הפיילוט בדרך, הכינו את המסכות

מפגינים ברחבת הסינמטקכמו שהבטחתי, שרפתי יום עבודה, נסעתי לירושלים והצטרפתי לחבורת המתנגדים הקולניים של דרום שולחן ועדת המדע. הצד הדרומי מאופין במתנגדי המאגר (עו"ד שופמן, קלינגר, פינצ'וק וחי), כתבים, נציגי קבוצות ענין שונות, ואני, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות (כמו קלינגר). אצלנו תראו לאפטופים והרבה ניירות, בצד הצפוני תמצאו מעט ניירות והרבה עייפות, לאפטופ אחד בלבד (של יורם אורן) ודורון שקמוני שכנראה לא מצא פשוט מקום בצד הדרומי 🙂

לא באנו להרוס את המאגר הביומטרי, בזה נכשלנו כבר לפני שנתיים. החוק כבר עבר, מרכז ההנפקות הוקם, חומרי הגלם נקנו, האנשים נשכרו. אנחנו באנו כדי לשאול איפה השקיפות, לאן נעלמו אמצעי ×”×”×’× ×” על הפרטיות (וקיבלנו תשובה שהם לא היו טובים. למי? למשטרה כמובן) ולהראות שהתקנות והצו אינם בשלים, בתקווה להראות בהם כמה חורים. אחרי 14 חודש, הגיש משרד הפנים את התקנות שלפי החוק ×”×™×” אמור להגיש אחרי ארבעה. היו שם כמה חורים וחוסרים, אבל הדבר היחידי שלא יכולנו לשנות שם באמת, ×–×” שאין הפרדת מסדים (שנרמזה בחוק) ואין עמעום (כמו שהובטח בפגישות שונות). גם אין תקן להצלחה או כשלון של הפיילוט. זאת אומרת, יש כל מני מדדים כדי לקבל משוב אם הזיהוי עובד טוב, כמה False Rejects או False Accepts יש, האם באמת נמנעת הרכשה כפולה וכולי, אבל לא הוגדרה קבוצת ביקורת, לא הוגדר מדגם שייצג מספיק אזרחים בכלל ומגוון של קבוצות אתניות בפרט (לבדוק את ×”×”× ×—×” ששונות ביומטרית קיימת בצורה שווה בקבוצות שונות). ביקשתי לדעת אם סופרים כמה אנשים שהציעו להם את הפיילוט מסרבים, ועשו לי פרצוף, אז קלינגר הרביץ בהם תורה ונכנעו. הבעיה שבלטה לנו היא שכאשר מסתכלים על כל המדדים, עדיין לא הוגדרו שם מראש סיפים שמעליהם או מתחתיהם הפיילוט יוגדר ככשלון. "מה זאת אומרת להגדיר מראש את הסיפים?!" רעם שטרית כשהעלינו את ×–×” – "קודם נראה את התוצאות ואז יחליט השר אם ×–×” מספק או לא!". פייספאלם. הזכרתי למר שטרית את עברו האקדמי במדעי החיים, ×›×›×” לא עושים ניסוי, וכאן התחילה המולה של כדקה שלמה של חילופי צעקות בינו לבין קלינגר ופינצ'וק, "×–×” מאגר, לא מחקר!" – "אבל פיילוט משמעו ניסוי וצריך לקבוע פרמטרים להצלחה!". בקיצור לא ברור מה הפיילוט בודק. בחוק כתוב מה הוא אמור לבדוק, אבל הצו, למרות כמה תיקונים, עדיין לא אומר הרבה. המשמעות ברורה, הפיילוט לא יכשל, ×›×™ אין לו מה להוכיח. שטרית אמר את ×–×” יפה שלוש או ארבע פעמים "אם ×–×” ×”×™×” תלוי בי בכלל לא ×”×™×” פה פיילוט".

שטרית פותח את הישיבה בהזהרה שלא מדסקסים את החוק היום אלא רק את התקנות, ומבקש להתקיף את המבקרים. עוד לא הוצאנו מילה… #no2bio

בציוץ ×”×–×” פתחתי את הדיווח. בתור דברי פתיחה, שטרית כבר קבע טון התקפי. אני חושב שזה לא עבד עלינו, אבל דבר אחד ×”×™×” לו – תשובה לכמה מטענותינו הישנות, ובראשן טענתינו שאין מאגרים ביומטריים חובה במערב. אז זהו שבינתיים יש בהודו, אבל הוא ויורם אורן חידשו לנו גם על מקסיקו, פרו, קולומביה, ספרד ופורטוגל. צריך לבדוק את ×–×” אבל אם ×–×” אכן המצב, שיש מדינות שבהן בלי להכנס למאגר לא מקבלים זכויות אזרח/תושב כמו ביטוח לאומי וזכות תושב, אז כנראה אנחנו באמת כבר לא הראשונים. לדעתי ×–×” לא מחליש את העובדה שאנחנו לא רוצים או צריכים מאגר, ×–×” רק מבטל את טענת ×”"יחידים בעולם ש-". מצד שני, ×™×”×™×” טוב לפקוח עין על פרסומים מהמדינות האלו על בעיות ביישום, ואם למישהו יש יכולת טובה בפורטוגזית ו/או ספרדית ויכול למצוא לנו איך הולך בדיוק היישום שם, אני אשמח לעזרה בריכוז החומר.

שאלנו את שטרית למה אנחנו רואים את התקנות רק שלושה ימים לפני ישיבה, והסתבר לנו שגם אנשי ממשל מסביבנו היו באותו המצב. עברנו לשאול למה השושו, ולמה הפגישות הסודיות. שטרית נבח שלא היו ישיבות סודיות ושאני שקרן ("טועה" ו"שקרן" חזרו הרבה בפיו היום לסירוגין). אחרי הישיבה שאלתי אותו שוב לגבי הישיבה מה-22 לנובמבר, והפרוטוקול שדלף – "אה! זאת היתה רק התייעצות, לא "ישיבההה" ולכן לא הוזמנו אנשים!". קוראים יקרים, איך הייתם קוראים לכ-20 אנשים היושבים בחדר הועדה לשעתיים או אולי יותר, ומייצרים פרוטוקול אך לא מפרסמים אותו? האם זו "התייעצות פעוטה" או ישיבה סודית?

לאחר שהשתיק את פינצ'וק בנביחות, שטרית נותן בכ"×– לשופמן (יו"ר המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות) לשאול את אותה השאלה – למה לא פורסמו התקנות בגרסאות שונות של הטיוטא לעיני הציבור. שטרית בחיוך מדושן: "לפעמים מפרסמים תקנות לפני ההצבעה בכנסת ולפעמים לא". חבל שאין איזה חוק מסודר באמת. oh well…

ריב נביחות נוסף התפרץ כשהזכרנו שדלף מרשם התושבים. שטרית נפנף אותנו ואמר שזה "רק" פנקס הבוחרים, אבל אני יודע מה אני ראיתי בעיני – תוכנה שהכילה גם קטינים, שמות של לפני נישואין, קשרי משפחה, שמות קרובים מתים או שלא עלו לארץ ואין להם תעודות זהות, והכי מענין – משפחות שלמות מחוקות (הניחוש שלי הוא שמישהו במשפחה גויס לשירות שושואיסטי כלשהוא). למכר שלי היו ערימה של תקליטורים של האגרון ×”×–×” משנים שונות, כך הוא גילה שיש משפחות שנעלמות אחרי שנה מסוימת. לא ברור איך ומאיפה ×–×” דולף, המשטרה פתחה וסגרה חקירה, אבל שטרית מכחיש שזה בכלל קרה.

בהמשך עלה דיון על זה שאין הגדרה מהו מידע רגיש ועם אילו שאלות זיהוי מותר לפקיד משרד הפנים לפקפק בזהותך ועד כמה מותר לו לחדור לפרטיותך. הצו ביקש להביא בפני הפקיד המתחקר פרטי מידע שרק אתה תדע, מכל מאגר ממשלתי שזמין לו. זה אומר לא רק מה היה שם הסבתא לפני הנישואין, אבל אולי גם מידע כלכלי, רפואי וכולי. קלינגר, פינצ'וק ושופמן כמובן קפצו במקהלה ואני שמח שהתגלתה לקונה רצינית בלשון הצו, חייבים הגדרה של מידע הנוגע לצנעת הפרט לפני שאפשר לפלוש ככה. משרד הפנים הסכים על כמה קטגוריות כמו מידע רפואי שזה אכן מוגזם, והם ינסחו יותר במדויק מאיפה יגיעו השאלות האקראיות האלו. מעט מאוד סעיפים זכו לשכתוב שכזה, רובם חלפו ביעף בהצבעות פה אחד של היו"ר, כמו שהכרנו את הישיבות איתו לפני שנתיים.

בצו מפורטים התקנים לתמונות ולטביעות אצבע, אבל החור מדבר על תמונות באיכות מופחתת שאפשר ×™×”×™×” להעביר לגופים אחרים לצורך זיהוי ויזואלי אנושי, אבל אינן מפורטות מספיק בשביל זיהוי ודאי עם אלגוריתם ביומטרי. מסתבר שאין תקן ISO ל"תמונות מופחתות", אולי צריך שיהיה? סוגיה אחרת הועלתה ×¢"×™ מתנחל מהשומרון – מה לגבי אישה שמצלמת גבר? אישה שמצולמת ×¢"×™ גבר? משרד הפנים גמגמו שבסניפים קטנים אולי לא ×™×”×™×” מבחר צלמים מכל שמונת המינים, אבל תהיה השתדלות למען כולם. לא הבנתי מה הצעיר ×”×–×” עושה פה עד אחרי הישיבה, נראה שהוא אחד מהחבר'×” הטובים שלנו, ודואג מכל הצילומים שיוכלו לזהות אותו ואת חבריו בעת פינוי מאחזים. לא הצלחתי להבין אם ×›×›×” למה דווקא אלו השאלות שהטרידו אותו בישיבה, לכל אחד יש מבחר גירודים בגלל החוק ×”×–×”, לא על אותן הבעיות, אני מניח.

בשלב הבא דיסקסנו הלכות מחיקה. מתי למחוק את הנתונים שנרכשו וצריכים להמחק בצורתם הלא-מוצפנת? מחיקה אוטומטית או מחיקה ידנית? יש תקנים למחיקה, האם הם ייושמו? מתי מחיקה היא איכותית וראויה להקרא מחיקה? האם זה מובן מאליו שתהיה מחיקה איכותית ואפשר למחוק את דרשת המחיקה מהצו, או שמא הצו צריך להגדיר מתי מחיקה היא מחיקה מחיקתית? במשך כעשר דקות או יותר המשיכה שמחת בית המחיקה הזו בין קלינגר ליורם אורן, לשקמוני ושטרית, ואני מתאפק לא להתפוצץ מצחוק (למרות שהנושא חשוב!) כי הקטע הישן הזה רץ לי בראש:

בשלב הזה הגענו לדבר על ענין הדוח התקופתי (מדדי הרשמה, הצלחות וכישלונות הרכשה, זיהוי, מניעת כפילות, וכולי). מנהלת המאגר אמורה להגיש לועדה דוחות חצי שנתיים. ביקשתי שיופיע בצו כי הדוחות יפורסמו לציבור, ושטרית, כמעט נעלב, הודיע שהועדה פתוחה לציבור הרחב וכל דוח שיוגש כמובן יפורסם. עם זאת הוא לא היה מוכן שזה יופיע מפורשות בצו, אז יש לנו את ההבטחה הזו רק בפרוטוקול. אני אופתע מאוד לטובה אם נראה את הדוחות האלו במלואם. כאן חזרנו לדבר על הצעת שמיר או לא (למורת רוחו של שטרית זה עלה כמה פעמים), ולמרות שיורם אורן הסכים בלי סייג שמגירות של 700 איש (הצעת שמיר בעוד אחת מה"התייעצויות" שלא פורסמו להן פרוטוקולים) היו מספיק טובות סטטיסטית למניעת הרכשה כפולה, עדיין המאגר ישאר 1:1 בשביל המשטרה. שטרית אפילו לא היה מוכן לשמוע על בחינה במקביל למאגר את שיטת המגירות של שמיר, ולהחליט איזו מהשיטות מספיקה אחרי שנתיים פיילוט. שוב ושוב חזר שטרית על השטות שלא יתכן שהמשטרה תזמן 700 חשודים בגלל טביעת אצבע בודדת. לא שעה לטענותיהם החוזרות של קלינגר ואחרים כי תמיד אפשר להוריד סטטיסטית 90% לפחות מהשמות כי הם לא בגיל המתאים או לא גרים באיזור וכולי, חיתוכים בהתאם לסיטואציה שממנה נלקחה דגימת האצבע שהמשטרה רוצה לזהות. שקמוני אפילו הזכיר שבאחת מהישיבות הראשונות אמר ראש המז"פ שאיכות סריקת האצבעות של המאגר ממילא הופכת אותו ללא שמישה למשטרה לצרכי זיהוי מזירת פשע. אם כך אני לא מבין למה הויכוח? השאלה נשארה באוויר. לא הצלחתי להכניס מילה בשלב הזה, אבל אם היתה ניתנת ההזדמנות הייתי אומר פשוט שזו לא בעיה של האזרח, היא בעיה של המשטרה. להתאים טביעות לאדם הנכון, לזהות עבריין לפי שחזור תווי פנים ע"י עד, לקבל עשרות תוצאות מבקשת נתוני מיקום סלולארי ולהבין מתוכם מי רלוונטי. המשטרה צריכה לשפר את יכולותיה אבל למה על חשבון הפרטיות של האזרחים שהיא אמורה להגן עליהם?

מדינת מעקב

בנושאים טכניים אחרים אני עוד אשלח שאלות ליורם אורן בנפרד. למשל תהיתי למה צריך שהנתונים יהיו מפוענחים במרכז ההנפקה (שעד כמה שהבנתי הוקם ומנוהל ×¢"×™ HP). הרי חשבתי שמדובר בצ'יפ חכם עם מעבד שיכול להצפין ולפענח, אז למה שלא יצפינו בעמדת ההרכשה עם מפתח ציבורי של כרטיס שמחכה במרכז ההנפקות, ושם הכרטיס יפענח את המידע המוצפן על הצ'יפ עצמו. יש עם ×–×” שתי בעיות – האחת היא שבשביל דרכונים חלק מהמידע ×”×–×” צריך לשבת בלתי מוצפן על הדרכון עצמו, תמונות מודפסות חייבות להיות בלתי מוצפנות כמובן, ולבסוף הצ'יפ שמספיק חזק לפענח את המידע שישאר עליו עצמו מיוצר קניינית רק ×¢"×™ יצרן אחד ולא רוצים להנעל עם ספק אחד ושיטה קניינית. אין מה לעשות כאן, לצערי אני מסכים. המשכתי להקשות איך אם כך יפעלו סורקים במשרדים והסורקים הניידים של השוטרים – הרי אם אין שם כוח חישוב, הסורק לא יכול לשלוח טביעת אצבע והשצ'יפ על הכרטיס יאשר את הזהות, צריך לחלץ את תמונת האצבע מהצ'יפ ולהשוות על המעבד החזק יותר בקורא – ובכן האם ×–×” אומר שכל קורא יחזיק את המפתח הסודי לכל תעודות הזהות? מה קורה אם הוא נגנב? יורם אורן הסביר שכל הסורקים יהיו מקוונים כל הזמן בשביל הפענוח, וסורק שאובד או נגנב מיד מוצא מהרשת, ועדיין לא הבנתי כמה קל או קשה ×™×”×™×” להזדהות מול כרטיסים עם סורק גנוב שנותח והוצא ממנו המפתח הסודי לתעודות הזהות. יש לזה פתרון קריפטוגראפי מעניין, ואני אבין אותו ממנו בהזדמנות. בשורה התחתונה – ×–×” לא מתחבר למאגר או משהו, אם תהיתם.

בדרך היו כל מיני חילופי דברים מצחיקים-עצובים. אני לא יודע אם הכל יפורט בפרוטוקול, אבל היו כמה ציטוטי זהב בסגנון כזה:
שטרית (על הצעה לתיקון כלשהיא): אני לא מסכים!
פינצ'וק: אז למה אתה כן מסכים?
שטרית: אני מסכים רק למה שיש בצו!

אחרי הישיבה נתקלתי באיש המאגר של משרד התחבורה. שאלתי אותו מה עושים עם המאגר הלא חוקי שלהם, והוא ענה שעובדים על תקנות לכסות אותו. הזכרתי שהיה כבר נסיון לחוקק אותו ונכשל, והרי אם ניסו לחוקק אזי הם מודים שהוא לא היה חוקי בלי אותה הצ"ח, ובוודאי שאינו חוקי מאז שהיא נכשלה, אבל לא קיבלתי תגובה ברורה. שאלתי אותו למי המאגר מועבר מלבד משרד הפנים והוא רק טען שזה מגובה בחוק העברת מידע בין משרדים כלשהוא. כשהתעקשתי שאני רוצה אם כך לדעת למי, ולמה שנה וחצי לא קיבלתי את תשובת משרד התחבורה לנושא, הוא אמר לי בחיוך ש"בשביל זה יש בית משפט, אל תשאל אותי". נראה שאין ברירה ואכן צריך להגיש עתירה אם זה היחס שהם הפגינו כלפי וכלפי צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

תשובה דומה קיבלתי מעוד אדם (סליחה שלא ביררתי מי, אני חושב משרד הפנים) שהיה די ×¢×™×™×£ ממלחמת ההתשה של הפגישה. "למה לא תגישו בג"×¥? הרי מויכוחים כאן לא תתקבלו פתרון". מצד אחד צודק, מצד שני ההיבריס של האדם שרוצה שתעוף לו מהעיניים. ×”×’×™×¢ כנראה הזמן להגיש אותו, אני מקווה שיש משהו מתבשל, אבל אני לא מעורב בזה, ואם הייתי מעורב לא הייתי כותב על ×–×” 🙂

חילופי הדברים האחרונים שהצחיקו אותי היו עם אדם אחר ממשרד התחבורה שקיבל מצבי דביר את חוות דעת התנועה לזכויות דיגיטליות על כרטיסי הרב-קו, ושאל אם זה אני. הסברתי לו שאנחנו יותר מאדם או שניים או שלושה, ויש לנו גם מועצת מומחים המכילה את ביהם ועוד שמות. האיש הגיב בצורה מאוד מופתעת, הוא חשב שאנחנו שניים וחצי עושי-צרות בלבד, אני אשמח אם נפתיע ככה עוד אנשים, לעמותה הזו תהיה הרבה עבודה בשנים הקרובות, זה נראה לי.

הלכתי לישון, עייפים אך מיואשים. בנובמבר יתחילו להנפיק תעודות ביומטריות, ואם אכפת לכם, צריך לגייס טאלנטים ואולי כספים לקמפיין שיווק נגדי לזה שהמדינה תשיק. קחו את הפוסט ×”×–×” לפייסבוק (×›×™ אני לא יכול), ונסו לגייס אנשים שעושים טיפה יותר מללחוץ לייק. אודה לכם מראש…

ולפני שאשכח, האייטמים שהגיעו לעיתונות: טמקא, כלכליסט, דה מארקר, נרג'.

עדכון: עומר כביר מכלכליסט פתח בלוג משלו (תתחדש!) ופרסם אף הוא את רשמיו האישיים מהישיבה.

ועוד עדכוןרכילות עסיסית ממרכז ההנפקה בקיסריה שהביא דורון. א-ברוך.

25 תגובות בנושא “הפיילוט בדרך, הכינו את המסכות”

  1. לפני שאני מעביר את הנושא המטריד הזה..אני צריך יותר מיקוד.

    מנסיון העבר, כשאני רוצה ליידע מישהו בנושא מטריד, שדורש לימוד, הוא רוצה לדעת כמה דברים בסיסיים חוץ מהנושא והבעיה.

    1. מה הוא צריך לעשות? או יכול לעשות? רק ליידע זה לא עובד. אנשים מוצפים במידע.
    2. איפה הוא מוצא מידע מסודר, ערוך בצורה פשוטה יחסית רצוי עם הסברים גרפיים ווידאו. בו מפורטת הסטוריה של הבעיה בקצרה. החששות. מידע טכני. דרכי פעולה. ומי החברים שלו לפעילות וקצת רקע עליהם, אם הם פומביים.
    3. הפניות למידע יותר מפורט.

    ההסבר פשוט, יש המון אנשים שאכפת להם, אבל הם צריכים לקבוע סדר עדיפויות. בלי מידע בהיר ואמין הם ירגישו שסתם מטרידים אותם.

  2. ואחרון אחרון חביב…זה ככה בכנסת גם בנושאים אחרים. גם אני לא האמנתי שככה מנהלים את המדינה. היום אני יודע, ומבין איך אפשר לתמרן את הכנסת בלי בעיות קשות. רק צריך המון כסף, וזמן. או שאתה בקונצנזוס…

  3. 1. מה הוא צריך לעשות? או יכול לעשות? רק ליידע זה לא עובד. אנשים מוצפים במידע.

    ראשית, לא להסכים לתת טביעות אצבע לאף אחד במשרד הפנים, משרד הרווחה וכולי, אלא אם עצרה אותך המשטרה ואין ברירה.

    שנית, שכנע אחרים לא לעשות כן.

    שלישית, ידע את עצמך וחבריך למה זו התפתחות בעייתית וחקיקה לא מידתית, בעזרת החומר הבא (ואני מקווה שנפיק גם חומרים טובים יותר בהמשך)

    2. איפה הוא מוצא מידע מסודר, ערוך בצורה פשוטה יחסית רצוי עם הסברים גרפיים ווידאו. בו מפורטת הסטוריה של הבעיה בקצרה. החששות. מידע טכני. דרכי פעולה. ומי החברים שלו לפעילות וקצת רקע עליהם, אם הם פומביים.

    המצגת הכי בסיסית ודי מקיפה: http://wiki.no2bio.org/files/bio/noBio/img0.html
    מידע טקסטואלי ועדכונים:http://no2bio.org/home/

    3. הפניות למידע יותר מפורט.

    עוד חומר רקע: http://wiki.no2bio.org/
    וכמובן עדכונים אצלי בבלוג ואצל עו"ד יהונתן קלינגר.

  4. אה, וזה לא רק טביעות אצבע. למעשה רבים כמוני, מוטרדים ממאגר הפרצופים הרבה יותר. בעיקר אנשים שמשתתפים בהפגנות או פעילויות רחוקות מהמרכז הפוליטי – ימין ושמאל כאחד.

  5. אני מסכים עם מה שאמרו לפני

    אחת הבעיות הגדולות הוא עניין הסברת הנושא לציבור.
    בגלל מורכבות הנושא, קשה לתצמת ולהעביר את הבעיה בקלות.
    רק ההבדל בין תעודה ביומטרית למאגר ביומטרי, וקצת כניסה לפרטים טכניים ואתה מאבד את הבנאדם.
    וכמובן שאם שכנעת מישהו הסיכוי שהוא ישקיע זמן וישכנע אנשים נוספים הוא לא גדול.

    חייבים למצוא דרך להפיק חומרי הסברה יעילים, רצוי כסרטונים, שיהיו גם קלים לשיתוף.

    אם אמצעי הפעולה העיקרי שמתכוונים לנקוט בו הוא סירוב קולקטיבי של הציבור לתעודות ביומטריות, אז אין ספק שצריך לרכז את המאמץ בהסברה. על זה יקום וייפול דבר.

    (ואגב, בלי קשר, אם שוכחים למלא שם ומייל אז כל התוכן של ההודעה נמחק. זה קצת מעצבן)

  6. חיפשתי אנשים יצירתיים שיתנדבו, עד עכשיו זה לא הצליח. אולי נצטרך לגייס כסף ולעשות את זה בתשלום. עובדים על זה. יעניין אותך להצטרף לתנועה לזכויות דיגיטליות?

  7. היי עירא. ראשית, רציתי להגיד שראיתי את רוב הדיון בשידור ישיר בוידאו והזדעזעתי לחלוטין. אתה מציג כאן גרסה מרוככת ביותר, בחיי.

    שנית, אני רוצה להודות לך, ליונתן קלינגר ולכל שאר האנשים שניסו להגיד דברים שפויים בישיבה הזו (והושתקו באגרסיביות).

    ושלישית, רציתי לדעת אם ידוע לך על דרך שבה ניתן להשיג את הוידאו של הדיון. וכשאני אומר "להשיג" אני מדבר על קובץ AVI של הכל כולל הכל שיושב אצלי בדיסק הקשיח. פרוטוקול זה טוב ויפה, אבל יש דברים שצריך ממש לראות. שוב.

  8. זה נעשה מפחיד יותר מיום ליום.
    כל מילה שאני אוסיף רק תגרע מהצמרמורת שחשתי כשקראתי את הפוסט הזה.

    אשכרה 1984. אורוול היה גאה בהם. פשוט לא ייאמן…

  9. גיא, כמו שאמרתי בטוויטר, אם אתה חושב שזה היה ברדק, היית צריך לראות מה הלך שם בישיבות על ניסוח החוק. לעומתן זה היה פרודוקטיבי ושפוי.

    גדי – לצערי המצלמות התקפלו בערך 2/3 הדרך לתוך הישיבה. האחת היתה של טמקא (ואולי הם שמרו את החומר, אבל הם לא מציגים אותו יותר באתר) והשניה אני אפילו לא יודע של מי. תיעוד חלקי של אחת הישיבות המקוריות יש גם אצל ערן ורד שצילם ואף הועף החוצה באמצע אחת מהן.

    כמובן שהפרוטוקול שיופיע בסופו של דבר באתר הכנסת יהיה מקוצר (קריאות הביניים של 4-5 אנשים ביחד לא יתומללו בנפרד), ויכול להיות שהטקסט גם יערך ע"י המל"ל וגופים אינטרסנטיים אחרים לפני שיפורסם, מה שכבר ראינו שקרה.

  10. מה שראיתי בטמקא לדעתי מספיק כדי לתת את הרושם הנכון לגבי מה שהלך שם (למשל, האופן שבו מאיר שטרית התייחס לכל דבר שאינו עולה בקנה אחד עם דעתו של מאיר שטרית), וגם כיסה את החלקים המעניינים (למשל, התייחסות מפורשת ומקיפה לשיטת שמיר). האם יש דרך מסודרת שבה אפשר לפנות לטמקא (לא כאדם פרטי, כמובן) כך שהם ישחררו את הצילום?

  11. אם אתה מספיק מאזוכיסט בשביל לרצות את זה, אני אשאל את אהוד קינן אם אפשר…
    אבל אם תעבור על הפרוטוקולים של הישיבות הישנות ב-2009 תראה שמתועד שם מפורשות שהוא נובח על ביהם, שקמוני ועוד ותיקים וטובים.

  12. טוב, שאלתי את אהוד, והוא אמר שלצערו אין הקלטה. שידרו חי ולא שמרו. מוזר אבל זה מה שיש. לצערי אין לי מושג מי היה צלם הוידאו השני במקום.

  13. צריך לחפש בגוגל cached.

    אח"כ אפשר להעביר דרך vlc ולשמור. או לחלופין להשתמש ב wget.

    אנסה אולי לקראת הערב לחפש.

    1. מצטער, אבל אני די בטוח שגוגל לא עושים קאשינג לקבצי מדיה גדולים מכמה מאות קילובייטים, ובוודאי שאינם מקליטים סטרימינג.

  14. עירא, תודה לך ולאחרים על המאמצים!

    אתה כותב "שוב ושוב חזר שטרית על השטות שלא יתכן שהמשטרה תזמן 700 חשודים בגלל טביעת אצבע בודדת". אז שטרית מודה *מראש* שהכוונה של המאגר היא גם לעזור למשטרה? כלומר, זליגת השימושים היא בכוונת מכוון עוד מראש?! לא יאמן. אין בפרוטוקולים הישנים איזו הצהרה שהנתונים לא יועברו למשטרה? אם יש אז יכול להיות שזה יעזור לקייס בבג"צ, העובדה שבחוסר תום לב הוצהר מראש שלא תהיה זליגת שימושים, ואז אחרי שעבר החוק פתאום נהייתה כוונה להעביר את החומר למשטרה.

    ולמה אתה מביא רק שני ריבועים מהקומיסק על הצפרדעים? הסטריפ המלא כאן:
    http://www.dailykos.com/story/2011/05/23/978059/-The-slow-boil
    ועוד על צפרדעים מבושלות:
    http://www.theatlantic.com/james-fallows/boiledfrog/?cid=140

    1. לא ידעתי מאיפה נגזרו הצפרדעים, מצאתי בטוויטר. תודה על המקור, אני כבר מוסיף לינק.

      אכן, העובדה שויתרו על העמימות בשביל המשטרה לא הוסתרה, אבל המשיכו להוסיף ש"אבל לא רק בגלל זה, יש בשיטה בעיות", אבל לא פירטו. לדעתי זה ברור שזה בעיקר זה. העובדה שלמשטרה תהיה אפשרות לקבל תשובות לשליפות מהמאגר נוסחה כבר בחוק, אפילו במטרות שלו.

  15. עכברוש, אם כבר שאלת על הפרוטוקולים הישנים, אז הנה פה:

    http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/mada/2009-07-07.html

    יש לך את שטרית עצמו טוען ש

    "אנשים כאן תיארו תיאורים מאוד מבהילים. אמר בפעם הקודמת איש המשטרה שכאשר מדובר מתי המשטרה משתמשת במאגר. הדבר המרכזי שהמשטרה תשתמש במאגר הוא כאשר נתקלים בגופה בלתי מזוהה ואין אפשרות לזהות אותה, אין לה תיעוד ואין לה כלום, ואז הם רשאים לפנות למאגר ולבקש זיהוי."

    ובכן, זה כבר לא הדבר המרכזי.

    אולי ציטוט יותר רציני מהקשקושים ששטרית מפריח (שהרי שטרית לא קשור למציאות) הוא זה של מייק בלאס מהפרוטוקול הזה:

    http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2009-06-30-02.html

    "כשהכנו את החקיקה אז באו משטרת ישראל ורשויות הביטחון והציגו את הצרכים שלהם ממאגר ביומטרי. בסופו של דבר, לאחר ששקלנו את הדברים, הגענו למסקנה שאפשר לייצר איזונים מורכבים כדי לאפשר למשטרה לעשות שימוש במאגר לצרכים שמפורטים בהצעת החוק. למשל, צרכי זיהוי של אנשים שאין בידם מסמכי זיהוי. אחת הדוגמאות שהובאו היו אנשים חולי אלצהיימר שנמצאים באיזה מקום, הם לא יודעים לספר מי הם אבל יש אפשרות להגיע בזמן קצר לזהות שלהם, לחסוך למשפחה ואולי להם את המצב הלא טוב שהם נמצאים בו.

    ישנם מקרים של אנשים שנתגלו אי התאמות בין טביעת האצבע שלהם לבין מסמך הזיהוי שהם מחזיקים או לשם חקירת עבירות מסוימות, שהרף המוצע כאן הוא רף של עוון ופשע, עבירות שעונשן מאסר.

    לצרכי חקירה קבענו שהעברת המידע תהיה רק באישור בית משפט וכאמצעי אחרון בלבד על מנת שלא תהיה גישה קלה ישירה בין המשטרה לבין המאגר.

    היו"ר מאיר שטרית:

    רק במידה ואין אמצעים אחרים.

    מייק בלאס:

    כאמצעי אחרון ביותר."

    קצת משעשע לראות את שטרית מדבר כאן על "במידה ואין אמצעים אחרים" בהתחשב בקושי הרב להסביר לו (בישיבה האחרונה) שבשיטת שמיר לא באמת צריך לזמן 700 איש כי יש אמצעי סינון אחרים. זה גורם לי לתהות עד כמה בקלות שטרית וחבריו מוכנים לפסוק ש"אין אמצעים אחרים" ולתת למשטרה להתהולל כרצונה עם המאגר.

  16. כמעט כל השאלות הפריעו לי אבל על רובן דיברו עו"ד פינצ'וק וקלינגר. אולי שמת לב אבל ישבתי בשורה השנייה מאחורי נציג השב"כ ולא היה לי מיקרופון כך שהייתה לי בעיה להתבטא כך שתשמע (יורם אורן דווקא שמע לא מעט מהן).

    השאלה שלי באה על בסיס סעיף שדיבר על העניין אבל באופן וולונטרי ולא מחייב כלפי הרשות. כשאף אחד אחר לא שאל שאלתי אני.

    הסיבות שלי להתנגדות למאבק הן לא "שיוכלו לזהות אותו ואת חבריו בעת פינוי מאחזים", לא רק.אני נגד רודנות שלטונית ולא מעוניין ביותר מדי כוח אצל השלטון – זה פשוט לא נכון מוסרית לתת לממשלה עצמה שכזו. כל אחד שיש לו אידיאלים ייתקל יותר באנשי החוק בנסותו לשנות מאזרח רגיל, ככזה המאגר יפגע בי יותר. כבן לציבור נרדף שהמשטרה והשב"כ רומסים את זכויותיו פעם אחר פעם באלימות, הטרדה והאזנות לא חוקיות אני סומך פחות על השימוש הנאות במאגר.

    פעם ראיתי את המאגר של משרד הפנים בפעולה – זה הרגיז אותי ממש שהפרטיות שלי בחלקה דלפה. לא נרצה שהמאגר הבעל"ר (הבא עלינו לרעה) ידלוף גם.

    אז למה אמרתי לך את הטענה על הפינויים? זה היה חלק מהדרכים בהם צריך להסביר לציבור את הבעיה במאגר

    בוקר טוב

    1. נו, אז אנחנו בדיוק באותו עמוד, אבל הטיעון שהמאגר, חוק נתוני תקשורת, חוק המישוש ועוד רבים כמוהם מטים את הכף בצורה לא מאוזנת – נופל לרוב על אוזניים ערלות ועיניים מפלבלות. אם היה חינוך לדמוקרטיה בארץ, אז הערכים האלו היו ברורים, והיתי יכול להגיד פשוט "השלטון לוקח לעצמו יותר מדי כוח", אם חוק כזה היה בכלל מצליח לעבור. אבל ברמת המודעות של הרוב, אנחנו צריכים סיפורי הפחדה כאלו ואחרים. זה מתסכל.

      היית מעונין לשתף איתנו פעולה בהסברה נגד המאגר? בצד שלנו הצטברו המון אנשי שמאל ולצערי לא באו הרבה אנשי ימין לבקש לשתף פעולה. אני הייתי מאוד שמח אם זה יתאזן, כי בעיות המאגר צריכות להטריד את כל הקשת הפוליטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *