “ג'ינג'י קלבסה”

  1. איכשהו לפחות מחצית מהנשים שיצאתי איתן היו ג'ינג'יות… אבל יותר מזה, הכי יפה זאת בחורה עם שיער שצבעו בין ג'ינג'י לבלונדיני עם נמשים 🙂

    לגבי בריטים וג'ינג'ים, זה בטח נובע מהסיפור של ארתור קונן דויאל – The Red-Headed League.

  2. אתה מכיר את המשפט האלמותי מתוך הספר הנהדר "שלושה בסירה אחת"?
    "אם תביט בקנקנן, הוא לעולם לא ירתח" – מי שלא מחפש במיוחד, בסופו של דבר מוצא (ועכשיו נראה לי שהגיע הזמן שאני גם אתחיל ליישם את מה שאני אומר לאנשים אחרים).

  3. לסיפור הנ"ל של שרלוק הולמס, אין שום קשר לשינאת ג'נג'ים עד כמה שידוע לי.

    למי שלא מכיר את הסיפור, בקצרה, מדובר על נוכל שמפרסם מודעה על עבודה-להעשרת-עולמם הרוחני של ג'נג'ם, בו הם מקבלים הרבה מאד כסף על העתקת (או סיכום אני כבר לא זוכר) אנציקלופדיה (כביכול זו קרן שאוהדת ג'ינג'ים ורוצה שיהיו יותר אינטילגנטים) כל יום ראשון. כל זה נעשה בשביל לפתות ג'ינג'י מסויים, שהוא הגיבור של הסיפור, להעדר מעבודתו באותו יום, כדי שהשותף של הנוכל יוכל לחפור שם מנהרה מתחת לבנק.

    הג'ינג'י מתלונן לשרלוק הולמס על המוזרות של העניין, הוא כמובן פותר את התעלומה והכל בא על מקומו בשלום. הג'נג'י שם הוא הגיבור, וקשה לי לראות קשר בין זה לשינאת ג'ינג'ים.

  4. אגב, ולווט כותבת בפוסט החדש שלה על סרט תיעודי של נשיונל ג'יאוגרפיק המדבר על כך שג'ינג'ים הולכים להיעלם מן העולם.

  5. So what I was trying to say when your MySQL went south is that if Scotland is anything like Ireland then you should prepare yourself as there are tons of red-heads there (or maybe you should just change your plans and visit Ireland).

    A

  6. סוד שמור: הסקוטים של היום הם כנראה ביולוגית יותר אירים ו-ויקינגים מהעמים שיישבו את סקוטלנד לפני אלף ואלפיים שנה. אני מחזיק אצבעות 🙂

    גם טיול לאירלנד יקרה עוד כמה שנים…

  7. אח שלי גינג'י (ירש את זה מסבי ז"ל)…

    מדובר פה על סלידה מנשים גינג'יים, או העם הגינג'י בכלליותו? אני יכול לקבל פידפק אמין מאחד מה"קבוצה"
    🙂

  8. מדובר פה על ג'ינג'ים באנגליה שחוטפים מכות בבי"ס, קללות ברחוב, ריסוסים ושבירת חלונות בבית ובאופן כללי מרגישים כמו תושב ערבי בחברון.

    מפה לשם (באשמתי) הדיון הופנה לנושא המעניין הרבה יותר של נשים ג'ינג'יות, ועל המאמץ שראוי להשקיע בלהציל אותן מההתקפות באנגליה, ולהביא מה שיותר מהן לגור אצלי בחדר השינה.

  9. או כמו תושב יהודי בחברון. תלוי מה העמדה הפוליטית שלך. (בויקיפדיה רשימת הפיגועים לא ממש מלאה). אני ממש לא אומר שהמתנחלים בחברון מתנהגים בצורה אופטימאלית, אבל ביטוי כמו שכתבת הוא לא מדוייק במקרה הטוב.

  10. יהודים מקרית ארבע פולשים לבתים, מרביצים ברחוב, מקללים וזורקים אבנים דרך חלונות, ופלא באמת שאנשים נפגעים מהיחס. כמה ערבים מסתובבים בין הוילות של קרית ארבע ועושים את זה בדיוק?

    פוליטיקה בצד. הפואנטה כאן היא שאנשים צריכים לשים סורגים על הבית בגלל צבע השיער שלהם. הם אפילו לא בני עם או דת אחרים.

  11. באמת לא ברור למה היהודים כ"כ אלימים שם, הרי מה הערבים שם כבר עושים, צולפים על בתים של יהודים דרך החלון? יורים קצת על מכוניות? שום דבר שלא קורה לפעמים בין החברים הכי טובים. והחבר'ה מחברון ישר מתחילים לירוק ולזרוק אבנים.

    וברצינות, אני לא מצדיק את הפעולות של תושבי חברון, אבל אני גם לא משווה אותם למיני-פוגרומים שעושים לתושבים על רקע לא ברור. לא הייתי מתנגד להשוואה אם למשל כנופיות של ג'ינג'ים היו שורפות מכוניות של התושבים שחורי-השיער.

    אמנם פעולות כאלה לא מוצדקות, אבל הכל מקבל פרופורציה אחרת כשאתה חי באוירה של פיגועים ושל תמיכה בטרור, קשה לשמור על יחס טוב לשכנים. זה לא מוצדק להרביץ לאף אחד אם זה לא להגנה עצמית, אבל אם אותו בחור שבר לך מקל על הראש לפני כמה שעות זה נראה אחרת לגמרי.

  12. אין לי בעיה לדרדר את הפוסט הזה לנושא לא קשור, אבל במקרה מדובר בשיחה שלא נגיע להסכמה בה. שני הצדדים לא בסדר, שניהם לוקחים את החוק לידיים, ההבדל זה לוחמת גרילה מצד אחד והתגרות פולשנית עם גיבוי צבאי מצד שני. אני ואתה לא נסכים לגבי מי הטיל את האבן הראשונה, ואם הטיפול היה נכון, ואם המתנחלים "נשמרים לנפשותיהם מאוד מאוד". אני רואה את שני הצדדים כטועים ופושעים, אני מתבייש להיות שייך למי מהשניים, ואני עצוב שהצד שבחר לעבור לגור שם ולפתוח בהתגרות ויכול להרשות לעצמו כלכלית לעבור משם ולהפסיק את שפיכות הדמים וסיכון ילדיו – הצד הזה מתעקש לחיות שם בצורה דורסנית והפגנתית, ומתעקש גם להסוות את מניעיו הפוליטיים הטהורים באיצטלות שונות של טענות נדל"ן ודת. זו זילות חיים, זילות הדת והאמונה, זילות חיי החיילים ותושבי העיר, זילות במדינת החוק ובכספי המיסים שאני משלם והם לא.

    את מליוני השקלים שהצבא משקיע בהגנת היישוב היהודי הנבזי שם, הייתי משקיע בבניית שכונת וילות יפה על אחת הגבעות המקיפות את מודיעין, מעביר אותם לשם ומוחק את הישוב. יש עת להבין ששלום עדיף על טריטוריה, ועוד מעט באמת לא יהיה עם מי לדבר, כי בצורה שהמתנחלים "תורמים" לשקט בגבולות, חמאס רק תשתלט על יותר אזורים ולא יהיו יותר מבוגרים הגיוניים לדבר איתם, רק צעירים שנולדו והתחנכו כל חייהם בתוך אינתיפאדה ובערות דתית. וברגע שדת משתלטת על המשוואה אין יותר פתרונות נכונים, האלוהים של שני הצדדים (שאמור להיות אותה הישות) רוצה מכל צד להרוג את השני.

  13. אני בעיקרון מסכים לאי ההסכמה. רק כמה נקודות.
    1) לא חשבתי להתווכח על פוליטיקה. חרה לי שהשוות את תושבי חברון לאלו שמכים את הג'ינג'ים. בין אם אתה רוצה יישוב יהודי בחברון ובין אם אתה חושב שכדאי שנקפל את הדברים בתל-אביב-יפו (שטח כבוש ע"י ההגנה) ונעבור לאוגנדה, ההשוואה לא הוגנת.
    2) תושבי חברון לא משלמים פחות מיסים ממך עד כמה שידוע לי. אני חושב שרוב התושבים עובדים, אבל אני אשאל חבר שגר שם. אם כבר, הערבים הישראלים, לוקחים אחוז נכבד יותר מאחוזם באוכלוסיה מהביטוח הלאומי.
    3) כמו שהופיע פעם בתוכנית טלויזיה. גנרל שאל את אחד הפקודים "what do you want, son?" הוא הצביע על האפונה שהיתה רחוקה ממנו וביקש "pees", הגנרל צחק "we all want that son, but how do we reach it?" החייל חשב, לקח את הסכין ובעזרת הסכין משך את קערת האפונה אליו, "by knife!". כולם רוצים שלום, לאף אחד אין אידיאולוגיה של התעללות, רק השאלה איך מגיעים לשלום הזה. לדעתי, מי שבאמת מאמין שאפשר להגיע עכשיו להסכם שלום עם הפלסטינים, הוא תמים במידה מוגזמת. אם החמס לא מצליחים לשמור על שלום עם הפתח – איך הם ישמרו על הסכם שלום ביננו. אם חלק מהאמנה של החמס היא הג'יהד – איך נגיע להסכם שדורש את ביטול הסעיף. הרי אם הם באמת היו רוצים שלום, היה אפשר סתם להפסיק את הירי של הקטיושות, להפסיק את הפיגועים, לפחות להתנער מהפיגועים לחלוטין.

    התובנה המשמעותית ביותר שאותה דווקא קראתי אצלך בבלוג, היא, שלפעמים יש מצבים לא נעימים, יש ערבים, הם לא אוהבים, אותנו, חלקם רוצים לזרוק עלינו פצצת אטום קטנה, וכרגע לא השמאל ולא הימין יודעים בדיוק מה לעשות. אז בא נחיה עם זה וננסה לצמצם את הנזקים. הטרור הוא לא באמת איום קיומי, הפחד ממנו הוא בהחלט איום.

להגיב על Amos לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *