לפני כמה שבועות ציינתי שהוא עומד להגיע, אבל עכשיו גיליתי שיש מצב שהוא לא יגיע לקולנועים(!?)
רשימת התפוצה של "אייקון" ליחששה שהקרנה תתקיים ביום ה', 04.02.2010 בשעה 20:30, בסינמטק חולון – פרטים והזמנה.
תודה למוסכניק שלי, שהביאני עד הלום
לפני כמה שבועות ציינתי שהוא עומד להגיע, אבל עכשיו גיליתי שיש מצב שהוא לא יגיע לקולנועים(!?)
רשימת התפוצה של "אייקון" ליחששה שהקרנה תתקיים ביום ה', 04.02.2010 בשעה 20:30, בסינמטק חולון – פרטים והזמנה.
ראשית, גיליתי באיחור שפוסט מתוזמן על דוקטור הו לא פורסם משום מה (פאק של המעבר לוורדפרס 2.9 או משהו?) אז נתתי לו בעיטה והוא יופיע ברסס עם יומיים איחור. סליחות.
שנית טעימה ממה שעובר לי מול העיניים בימים האחרונים, מעצבן יותר ומרגיע פחות:
בקיצור אני כמעט לא רואה חדשות טובות ונמאס לי. אני רוצה לנסות לנקות קצת את החיים מחדשות מדכאות, אני אדלג על פידים, מכבה את הטוויטר, ולהתמקד בחדשות שמחות, כמו פוסט ה"קרמה הטובה" של השבוע שעבר. מה הסיכוי? 🙂 אני לא מאמין ב"החלטות לשנה הבאה" אבל הנה נסיון…
(יום המחרת, כ-23 שעות אחרי פרסום הפוסט) עדכון, תיקון והתנצלות!!! אתמול הייתי כל כך עייף שבטעות שכחתי שני לנקים, אבל בעיקר פישלתי בהפרדת את כל האייטמים הטובים מהרעים, הנה השניים הטובים שברגע של ניקור שכחתי להעביר לרשימה למטה… התנצלויות חמות בעיקר לשתי בנות "מרגלשת". פאדיחות. היום אנסה ללכת לישון בשעה שפויה.
שבוע טוב, ושנה טובה אם לא יצא לי להוציא עוד פוסט השנה!
האנשים מהללים את הגראפיקה, תוהים למה אווטארים הם כחולים ומאיפה הם באו, אבל כולם מסכימים שלסרט יש עלילה משעממת. זו לא הסיבה לראות את הסרט. הסיבה היחידה היא שצריך לראות את החידושים וההמצאות הויזואליים ששוטפים את המסך.
מה לעשות שבאף קולנוע אני לא מוצא מקום וזמן הגיוני לחבורה שלי (כולל החברה שלי)? הצפה טוטאלית! משוגעים, רדו מהגג! אם אתם יותר מזוג (ואנחנו שביעיה) אי אפשר למצוא כסא פנוי לרפואה אם אתה לא מוכן להדבק למסך. ביס פלאנט שינו את מועדי ההקרנות, ב-18:50 לחלק מהאנשים מוקדם מדי, ב-20:00 מקרינים את הסרט באולם פצפון של 5 שורות בערך, וההקרנה של 22:00 מאוחרת מדי. זה פשוט לא יתכן.
אבל מה שבאמת מרתיח את הדם זה שלא יקרינו את "9" בקולנוע. הוא יורד עוד לפני שעלה. אני לא מבין מה עשיתי רע למישהו. שמישהו יקח מפה את העגבניות אחרת אני לא אחראי למה שיקרה פה.
"9" של טים ברטון ינחת כאן ביום רביעי, אבל עוד אין מושג ברור באיזה קולנוע.
למי שלא מכיר, 9 הוא במקור סרט אנימציה קצר, מדהים ומקורי של שיין אקר שהועמד לאוסקר:
… שטים ברטון הפך לסרט עלילתי של 80 דקות.
בחודש הבא יגיע "ארץ יצורי הפרא", הסרט שמתעכב, משוכתב ומצולם מחדש כבר שנים, הפעם נראה שספייק ג'ונז עשה איתו סופסוף צדק – כך לפי מוריס סנדק, שכתב את הספר. (לטיזר המקורי כבר יש פארודיה מוצלחת אחת לפחות)
ואז הפרויקט הבא של ברטון, אליס בארץ הפלאות, ישוחרר במרץ 2010, ונראה כמו הגרסה הכי מבטיחה מאז גרסת הסופט-פורן…
והנה עוד משהו לשנה הבאה – ההמשך של טרון… הטריילר הנ"ל מסרב להטמע בבלוג, אז הנה כתבה קצרה:
כמו שהם אומרים, "ניסינו לעשות לוק דיגיטאלי עם כלים אנלוגיים, הפעם אנחנו עושים מאמצים להראות מצולמים בעזרת כלים דיגיטליים". האם יהיה טוב או רע? אני לא יודע, אני מקווה שיהיה משהו יותר מוצלח מאשר המתכון לאפילפסיה שנקרא ספידרייסר. עוד פרטים על הסרט מקומיק-קון: [1] [2] [3] [4].
עוד משהו לחכות שנה: "אוואטר – מכופף האוויר האחרון", אני מקווה ששיילאמיאן לא ידפוק את המקור. אם עוד לא ראיתם את סדרת הטלוויזיה, אז רוצו, אומרים לי שזה שווה.
ובמדור היציאות ההזויות:
סוני עם "גשם של פלאפל" – פרס התרגום הדפוק-ביותר-מזה-שנים לסרט "מעונן, עם חשש לקציצות". כמה קפיטליסטי ושטחי אפשר להיות? 🙂
אה כן, אפשר ליצור מכונת זמן מג'קוזי…
ואפשר להפוך את הפחד של בני אדם מחייזרים ולגנוב סצנות מכל סרט חייזרים אפשרי. הסרט הזה נראה כל כך דלוח שאני אפילו לא אעשה אימבד, הנה טריילר ראשון וטריילר שני ל"פלאנטה 51". במקום זה, קדימון לגרסת פיטר ג'קסון למפגשי חייזרים ואנשים (תודו שזה היה חייב לקרות!) בסרט "מחוז 9":
ולמנצח בקטגורית "מה הדפק?", אחרי שהפכו את רספוטין ודמויות אחרות לסופר גיבורים – קבלו את רוברט "איירונמן" דאוני ג'וניור בתור… שרלוק הולמס? אכן, גאי ריצ'י, הגאון שמאחורי "לוק סטוק", בסרט עטור מכות, פיצוצים, סקס וספיישל אפקטס. מעניין מה א.ק. דויל היה אומר, אני אומר "מתי כבר יגיע?!" 🙂 והתשובה לפי עכבר העיר היא "חודש לפני ארה"ב". מוזר אבל שיהיה…
(הלינק הזה לקדימון הרשמי באיכות גבוהה, אבל למטה אני נאלץ להטמיע אחד באיכות פחותה)
ולבסוף, משהו לעוד שבועיים: טראנטינו עושה את מלה"ע II עם בראד פיט. אני חייב לראות את זה.
עכשיו עבר אלי מכתב שרשרת, לרוה אינני נותן להם מבט נוסף אבל הפעם הוא נראה רציני וחתום עליו אדריכל מוכר. מסתבר שיש תוכניות לפרק ולמכור את קולנוע סמדר בירושלים, שגם ככה התרבות בה מתפוררת.
לב סמדר במושבה הגרמנית הוא אחד מבתי הקולנוע הותיקים ביותר בישראל, שריד לתקופה שהיו בה בתי קלנוע שכונתיים. חבורת ירושלמים מנסה לארגן מספיק כסף כדי לקנות אותו ולהפוך את הקולנוע לקו-אופ (בבעלות הקהל). האדריכל אילן קריב מרכז את המאמצים.
בירושלים כיום נסגרים מקומות בילוי ותרבות בקצב מטריד, לא מזמן סיפרתי כאן על מותם המתקרב של קומפלקס הקולנועים בקניון מלחה, ועכשיו יש סיכוי שדבר דומה יקרה לסמדר למרות שיש ענין של רשת קולנועי לב להמשיך את הפעלתו – רק צריך לארגן קבוצה שתשקיע בקו-אופ הזה כדי שאפשר יהיה לקנות אותו ולהמשיך להפעיל אותו (או להשכיר אותו לרשת לב). העבירו במיוחד לירושלמים ולירושלמים לשעבר עוד השבוע, כי צריך לאסוף את הכסף (או יותר נכון את המתחייבים להשתתף בקנייה העתידית) עד לסוף שבוע זה.
שני קולנועי גלובוס גרופ יסגרו, ורשת אופנה חדשה תחליפם – כך הטוויטר של שרית. אני חייב לציין שהופתעתי שסוגרים קולנועים כ"כ מרכזיים כמו עזריאלי תל-אביב ולחלופין הקולנוע שמייצג את חצי מאולמות ירושלים שהוא זה של קניון מלחה. לאיפה ילכו האנשים לראות סרטים? מה, ישבו ויורידו כל היום טורנטים ברשת התועבה?
אבל לא פחות מדהים אותי שעדיין משתלם לפתוח בישראל חנויות אופנה. מאיפה יש לאנשים כסף לקנות כ"כ הרבה?
אז נזכרתי וסיפרתי לשרית על "אופק אירועי הנעליים" של דאגלאס אדאמס. הסיפור הוא כזה: המצב חרבאנה, מה תעשה? אתה משפיל מבטך. מה אתה רואה? את נעליך. איך תתעודד? לך לקנות זוג נעליים חדש! כאן יש עוד הסבר אבסורדי קצר שאינני זוכר בע"פ כרגע, אבל בסופו של הסיפור נפתחות יותר ויותר חנויות של נעליים יותר ויותר זולות, מתפרקות ולא נוחות, כדי שאנשים יקנו עוד נעליים, עד שמגיע אופק האירועים של הנעליים (הסינגונעליטי?) וזה הופך להיות בלתי אפשרי כלכלית לפתוח חנות שאיננה חנות נעליים, וכל הכלכלה מצטמצמת להתבסס רק על נעליים, ושם קורסת הפלאנטה עליה סופר. מעט בני הגזע ששכן שם ששרדו הפכו במהרה לציפורים דרך אבולוציה ונשבעו לא לדרוך עוד על הקרקע לעולם (או לנעול נעליים).
אל תחפשו את זה בספרים, זה מופיע רק בסדרת תסכיתי הרדיו המקורית של מדריך הטרמפיסט, עונה שניה 🙂
(אגב, אני לא יודע מה פשר הגראפומניה שנפלה עלי היום, 8 פוסטים ביום אחד זה באמת מוזר, אני אבקש מהרופא להחליף לי את התרופות. עם הפוסט הזה אני גם הופך את יולי 09 לחודש עם הכי הרבה פוסטים אצלי בבלוג. אני לא מחפש בד"כ שיאים אבל יש כאן משהו ראוי לציון 🙂 )