מי ביקש RAW ולא קיבל?

מצלמות קומפקטיות רוצות להיות DSLR אבל היצרנים לא נותנים להן את הכח ביד. הלינק בהתחלת הפוסט מתאר פרויקט מגניב (תוכנה חופשית כמובן) שעושה בשביל מצלמות קומפקטיות את מה שעושה רוקבוקס לנגני מפ3. העתיד בקושחה, רבותי. העם דורש לשחרר את המוצרים מכבלי היצרנים ולתת למשתמשים את הכוח! 🙂

שקט מקליטים

[MEDIA=18]
הפעילו לכם למעלה כאן את הפסקול ואז גלגלו את העמוד למטה לפני שתציצו על התמונות, אחרת הFLASH יסתיר לכם את התמונה הצפה (אל תשאלו אותי, זה באג בגקו לדעתי)

עומר על הפסנתרבאס וסאקסאלה במיקרופון

מבט מהקונטרולהנשפניםושוב אלה פותחת מיקרופון

עדכון: שלושה ימי הקלטות אינטנסיביים הסתיימו, סט הצילומים הדיגיטליים המלא כאן (בהמשך גם מה שצילמת בשחור-לבן כשאפתח ואסרוק). לצערי פיספסתי חלק מהנגנים-האורחים של יום שישי (למשל אחותה של אלה בכלי ההקשה). ועכשיו לבישול והוצאה של התקליט! החבורה הקליטה 14 אן 16 קטעים (הם לא היו בטוחים כששאלתי אותם) אבל לאלבום יגיעו רק תשעה או עשרה, כי מדובר בטייקים מעולים וארוכים של אלתורי ג'אז (ישבתי והקשבתי, ואין שני טייקים דומים, והסולואים משובחים). אני רוצה את מערכת הסאונד של האולפן הזה בבית… יום אחד 🙂

סופ"ש יין ברעננה

שי מסובב קצת סוסן ים
ביום חמישי טעמנו יינות ישראליים בדרך היין, ואז ביום שישי התארגן מפגש של מועדון הפקק להרבה יותר מדי אוכל ויינות אוסטרליים וניו-זילנדים, כפי שדווח שצל גיא וגם אצל דרינק'לה

אני הייתי עסוק בלבשל ולהנות ולא רשמתי רשמים כמוהם (ביין אני סומך עליהם יותר מעל עצמי ממילא :-)) אז אני מצרף את התמונות שלי להשלים את הדיווח' לחצו על שי משמאל כדי להגיע לתמונות.

הכנתי רוטב לסלט ומנת שרימפים, המתכונים להלן, ואולי שי יוסיף לנו את שלו:

רוטב סלט "ויניגרט" מסורתי של משפחת אברמוב, ה"ויניגרט" במרכאות כי אין חומץ בעצם.

כוס שמן קל (לא זית)
כוס מיץ לימון סחוט טרי
כף גדושה חרדל
פלפל לבן ומלח לפי הטעם
2-4 שיני שום כתושות.

מכאן אפשר לאלתר. אני מחליף את הפלפל הלבן בירוק, מוסיף טימין, בלסמי, ואמא של גיא הוסיפה גם תרכיז רימונים פנימה. לעלים של שי היא הוסיפה קצת חמוציות, ואם אני זוכר נכון גם רבעי משמשים מיובשים.

שרימפס "מקסיקניים" מאולתרים:

חצי קילו שרימפס מקולפים (אפשר מופשרים אבל כרגיל עדיף טריים)
קצת שמן זית
2-3 שיני שום קצוצות
כוס עגבניות קשות קצוצות לקוביות (בערך שתי עגבניות)
רבע כוס מיץ ליים (אבל אין טרי בארץ (אני לא מצאתי) אז לימון)
חצי כוס יין לבן.

מלהיטים מחבת, מזהיבים קלות את השום (זהירות, נשרף בקלות!), מוסיפים את השרימפס מיובשים היטב להקפצה קלה, אחרי דקה כשהם הופכים ורודים מוסיפים את העגבניות (עדיף שיהיו עם מינימום מיץ כדי שיטוגנו ולא יבושלו), ודקה אחרי כן מוסיפים את היין, ליים, מסובבים עוד חצי דקה ומגישים, אפשר עם גרניש של עלי כוסברה לסועדים שלא בורחים ממנה.

שי, חלוק איתנו בבקשה את המרינדה של צלעות הכבש ואת תבשיל הבשר בבירה וחרדל?

קריסמס שמח (פוסט באיחור, סליחה!)

הוידאו-בלוג של המלכה מעלה נוסטלגיה, 50 שנה אחרי שידור הקריסמס הראשון לטלוויזיה. המלכה פתחה לפני חודשיים ערוץ יוטיוב ובולגת להנאתכם מהמשרד. בניגוד אלי היא גם קיבלה נינטנדו מתנה לחג (א.ק.א. The Royal Wii, למי שטוב בלצון בריטי), והשמחה רבה. האמריקנים מצחיקים אותי כרגיל עם כמות הברברת על "המלחמה על קריסמס", ואני כבר לא יודע אם זו בדיחה רצינית או סוריאליזם מגוחך.

בשבילי החג הזה נראה הרבה יותר פשוט – כמו חג ההודיה שחגגתי כשגרתי בקליפורניה, וכמו פסח-בלי-סדר אצל הרבה ישראלים חילוניים, מדובר בסה"כ בהזדמנות כיפית לבלות ערב עם חברים ולבלות. למה לסבך? יהודים משום מה מרגישים רע לחגוג אותו, למרות שבימינו הוא הפך כבר להיות חג אזרחי של כולם. פעם הייתי הולך לצלם את המיסה של חצות בירושלים, אבל בשנים האחרונות אני חוגג אותו אצל הוריו של ידידי מישל בחיפה, וכל שנה יש שם אחוז יותר גבוה של יהודים, השנה אני חושב שהיינו אפילו רוב. אם זה לא חג אזרחי, אני לא יודע מה כן 🙂

הנה כמה תמונות, אחרות יועלו אולי לפליקר שלי בקרוב… יש כאן לא מעט מאכלים מסורתיים ואחרים פחות, שני תרנגולי הודו, שלושה זמרי אופרה, שני פסנתרנים, וסט ניצבים מפואר. הסט שיעלה לפליקר יהיה בוודאי יותר מאוזן – יותר אנשים ופחות אוכל 🙂

זהירות, מכיל גם תמונות שלי, עם הקוראות הסליחה.

20071224-215459.jpg 20071224-215511.jpg 20071224-220728.jpg 20071224-223651.jpg 20071224-223839.jpg 20071224-224338.jpg 20071224-224104.jpg 20071224-224241.jpg 20071224-224509.jpg 20071224-223906.jpg יצא לי פה חיוך מוזר… כנראה ניסיתי לא לזוז כדי שהכובע לא יפול :-) 20071224-232704.jpg

פליקר – מה פיספסתי?

יאיר רווה כתב לי בתמונה מוורדקאמפ שהוא רוצה לשאול את התמונה לפייסבוק (תודה על בקשת הרשות אבל התמונה CC ממילא), וכשלא עניתי הוא כתב לי מסר פליקר אישי, אבל אני גיליתי את זה רק היום, חודשיים אחרי. למה פליקר לא טרח להודיע לי שיש תגובות על תמונות אצלי בחשבון? הם מצפים שפעם בשבוע אבדוק מה חדש? אין אפשרות לעידכונים במייל? כבר חשבתי שאף אחד לא מציץ בתמונות אז הפסקתי להעלות לפליקר… (האמת שהציצו בתמונות שלי מוורדקאמפ כי הן לונקקו בהרחבה, אבל לא אלו מסקוטלנד, שעליהן רציתי פידבק).

אז פליקר לא אוהב אותי? אני לא חשוב לו יותר? אני צריך אהבה חדשה.