המכונית הבאה

קלינגר טיווט היום שהצעד הבא ב"מיסוי ירוק" הוא לתקוע לכל אחד מאיתנו GPS באוטו כדי לקחת לנו מס מדורג לפי קילומטראז'. נשמע הזוי, עם פוטנציאל אדיר לפגיעה בפרטיות, יקר ולא משתלם אבל הלפי הכתבה כבר עושים את זה היום בהולנד (לא טרחתי לאמת, זה נשמע לי שאולי זה שם בהרצת נסיון. אם זה היה בפריסה ארצית כבר היינו שומעים על זה). הפואנטה היא שרוצים להוריד מס קניה על מכוניות ולהעלות אותו על הדלק. הכוונה לדעתם היא למנוע זיהום ועומס בכבישים. הבעיה היא שעל משאיות ורכב כבד אין מס בכלל והן מזהמות יותר מאשר הפרייבטים (אז זה לא פותר זיהום) והצעד אינו מלווה בשיפור בתחבורה הציבורית. במילים אחרות, לא פתרנו את הבעיות, בעיקר העמסנו יותר מיסים על גב האנשים שרק מנסים להגיע לעבודה.

כמו שרמזתי פה פעם או פעמיים, ביקרתי לאחרונה במרכז ההדגמות של בטר פלייס בפי גלילות. בעקבות TEDxTelAviv הזמינו 25 מאיתנו לביקור שכלל פגישה עם שי אגסי בכבודו. המרכז נבנה לתוך מיכל דלק ישן שחתכו את צידו, הוא מכיל מספר דיילות, מספר "מעבירים" שכרגע רק רושמים מעוניינים, כמה אולמות מצגת שהזכירו לי משהו מתוך דיסניוורלד, ומוסיקת מעליות קצת מטרידה ברקע. לא, לא מוסיקת מעליות. מוסיקה כמו הלום ברקע של אתרי פלאש שלמעצב לא היה משהו יותר טוב לשים שם.

אגסי הגיע עם בוהן שבורה אז לא טייל איתנו את כל הטיול. בהקדמה הוא זרק לנו משהו על זה ש"ירוק" זה שמרנות וסטגנציה ולכן "כחול" הוא הצבע שנבחר לבטר פלייס לסמל שינוי וחידוש. אני עצוב על כך שככה מבינים את התנועות הירוקות (אבל מבין למה), ואני בכ"ז שמח שלא מנסים להתעלק על הירוק, כי יש כאן טיפה גרינווש, פה ושם. דבר אחד לא ברור, למה הלוגו שלהם נראה כמו יד שעושה thumb down?

התחלנו את המסע באודיטוריום שכל מושביו ממוחזרים ממכוניות שהלכו לגריטה. הפציצו לנו 25 סרט שיווקי דליל במספרים בהקרנה פנורמית מרשימה (שלושה מקרנים!) עם מלבן חתוך בתחתית המסך – לי ×”×™×” ברור שהרצפה תסתובב שם בשלב כלשהו ויראו לנו מכונית אבל הקהל ×”×™×” בכל זאת מופתע בנמוס צפוי. יצאנו החוצה לסיבוב בכביש הקצקרצר שנכבש לצורך כך, מדובר באבות טיפוס של 2 מליון ש"×— ואי אפשר לעשות איתם חראקות בכביש הפתוח. ×”× ×”×™×’×” היא כפי שניתן ×”×™×” לצפות ממכונית מודרנית – אין מפתחות, כרטיס RFID מזהה אתכם, בלם היד הוא כפתור חשמלי, כפתור "קדימה" וכפתור "רוורס", אין למעשה תיבת הילוכים ×›×™ מנוע חשמלי תמיד נותן את כל הטורק בכל מהירות.

הנהיגה זהה למכונית רגילה, כשתעזבו את הדוושה ותחכו כשניה, המכונית תתן טיפה "בלימת מנוע" שהיא למעשה חיכוך של דינמו שמטעין חזרה את הסוללות בירידה. במכונית ההדגמה (מגאן מוסבת) יש גלגל רציף שיעזור לקבוע אם לתת יותר אנרגיה להטענה (ולכן לקבל בלימת מנוע) או לשחרר בלימה ולגלוש חופשי. לצערי הודיעו לנו שהאופציה לא תהיה קיימת במכונית הסופית, אני מניח שהכוונה היא שהמכונית תמיד תתן בלימה בירידה אם לא נלחץ טיפה על הדוושה.

הדבר אולי הכי מפחיד במכונית בינתיים הוא השקט המוזר שלה בתנועה. תחשבו על מכונית עם מנוע כבוי מחליקה בניוטרל בירידה, שומעים רק את אוושת הגלגלים על האספלט. הצוות הבטיח לנו שבדגם הסופי תוכנס מערכת שתשמיע אזהרה להולכי הרגל, או במילים אחרות תוכלו לבחור "רינגטון למנוע" ולהחליט אם המכונית שלכם תשמע כמו פורד GTI, ניסאן ZX300, הארלי דוידסון או הפתיח של "על טעם ועל ריח". אני מקווה שבטר פלייס ישימו נעילה שתוודא שאף אחד לא יכניס לשם מושיק עפיה.

משם נכנסנו לסשן שו"ת עם אגאסי שנראה יותר כמו "הכה את המומחה", אבל לאגסי היו תשובות לכל השאלות. אני אנסה לסכם מה שלמדתי שם ואני מודה שלא הגעתי למסקנה סופית בעצמי.

×”× ×” ההבנה שלי מאיך שיראו החיים שלכם מרגע שתקנו מכונית חשמלית – ראשית יקחו ×”"סוויצ'רים" קצת סטאטיסטיקה מכם על הרגלי ×”× ×”×™×’×” והחניה שלכם. החוזה מול בטר פלייס דומה יותר לחתימה עם מפעיל סלולארי מאשר לקניית מכונית ובהמשך תבינו למה. בכל מקום ×—× ×™×” קבוע שלכם תוצב עמדת טעינה. אם אין לכם עמדה קבועה אז החברה תתקין מספר עמדות במקומות פוטנציאליים בסביבתכם, בהתאם להשתלמות הכלכלית (ומספר השכנים האחרים שלכם שירצו לקנות גם הם מכונית…) – ×–×” אומר שבשלב הראשון יש לחברה ענין להחתים בעיקר ציי מכוניות של חברות שלמות, אבל כיוון שחלק מהרעיון הוא לתת שירות לכל צרכן פרטי, נבדקות האפשרויות והצרכים של נהגים ממוצעים ועמדות הטענה יוקמו בהתאם לצורך. עמדת הטענה היא עמוג קטן שצוות החברה יכול לקדוח לתוך אספלט או בטון ולהתקין תוך חצי שעה, כולל חיבור לחברת החשמל. נשמע לי אופטימי מאוד, אבל הם שואפים שתהיה להם גמישות מקסימלית לשרת את הלקוחות, ולחברת החשמל יש אינטרס מובהק לשיתוף פעולה, אז נראה.

לגבי האייטם של קלינגר דלעייל אז יש פה חדשה מצערת – תשכחו מפרטיות. בכל פעם שתחנו ותחברו את המכונית לעמדת הטעינה, המרכז ידע שהמכונית שלכם שם. יותר מזה, החברה מתכוונת שכל המכוניות יצוידו ב-GPS, גם לצרכי בקרת גנבות (כמו איתורן), גם לצרכי סטטיסטיקה של עומסים ודרישות חשמל להטענה. למשל, אם החברה רואה שבשישי יוצא ערב רב של אנשים מהחיב"ר לצפון, הם יודעים שכדאי להם למהר ולהטעין יותר מצברים להחלפה בדרך.

הסטטיסטיקה תעזור לחברה למקם לא רק עמדות הטענה אלא גם תחנות החלפה. הרעיון הוא שהטענה בעמדות אינה מהירה (המקסימום הוא דקת טעינה לכל דקת נסיעה) ולכן המהפך הוא בצורת החלפת המצברים. לחברה ×™×”×™×” סטוק של תחנות החלפה בנויות מראש במכולות, ובכל מקום שנראה שיש להוסיף תחנת החלפת מצברים, יוכלו להתקין אחת תוך יומיים. אגסי מסביר שכיון שהוא מגיע מעולם תעשיית המידע, לא חסכו בתוכנה, ובניגוד להרבה פארטאץ' ישראלי, המערכת ממקמת את התחנות במקומות האידאיליים, לפחות ארבע תחנות החלפה יהיו בכל מסלול ארוך פופולארי בארץ (נגיד, ירושליים-חיפה, תל-אביב-טבריה וכדומה) וכן הלאה – כל המידע ×”×–×” מיד זמין במערכת ×”GPS שתכוון אותכם לחניות פנויות עם עמדת הטענה, תחנות החלפה לפי הצורך, ובריחה מפקקים (לידיעת משתמשי WAZE).

כאן לא נגמרת החדירה לפרטיות (ואני אומר את ×–×” חצי בחיוך, ×›×™ ×–×” ברור לי למה ×–×” הכרחי בשביל איכות השירות). השרתים של בטר פלייס ילמדו איך אתם נוהגים – האם אתם חונים ליד הבית או העבודה רוב הזמן, ונוסעים רחוק פעם בחודש, או שמא אתם אנשי מכירות שכל הזמן מתרוצצים בין מקומות ×—× ×™×” מזדמנים לאורך היום ולא תמיד חונים ליד עמדת הטענה? לפי צורת השימוש שלכם החברה תדע למי צריך למשל להטעין מצברים מיד עם ×”×—× ×™×”, ולמי מותר להמתין ו"לטפטף" הטענה עד סוף היום. בצורה זו בטר פלייס יכולה לקנות חשמל מחברת החשמל ברגעים שיש עודפים ולהמתין כשיש ביקושים גבוהים – כך נחסך חשמל לחח"×™ ובטר פלייס תקבל אותו יותר בזול. מעבר לזה הם מבטיחים לרצף שטחים אדירים בנגב בקולטי שמש ושאר אמצעים ירוקים להפקת חשמל.

מה הטווח? ובכן בהרצאתו בTED שי טען שמדובר ב-120 מייל, עכשיו הוא יותר פסימי והוא אומר שמדובר במשהו יותר קרוב ל-160 ק"מ (אני מניח שסטטיסטיקות טובות ומדויקות יותר יצאו מפרויקט המוניות החשמליות שהחברה השיקה לפני חודש וחצי בטוקיו). קחו בחשבון פקקים, מזגן ושאר נדנודים, ויכול להיות שהטווח יתקצר בימים מסוימים אפילו יותר. אגסי טוען שאם נאלץ להחליף יותר מדי סוללות (למשל יותר מפעם בשבוע או לפי תנאי התכנית שהותאמה ללקוח), בטר פלייס תחזיר לו כסף על "אי הנוחות" של החלפת המצברים. העובדה שהמצברים הם חלק מהמנוי ולא חלק מהבעלות על האוטו מאפשרת לחברה לשדרג את המצברים כשיצאו טכנולוגיות חדשות, ולהוריד מאיתנו את כאב הראש הזה.

אמרתי כמו מנוי סלולארי ואגסי מבטיח שהכל באמת ×™×’×™×¢ בחשבון חודשי אחד ופשוט – מחיר האוטו (אם קנינו בתשלומים), מנוי השירות, תשלום לפי קילומטרים שכולל ביטוח וטיפולים. נכון – הביטוח כלול, הטיפולים התקופתיים גם כן (לא ברור כרגע כל כמה זמן יש טיפול, כנראה יותר מאשר 30K, אולי אפילו 50K).

עד כאן הכל חלומי? אם נשים בצד את ענין הפרטיות (לא גרוע יותר ממה שעוקבים אחרינו ברשתות סלולאריות דור שני כבר כמעט שני עשורים), נשמע דיל מצוין. הרגשה ירוקה בלב, טכנולוגיה מתקדמת עם פחות דאגות, עלות דלק, תחזוקה וביטוח נופלות מבערך שקל לקילומטר ל-75 אגורות ואולי פחות, פחות זיהום בסביבה המיידית, פחות זיהום ממכונית דלק גם אם מודדים את כמות הפליטה בתחנות הפחמיות הישנות (כחצי מכמות הפיח ו-CO2 לעומת מנוע בנזין). ובל נשכח שיורדת מאיתנו הדאגה להחלפת מצברים, ויום אחד אולי נקבל הארכת טווח עם מצבר משופר.

מה יכול להיות בעייתי? אני יכול לחשוב על מצב של Vendor lock-in שסוגר את הלקוח בחתונה קתולית לספק הטענות אחד (שי אגסי אומר שאין מצב, התקנים יהיו פתוחים והוא ישמח לשתף פעולה עם עוד מפעילים). אני מודאג מזה שזה לא עוזר להפחית את כמות הפרייבטים על הכביש או משפר את מצב התח"צ. יש את ענין הפרטיות שהוזכר, מקורות אנרגיה לא-פוסיליים עדיין חלום רחוק. חבל גם שמתחילים מדגם סדאן מסורתי (ולא משהו בגודל סמארט), מחומרים ישנים (מהפכת סיבי הפחמן לא תתחיל פה בינתיים) ולא ברור מתי יהיו אוטובוסים שיונעו בצורה הזו. דאגה קטנה יכולה לבוא גם מהכיוון הפוליטי – המכונית הזו מיוצרת במפעל בטורקיה. אופס 🙂

ולמה כן, בכל זאת? כי אין כרגע פתרון יותר טוב לבעית peak oil באופק. הממשלה לא משפרת את התח"צ, מחיר הבנזין יעלה גם בלי מיסוי ממשלתי, גפ"מ רחוק ממושלם (ירדתי מזה אחרי ששמעתי על כמות הבעיות שגרמו לאנשים לנתק ברכבם את המערכת) ואני לא רואה כרגע אפילו את האילתורים ההיברידיים (וכן, אני מאלו שחושבים שפריוס זה קלוג' זמני ולא אלגנטי) נותנים את המענה הנכון ללקוחות או לסביבה. לפחות בהמשך יהיו עוד דגמים לבחירה:

לבסוף לכמה שאלות שקפצו לי לראש והתשובות שקיבלתי עליהן:

האם ×™×”×™×” רטרופיט להעברת האימפרזה שלי לחשמל? – אין מצב. המחיר של ההמרה גבוה, המחיר של בדיקות בטיחות הוא אסטרונומי. אם ×™×”×™×” יצרן שיהיה מוכן לתת את השירות ×”×–×” ללקוחותיו אז בבקשה, אבל בטר פלייס לא הולכת בכיוון.

האם יש פתרון לבעית הקרינה המגנטית של הפריוס? – הבעיה היתה רק בדור הראשון, שהעביר AC לאורך גוף המכונית אל המצבר. במכוניות של בטר פלייס כמו בדגמים המאוחרים של הפריוס, הזרם לאורך המכונית ×™×”×™×” DC והמערכת עומדת בתקנים יותר מחמירים.

כמה בערך תעלה הפלואנס לצרכן הסופי, אחרי הנחת מס קניה? – בלי נדר, 100K-120K ש"×—.

האם ×™×”×™×” דיל או סובסידיה ממשלתית לעזור לי לשדרג מרכב משומש במחיר 20-30K ש"×— למכונית חדשה? – אלוהים גדול, תחזור שנה הבאה ותשאל שוב.

ותשובה לחשדן האוטומטי – לא, אני לא התבקשתי ובטח שלא שלמו לי על הפוסט ×”×–×”, אני פשוט גיק (או גריק?) שמתלהב מהרעיון, ויודע שממילא לעולם לא יצא לו לנהוג במכונית חלומותיו.

עדכונים!
* על הטווח הקצר מהמשוער של מכונית חשמלית (אאוץ')
* על השאלה של הירוק והסוללות – באפגניסטן התגלו מרבצים אדירים של מתכות ומינרלים כולל ליתיום. האם ארה"ב תכבוש ותשלוט שם כדי שלנו יהיו סוללות לרכבים החשמליים שלנו?

14 תגובות בנושא “המכונית הבאה”

  1. אממ… יש לכל אוטו מד קילומטראז', ש"לתקן" אותו כבר מנוגד לחוק בכל מקרה (כי זו הונאה במקרה של מכירת האוטו וכאלה). בשביל מה צריך GPS, שגם ככה לא עובד כשאתה בין בניינים גבוהים או סתם כי לא בא לו? הדבר הזה שפתחת איתו נשמע לי כמו הרעיון המפגר ביותר בעולם.

    1. אולי זה באמת עובד בהולנד כי אין בניינים גבוהים? 🙂

      אני מסכים שזה הזוי למדי להרכיב ציוד יקר כל כך על כל רכב במדינה ותשתית רדיו תואמת. סמוך על מנגנוני הממשלה שיעלו הצעות הזויות כאלו.

      למי שלא קרא או שמע על הרעיון של בועז דולב להצבעה אלקטרונית – הפתקים מוחלפים בכרטיסים חכמים עם RFID. זה כל מה שצריך לדעת בשביל להבין כמה ההמשך מדרדר את הרעיון לנמכים אפילו יותר מפתיעים.

  2. על פניו זה נשמע כמו רעיון נפלא — מכוניות חשמליות שישחררו אותנו מהנפט ויחסכו בזיהום האוויר. אבל אני מניח שמה שאגסי משמיט מהמצגות שלו זה את כמות זיהום האוויר שמייצרות תחנות הכוח שיספקו חשמל למכוניות שלו.

    עוד דבר שהוא לא טורח לציין זה שבסוף זה גם לא פותר את בעיית העומס על הכבישים. שזו בעיית התחבורה האמיתית שלנו — צריך יותר אוטובוסים ולא מכוניות חכמות יותר.

  3. אריק,

    מכוניות חשמליות זה צעד ענק בכיוון הנכון.
    זה לא פתרון לכל בעיותנו.
    אבל למה לראות רק את חצי הכוס הריקה ?

    יצור חשמל נקי זו בעיה נפרדת, ולא הוגן לכרוך אותה בעיניין המכוניות. ובכל מקרה תחנות כח גדולות הטוענות בטריות הן הרבה יותר נקיות לקילומטר לעוממת מנוע בנזין (ולו רק בגלל שיש מקום יחיד שבו צריך להתקין מסננים, לדאוג לתחזוקה וכו, אבל לא רק).

    לגבי תחבורה ציבורית – אין ספק. זו נקודת התורפה הגדולה ביותר של ישראל. אבל תמיד, גם איפה שיש תחבורה ציבורית פנטסטית (כמו איפה שאני גר – ב Ulm בגרמניה), יש עדיין מקום וצורך ברכבים פרטיים, ועדיף שיהיו חשמליים.

    1. הסיבה שאני מציג את "חצי הכוס הריקה" היא שאף אחד אחר לא עושה את זה. חברת BETTER PLACE (מסיבות מובנות) דואגת להציג את המכונית שלהם בתור פתרון לזיהום ובתור מכונית נקייה. אני חושב שזה מן הראוי שמישהו יציג את החצי השני של האמת.

  4. אריק, התייחסתי לשתי הנקודות האלו בפוסט, אבל אחזור שמא הן הלכו לאיבוד.

    לגבי הזיהום:
    – ק"מ של מכונית חשמלית מפיק כחצי כמות הפיח וגזי חממה מארובות "אורות רבין" בחדרה מאשר ק"מ של מכונית על בנזין מהמפלט הפרטי שלה.

    – הזיהום לא קורה במרכז ערים. כמה שלא יהיה מצער על ריאותיהם של תושבי חדרה (ויש לי שם כמה חברים), לפחות זה פחות איכס שנפלט בת"א – עיר שמעליה פס צהוב תמידי של איכס, בולט במיוחד כשבאים מכיוון דרום.

    – הזיהום קורה במרוכז בתחנת הכוח – מקום שבו ניתן לאסוף ולמחזר את הגזים בעזרת אצות, כמו שהתחילו לנסות במקומות שונים בעולם – אצות שמייצרות מזון ואתנול כאחד.

    – חברת בטר פלייס (איזה מזל חרא יש להם עם ראשי התיבות BP, הא?) מתחייבת להקים שדות פוטואלקטריים על מרחבים אדירים בנגב, שבשבות וכל סוג אחר של הפקת אנרגיה מתחדשת, וישראל התחייבה לשתף עם זה פעולה. אני מקווה שזה לא גרינווש טוטאלי, כי כרגע הטכנולוגיות האלו עדיין לא לגמרי מושלמות (יש לא מעט זיהום בעייתי בייצור, שינוע ומיחזור של המערכות האלו, כך שיש שאלה אם הן משתלמות סביבתית).

    – חח"י, אם תעבור יום אחד לדלקים פחות מזהמים (אינשאללה תחנה גרעינית), אוטומטית משפיעה על הזיהום שיוצרות או לא יוצרות המכוניות החשמליות, אבל מכוניות בנזין ימשיכו לזהם.

    אני מעדיף לקנות היום מכונית שמזהמת את האוויר בחצי, במקום שמשפיע על מה שפחות אנשים, בצורה שאולי קל יותר למחזר במקום לשחרר, עם הבטחה שיותר ויותר מהאנרגיה שאני צורך תהיה ממקורות מתחדשים, בלי שאצטרך לעשות שינוי במכונית.

    בסופו של דבר הנצילות של מנוע חשמלי גבוה פי 3. הבעיה של מכוניות חשמליות נובעת מהאתגר של שינוע ושימור האנרגיה החדשה. בנזין וסולר קשה ומסוכן לשנע, אבל קל מאוד לצבור ולמלא ממיכל למיכל ביעילות על. לעומתו חשמל מאוד קל לשנע אבל קשה לאגור בצורה יעילה. אני בעד תקווה לשיפור טכנולוגית הסוללות מאשר לשבת ולקוות לשיפור בעולם הכימיה של הדלק, שכנראה לא יקרה בעתיד הנראה לעין. מאז פורד מודל T ועד היום, מנוע הבנזין עבר המון שינויי עיצוב וחומרים, אבל לא ממש השתנתה היעילות שלו בצורה משמעותית. לכימיה של סוללות עוד יש לאיפה ללכת.

    לגבי שאלת הצפיפות –
    נכון, למכור פריבטים לא משפר את מצב הלחץ בכבישים, אבל מכירת EV לא משנה את המגמה שתקרה ממילא – אנשים לא יקנו אותן בנוסף למכונית חדשה אחרת אלא במקומה. אם בכל שנה יורדים מהכביש 40K כלי רכב ועולים עליו 65K חדשים, זה עדיין תוספת של 25K רכבים בשנה. אני מעדיף שכמה שיותר מהם יהיו חשמליים.

    חברת BETTER PLACE (מסיבות מובנות) דואגת להציג את המכונית שלהם בתור פתרון לזיהום ובתור מכונית נקייה. אני חושב שזה מן הראוי שמישהו יציג את החצי השני של האמת.

    ראשית אני מקווה שבפוסט הזה הצגתי גם את הצד השני. יש לי לא מעט ביקורת על הפתרון, אבל אני גם מבין את החברה – הם רוצים לעשות כסף. אני לא יכול להגיד להם לשבת בבית כי עדיף שהם יעשו את הכסף מאשר שיעלו על הכביש עוד ג'יפים.

    שנית, אין מניעה שייוצרו בסוף גם אוטובוסים חשמליים בטכנולוגיה דומה, הסינים השתמשו באוטובוסים כאלו באולימפיאדה עם עזרה מצוותי הפיתוח של אגסי (או אולי של רנו-ניסאן). אני מתאר לי שבסוף גם זה יגיע.

  5. עירא, תודה על הפירוט ואני מסכים שעדיף שאנשים יסעו במכונית של אגסי מאשר באוטו רגיל או חלילה בג'יפ. *אבל* אנשים צריכים להבין שהאוטו הזה עדיין מזהם ושלנסוע במכוניות פרטיות באופן כללי זו הבעיה.

    מקווה שהפעם הבהרתי את עצמי טוב יותר ובכל מקרה שוב תודה על הפירוט — זה היה מאוד מעניין 🙂

  6. אריק, אני איתך בזה לגמרי, אני מאוד בעד שיפור התחבורה הציבורית, הרכבת צריכה לשלש את התדירות לפחות, והאוטובוסים צריכים להגדיל פי 5 ויותר את נפח התעבורה שלהם כדי שלאנשים תהיה את האופציה. כיום אני עצמאי, גר בגדרה, שני הלקוחות העיקריים שלי הם בצפון רעננה וברמת החי"ל, ולשם אין לי רכבת או אוטובוס מחברים. הייתי שמח להשתמש בתחבורה ציבורית יותר ולו בגלל שהמצב כרגע מגעיל מאוד בכבישים, הפקקים בכל בוקר מוציאים את החשק לחיות, ובכלל שעתיים תקיעה ביום של עצמי במכונית זה פשוט מפורר את הנשמה. בת זוגי גם היא עובדת ברמת החי"ל ותשמח להפטר מהפקקים, אבל לנסוע לתחנת הרכבת ביבנה דורש פרייבט, ולחכות אח"כ שעה לאוטובוס מתחנת בני-ברק למשרד זה לא בא בחשבון. אפשר לשבת ולהתבכיין על הרכבת, אגד, דן ומשרד התחבורה, אבל המקום לרוב האנשים להתניע שינוי הוא לדאוד שהרכב הבא לא יסע על דלקים פוסיליים (לא אכנס עכשיו לשאלות הכואבות שמציג גידול תבואה לאתנול).

    1. "This system is the largest grid connected solar photovoltaic system in the State, and means the bus is also carbon neutral."
      או שזה גרינווש זול או אי הבנה חמורה מצד הכתב. תאי PV עדיין מאוד מזהמים בתהליך הייצור שלהם ולא מאוד יעילים. בכל זאת זה צעד בכיוון הנכון.

      1. א. זה לא כתבה – זה האתר הרשמי של עריית אדלייד.
        ב. הבטריות של האוטובוס מתמלאות אך ורק מאנרגיה סולרית – איפה בתהליך של המילוי יש פליטת פחמן?
        ג. נדמה לי שאומרים בכתבה (שראיתי בטלביזיה) שכשהאוטובוס לא ממלא בטריות החשמל העודף נשלח לרשת הכללית, ובכך מחליף חשמל שמיוצר בדרכים יותר מזהמות.
        ג. זה שתהליך הייצור של התאים מזהם:
        1. כמה פחמן נפלט בתהליך הייצור של התאים (ולצורך העניין, אורך החיים של האוטובוס+התאים) לעומת הפחמן שנפלט ע"י האוטובוס שהוחלף ע"י האוטובוס הזה או ע"י תחנת כח שממנה היה האוטובוס הזה מתמלא אלמלא התאים?
        2. אתה לא מבלבל בין זיהום בכלל לפליטת פחמן בפרט? אם משתמשים בחומרים בתהליך הייצור – האם אם נפלטים לטבע או שהם מטופלים ומאוחסנים/מפורקים/ממוחזרים כראוי במפעל?
        ד. למה "לא יעילים"? – אם הם מצליחים להריץ את האוטובוס בצורה מועילה ממה שיש להם על הגג, כפי שתוכנן, אז זה נשמע לי מספיק.

        אגב – עמדתי לשלוח אליהם שאלה בקשר לטענה על "carbon neutrality" (ובניגוד למשרד התחבורה הישראלי, הייתי מצפה מהם לתשובה כנה בזמן סביר) כשמצאתי את ה-לינק ל-fact sheet למטה בעמוד הראשי, שמתייחס גם לזה.

        בכלל – הטון של התגובה שלך עושה רושם שאתה תתקוף כל דבר – למצוא מה רע בכל מה שמוזכר, במקום להוקיר את ההתקדמות בזה שה-main stream מאמץ טכנולוגיות שמקטינות את זיהום האויר.

  7. א. מצטער. לא כתבה עיתונאית כי אם איירטם PR. יותר גרוע.

    ב. בתהליך הייצור של תאי PV יש לא מעט זיהום אויר אולי, אבל בעיקר יש פליטות זיהום אחר כמו חומצות מאוד חריפות (למים ולאוויר). אני פשוט לא אהבתי את הגרינווש שבכתבה "כיון שככה וכהה, אז כל המערכת היא carbon neutral". המילים האלו עפות בלי חשבון. להיות נייטרלי לפחם זה לקלוט את כל הפחמן שאתה פולט (בתהליך הייצור מישהו הקפיד על זה?). זה גם לא אומר כלום על חומרים אחרים. העובדה שמסתכלים רק על איזון הפחמן ולא על גורמים אחרים זה עצוב.

    ג. לא יודע להגיד לך, אבל אחרי התקלה במפרץ מקסיקו, אין ספק שהיהום של תאי PV הוא פחות מציק ברמה המיידית 🙂

    ד. לא יעילים מבחינת שהחשמל שהם מפיקים הוא 10-13% ממה שהשמש מקרינה, אבל עוד אין מספיק מוצרים שמשפרים את זה.

    אני לא מתקיף כל דבר, אני רק לא אוהב שמציגים דברים כ"סוף הדרך" כשהם לא. במקרה הזה המוצר אפילו איננו חדש או מהפכני, כמעט כולו מבוסס על טכנולוגיות שהיו קיימות בשנות השבעים.

    1. a. I don't know what to answer to this. Journalists in general are probably less accurate than the bodies they report about. Also see (b).
      b. Being an item by the council means that they have to stand behind what it says. Accountability (don't know even how to translate this word to Hebrew) is a serious matter in Australia (to the point that if I would have served expired food at my wife's studio open day and someone got sick from eating it, or if we left an A-frame sign on the street without proper approvals and someone tripped on it in the dark then we'd have to pay to cover the treatment costs) so I'd expect that they actually checked it and if I ask them then they could produce a report explaining this. I'll ask them.

      As for Carbon Neutrality – your previous response combined the two together. They talked about carbon and you dismissed it altogether because of possible other pollution. It could be that it's Carbon Neutral while still pollutant, they don't claim otherwise. Also you seem to be convinced that the pollutants at the PV cell factory are not treated. Do you have anything to support this?

      c. I said that long before the latest famous catastrophe. If it takes incidents like this to convince you then, well, where have you been until now?

      d. Again – everybody knows that you can get more from the sun, so what? What's the negative point here? I see only positive in that more market for existing technologies usually helps enhancement of the next technology in the field.

      Also I don't see anyone says this is a break-through technology. I just like the fact that there is one less bus route in the world which emits 70 tons of CO2 to the atmosphere every year, don't you?

  8. א. אני מכיר גם עיריות שקונות ומתקינות מערכת כלשהיא ואז מפרסמות מה שספק המערכת אמר להם להגיד. לפעמים העיריה עצמה היא קרבן לגרינווש. אני לא אומר שהפרסום הזה שקרי אבל הוא נשמע לי מוזר. שדה של קולטים שיסיע מספר קווי אוטובוס במשך כל היום זה פרויקט אדיר שיצרוך המון אנרגיה ומשמעותו שדה קולטים סולאריים אדיר מימדים של כמה דונמים.

    ב. אני לא מבין מה הקשר בין אחריותיות של תפעול מועצה בלי שחיתויות ובשקיפות, לבין אימות עובדות של יחס"צ שמתפרסם ע"י צוות שיווק באתר העיריה, לבין ביטוח צד ג' שכל עסק בעולם המערבי חייב בו. עשית סלט.

    ב2. אכן, אני מתלונן על זה שתהליך הייצור על התאים ה-PV מאוד מזהם את הסביבה, להיות ניטרלי בפחמן כשבאותו הזמן אתה מזהם עם חומרים חריפים אחרים זה עלה תאנה. לזהם בעולם השלישי ולהתקין במדינה אחרת, גם זה גרינווש. זה בדיוק אותו הדבר כמו למכור לך יוגורט 0% שומן, לציין שהוא 10% סוכר רק באותיות הקטנות ולא לציין בשום מקום שסוכר מתורגם בגוף לשומן אם לא נכנסת אספקת שומן מינימלית לגוף. אנשים קונים 0% שומן וטועים לחשוב שזה דיאטתי. יש המון דוגמאות כאלו, אתה יודע.

    ג. אני השתכנעתי לפני אסון המפרץ. אתה קראת את הבלוג בשנה האחרונה? אני כותב פה על ההתלבטויות שלי כל הזמן, ודעותי משתנות כשנכנסות עובדות חדשות.

    ד. הכל טוב ויפה, חייבים לעשות עוד ניסויים כאלו, אבל אסור לשכוח שגם לאנרגיה סולארית, רוח וכולי יש מחיר, לא הכל מושלם אוטומטית כשעוברים לטכנולוגיות האלו, ואין אף שקלול של זיהום בייצור והתובלה שיכול להשוות היום אם עדיף שדה סולארי ל-20 שנה ואוטובוסים מהטכנולוגיה הזו, או להמשיך לביו-דיזל תוך שינוי מינימאלי לאוטובוסים הקיימים, או שמא לחכות עוד 5 שנים עם נפט ורק אז לשדרג. סה"כ אני בעד הפרויקט, אבל לא בגלל שהוא "carbon neutral", זה היה הציטוט הספציפי שהצחיק אותי בכתבה, ומזה התחיל הויכוח הזה. רציתי פשוט לציין שזו מעין חותמת טועה ומטעה כאילו "הופ, קנינו מערכת ועכשיו אנחנו בסדר". זה מירוק מצפון שגוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *