The diplomatic incident around RMS' visit to Israel

A week ago a story broke – RMS would not be talking at Israeli universities while in Israel, since the sponsors of his visit in the West Bank (soon to be a democratic Palestine inshallah) are adamant about this boycott. The odd thing is that the University of Haifa is the Alma Mater of many Arabs, some told me that maybe most of the students currently enrolled are non-Jews. It's also a pretty petty demand that he is allowed to speak in Israel but not in a university building. It made absolutely no sense to me.

Some people offered to share the costs of take on the sponsorship altogether, but as this idea didn't come from RMS, there were many on HaMakor's mailing list who preferred to interpret his original reply as a hint of support of the BDS movement, who asks people not only to boycott Israel financially, but also academically.

I have written RMS to get his unfiltered remarks on the uproar:

"What I said in my message is the story. There is nothing else except some details. Palestinians invited me and offered to buy my tickets. When they saw I had offered to give talks at Israeli universities, they said they would not support it."

When you refer to your Palestinian hosts who dictated this ban on talks in Israel, is this an independent group, or part of the PA?

"I didn't ask. They asked me to come and give some talks about free software at universities in the West Bank, and I was glad to accept. I also looked forward to the opportunity to see friends and relatives in Israel and to give talks there. So I set up several tasks, not realising that universities as venues would create a conflict.

The Palestinians did not convince me it is wrong to give a speech about freedom issues in a hall of an Israeli university, but I see no reason to go to the wire to do talks in Israel in universities. I have one planned talk in Israel which is not at a university, and we could set up more."

Israelis produce many (if not the most) patches for right-to-left support in FS projects, and have been known to happily collaborate with developers in Iran and Arab countries. Could you and would you use this to build a narrative for the aid of para-political collaborations?

"I would love to do that. I tried to encourage such cooperation in my previous visit too, but I don't think it got very far."

Could you help the readers understand what led to this decision? Is is that your Palestinian hosts "were there first" or are the subjects of your talks there more important for your agendas? In a other words, what caused the sudden attack of pragmatism in the man who quipped that ideology is the best tool to achieve change?

"That contrast is only apparent. The free software movement is a campaign for freedom and community. That's a goal based on principle.

I wouldn't normally call that "ideology", since that word carries negative spin, and tends to imply a broad stand that applies to all aspects of life rather than a specific stand on a specific issue.

I've always been pragmatic about achieving this goal. See, which I wrote at least 20 years ago. Part of being pragmatic about achieving a goal of social change is talking about the goal so we don't forget it.

I personally had hoped that your talks in Israel would have some political edge to them. I have heard too many times people calling your views Anti-Israeli where I correct them each time that you are, like most of us on the Israeli left, fighting against the oppression and denial of liberty.The Palestinians are oppressed both by the Hammas and by Israel, and the PA is far from being clean of corruption.

"That is true, but of these oppressions the occupation is clearly the worst. The PA is corrupt, but it held an honest election which handed power to a different party, and that's the first milestone of a democracy. I would hate to live in a country ruled by Hamas, but the Republican Party is pushing hard to rival it and the Democratic Party follows behind on the same route. If we let Palestinian democracy develop, I think it would adopt democratic and liberal ideals from the Egyptians."

I must admit though, that my defence of your choices has been severely discredited once this item was published:

I don't advocate a blanket boycott of Israeli universities. (If I did, I would not have offered in the first place to give speeches in them.) But I am not going to campaign against it either.

I myself haven't picked sides on the economic boycott actions of BDS, I can see why it's actually legitimate and maybe even effective, but an academic boycott goes against my beliefs, and frankly I was quite disappointed you took such an ambiguous stand on the matter.

"I am surprised it had that effect, since I said I do not advocate the boycott. But what can you do?"

Well, be unambiguous. Take a clear stand against academic boycotts and refusal to communicate between thinking people. This boycott on the University of Haifa is especially odd since a lot of the students there, possibly even the majority, are Arabs.

"That is not what my views are. As I've said, I do not advocate the boycott but I am not going to campaign against it either. I decided to follow the policy of the organisers of the trip.

I hope to give a talk at another venue in Haifa and speak to the same people."

I can not really see a perfect way out of this at the moment. If your first response would have been to go against the boycott and ask the Israelis to try and fund the trip instead (and still visit the west bank), it would have been the perfect course of action – win-win for all but the perpetrators of the boycott. But now I'm not sure if it is not too late. Since the idea for asking for unconditional funding did not come from you on that first letter to Mr. Aronovich, people interpreted it for the worse and decided you have chosen to take a side in favour of the boycott, which was in turn seen as breaking away from your principles, etc.

"Quite the contrary. I am doing my best to act on my various principles in a complex situation. I think that they may have taken some of my real principles and reinterpreted them in a way that doesn't come from me."

After this email exchange, RMS' latest letter to Eddie had reached the paper, the original Email read thus:

I don't advocate a blanket boycott of Israeli universities, but I am not going to campaign against it either. I see where they are coming from: Israel's occupation policies are horrible. Non-violent protests are crushed with persistent brutality. (See

Palestinians who are against violence are looking desperately for some method of non-violent resistance. I can't blame them for it even if I don't agree entirely with the details. Thus, I decided to follow their policies in the trip they organised.

I wish I had discussed the issue in advance and avoided having to cancel a plan I had agreed to.

I will give at least one talk in Israel, at a non-university venue, and I am hoping more can be arranged.

To me, it is clear that RMS has indeed attempted to make the best of a very problematic situation. He decided to circumvent the boycott without supporting it nor strongly opposing it, because coming here and talking about what's important to him is more important than taking sides on the academic boycott issue. I must confess I am not entirely happy with that myself, and I have advocated the community not to cancel the bookings, but use them instead to invite Palestinians and talk about keeping academic communications free from boycotts and gags, or there really will be no civilised way of keeping open channels of hope for peace and collaboration. I hope this does happen after all. The idea of Freedom of expression and information, including that of knowledge exchange in the shape of free content and software, are in my eyes all facets of the same set of tools and goals.

If people are still disappointed with RMS I can't say I don't understand them. Just remember that the ideas are more important than this persona or the other. The man is not the issue, keep the ideals alive though, if you agree with them.

חגשמח. סוגשל.

אתמול נודע כי על השטחים יוטל סגר של שבוע. טוב, כנראה לא על ההתנחלויות, אז ליתר דיוק לא על כל השטחים אלא רק על "תושבי השטחים". סליחה, זה לא היה מספיק ברור, כי מישהו היה יכול לטעות ולחשוב שהמתנחלים הרי תושבי שטחים… אז אני אגיד את זה יותר ברור, יש סגר על לא יהודים. אבל זו לא גזענות, זו רק זהירות מדודה והגיונית לחלוטין. מעניין שזה אייטם חדשותי כל כך פעוט שלא תמצאו אותו בטמקא או נרג', הוא חבוי לו באתר דו"צ הס-פן-תעיר.

אתמול גם נודע שצה"ל מנע את כניסתם של 50 ראשי אדם לשטח המדינה, אפילו לא בשביל לפנות אותם למחנות הריכוז שבונה להם ישראל לתפארת. הם כנראה אמורים להסתובב 40 שנה במדבר לפני שיותר להם להגיע. בשנה שעברה היינו בסימן גירוש ילדי העובדים, כל שנה יש משהו. כמו מחלקת הבידור של רשת וקשת, גם על שרי הפנים והבטחון אפשר לסמוך שיפיקו הפתעות וסיפורים. כאן עצוב לי שהרייטינג של ה"ריאליטי" גבוה מדי, וכאן הרייטינג של המציאות האמיתית כמעט ולא קיים. יאוש.

במקום לחרוק שוב על התקליט השרוט של "גרים הייתם במצריים" ולפרוט על מיתר "חוק הזהב" של "לא תעשה לחברך" וקלישאות אחרות, הלך מישהו והעלה את ה־Mashup המוצלח הבא ליוטיוב. חבל על כל מילה נוספת.

(התגלה באדיבות איתמר שאלתיאל)

שבוע של הפגנות

הבוקר יצאו רבני חמישים ערים בפסק שקורא ליהודים לא להשכיר דירות לערבים. ההצעה הידידותית לוותה בהסבר שיש לנדות את מי שלא יקבל את העצה הידידותית. 50 רבני ערים, זה 50 עובדי מדינה, מקבלי כספי מיסים שלי ושלכם, שקראו לאפליה גזענית תחת עונש של איום בהחרמת היהודי שלא יישר קו. אני מאוד מתאפק לא לדפוק פה אחו-שלוקי גודווין.

אז הערב היתה הפגנה נגד זה בת"א אבל זה התארגן מהר מדי אז לא באו מספיק, מחר אחר הצהריים אני אהיה בהפגנה (יותר גדולה, אני מקווה) ברחבת ביה"כ הגדול בי-ם, אחרי כן בשישי יש את מצעד זכויות האדם1, אחורי זה במוצ"ש הפגנה אחת בבקשה לאחריות ויושרה מצד השלטון בנושא הפרטת שירותי הכבאות שעלתה בחי אדם, עצים ויישובים, ובמקביל אחת שחותכת דרך הנחמדות ודורשת מהממשלה להתפטר לאלתר. אני חושב שהיו עוד עצרת או שתיים נגד הרבובדיה או משהו, אבל זה מה שאני זוכר כרגע. מתנצל אגב על לינקים לפייסבוק, זה מה שמצאתי.

האם זה עדר סמולנים שאוהב להפגין, או שזה באמת מדרון התאבדות של הדמוקרטיה הישראלית? לצערי אני חושב שאופציה ב' היא הנכונה.

האם צריך לתת עוד סובלנות לדת, למנהיגיה, לשליחיה בכנסת, לנכנעים לה בממשלה? האם צריך לוותר על יושרה ונקיון כפיים של אנשי הממשלה והפרלמנט ולא לדרוש מהם לשלם על מחדליהם? אני חושב שהפגנה זה המינימום שאדם צריך להשתף בו במצב מתדרדר שכזה. אני מקווה לראות אתכם שם, גם הפרצופים הלא-קבועים.

  1. ומדובר בעצם על חירויות ולא על זכויות, שמעתם, "אם תרצו"?[^]

כן, גם יהודים הם בני אדם

וואנדר-וומן הסבה את תשומת ליבנו לכך ש"אם תרצו מתכננים לפוצץ את המצעד", והפנתה לכתבה ב"סרוגים" עם כותרת בומבאסטית לא פחות1, ש"אם תרצו מתכננת להשתלט על המצעד". אני מקווה שלא להשתלט ולא לפוצץ, לפי הציטוט בידיעה, הם מתכוונים לצעוד בו בסדר ונעימות ולהזכיר שגם ליהודים יש זכויות ומצעד זכויות האדם לא נועד להגן רק על פליטים, עובדים זרים וערבושים. הם מוזמנים לעבור על אתר המצעד ולגלות התייחסויות גם לאיכות הסביבה (אגב, היום העצרת למען חבל עדולם), למען נשים, נגד הפרדה לפי מין באוטובוסים וברחובות. אני אוסיף משלי גם את המאבק במאגר הביומטרי, חדירות לפרטיות והזנחתה ועוד כמה סיבות. לצערי לא חסרות למצעד הזה הצדקות.

למעשה, לפני המצעד בשנה שעברה, עמדתי על הענין הזה בעצמי. שהמצעד לזכויות האדם צריך להציג על דגליו לא רק מסרים מהשמאל אלא להתייחס גם לדברים שנוגעים לכל עם ישראל, ובכלל זה עליית האלימות, אובדן הדמוקרטיה בממשלה ובכנסת כולה, אובדן הפרטיות, החלשות האכיפה מצד אחד ואלימות משטרתית לצד השני, הזנחת הזקנים והעניים, ועוד לא מעט סיבות שנוגעות לקהל הרחב. תנועת אם תרצו אולי חושבת שהאגודה לזכויות האדם דואגת רק למיעוטים, אבל רשימת ההישגים שלהם נראית אחרת. אני גם לא יודע למה הם רוצים להסתנן כשאני מקווה שהם יוכלו להופיע רשמית אם רק יודיעו על כוונתם להצטרף.

  1. "סרוגים" מאוד שש להתלהם בצורה זולה ומגעילה, הכותרת שלהם לעצרת רבין היתה משהו על כך שעשרת אלפים איש הלכו לכיכר להדליק נר במקום להשאר בבית ולהדליק ג'וינט. עד כמה שאני לא אוהב את הקווים הפאשיסטיים של "אם תרצו" אני מקווה שהם יתנהגו כמו גוף הכתבה ולא כותרתה.[^]

ועוד כמה מילים על אינוס וכיבוש

עכשיו כותב על זה גורביץ ונמרוד אבישר מנמק ומרחיב על גודל הבעיה (כאילו לא קפץ הדבר לעיני כל קוראי) ומקשר את היחס לאנס אחר מהכותרות, ארז אפרתי. זה הזכיר לי סיפור שסיפרה לי לפני כשבועיים אמי, שמפעילה אולם אירועים מצליח, שנתקלה לראשונה בתופעה הזויה למדי בחתונה אצלה באולם האירועים. באמצע הערב היא שמה לב שרחבת הריקודים מלאה בבקבוקי מים מינרליים, חלקם מתגלגלים בין רגלי החוגגים בלי שמישהו ירים אותם. בשלב כלשהו קרוב יותר לחצות היא נתקלה בזוג לבוש בקושי שהתגלגל למרגלות במת החופה ו"פעל במרץ". אביה של הכלה עבר לידה ופלט בנונשלאנט ש"האקסטזי משגע להם את המוח" ואז היא חיברה 1+1. לא עברה חצי שעה והיא גילתה שעוד כ-15 איש (זוגות ואולי היו שם גם שלשות) "חוגגים" חופשי באורגיה בעירום על רצפת ומעקות מרפסת העישון, באוויר הנעים של איזור התעשיה תלפיות. אולי חלק מהבנות היו מקצועניות שהוזמנו במיוחד ואולי הן מבאות החתונה, לא ברור. כששאלה לפשר התמוטטות אמות המוסר האלה הסבירו לה ש"ככה זה בימינו" והחבר'ה שם רובן יוצאי יחידה מיוחדת שבדיוק איבדו כמה מחבריהם והיו "צריכים להתפרק". היא לא היתה בטוחה אם היא המומה יותר ממראה עיניה או מהעובדה שהיא היתה אחת היחידות שהתרגשה מההתרחשות ההזויה.

עם "התפרקויות" כאלו, ברור איך קרה אירוע אפרתי. אם זה הסטנדארט של יחידות עילית אז אנחנו בצרות מכופלות. אבל אם זו גם הסלחנות של דור ההורים שלהם, אז למי ועל מי כבר יש להתלונן?

(למרות שהדברים קרו מאוד בפרהסיה, אני לא אתן את שם הזוג שהתחתן, את התאריך או את שם היחידה המדוברת. יש גבול לצהוב, אבל אני חושב שזה אייטם מעורר תהיות. לאמא שלי יש ותק של כ-15 שנה של קייטרינג באיזור ירושלים, אבל היא טוענת שדבר כזה או קרוב לו לא יצא לה לראות. אולי באיזור המרכז זה קורה יותר? לשמחתי לא בחתונות שאני מוזמן אליהן.)

דת, פוליטיקה ישראלית והגיון

טוענים המבינים שהשלטון בישראל כבר מזמן איננו ביד העם. משחקים בו הלוביסטים, מפותלים בו בעלי ממון, ואפילו החלטות שנראות כדתיות מנוגדות לדעותיהם של הרבה אנשי דת. עד כמה שניסו מרימי הקמפיין הקטן לעצור את השעון, הוא נכשל מסיבות טובות ורעות כאחד. אני חושב שבעיקר הרעיון של התחלת המאבק הזה פחות משבועיים לפני המעבר היה חסר סיכוי. למעבר כזה יש השלכות היום על כל כך הרבה שינויים במחשבים של הבנקים, הבורסות, מערכות הדרכים וסתם שרתי הווב, שזה ברור שהברדק יחגוג אם אנשים ינסו באמת להעביר בכוח את כל המערכות לאזורי זמן סותרים, שלא נדבר על פרקטיקה פשוטה, כך שהורים לא יכולים להביא את הילדים לבית הספר בשעון החורף ועדיין להופיע במשרד לפי שעון הקיץ.

אבל אני חושב שהיתה כאן נקודת נצחון רטורית קטנה אחת. יזמי המרד עשו יד אחת עם רבנים כדי להראות שאין במאבק כוונה אנטי-דתית דווקא, ומכאן חשפו את ערוות טיעוניו של אלי ישי שחזר בלופ על הטענה שמתקיפים פה את הדתיים. הצום הולך לפי השמש, ולכן 25 שעות הן 25 שעות, ולא משנה השם שבו תקרא להן. אם ל-10% מהעם מציק ללכת לעבודה שעתיים במקום שעה אחרי הסליחות, אז שיפתחו להם את מקומות העבודה יותר מוקדם, או יקחו ימי חופש וגשרים. הרעיון שהקדמת שעון החורף הוא לנוחיות הדתים והקלת הצום הוא עלבון לדתיים וחרדים באשר הם, הוא עלבון לדמוקרטיה, הוא פגיעה מדידה בכלכלה, הוא פגיעה בדת (מי שם את ש"ס להקל על הצום? האם יש הלכה שצריך או בכלל מותר להקל עליו? ואם כבר להקל, למה הזזת השעון ולא למשל התרת שתית מים בשל גל החום או משהו?). כל המהלך הזה לא מסריח מכפיה דתית יותר, אלא מלהראות בפרינציפ מי מסובב את הקואליציה על האצבע הקטנה. כשהרב רוטנברג מפרט את כל הסיבות לכך שהזזה מוקדמת של השעון פוגעת גם ואולי יותר בדתיים, אני חושב שאין מנוס מלהכיר בעובדה שההתעקשות היא יריה מיותרת ברגל.

העלות, אגב, לפי הערכות אלי ישי, היא 26 מליון דולר מסכנים לשוק. הערכות אחרות מדברות על מאות מליונים. מעט מדי מדברים על כך שאנשים יבלו פחות שעות אור עם המשפחה ותושבי שטחים (אבל בעצם כל מי שגר רחוק מהעבודה) נאלצים לחזור בכבישים חשוכים ויותר מסוכנים מהעבודה. ראוי לציין, אגב, שלפי לפחות מחקר אחד, בעולם של בתים, משרדים ורכבים ממוזגים אין יותר ממש בטענות של חסכון בחשמל, אבל כן נראה שקפיצות השעון מובילות לעליה במספר התאונות במקומות העבודה.

בקיצור אני מאחל לנו שעד השנה הבאה, יוכו חברי הכנסת ובעיקר החולשים בועדות במכת הגיון ויתאמו את השעון לאירופאים, או ישקלו לבטל את הזזת השעון לגמרי וישאירו את ישראל כל השנה ב- UTC+3, כי יפה שעה אחת קודם.

ועוד מילותיים על ביבי שציטט את BG

ביבי היום יצא ביציאה מוזרה לעיתונות, ובה הוא רומז כאילו בן גוריון רצה בית לאומני ולא בית לאומי. אם רק היה מעקם אותו בלי לצטט מילא, אבל הציטוט שהוא מביא לא נשמע בכלל כמו דרישה למדינה חד-לאומית. בהמשך הוא אומר "ברור שכוונתו הייתה שבמדינת הלאום היהודית יהיה שוויון זכויות מלא אזרחי ללא-יהודים, כפי שאכן מתקיים במדינת ישראל" וזה כבר נופל למגירת "לעג לרש" לכל הדעות. אני הייתי מנסח את זה טיפה אחרת אבל מילא – ראוי למדינת ישראל להיות מדינה דמוקרטית בעלת תרבות ומוסר יהודיים, אבל לא עם העדפה כל כך גורפת לאנשים לפי תם ומוצאם. אני הייתי מציע הומניזם חילוני כחוק והומניזם יהודי לסמלים, חגים ומוסר מנחה. ביבי יכול ללכת עם זה רחוק אפילו ולוותר על כל החוקים המפלים בין האוכלוסיות, כמו ביטול חוק השבות בתור החלטה הגיונית מבחינה דיפלומטית וראייה עתידית של תכנון משאבים כאחד. אני חושש שאנחנו יכולים לחלום. אני חושב שאין עוד ליכודניק אחד שחושב שאפשר להזיז עוד אוכלוסיה ערבית מהשטחים או מתוך הארץ. טרנספר לא יהיה. המשך החזקה ויישוב של השטחים ייצרו מדינה דו-לאומית דה-פאקטו, ובמיוחד אם הימין רוצה רוב יהודי ושקט בשטחים, חייבים כבר לקדם את הדיונים להסדר קבע. כל הבתים החדשים בהתנחלויות לא יוכלו להשאר בידינו, מיושבים ע"י יהודים. מצב המיסוי לעומת השירותים שמקבלים אזרחי ישראל בגלל סיבסוד המגורים של כמעט חצי מליון מתנחלים הוא בלתי סביר ובלתי סביל יותר. המזרח התיכון עכשיו מתמלא בעוד ועוד מדינות שרוצות גרעין, וישראל צריכה להשקיט כבר את המצב. אין לנו יותר כל הגיון או יכולת לעכב את הבלתי נמנע בלי להזיק לעצמנו. (אז שוב, יפה שנה אחת קודם, וגו').

לבסוף אם מישהו עוד מאמין שמדינה שנשלטת ע"י שיקולי דת ולאומנות (שזה מעין דת) זה דבר טוב, היום התפרסם המאמר הזה בגארדיאן.