הארץ רעשה וכל מהדורות החדשות (גם אלו שהביביסטים אוהבים להגדיר כשמאלניות) כשמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטריש אמר שהתקפת החמאס לא קרתה בוואקום. אני באמת לא מבין למה אנשים מתרגשים. ברור לכל אדם שלא נמצא בוואקום בעצמו, שזו עוד חוליה בשרשרת ארוכה של היסטוריה. כל העם ואחותו גם תופסים את הראש ובוכים על ההתפרצויות האנטישמיות בעולם המערבי, ולמה קוראים לנו קולוניאליסטים, ומה עשינו רע לביורק ואנג’לינה? ואיך רק בונו ופינק לצידנו? הרי פעם כל כך העריצו אותנו ובאו להתנדב בקיבוצים, ופתאום אנחנו צריכים להסביר לעולם שאנטי ציונות זו אנטישמיות ו…

פתחתי לפני כמה שנים קבוצה לבלוגרים ישראליים בלינקד-אין. לא משנה אם אתה בולג בעברית או באנגלית, אם מתוך ישראל או על ישראל. חשבתי שיש לנו נושאים משותפים לדסקס, אבל לא הצלחתי לעורר שם הרבה תעבורה. הנה נסיון קטן שלי לעורר את הקבוצה מרבצה. אתם יכולים לענות כאן, אתם גם מוזמנים לענות שם אם יש לכם משתמש בלינקד-אין (הקבוצה פתוחה, לא חייבים להצטרף אם לא בא לכם).

חג חירות ביטוי שמח (גם אם באיחור של שבוע)

אם הכותרת לא היתה מספיק מוזרה, אז המשך הכתבה פשוט הזוי לגמרי… אבל אם לרגע נניח שלא עבדו על הכתב באיחור של חודש מהאחד באפריל:

1. למשרד הבטחון יש מגדל קטן בקריה, הידוע ליודעי דבר בתור מגדל המרגנית או “מרגנית 1”
2. למגדל יש הרבה אנטנות בקצה השפיץ שלו, כל אחד יכול לראות את זה בקלות בעין. אפשר לזהות שם אנטנות גלי מיקרו, ולפי הזווית והשכל הישר, אפשר לנחש שהגדולות שבהן מכוונות לפיקודים (צפון, מרכז ודרום).
3. מסוכן להיות קרוב לאנטנה
4. מפריע לאלומת השידור כשיש בניינים באמצע
5. גלי מיקרו אינם לייזר, אולי יש גם לייזר לפצ"ן ולכן זה מפריע לקו הראיה מהקריה לפצ"ן
6. 75 מטר גובה זה מגוחך מצד אחד כמגבלה, אבל קו הנוף של ת"א מתכער עם השנים ושדרת המלונות עצרה את רוח הים מלהמשיך לתוך העיר, ולהרוב את כיכר המדינה עם בניה לגובה זה טמטום פושע שכבר הרבה זמן מוחזק כתלונה נגד חולדאי
7. מה זה אומר “הסטה לים”, לכל הרוחות? האם יוציאו את בסיס הקריה לאי מלאכותי מול הנמל הישן, או שמה יזיזו את פיקוד צפון לקפריסין? אולי ישימו מראה ענקית בחוף מציצים שתקפיץ את הקרניים הסודיות?
8. מה מסובך לשים ממסר על הגג של עזריאלי או מגדלים גבוהים אחרים?

למי שיש רעיונות לכוונות המשוררים, מוזמן לתרום.

אתמול נודע כי על השטחים יוטל סגר של שבוע. טוב, כנראה לא על ההתנחלויות, אז ליתר דיוק לא על כל השטחים אלא רק על “תושבי השטחים”. סליחה, זה לא היה מספיק ברור, כי מישהו היה יכול לטעות ולחשוב שהמתנחלים הרי תושבי שטחים… אז אני אגיד את זה יותר ברור, יש סגר על לא יהודים. אבל זו לא גזענות, זו רק זהירות מדודה והגיונית לחלוטין. מעניין שזה אייטם חדשותי כל כך פעוט שלא תמצאו אותו בטמקא או נרג’, הוא חבוי לו באתר דו"צ הס-פן-תעיר.

בוקר יום פי שמח לכולם, יש לי שני מסמכים אנטיביומטריים לחלוק איתכם!

ראשון הוא מכתב של פרופ’ נהון ועו"ד פינצ’וק לגבי התנהלות הקמת הפיילוט. המכתב מתמקד בבעית חוסר השקיפות שבתהליך, מזכיר כי המאגר בהולנד וזה שבבריטניה בוטלו רק לאחרונה, מצביע על כך שנראה שהפרויקט “נחטף” ע"י המשטרה וכל אמצעי הטשטוש בבדיקה הפוכה (מציאת אדם לפי ביומטריה) שהוצעו נזרקו בחשאי אחרי שהוצהר שיאומצו. לבסוף מחברי המכתב מתייחסים בקצרה לשאלת הפרטיות והבטחון, אבל לצערי לא מזכירים במילה את שאלת העלות האדירה של ההקמה ושל פירוק המאגר (במהרה בימינו אמן) ואת בעית קיומו של מאגר ביומטרי (“בפוטנציה”) במשרד התחבורה (וממנו למשרד הפנים) ללא תקנות וחוקים מסדירים וללא שקיפות לציבור. אני מקווה שהמכתב לא יפול בין הכיסאות ויעשה רעש בתקשורת.

מי שקשוב לרחש בעיתונים, שם לב שבשקט בשקט המאגר הביומטרי קורם יו"ר ופקידים. לקהל הרחב לא הוצגו שום תכניות, אין כל שקיפות בתהליך, ולכן לצערינו, המתנגדים לפיילוט חיים כרגע על דליפות מידע והקמת קבוצות מחאה בפייסבוק. מה שגלוי ברשת זה ציטוטים בחדשות מפיו של השר איתן, מכרז של משרד הפנים לראש הפרויקט (שכבר נבנה ללא ראש) והשבוע נחשף העיצוב של התעודה כולל הגב שלה. הנה מה שאנחנו מלקטים:

• השר איתן טוען שהמאגר מתרומם שלא בהתאמה עם תנאי החוק, אלא בתנאים יותר בעייתיים/מסוכנים
• השר איתן טוען שלמרות שהפרויקט קשור לצ’ארטר שלו (שקיפות ושירות לאזרחים) ולמרות שהוא בוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ממדרים אותו מלקבל מידע
• הפרויקט כבר שכר תוכניתן וכנראה התחילה בנית מערכת התוכנה למרות שעוד לא נסגר המכרז לראשות הפרויקט, לא פורסמו כל מזכרים ותקנות לגבי אופן היישום שלו
• תעודת הזהות החדשה מכילה פרטי עיצוב תמוהים, כמו שם קודם למי שהחליפו שם, ושם הסב. באדיבות עידוק:
• לפי הטוש, מאה-אלף הפראיירים הראשונים ישוחדו לעבור לתעודה ביומטרית ע"י חלוקת קוראי כרטיסים של $15 “חינם” (יענו, על חשבון כולנו)
• שועל מונה לשמור על התרנגולות, למי שלא זוכר, עמידרור היה מנחה הפאנל בבינתחומי, והראה נטיה בולטת בעדו. המצחיק/עצוב בסיפור: אתמול נפתחה עצומת תמיכה במינויו אבל רק שני אנשים חתמו נכון לרגע זה. פאתט.
• הצד הכי מטריד של זיהוי אקראי ברחוב, זה שפרופ’ קימל מהטכניון טוען שאינו אמיתי, כבר כאן ויתחיל להכנס לשימוש בשוק הפרטי בקרוב. שיטות אחרות בדרך.
• מייק בלאס התחייב להתייעצות ציבורית לפני התקנות ייחתמו. זה היה בפאנל במכון לדמוקרטיה (10.1.10). “על התקנות, מן הסתם, יתקיים שיח – אני מקווה שהציון שתתנו לו בסוף יהיה טוב יותר מהציון שנתתם לשיח הזה” - על השיח הזה כנראה דילגו, וצריך לשאול את בלאס מה קרה להבטחה הספציפית ולשקיפות השלטונית בכלל.
• באוקטובר היה כנס פרטיות בי-ם, שם עדי שמיר גילה שבניגוד להמלצותיו, המשטרה לוחצת למאגר “אחד לאחד” כדי לשרת את מטרותיה, ושהמנגנון נכנע לדרישות.
• בראיון בגל"ץ רמז השר איתן שגופים מבקרים את צורת ההקמה של המאגר, אני מניח ש הכוונה לרמו"ט והמועצה להגנת הפרטיות. [audio:2011/03/miki-eitan.mp3] אז מה בעצם אנחנו למדים מכך: - כנראה שטרית זימן פגישה אחת לפחות בנושא הפרויקט, שממנה מודרו אנשים מסוימים, לא הוזמנו אליה אנשי המאבק במאגר כמו האגודה לזכויות האזרח, ובייחוד לא פורסם בציבור פרוטוקול הישיבה(!!). פגישות ועדה שכאלו יכולות להיות חסויות אך ורק אם הן של משרד החוץ או הבטחון - משמע גופי הביטחון חוטפים את הפיילוט?
• את השר איתן, החבר בועדת השרים ליישומים ביומטריים, ככל הנראה מידרו מהפגישה אם הבנתי נכון את דבריו לרזי ברקאי.
• נראה שהוסכם בשלבים מוקדמים יותר ללכת עם " שיטת עדי שמיר", אבל מאגר הפיילוט נבנה במתכונת המקורית (התאמה אחד לאחד), המסוכנת יותר, לפי דרישות המשטרה. אני אישית לא מופתע לצערי.

אני לא כתב ואין לי קשרים, אבל מידידי העיתונאים שקוראים את זה, אני אשמח לדעת מתי התקיימו ישיבות חסויות בנושא, מה נאמר בהן, איך מוקם המאגר בלי פרסום תקנות או שיטת העבודה בו, מהן מטרותיו המוכרזות של הפיילוט ומהם המדדים להצלחתו, מה היא חוות הדעת של רמו"ט והגנת הפרטיות להתנהלויות הנ"ל. יש כאן המון סימני שאלה מטרידים.

ב-1995 אמא שלי השתחררה מעול המכונית הישנה שלה וקנתה לה אחת חדשה. באותו הזמן היו הבחירות להסתדרות וחיים רמון רץ נגד חיים הברפלד עם הסיסמא “חיים חדשים בהסתדרות”, הסטיקר נגזר ואמר " חיים חדשים" והודבק בשמחה על תא הכפפות של המכונית החדשה כדי לחגוג את השינוי, והמכונית - שנקראה חיימ’קה מאותו היום - שירתה אותה בנאמנות עד לפני שנתיים.

אבל ביממה האחרונה הכותרת הזו מעטרת הרבה עיתונים, למי שלא מחובר לבאז של השעות האחרונות, נאסא תצא עוד כמה שעות באיזו הכרזה מהפכנית ב מסיבת עיתונאים נדירה בגודלה שתשודר בשידור חי באתר הבית שלה. הניחושים חגגו, בעיקר לכיוון של צורת חיים חדשה, ואז סאן שברו את האמברגו (מי בכלל סמך על הסאן על חדשות כאלו?). וואלה כותבים שמדובר על בקטריה שמעכלת ארסן, והסבר יותר מפורט אפשר למצוא כאן. בגדול, ארסן היא יסוד גבוה בטבלה המחזורית, שכמו פחמן וסיליקון אוהב להתחבר בקלות ליסודות אחרים בהרבה תרכובות. הוא מסוכן לחיים מבוססי פחמן בכמה דרכים בשלל צורות, בין השאר בגלל שהוא עלול להסתנן במקום זרחן לתוך תאים ולדפוק מערכות פנים תאיות של הפקת אנרגיה, מה שלמעשה הורג תאים. זרחן גם משמש כאבן בנין בסיסית של מולקולות ה-DNA והחלפתו באטומי ארסן תדפוק גם מנגנוני שכפול תאים.

מעיין עדכנה כאן וגם כוסה בכמה עיתונים, גלובס גם מצטטים את השופט, ועוד אייטם מעניין מביטוח לאומי עלה בקלינגרבלוג.

לנושאי פרטיות אחרים, קוקה קולה מזמינה אתכם לנסות להיות עכברי מעבדה חסרי פרטיות לכמה שעות, להתרוצץ ולהטוויט ולסטטס על כל שעל. יהיה פחות נחמד אם זה יהיה כפוי עלינו 24/7 יום אחד.

ולבסוף דורון אופק משך את תשומת ליבנו לפרסום של נמרים ומחשבים לגבי המחקר שנפתח למכרז השבוע מכיוון לא צפוי. מסתבר שהכיוון לא רק בלתי צפוי אלא גם לא ממש ברור:

כרטיס ה"קאליפסו" של הרב-קו אולי מיועד לקריאה ע"י כל אחד אבל רק דרך איזו תוכנה יעודית. האם פריצת הקריאה משמעה קיצור הדרך לפריצת הכתיבה? הכתבה של דהמארקר מנצלת בכל מקרה את ההזדמנות וסוקרת את המשמעויות האפשריות - ואולי מעוררת מחשבות אצל כמה קוראים. חברת דן אינה מתרשמת מהפריצה וטוענת שאין לזה השלכות. לי אין מספיק ידע על הנושא כדי להגיד בוודאות.

אולי המין האנושי לא מסוגל לראות קדימה את העתיד. לעזאזל, אנחנו בקושי מצליחים לצייר תמונה טובה של העבר, אבל למה זהירות בסיסית איננה חשובה יותר?

אייטם בעין השביעית מתאר את התמודדות עורכי העיתונים עם המדיה המשתוללת של הרשת, ספציפית מה קורה כש כתב או פרשן מביע דיעה אישית בבלוג שלו. אני חושב שזה מצחיק שזה נשמע כחידוש מהפכני, זו הרי חזרה למקורות. ההמצאה שלפיה עיתון צריך להיות נייטרלי קיימת אולי 40 שנה, ונשארה בגדר “הרצוי שאינו מצוי”. הכתבים הימניים נשארים ימניים והשמאליים מושכים לצד שלהם. אני מרגיש שהמאמץ להסוות את זה מזלזל באינטיליגנציה של הקוראים. אם לכתבים ועורכים לא היתה דיעה הם לא היו הולכים למקצוע הזה, ורק טמבל יכול לחשוב שהוא באמת מצליח להסתיר את דעתו מכל האנשים כל הזמן.

קראתי את נתאי על חיפוש האשמים בדריסת שניאור חשין והרגשתי להביא את תגובתי גם כאן בבלוג. נתאי אומר שמעבר לבחור החמד שדרס אפשר להאשים גם את ההורים, אבל לדעתי אי אפשר להאשים רק את האיש והוריו כשלאיש יש עבר כ"כ עשיר של הרשעות והוא עדיין על הכביש.

אולי מישהו זוכר לפני כמה שנים את אותו בחור מתוק ויקטור זרגריאן, שדרס שוטר ב-170 קמ"ש, איים על העדים לשתוק, רץ לשטוף את האוטו ולתקן אותו? קיבל 6 שנים בלבד.

כל מי שרצה לקרוא על ענת קם פשוט פתח תקשורת זרה. אבל גוגל מספרים שמדינת ישראל ביקשה (וקיבלה) חסימות נוספות. מרתק, לא?

עומר שאל אותי היום איפה מוצאים עוד על הפרשה ההיא עם ערביי ישראל והסיפור עם ה… טוב, בטח אסור לי להגיד כלום כי יש איזה צו פרסום. בגוגל ניוז אין כלום, אבל אולי זה בגלל שאני מגיע מכתובת IP ישראלית.

האם יש לנו צנזורשת ללא חוק?

לפני כמה שבועות שלח לי מישהו לינק למסמך שפעם היה בwikileaks, ובו מצוין שישראל אכן חוסמת:

כתבתי על זה ולינקקתי, היום גם יצא גם אייטם מאת גיא גרימלנד בדה-מרקר/ת’ה-מארקר/הטוש. עיצבן אותי שבכל האייטם דופק המונח “קוד פתוח” כמו נקר, אבל אין מילה אחת על תכנה חופשית, חופש התוכנה, DRM, תקנים, סודיות. במקות זה יש שם כמה רפליקות שיכולות להוציא אותי מאיזון:

קוד פתוח הוא לא רק תיאור למקבץ שורות קוד ללא זכויות יוצרים.

פעמיים טעות. על קוד פתוח יש זכויות יוצרים, קוד פתוח הוא כלי משפטי שמגן על הזכויות האלו.

לכבוד יום האשה הבינלאומי, גיא שלח לי עכשיו לינק לפרשה האחרונה שלא ידעתי עליה כלום, חבורת נערים ב"ליידי דייויס" אנסו והרביצו לנערה לאורך שלושת שנות חטיבת הביניים. מה לא היה שם? כל הקלישאות… “בני טובים”, “חלקם מתגוררים באחת השכונות היוקרתיות בארץ”, " הנערה פרובוקטיבית", “ממשפחה במצוקה”, “דיברה עם העובדת הסוציאלית אבל לא סיפרה על המקרה”, “ההתעללות כללה כיבוי סיגריות”, “במשטרה אף חושדים כי חלק מסרטי הווידאו שבהם נראית הנערה מקיימת עמם יחסי מין הועלו על ידי החשודים לאינטרנט”, “המשטרה אספה ראיות”, “האזינו להתארגנויות בטלפונים הסלולאריים”, “החשודים נשברו”, “ההורים החזיקו בגרסה כי “הכל היה בהסכמה””, “החשוד המרכזי טוען שכל יחסי מין היו בהסכמתה המליאה”, “לאבי החשוד המרכזי יש תיק, אחר שוטר”, " ביה"ס סירב לסדנאות נגד תקיפה".

יש מי שאומר ש בית החולים הנייד של הישראלים הוא נס מוצנח משמיים בהאיטי ויש מי שצועק ש הכל יחסי ציבור ריקים. מישהו יכול להגיד לי מי פה צודק?

ראשית, גיליתי באיחור שפוסט מתוזמן על דוקטור הו לא פורסם משום מה (פאק של המעבר לוורדפרס 2.9 או משהו?) אז נתתי לו בעיטה והוא יופיע ברסס עם יומיים איחור. סליחות.

שנית טעימה ממה שעובר לי מול העיניים בימים האחרונים, מעצבן יותר ומרגיע פחות:

• EFF על מאבק ה-EFA בצנזורשת האוסטראלי
• תנובה ממשיכה את קו הסיליקון ופרשת " פיסטור על" ועכשיו היא מרעילה את לקוחות “פיראוס” (אני חושב שהגיע הזמן להגמל מחלב…)
• מיכל כרמי מ"טריפל טק" מפחידה את כולם בעתיד שחור ו נותנת פתרונות הזויים ולא רלוונטיים “למצב”
• ד"ר דרור על מעריב שיורדת מהפסים…

בקיצור אני כמעט לא רואה חדשות טובות ונמאס לי. אני רוצה לנסות לנקות קצת את החיים מחדשות מדכאות, אני אדלג על פידים, מכבה את הטוויטר, ולהתמקד בחדשות שמחות, כמו פוסט ה"קרמה הטובה" של השבוע שעבר. מה הסיכוי? :) אני לא מאמין ב"החלטות לשנה הבאה" אבל הנה נסיון…

ואני מדבר על ההגדרה הצרה מאוד של ציבור, כפי שהוא מתבטא ב"ציבור אנשים עם נטיה להבין את ההשלכות של ניצול לרעה של טכנולוגיה" או בקצרה יותר, אנשים כמו ענן המאבק בביומטרי והאגודה לזכויות דיגיטליות (שתי קבוצות נפרדות אבל בראש דומה, ויש אפילו כ-4 שמות משותפים ברשימותיהן). בחודשים האחרונים הוא קרא לנו בעיתונים וברדיו שקרנים, זורעי פחד וכל מיני שמות שתאמו את האינטרסים שלו, כי הוא בונה על זה שהציבור לא מבין את ההשלכות מספיק טוב. אבל כשזה נוגע ל ציתות ו"טיפול" בתקשורת האינטרנט? כאן הוא יודע שצריך להתנהג “מזועזע” ולצאת לוחם צדק גבר גבר. מעניין גם לקרוא את התגובות לאייטם בויינט…

היתה פה פעם שיחה על זה שלאנשים הפריע שאני כותב טמקא במקום YNET, והאם אני צריך להתחשב בזה שלא כל הקוראים שלי " מדברים בז’ארגון אינטרנט". ובכן היום, באיחור ניכר, גיליתי שהיה להם פודקאסט אשר YNET בעצמם בחרו לקרוא לו טמקאסט. אני מרגיש פחות אשם עכשיו :)

65% מהאמריקנים מפחדים משימוש לרעה במידע אישי עליהם. 64% לא רוצים שהוא ישמר “בידי אחרים”.

בסקר אחר, 70% מהישראלים לא סומכים על הממשלה שתשמור על המידע שלהם מפני דליפה.

אתמול פורסם שהישראלים בטוחים שהמאגר הביומטרי ידלוף (56%) ועדיין יש לו רוב זהיר של תומכים (46% מול 34% מתנגדים).

מסקנתי: צריך עוד הסברה וצריך שהח"כים ישמעו מה הולך בחוץ. כשהחוק יעבור יתחיל המאבק להסלים, לצערי. בינתיים המשטרה מתכוננת.

נגישות

שבוע טוב! קפצתי להציץ באג’נדה השבועית של הכנסת לראות אם השבוע יעלה המאגר או דברים מעצבנים אחרים להצבעה. העמוד הזה לא יראה כך בשבוע הבא אז אני אצטט כאן את הקטעים הרלוונטיים. ראשית, האייטם הראשון ברשימה גרם לי לשפשף עיני ולקרוא פעמיים וחצי לפני שהבנתי אותו:

1.הצעות סיעות, קדימה, חד"ש-רע"מ-תע"ל ובל"ד בנושאים: א. נתניהו מוביל למפולת מדינית של ישראל (קדימה) (המועמדת להרכיב את הממשלה הינה חברת-הכנסת ציפי לבני) ב. הפעלת יחידת מסתערבים סודית חדשה בקרב אזרחי המדינה הערבים (חד"ש-רע"מ-תע"ל ובל"ד) (המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר-הכנסת מוחמד ברכה)

אני שמח לראות ש מתייחסים גם למאגר התמונות בעיתונות, ואני מסכים שמאגר התמונות מעצבן אותי טיפה יותר ממאגר טביעת האצבע (זו תחרות צמודה) אבל לא על זה הפוסט הנוכחי. אם אתם זוכרים שפעם התייחסתי לפוסט של הגר על הפאנל. בפוסט הנ"ל הגר בחרה תמונה טיפוסית מהפאנל - שטרית מתלחשש עם סביבתו, ואלי ישי שולף תדירות את הטלפון שלו ומתכתב במסרונים, שניהם נראו משועממים פחד ולא ברור אם לגמרי מרוכזים בדוברים שעל הפודיום. התמונה משער ידיעות של השבוע מרמזת שזה לא משהו חד פעמי…

לפני כמה שעות שמעתי בגל"צ את הדיווח על ההכנות לקראת פתיחת מושב התש"ע של הכנסת. אייטם ראשון במסגרת השידור החי מחר בגל"צ החל מ-16:00, ינאם גם נשיא המדינה. חבל שלא ידעתי דבר כזה קודם, השכל בא מאוחר - יועצו של פרס לעניני מדע וטכנולוגיה הוא משפטן בשם יהונתן אדירי, שבילה את הקיץ באוניברסיטת הסינגולאריטי עם ידידי שי! כתבתי לו מכתב יפה וביקשתי משי להעביר לו, קריאה לנשיא להעלות את המודעות לבעיות הסכנה לפרטיות והבטחון שבחקיקה הקרובה ואלו שעוד נכונו לנו בהמשך. ציינתי שיש רוח גבית ממומחים, השר איתן והיו"ר ריבלין נגד הבעיות בחוק, ושקריאה מצידוכביטחוניסט מחד, וכאזרח הראשון של המדינה מאידך, תוכל אולי לסייע.

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של “אחרי החגים”, מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו “אחרי החגים” מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… ‘סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ’רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

מדווח עו"ד קלינגר:

יורם הכהן אמר היום, בדיון במשותף עם האיחוד האירופי כי יש להמנע מלהקים את המאגר הביומטרי; ההתבטאות הזו, שהיא חריגה במיוחד לעובד ציבור משקפת דעה מקצועית ולא פוליטית, וחשובה מאוד. להזכירכם, הרשות למשפט וטכנולוגיה הוקמה על מנת להגן על האינטרס הציבורי ועל זכויות הפרט בתחום של מאגרי מידע וטכנולוגיות, ובין היתר היתה זו שגרמה לכך שבכלל יפתחו חקירות נגד מדליפי מרשם האוכלוסין וגופים אחרים שמשתמשים במידע פרטי שלא כדין.

נאלצתי לבלות אתמול בבוקר שעה ברכבת, לקרוא ולשמוע יותר חדשות ממה שבא לי. כולם מפציצים בדיבורים נגד אלימות, ואילו מהדוברים של ביבי ולבני יוצאים שחרורים לעתונות שהם עומדים להפגש עם מדונה. מדונה? כן, הזמרת. הטרללה עם הקבלה (במלעיל). ביבי טוען שיצרו איתו קשר, הפמליה של מדונה טוענת שהיא יצרה קשר עם לבני ואילו ביבי הוא זה שפנה אליהם. ילדים קטנים? רגע, אולי עוד יצטרפו אליהם הזוג קוצ’ר ולקינוח ג’אסטין טימברלייק. אנחנו על המפה, איזו אטרקציה! וגם אייטמים הזויים כאלו לא רואים כל יום…

שימו לב ל כותרת הידיעה הזו בידיעות: “ניסה להתחזות ונתפס בעזרת מאגר תמונות”

אבל בתוך הכתבה באותיות בפונט רגיל: “כשניסה להתחזות שוב, אותר על ידי אחד העובדים שזיהה את תמונתו מהקלסתרון שנתלה במשרד - והלמס נעצר.”

לכל המתלהמים בתגובות - מאגר פושעים איננו מאגר חפים מפשע. הזדהות חזקה מול המדינה אינה בהכרח ביומטרית, ובישראל אין לנו את הבעיה של חוסר ת"ז או איזורי שיפוט שונים שלא משתפים פעולה כמו 50 מדינות עם משרדי רישוי נפרדים. הכותרת הזו בYNET מטעה ומגמתית לטעמי (ניב, אתה אישרת את זה?).

ויקיפדיה הורידה הילוך, אומרים הסטטיסטיקנים שחור על גבי HTML, כתבה מהגארדיין עם תוספת לרלוונטיות ישראלית בסופה. פחות אנשים באים לתרום, ומי שבא נשאר פחות. הבזאר הפך לקתדראלה, לטוב ולרע. בסוף הכתבה מצוין שבמפגש האחרון החליטו הויקיפדים הישראליים להיות נחמדים יותר.

השבוע היה כאן ויכוחון בתגובות לגבי השאלה אם הצ"ח הכללת אמצעים ביומטריים צריכה ערך משלה או לא. לצערי הוא לא התפתח ביותר, אולי כי אנשים לא הגיעו לקרוא אותו בתגובות. כיון שאני לא יכול להשתתף בדיון המקורי אני אתן פה את דעתי.

לפי מעריב מצלמות האבטחה לא מנעו את רצח קרפ ולא ברור אם יעזרו לפענח אותו. הסטטיסטיקות בלונדון (מהערים המצולמות בעולם) מראות שיפור מסוים במצב סוגי פשיעה מסוימים ולא באחרים, ועדיין מעדיפים להוציא הוצאות חד פעמיות (כמעט) על ציוד מאשר להוסיף משכורות והכשרה לאנשים.

אהודק עושה את התפירה בין נושא הבטחון האישי המתרופף וחקיקות המעקב של הממשל המטורפף. גם ברוס שנייר מזהיר כי גם תעודות אובר-חכמות עדיין לא ימנעו את גניבת זהותכם כי אנשים נוחים להטיה והטעיה. בפוסט על סכנות השימוש החוזר במידע אישי, אבנר פינצ’וק שלף את הציטוט המצוין הבא שלו לגבי חקיקה, ממשל וטכנולוגיה:

אחת לאחת, הייתי עורך מעט מאוד מילים מ התגובית הזו ב-YNET, הפורטת את ציטוטי שטרית לפרוטות ועונה עליהם.

ניב ליליאן כתב על ההצעה שזרק לחלל האוויר עדי שמיר בזמן הדיונים אתמול. הרעיון הוא לעבור מזיהוי חד-חד ערכי למצב שבו קבוצות (נגיד מאה איש ומאה תמונות וטביעות אצבע) נזרקים ביחד באותה הפיילה. הזיהוי, לדבריו, יהיה בודאות של 100 מתוך 7 מליון במקום אחד מ7 מליון, וכך המאגר “די אמין” באימות זהות, אבל אם המאגר דולף הוא “לא שמיש” לזייפני זהות.

אבל לגנוב לי בקבוק בירה עם טביעת אצבע ולכייס לי את הארנק כשאני מוסח בפאב זה עדיין אפשרי? איך נמנעה פה גניבת זהות אם הטביעה הזו עדיין תזהה אותי מול מחשבי ממשלה, וה"סיסמא" לא ניתנת להחלפה?

סיקור ציטוטים וקריאה בין השורות אצל דורון, וגם אצל ניר פסי שהרגע גיליתי את הבלוג שלו במקרה. אוסיף לקורא הרססים שלי ברגע שאגלה איפה גוגל החביאו את הפיד :-/

הירשאאוגה בדה-מארקר: “השר איתן: לאורך כל הדיונים יו"ר הוועדה אמר שיש דברים סודיים שהוא לא יכול לחשוף. אין דבר כזה שהכנסת תחוקק חוקים רק בגלל סודיות.” (תודה על קרדיט התמונות, אור!)

קונפורטס סקר את רב הדוברים והוסיף את הסיכוי להשפיע על החלטת השר ישי דרך שכנוע הרבובדיה בנימוקים חברתיים במקום לפנות בנימוקים טכנולוגיים ועובדתיים. מטה המאבק עובד גם על זה.

גלובס: " שטרית: אנשי האקדמיה מפחידים את הציבור"

YNET: " ישי: אין ספק שהדיון פה מאוד מורכב. היה חשוב לשמוע את גם את המומחים וגם את שפת הגוף של הקהל. השתדלתי להקשיב היטב […] הנושא הוא חשוב מאוד. אני לא חושש לשנות את דעתי."

אנשים ומחשבים: " השר איתן מתח בדבריו ביקורת חריפה על תהליכי החקיקה של חוק הביומטריה."

וורדפרס: “בשל המצב הבטחוני הקשה, הוצאנו גרסא 2.8.4”

וואלה: “ישי: אני משוכנע שהציבור לא מספיק יודע מה המשמעות של המאגר, הן בצדדים השליליים, והן בחיוביים. ולכן, כשהשר איתן פנה אלי, אמרתי לו שאני מוכן לשמוע. ושמעתי. אני מכיר את החוק גם כשר פנים לשעבר, אך עדיין לא מספיק.” (יש גם סיקור וידאו עם הרבה דפיקות על השולחן!)

בין חיפושי עבודה לפעילות בנושאים חברתיים והמאגר הביומטרי אני לא יודע מה אעשה ביום שאמצא עבודה ולא אוכל יותר למצוא פנאי למה שבאמת חשוב בעיני, כי מה שחשוב בעיני לא מכניס כסף. אני מקנא ולפחות מתפעל מאנשים שיכולים להרשות לעצמם נגד כל התנאים שמכתיבים החיים, ללכת להתנדב לפעילויות חשובות…

לי ולזוגתי יש תיאוריה. במדינת ישראל מעמד הביניים משלמים כ"כ הרבה מיסים, דווקא בגלל ששם האקדמאים והאנשים שיכולים לשנות משהו. המערכת מכוונת להחזיק אותם בדיוק עבדים לג’וב במידה שלא ישאר להם פנאי להלחם על זכויות אזרח, להיות בקשר עם החברים, או לפתח תחביב. זו פשוט מעבדה שכזו לחיות בכלוב, לגרום להם להיות עסוקים כל היום כדי שלא יוכלו לעצור אפילו להתעניין בנושאי חברה ורווחה, תחנות חשמל פחמיות, או אילו לסדר כמו שצריך את ענין ההשקעה בקרן הפנסיה הנכונה ולהציל בזמן את הכסף כשהשוק מתמוטט. פשוט להיות עבדים קטנים ממושמעים של השיטה ולא לצייץ כשלוקחים לנו את טביעות האצבע, קרקעות ציבוריות ולא משאירים לנו פנאי להתארגן ולהזיז משהו.

מה לעשות שזה מציק לי לאחרונה? אם משעמם לכם אז דלגו, אם אתם רוצים לשמוע עוד חדשות מפחידות (חוץ מזה שהלילה יש ירח מלא) אתם מוזמנים להמשיך לקרוא…

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה: “הזכות לפרטיות היא הערך העליון של כל חברה דמוקרטית, וממילא נדרשות נסיבות ממשיות וחזקות כדי להפקיע זכות זו מאיתנו. המדינות הדמוקרטיות בעולם המפותח סירבו להקים מאגר מסוג זה בגלל יתרונותיו הזניחים” - ועוד כמה ציטוטים נאים, שווה הצצה.

[caption id=“attachment_2309” align=“alignleft” width=“451” caption=“תמונת מצב, מדינת החוק”] [/caption]

הסקר מעיד שקוראי טמקא הם אינטיליגנטיים, העברית הקלוקלת בכותרת שבחרה טמקא מוכיח שבמערכת העיתון לא חושבים ככה.

מצד שני שמחתי לגלות שחוק הנכבה שונה מקצה לקצה, מחוק מפלג ואנטי דמוקראטי לחוק שמעודד (בעיני) פלוראליזם ולכידות.

אין קשר ברור מיידית, אבל הנה שני לינקים שנשפכו אלי עכשיו מהטוויטר. אחד על סכנות הגימטריה לשכל הישראלי, ואחד על סכנות פיקוח היתר על שוק התקשורת לכיס הישראלי. חברו את זה עם זה איך שתרצו.

החוק לשימחתי לא יעלה היום להצבעה, אבל הוא עלול לחזור ולהופיע לפני סוף הפגרה ביום שני (עם חוק מופז והקרקעות כשחלק מהאופוזיציה בוודאי בנופש ולא יטרחו להגיע להצבעה) או בדיון מיוחד אחר. יש זמן לנוח ולעבור על הפרוטוקולים, לראות מה עוד אפשר להפיק נגד המהלך המסוכן הזה…

בינתיים עוד כמה לינקים, על מאגר פיילוט לפרות לא נדבר היום. אני עייף כבר…

טור חשוב של חנוך מרמרי, לשעבר עורך עיתון הארץ, בעין השביעית: “עד לאחרונה גם אני, למבוכתי, לא צללתי לעומק הטיעונים שהועלו נגדו. אך משעשיתי זאת, עמדתי ברורה: יש להתנגד לעצם נטילת המידע הביומטרי ולא לסמוך על שום סידור אבטחה, מתוחכם ככל שיהא, למאגרים שבהם יאוחסן” (תודה למגיבה החדשה שלי, איה!)

שטרית לגל"ץ עדיין טוען בתוקף שאנחנו שקרנים. הניסוח המדויק: “יש קבוצת אנשים בעלי עמדה מקובעת המפיצים דברי שקר”.

כנ"ל בגלובס: " כשאני קורא את הפרסומים בעיתונים אני מזדעזע. הכל שקרי. האינפורמציה לא נכונה. חברות האבטחה לא טרחו הגיע לדיונים, הם לא יודעם מה כתוב בחוק, לכן הם מציפים את העיתונים בדברים שקריים". בהמשך הוא קורא גם לחתומים על מכתב המדענים טמבלים שלא יודעים לקרוא ולחשוב… “אני מצטער שמישהו הטעה את המדענים שחתמו הבוקר על עצומה. מישהו הטעה אותם”. ומשפט המפתח, שאנחנו אומרים לו כבר חודשים, יוצא מפיו שלו, איזה יופי: “אם אי אפשר להגן על המאגר לא צריך להקים אותו”. צדיקים מלאכתם תעשה ע"י רשעים?

אני לא יודע למה עד היום זה פורסם בעיקר ב"טמקא מחשבים" אבל הכתבות האחרונות מצליחות להופיע גם בעמודי החדשות הראשיים. זה קרה לאט אבל סוף סוף זה קרה.

היום גם פרסמו אייטם בכלכליסט על “מי ירוויח”. מתי יבינו שזה לא חוק כלכלי או טכנולוגי, אלא בטחוני וחברתי לפני הכל?

Ynet שטרית: אדון עם הממשלה בחוק הביומטרי - מחשבים מאגר ביומטרי לאזרחי ישראל: בעד ונגד ניסיון לעכב ההצבעה על אישור “החוק הביומטרי” דתיים נגד החוק הביומטרי: “יפגע בצניעות נשים” מפגינים קראו: לעצור את מאגר טביעות האצבע חוק מאגר טביעות האצבעות בדרך לאישור סופי למה המדינה רוצה את טביעת האצבע שלי? חוק המאגר הביומטרי - עבר בקריאה ראשונה מה זה ביומטרי? הממשלה אישרה: מאגר ביומטרי לאזרחי ישראל בעד ונגד: מאגר טביעות אצבע - מסוכן לכולנו? כך ניתן לזהות אותנו בעזרת אמצעים ביומטריים הסכם תעודות זהות חכמות - צפוי בתוך כשבועיים ביטול הוויזה לארה"ב? פיתיון למאגר ביומטרי תעודות הזהות החכמות יוצאות לדרך מאגר ביומטרי זה לא גאדג’ט / דעה זהות בדויה עם תעודות / דעה סרטון ויראלי: נוביו בעולם הביומטרי המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי חוק המאגר הביומטרי ממשיך לנוע המלצה: שטרית יטפל בחוק המאגר הביומטרי “זליגת מאגר ביומטרי - גרועה מאסון צ’רנוביל” ח"כ שטרית גירש צלם שתיעד דיוני חוק הביומטרי ח"כ שטרית: “די לפראנויה מהזיהוי הביומטרי” ועוד איך פראנויה ממאגר ביומטרי / דעה איסוף מידע ביומטרי - נקודת התורפה של המאגר אושרו סעיפים נוספים בחוק הביומטרי השר איתן: “לעצור את המאגר הביומטרי” הצעת פשרה לביומטרי בוועדת שרים: שני מאגרים הביומטרי: אזרח שיסרב להזדהות - לא ייאסר ועדת החוק הביומטרי: איפה חברי הוועדה? החוק הביומטרי: שטרית לא בחן חלופות למאגר

חודש דחיתי, לכתוב או לא, ואז נזכרתי בנושא אחרי פוסט של ישי על שקרים בשיווק. אז באיחור של חודש אני מגיב לסיפור מקאן אריסון… הרקע, למי שפספס: כתבה של עידוק בעין השביעית חשפה עד כמה ציניים יכולים להיות מפרסמים, ולנצל את מצב השוק לפתות בלוגרים במאות שקלים פה ושם תמורה היושרה שלהם. ספציפית הוא מתאר שם קמפיין מוזר שבו המפרסם של קנור רץ לקנות כמה ספוטים בבלוגים לצנצנת של רוטב עגבניות תמורת נזיד עדשים. לא רק את היושרה של בלוגרים ובלוגריות הקמפיין הזה קונה, אלא גם את זה של ניר צוק, שבשביל הכסף הסכים לביים איך הוא כאילו מעדיף את רוטב קנור בין טייקים באולפן על פני הרוטב הטרי שהוא הכין למצלמות.

בהקשר לפוסט הקודם, כשגיליתי שלא כל חברי מכירים את הסיפור, ולתרגם את ערך הויקיפדיה אני לא יכול, אז הנה בסגנון חופשי:

לורנס סאמרז הוא הסטראוטיפ הורוד של כל אנטישמי. הוא פרופסור לכלכלה, בן של שני כלכלנים ואחיין של שני זוכי פרס נובל בכלכלה. הוא הפך לפרופסור מן המניין בהרווארד כבר בגיל 28, כיהן בועדת יועצים כלכליים לרייגן, עבר לעבוד בבנק העולמי וטיפס שם במהירות למשרד הכלכלן הראשי, שם כתב את המזכר הבא. ביצעתי תרגום מהיר רק בשביל עיקרי הדברים:

אני מתכתב עם מישהו בפורום ב"שינוי ירוק" על ענייני הפלרת המים בישראל, ומסתבר שהאיש יושב במאהל מחאה מול הכנסת. תוך כדי, האיש מעדכן שהיום פתאום הוחלט לפנות את כל מאהלי המחאה שמול הכנסת וקורא למי שרק יכול לבוא עם מצלמות או מסרטות והרבה מצברוח רגוע, לעזור לחופש הביטוי בישראל לעמוד בעוד נסיון סתימת פיות.

מצד אחד, אני עדיין מחפש מספיק חומר רקע כדי לברר אם סיפור ההפלרה הוא אכן קונספירציה פראנואידית או שיש כאן נושא אמיתי לדאגה, מצד שני כמות המידע המצומצם ומקורותיו שלא כולם אמינים בעיני גם הוא לא מעודד. עוד על ענין ההפלרה אולי בפוסט אחר, אני רוצה לדבר על העובדה שהמידע כל כך מסובך למציאה והשגה. מחקרים רפואיים שפורסמו הם ספורים וחלקם אינם נגישים לקריאה חופשית כי הם נעולים במאגרים שהכניסה אליהם יקרה, דיונים שהיו בנושא בועדות ממשלתיות אינם מצוטטים או נגישים ברשת, אדם נאלץ להיות מוזן משמועות ולהתאפק שלא להאמין יותר מדי לאתרים שאי אפשר לדעת כבר מי הקים אותם ולצורך איזה אינטרס. שיא השיאים הוא שהנושא גם נידון בבג"צ בעקבות עתירה של אדם טבע ודין, אבל משום מה את הפרוטוקולים אי אפשר למצוא. אני מנסה להשיג עכשיו את מספר התיק כדי לבקש אותם פרטנית ממשרד ממונה חופש המידע שם, כי אם יש אמת בכל הבלגן הזה, ראוי שהיא תצא לאור, ואם אין אמת, אני לא רוצה לפרסם פה מידע מטעה.

עמית סגל, הכתב הפוליטי של ערוץ 2, בראיון למעריב עשרה ימים לאחר הבחירות 20.2.09. ההדגשות הן שלי:

שאלה: היו במערכת הבחירות סיפורים שבחרת לא לפרסם כי חששת שזה ישפיע על הבחירות?

תשובה: " יומיים לפני הבחירות הגיעו אלינו סקרים של שתי המפלגות הגדולות, שלפיהם התנועה הירוקה מימד תעבור את אחוז החסימה. אם הייתי אומר את זה ככה, זה היה משפר מאוד את סיכוייהם לעבור. אבל חששתי מהתערבות חמורה במערכת הבחירות. התייעצנו והפשרה הייתה לא לשדר את זה במהדורת שמונה אלא במהדורה המוקדמת ולומר ‘אחת התנועות הירוקות’. אחרת היתה נוצרת אווירה שאנחנו יותר שותפים לה ממדווחים עליה."

עמי אילון לפני חודש: “אם השילוב [של אילון ומלכיאור] יכול להתקיים, יש תקווה לחברה הישראלית”.

כמו שדווח בהרבה מקומות, עמי אילון שוב לא מוצא את מקומו. זה עובר מפאתטי לעצוב. ההתעקשות להקרא אדמירל ולא גנרל, הריצה לפוליטיקה בתנועה חדשה, הצטרפות והפרדות מהעבודה, נסיון להצטרפות למרצ בטענות שהוא שווה 10 מנדטים, הצטרפות למימ"ד(!?) ופרידה גם מהם חודש אחרי, ותוך כל אלו הוא מסרב להעביר את הכסא-ללא-תיק שלו בממשלה לחבר אחר במפלגה שהושיבה אותו שם.

בנו של אלפרון: “נוריד לרוצח את הראש, הידיים והרגליים.” מוטי כץ, פרקליטו של עמיר מולנר על חיסול אלפרון: “אין לו יד ורגל בדבר”.

תגידו… יש בן אדם אחד שלא מחליאה אותו העובדה שנותנים לאלמנת האיש הצדיק הזה להתבכיין ארוכות ברדיו במקום למנות את רשימת האלמנות שייצר אותו הצדיק בידיו ובידי משפחתו? בושה לכלי התקשורת הפרטיים, עוד יותר בושה לממלכתיים, והכי בושה לגל"צ שככה הם מסקרים את הרפש הזה.

היום התחלתי לעלעל קצת באיחור ב חדשות אוגוסט פנגווין 2008, במיוחד בולט הדיון על קבלת מיקרוסופט כנותן חסות ראשית. הלינק האחרון מענין כי שחר דן שם על ההחלטות לקבל ממיקרוסופט גם מימון וגם הרצאה, והשאלה האם זה יאה, גם אם האחד לא מותנה בשני, וגם קצת התייחסות לרעיון המהפכני של לוגו מיקרוסופט על חולצת הכנס ליד טאקס ושאר הגראפיקה. להזכירכם הכנס מיועד לאוהדי רעיונות הקוד הפתוח בפרט וחופש התוכנה בכלל, ומיקרוסופט היא מהנלחמות הראשיות בנושא מזה 10 השנים שבהן הם מוכנים בכלל להודות שהGPL ולינוקס נמצאים על הרד"ר שלהם.

לפני כמה ימים קראתי מאמר מעניין על SEO ובסקרנות לא אופיינית הלכתי לחפש כמה גבוה בתוצאות ל"עירא אברמוב" מופיע הבלוג הזה. נדהמתי לגלות שהפייג’ראנק של האתר האישי שלי כל כך נמוך ששטויות כמו תפוז (שבו אני לא משתמש) עולות גבוה ממנו, וכמוהו איזו ידיעה עתיקה באתר חדשות עלום שם על שהתחלתי לעבוד במקום שנסגר. עד כאן לגבי מציאת האדם לפי חיפוש גוגל. יופי נחמה.

אבל התוצאה הרביעית הטרידה אותי מאוד. כתבתי על זה בלי להזכיר שמות אבל מתבהר שזה לא יעלם בקרוב, אז אני כבר אפרסם את זה ודי. הסיפור הוא שמצאתי את הפרטים האישיים שלי בדאנ’ס גייד. מדובר בחברה לנתונים פיננסיים. הם אוספים מידע מכל הבא ליד ומרכזים אותו במקום אחד כדי שתוכל לעשות בדיקות אשראי לגביהם מול גופים או כל שימוש אחר, שזה כמובן עולה כסף. לא רק שגיליתי שכעוסק מורשה אני מופיע אצלם, אבל במקום אחד מרוכז מופיעה גם כתובתי האישית ומספר העוסק המורשה שלי, הלא הוא מספר הזהות שלי.

הבלוגוספירה עוד מהדהדת את הפליאה והכעס על שעיתונות המיינסטרים לא צייצה מילה על שריפת הספרים של שבוע שעבר, אני גם התפעלתי ראות ששום מילה לא מופיעה ב"צו פיוס" ומקומות אחרים, גם לא באתר של גוש שלום. הבוקר הפנה אותי אפי לפרסום חדש שם, אז מה כן מעסיק את גוש שלום?

שלמה גרוניך, מתנחלי סילוואן ואירווין מוסוקוביץ - גוש שלום שלמה גרוניך, בהחלטתו “לחגוג” יחד עם המתנחלים הגזענים בסילוואן ולחלוק כבוד לפטרונם המפוקפק אירווין מוסקוביץ, מזהם את עצמו בכתם של זוהמה שלא ימחה.

תודה אביבה,

אחרי כל ההתכתבויות, הרגע חזרתי מהדואר ומעטפתך סוף סוף בידי. בתוכה מצאתי צ’ק על החשבונית של דצמבר עם תאריך מפתיע. למרות שסוכם איתי על שוטף+30, אתם כל פעם מרחתם לכיוון שוטף+90. הפעם הפלגתם למחוזות חדשים והדפסתם צ’ק שוטף+120 וידנית תיקנתם לשוטף+180. גם לך מאחרים את המשכורת בשלושה-שישה חודשים כל פעם?

בנוסף גם לא שלחת תשלום על חשבונית מרץ, והנה אנחנו דוהרים אל יוני. השעות בחודש מרץ אגב היו שעות שנתתי ביום חופשי שלי, נסעתי עד אליכם בהתראה של שעתיים, אחרי שעות העסקים הרגילות, כדי לעזור לשי להציל שרת (שנתקע בגלל באג פשוט בתוכנה שלכם שהתרעתי עליו חודשים מראש). לא לקחתי מחיר מיוחד על הקפצה למרות שזה מה שסוכם אי שם בעבר.

בתגובות ל פוסט משלשום על אקספלד, נשאלתי איך זה שאני מסכים עם דעותיו של מפיק סרטים כמו מייקל מור אבל לא עם הדרך שבה הוא מציג אותן, והנה היום צץ סיפור בדיוק להוכיח את הטענה הזו.

נועם לניר, מליונר שתורם רבות לניצולי שואה, נתן לאורלי וילנאי וגיא מרוז 50K דולרים להפיק סרט על כספי הפיצויים הנעלמים שנמנעים מאותם אנשים. גם גיא ואורלי דנים בענין באריכות בתוכניות הרדיו והטלוויזיה שלהם, לכאורה שילוב של צוות מנצח. אבל השבוע (אני מנחש ששבוע לפני שהתכוונו להעלות את הסרט להקרנה) קיבל לניר הקרנה מקדימה ו כל כך כעס שהוא תובע את כספו בחזרה. כמובן שלא ראיתי את הסרט אבל אני מכיר את הסגנון של מרוז, אז אני לא מופתע. הפואנטה היא שרבים מבקרים את מייקל מור שהוא חוטא למטרה שעבורה הוא נלחם ונראה שכאן בדובר בסיפור דומה. עיתונאי שיש לו אמת חשובה לספר, אבל בשביל רייטינג וסנסציה הוא מתבל אותה בשקרים… הנה ציטוט, ההדגשות שלי:

נדב שאל לפני שבועיים מה רע בתקינות פוליטית והרבה זמן תכננתי לענות ולא הגעתי לזה.

ראשית, כמו שהפוסט שלו מציין, הגישה הזו מטפלת בסוכר שמפוזר על הצואה (סליחה) ולא בבעיות האמיתיות. שנית זה גבול שאף פעם לא מפסיק להצטמצם ותמיד מישהו ימצא עוד פינה של משהו שמפריע לו והופ עוד מושג חייב לעוף מהלכסיקון. למונח הפוגע נמציא יופומוזמים (יופומיזם = אותה גברת בכיסוי אדרת) ובסוף גם מילה זו תפגע במישהו יום אחד. אני ממליץ בחום שתפנו חצי שעה לצפות בפרק של “בולשיט” שדן בנושא ‘מילים בעייתיות’, צנזורה וחופש דיבור, בין השאר צולמה שם מרואיינת מ’חגורת התנ"ך’ אומרת שאבא אמר לה שכל פעם שרוצים לצעוק ‘ג’יזס קרייסט’ אומרים במקום זה ‘סנטה וואקה’. העצוב זה שסנטה וואקה היא פרה קדושה בספרדית, וזה עלול להעליב אולי את ההודים? (אגב אני בטוח ש’חגורת התנ"ך’ זה יופמיזם ל’המשוגעים מהדרום’). עוד דוגמא מהעולם האמיתי היא שאסור מהחודש להגיד בטלוויזיה האמריקנית ‘ניגר’ אז מיד צץ יופומיזם חדש בטקסס, מעתה אל תאמר אפרו-אמריקני כי אם ‘קנדי’. ומה יקרה כשהמילה תהפוך גם היא לקריאת גנאי? טוב, לקנדים גם ככה יש כבר בטן מלאה על השכנים המעצבנים מלמטה.

אחרי כל ה דיבורים על ניידות (דוגמא אחת מבין הרבה בלוגים) ואחרי ש משנה למנכ"ל פלאפון הוכיח שאין לו מושג מה הלקוחות שלו רוצים אני רוצה לציין שמשגעים אותי הקמפיינים הפסיכיים של בנקים וסלולאר. בחודשים האחרונים אני מרבה לנסוע ברכבת וכל תחנת עזריאלי (בינינו, אף אחד לא קורא לה “השלום”) מרוצפת מקיר לקיר בפרסומות של אוראנג’. אין מקום לסלולארי אחר, אין מקום אפילו למפרסם אחר. הכל קידום אורנג’ים ובמיוחד לחיילים (כל משרתי הקרייה עוברים פה יום יום). ההתקפה ממשיכה בתוך הקניון עם עמדות חדשות לפרסום הדגמים החדשים והאופציות הפנטאסטומאליות שנפתחות ללקוחות. אני לא יודע עם הניידות עושה להם טובב כמו שהיא הפחידה אותם בהתחלה או מה, אבל זה הפך להפגזה בלתי נגמרת של ריבועים כתומים למוח. שיא הגיחוך היה ביום חמישי כשהעיתון החינמי של הרכבת (מישהו יודע מה קרה ל"ישראלי"?) מכר לא רק את העמוד האחורי אלא גם את כל העמוד הקדמי (שעד היום היו בו רק כותרות חדשות) לאורנג’. התשובה של פלאפון - מגלחים את הפונינט הלאומית (?!). התשובה של סלקום: רגע חושבים. ואני חשבתי שסלקום קנו מראש ולמפרע את נינט לשנה-שנתיים מראש, לא? איך היא מעיזה לאכול מהצד עם פלאפון? אה, עכשיו קראתי בטוש ש היה לה גם פלירט עם אורנג’ שלא ידעתי עליו. נו נינט, מתי קמפיין למירס?

UK’s families put on fraud alert בקרוב אצלנו… הרי כבר שנים מסתובבות גרסאות יותר ויותר מעודכנות של רשימת התושבים של המדינה. כל חוקר פרטי יודע לשלוף משם את עץ המשפחה של כל אחד מאיתנו ואת הכתובות ומספרי הטלפון. פעם נתתי מכשיר לתיקון ולפי מספר הת"ז שלי (פעם עוד הייתי נותן את האמיתי) ידעה הבחורה בחנות את שמי וכתובתי ואני הייתי המום - מישהו גם הלך ושילב את המאגר הלא חוקי והסודי הזה בתוך תוכנה שהוא מוכר לבתי עסק.

כולם בעדם. השחקנים, הבמאים, המפיקים, הבדרנים… אפילו זיי פרנק יצא לרגע מהנפטלין לתת את דעתו. אם יש מישהוא לא מוערך בתעשית הבידור, שנרמסים שוב ושוב מתחת רגלי האולפנים, אלו הכותבים. בעוד השביתה ממשיכה לכיוון לא ידוע, איגוד הכותבים מחזיק עמדה איתנה, ובדרך יורדות מהמסך תוכניות הלייט נייט, הדיילי שו, ומתחזקות תוכניות הריאלטי, שנולדו באשמת השביתה הקודמת ב98. שווארצנגר (הגאברנייטור!) יש לו כמה קשרים בתעשיה ו מנסה לעשות את מה שנכון כי כלכלת המדינה שלו מושפעת מהשביתה. אין כותבים פירושו אין ימי צילום, שפירושם אנשים מובטלים ואנשי תעשיות השירותים שמסביב לתעשיה גם הם חסרי ביזנס. אלן דג’נרס ניסתה בינתיים להסתכן ולשבור שביתה וקיבלה המון ביקורת. להגנתה טענה כי חברת ההפקה שלה מעסיקה 130 איש, והיא לא רוצה לשלוח אותם הביתה, ובטח שלא לפשוט רגל. אכן בעיה… מה שרואים כאן זה עד כמה יש לקבוצת ה"בלתי נראים" האלו השפעה על ההפקה.

הת’ר “can’t buy me love” מילס דורשת בהסכם הגירושים שלה מסר פול מק’קרטני - תעשה שלא ישנאו אותי! אחרי ש לפני שנה וחצי התחילו השניים בהליכי גירושין, העניין עדיין נמרח ונמשך, והת’ר היא האישה השנואה ביותר בבריטניה מזה למעלה משנה, היא מספרת על כ4500 כתבות נגדה עד היום. העתונות הבריטית קוראת לה “מכה”. בעסה להיות ילדת כאפות, וכמו שאמר מישהו חכם - יותר חשוב מלדעת עם מי להתחתן זה לדעת ממי להתגרש.

עצוב… רגינה ספקטור, אחת הזמרות האהובות עלי ביקרה השבוע בארץ, וכמעט אף אחד לא כתב על זה ב"עתונות הרשת". לא נענע, לא טמקא, לא וואלה, בטח שלא מסן, לשימחתי נרג’ הקדישו טור. בראשון בערב זיפזפתי שלא כהרגלי ונחתתי על גיא פיפינס, הייתי בטוח ששם יגידו מילה וסבלתי דרך כל התכנית, אבל כל מה שהם בזבזו עליו את הזמן זה סיפורי פפרצי על דיקפריו והקולבית שלו, וכתבה על שון לנון שהוקדמה במשפט על זה שהוא ביקש שלא יגידו מילה על אבא שלו, ואז לאורך כל הכתבה שולבו תמונות וסרטים כדי להשוות את שון לג’ון. כמה אדיוטי לחזור על הנון-אייטם של “את אבא שלו מנעו מלהופיע אז עכשיו הוא סוגר מעגל, הופעה מאוד משמעותית לישראל”, כמה טמטום ופרובנציאליות דחוסים פה? אפילו הביקורות מודות בחצי פה שהוא אמן ממוצע מינוס שרק רוכב על שם המשפחה שלו.

(או: “זכות הציבור להיגעל”)

“זה אחד הימים המאושרים בחייו של יגאל”. אני בטוח. לפחות כמו היום שבו הוא רצח איזה ראש ממשלה אחד, מי זוכר אותו. לעומת מר עמיר הוא כבר שנים לא הופיע בעיתונים.

הציטוט הנ"ל בא או מאימו או מאחיו של יגעל עמיר, תלוי איזה עיתון קראתם. בעוד כ7 שעות תצעד לריסה טרימבובלר לתוך חדר לממש סוף סוף את ברית נישואיה השניים בהתייחדות רבתי עם בחיר ליבה המוזר (‘סתומרת גם הלב וגם הבחור מוזרים).

תקופת בחירות, הגרפים משתוללים בעתונות. מישהו עוצר לקרוא אותם? אפי שלח לי את הסקר הזה ממעריב של סוף השבוע. נראה אם תצליחו למצוא יד ורגל.

הסתכל על זה גם עורך דין ולא הצליח להבין מהנוסח את השאלה. אני מוצא בא בעיות אתיות של הסוקר, בעיה לוגית ובעיה ניסוחית כפולה. לבסוף לא ברור לי איך שמות הבארים בגרף קשורים. שלושה אנשים שדיברתי איתם יצאו בדיעה שונה, האחד שזה מראה נטיה לימין, השני לשמאל והשלישי טוען שזה לא מובהק. אני טוען שיש פה טעות דפוס או חוש הומור מאוד מוזר של העורך. לא מבין למה אנשים משלמים על עיתונים כסף…