בתגובות לפוסט ×ž×©×œ×©×•× ×¢×œ ×קספלד, × ×©×לתי ×יך ×–×” ש×× ×™ ×ž×¡×›×™× ×¢× ×“×¢×•×ª×™×• של מפיק ×¡×¨×˜×™× ×›×ž×• מייקל מור ×בל ×œ× ×¢× ×”×“×¨×š שבה ×”×•× ×ž×¦×™×’ ×ותן, ×•×”× ×” ×”×™×•× ×¦×¥ סיפור בדיוק להוכיח ×ת ×”×˜×¢× ×” הזו.
× ×•×¢× ×œ× ×™×¨, ×ž×œ×™×•× ×¨ ×©×ª×•×¨× ×¨×‘×•×ª ×œ× ×™×¦×•×œ×™ שו××”, × ×ª×Ÿ ל×ורלי ×•×™×œ× ××™ ×•×’×™× ×ž×¨×•×– 50K ×“×•×œ×¨×™× ×œ×”×¤×™×§ סרט על כספי ×”×¤×™×¦×•×™×™× ×”× ×¢×œ×ž×™× ×©× ×ž× ×¢×™× ×ž××•×ª× ×× ×©×™×. ×’× ×’×™× ×•×ורלי ×“× ×™× ×‘×¢× ×™×Ÿ ב×ריכות ×‘×ª×•×›× ×™×•×ª הרדיו והטלוויזיה שלה×, לכ×ורה שילוב של צוות ×ž× ×¦×—. ×בל השבוע (×× ×™ ×ž× ×—×© ששבוע ×œ×¤× ×™ ×©×”×ª×›×•×•× ×• להעלות ×ת הסרט ×œ×”×§×¨× ×”) קיבל ×œ× ×™×¨ ×”×§×¨× ×” מקדימה וכל כך כעס ×©×”×•× ×ª×•×‘×¢ ×ת כספו בחזרה. כמובן ×©×œ× ×¨×יתי ×ת הסרט ×בל ×× ×™ מכיר ×ת ×”×¡×’× ×•×Ÿ של מרוז, ××– ×× ×™ ×œ× ×ž×•×¤×ª×¢. הפו×× ×˜×” ×”×™× ×©×¨×‘×™× ×ž×‘×§×¨×™× ×ת מייקל מור ×©×”×•× ×—×•×˜× ×œ×ž×˜×¨×” שעבורה ×”×•× × ×œ×—× ×•× ×¨××” שכ×ן בדובר בסיפור דומה. ×¢×™×ª×•× ××™ שיש לו ×מת חשובה לספר, ×בל בשביל ×¨×™×™×˜×™× ×’ ×•×¡× ×¡×¦×™×” ×”×•× ×ž×ª×‘×œ ×ותה בשקריׅ ×”× ×” ציטוט, ההדגשות שלי:
במכתב, ששיגר עורך ×“×™× ×• של ×œ× ×™×¨ ירון רייטר, × ×›×ª×‘ ×›×™ ×œ× ×™×¨ "הזדעזע עמוקות ×ž×ª×•×›× ×• של הסרט. בין היתר מה×גרסיביות, מחד הצדדיות, מה×× ×™×ž×¦×™×•×ª המרמזות ×©×œ× ×œ×¢× ×™×™×Ÿ, מסילוף ועיוות ×”×ª×›× ×™× ×•×ž×“×‘×¨×™× × ×•×¡×¤×™× ×¨×‘×™×". עוד הוסיף רייטר ×›×™ לדעתו של ×œ× ×™×¨ "מדובר בסרט מוטה, ×œ× × ×™×˜×¨×œ×™ וברוט×לי", וכי "דרך העמדת ×”×“×‘×¨×™× ×•×”×¦×’×ª× ×¢×œ×•×œ×” לפגוע בסיוע המועבר ×ž×’×¨×ž× ×™×” לטובת × ×™×¦×•×œ×™ השו××”, מה שיוביל לפגיעה קשה ×‘× ×™×¦×•×œ×™ השו××” ×”×—×™×™× ×‘×§×¨×‘× ×• היו×". ×œ× ×™×¨ ××£ דורש מצמד ×”×¢×™×ª×•× ××™× ×©×œ× ×œ×§×©×•×¨ ×ת שמו בסרט, ולהשיב לו ×ת כל הכסף שהושקע בו בתוך שבועיי×.
אני לא יכולה לחכות כבר לסרט… מהכרותי עם האלימות שלה זוכה כל מי שמעז למתוח ביקורת על המיינסטרים של ה"זיכרון" ועל ה"שואה ביזנס", משום מה אני לא נוטה לקבל מראש את טענותיו של לניר, וההיסטריה שלו דווקא גורמת לי לעניין רב. ואגב, זה גם לגבי מור – יש הבדל גדול בין שקרים לבין הצגת עובדות בצורה מסויימת, אפילו אם מדובר בהצגה שהאג'נדה שלה גלויה. אני דווקא נוטה להעריך אג'נדה גלויה, מאחר ועובדות כשלעצמן לעולם אינן "אמת" בעלת משמעות, ומאחר והצדדים השניים של עניינים כאלו נוטים בדרך כלל להציג את ה"עובדות" שלהם תוך כדי הסתרת האג'נדה, דבר מסוכן מאין כמוהו. איך אומרים, זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך.
יונית, ראשית ברוכה הבאה. שלושה מגיבים חדשים לבלוג שלי ביומיים, אני שמח לראות 🙂
לגבי מרוז, אני לא מת על הסגנון שלו, הכוונות אולי טובות אבל נראה כאילו הוא מנסה לכפר שנים על התדמית האיומה שלא ברור כמה פגעה לו בקריירה אחרי הסיפור המטומטם של פיני הגדול והמערכונים הבעיתיים שם על נאצים וניצולי שואה (שם הגיעו עד לתביעה מקלוד לנצמן אאל"ט). פתאום הוא עיתונאי ולוחם צדק.
מצטער, אבל אני לא קונה את הפוזה שלו, וגם לא את של כולבוטק אגב, אבל זה סיפור אחר.
תשמע, לגיא מרוז יש עבר מצחיק ולא מחייב שיכול להיות ש"פוגע" בו. אבל הציניות שלו תמיד היתה שם, ותמיד היתה לו לנשק. אני דווקא מאוד מחבב את הבחור. גם בעבר וגם היום. אני חושב שהוא עושה עבודה טובה מאוד, וגם אם זה קשור לעברו עם השואה כפי שתיארת, זה עדיין מבורך שהוא יוצא נגד מגמות בעייתיות באופן שבו מטפלת המדינה בניצולים, או בכלל – באנשים שנפגעים ממפגעים שונים (איכות הסביבה הוא אחד הדגלים שהוא הרים, ואני מאוד מעריך אותו על כך). נכון לומר שהוא לא בדיוק מראה תמונה מאוזנת של הדברים. מצד שני – כשלבעלי מפעלים/ממשלות יש כוח וכסף ועורכי דין לרוב, הם יכולים, בניגוד ל"אזרח הקטן" לייצר כותרות כראות עיניהם. טוב שיש מישהו שמראה את הצד השני, זה שלא יכול לקנות זמן שידור בכסף או במניפולציות אחרות.
מר לניר, וכבודו במקומו מונח, היה צריך ךשים את הדברים על השולחן מראש, אם הוא רצה "מוצר מדף". זה לא שונה מכל קניה של תוכנה, אם אפשר להשוות: אתה יכול לקנות מוצר מדף מוגמר, ולקבל אותו עם כל החסרונות שלו, או להשקיע באנשים שירימו עבורו את המוצר, אבל הוא צריך להיות ספציפי מאוד לגבי הצרכים שלו.
לניר החליט להשקיע בתדמית של מרוז ושל וילנאי. ואתה לא יכול לשלוט בתדמית אם לא הסברת חד-משמעית מה אתה רוצה. הכסף של לניר אבוד לדעתי. אין פה שום קייס לתביעה משפטית. שני הצדדים במקרה זה, הגיעו עם אותו רעיון מרכזי – עזרה לניצולי שואה, שמתעמרים בהם מכל כיוון אפשרי. יכול להיות שמרוז לקח את זה לכיוון קיצוני יותר, כפי שהוא עושה בדרך כלל, אבל זה חלק מהתדמית שלו וזה חלק ממה שהוא מוכר. אם לניר לא היה מודע לזה, אז הוא כנראה לא הכיר את מה שהוא השקיע בו. וזה כאמור – בעיה של לניר בעצמו.
תחשבו על זה שהיום תחליט לקנות מניה מסוימת, ובעוד חודש תבקש את הכסף חזרה, כי הפסדת אותו. גם אתה וגם בעל הבית רצו שהחברה תשגשג – בזה אין שום ספק. אבל מה לעשות – לא תמיד הדברים פועלים לפי מה שרצית. רצית להרוויח? לך תשקיע ב"טבע", ותעזוב אותי בשקט. אתה רוצה סיכון אבל רווח פוטנציאלי גבוה יותר? לך תשקיע בבניזרי…
שורה תחתונה? למרות שאני לא ממסוג האנשים שצופים בטלוויזיה בכלל, אני מחכה לסרט הזה. נשמע לי מאוד מעניין.
זה כמו לשכור את פיבוק לעצב לך סלון ואז להתעצבן למה אתה צופה בטלווזיה עם ספה שעשוייה מפיגומי בניין ולטקס.
המממ… אני לא בטוח שלשם בדיוק כיוונתי, אבל לך על זה, אח שלו. 😉