אחרית הימים: קואליציה עירונית ללא חרדים בירושלים, פפה אללו סגן ראש העיר!!

שחור על גבי עיתון, לא להאמין! ניר ברקת זכה להיות ראש העיר החילוני האחרון של העיר. הוא מינה חמישה סגנים(?!) בינהם נציג מרצ ושתי נשים.

שואל אני את עצמי, מה יכול ראש עיא לעשות כדי לעצור את מגמת ההתחרדות? בירושלים היו חיי לילה. תל אביבים היו מגיעים למסיבות ואפטרים ברחוב האומן, ומרכז העיר היה מנוקד פאבים, ואילו היום נשאר אולי 20% ממה שהיה שם לפני 15 שנה. איך למשוך צעירים? איך לעורר שם חזרה תרבות חילונית? ואולי הכי חשוב, איך לשמור על שכונות מהשתלתות חרדית?

ברקת מדבר על יצירת רצף ייבובי מירושלים עד התנחלות מעלה אדומים, אולי כדי לכלול אותה יום אחד בגוש המוניציפלי, כמו ששנים רוצים לעשות למבשרת ויישובים מקיפי ירושלים אחרים. הסיבה היא כמובן שיעבודם של התושבים ההגונים ומשלמי המיסים של מבשרת כדי לכסות את החובות הכבדים של העיר שמתחזקת שכונות ענק שבהן אחוזי הפטורים ממיסים מתחרים אולי רק בבני ברק.

אני נולדתי בבית סוציאליסטי. אמא שלי עד היום מתנדבת למטרות טובות. עסק הקייטרינג שלה נמצא בכניסה לעיר, בהתחלת גבעת רם, וכל פעם שיש מחנה שובתים ליד הכנסת, אם זה הנכים בעבר או האתיופים של היום, היא מביאה לשם כל יום סירי אוכל ומרק עצומים להאכיל לפעמים מאות אנשים, ושמחה לראות ולספר לי שיש עדיין קינים פעילים של השומר הצעיר שבאים לסייע או למשל עכשיו – להפעיל ולשחק עם הילדים האתיופים שיושבים שם עם הוריהם. אני מאוד בעד אחריות חברתית הדדית, אבל אני מרגיש שקשה לי לפתוח את ליבי לקבוצות בדלניות שרוצות לקחת ולא לקבל. אין לי מושג למה יש פרצות חוק במדינה שלנו שלפיהן לגיטימי לעשות ילדים ולקבל קצבאות ופטורים ממס בלי להתאמץ אפילו. ביטוח לאומי לוקח ממני אלפי שקלים בחודש כעצמאי ללא ילדים או בת זוג, גם בחודש שבו אינני מוצא עבודה, ושם בחוץ יש אנשים שלוקחים בלי לחשוב את הכסף שלי לא כדי לצאת ממשבר זמני, אלא כדרך חיים קבועה. זה לא נראה לי נכון או מוסרי.

התגובה הרגשית-ילדותית שלי אומרת, שהפתרון הוא לא לכלול יותר שכונות בעיר, אלא להפריד כמה מהן החוצה. בעולם קר של "דארוויניזם חברתי" הרי אפשר היה להגיד ששכונה שהפכה לטפיל על גב שאר העיר, יש להסירה מעול קופת הציבור כהסר גידול סרטני. שכונה כזו היתה נאלצת פתאום לדאוג לעצמה ואולי להתעשת, להתחיל לתקן את המצב כדי שתוכל לזכות בסטאטוס כלכלי יותר יציב ולהיות מצורפת חזרה. זה מה שקורה כשמפריטים שירותי עיריה בחו"ל – שכונה שמלכלכת ולא משלמת את דמי השירותים והנקיון, נחשבת פשוט כמו כל לקוח לא משלם ומאבדת זכויות. זה הפלוס העיקרי שאני רואה בארץ לתהליך הפרטה שכזה.

אבל זה רק חלום, בעולם האמיתי צעדי הפרדה או "ענישה" כאלו מביאים לא לשיפור עצמי של המוענש אלא לתחושות קיפוח והגברת הקיצון של ההפרדה החברתית והערכית של קבוצות האוכלוסיה. כולנו (לפחות הירושלמים) מכירים את הדרך שבה השתלטו החרדים על בית וגן, רמות אשכול ושכונות אחרות. אחרי ששתי דירות בבנין של שש משפחות הפכו לדירות חרדיות, פתאום שאר הדירות הופכות להיות פחות אטרקטיביות. ערך הבנין יורד, ומי שינסה לעזוב יאלץ להוריד במחיר ולמכור לעוד חרדי, וכדור השלג מתגלגל. היום זה אפילו מואץ כי אנשים יודעים מה קרה בשכונות אחרות ובורחים לפעמים כדי להקדים את התרופה למכה ולצאת כל עוד הנכס שווה משהו. זה עצוב, אבל זו המציאות, התחרדות השכונות היא לרוב בגלל הרמת ידיים של חילוני ומפד"לי ירושלים. כן, גם סרוגי הכיפות מוטרדים מאוד מההתחרדות. עד לכאן הגענו.

אז מה יכול לעשות ראש העיר ברקת כדי להחזיר לחילונים את האמון בעיר והרצון להגר אליה חזרה? מהעיר הזו נשארה איזו תערובת של עיירת פיתוח ועיר שינה, ואוניברסיטה או שתיים תקועות באמצע. זה לא מייצג את אופי מדינת ישראל, בטח שלא שום חזון ציוני אוטופי, ובהחלט לא תורם לתדמית של העיר הזו בארץ (בואו נודה – בגוש דן) ובעולם.

אם הייתי ראש עיר ליום אחד, הייתי מתחיל מהפיכת מערכת הפטורים מארנונה על ראשה כדי לברר מי בתוכה נמצא שם שלא בצדק, והייתי שוקל להטיל "סנקציות" על שכונות שבהין אחוז המשלמים נמוך במיוחד. אוכלוסיה שנמצאת במצוקה צריכה לקבל עזרה לצאת מהמצוקה הזו, ולא מתנות חינם כדי להרגיש פחות במצוקה בלי לנקוף אצבע. את התקציבים שכרגע ניתנים לפעילות דת הייתי מפנה לחינוך, תנועות נוער ופעילות רווחה (לא קצבאות רווחה). בשלב הבא, הייתי מפתח איכשהוא אזורי בילויים חזרה כדי להרים את הכלכלה, וליצור אטרקציות גם במרכז העיר אבל גם בפרברים והשכונות. חייבים להחיות איכשהוא את העיר הזו. אני מקווה שלברקת יש איזה שהוא תקציב לפעול איתו.

7 תגובות בנושא “אחרית הימים: קואליציה עירונית ללא חרדים בירושלים, פפה אללו סגן ראש העיר!!”

  1. בתור ירושלמי (ובין הבודדים שממש אוהב את העיר מסתבר) אני יכול להגיד שלחילונים עדיין יש אמונה בעיר.
    כשראיתי חברים ערים בשעה 7 בבוקר(בימים כתיקונם הם נהנים אולי משעתיים של שמש) בשביל להצביע הבנתי שיש עוד תקווה, אני רק מסופק אם ברקת הוא האדם המתאים (הצבעתי לו כי הוא היה האופציה הפחות גרועה..)

  2. אז בנשימה אחת אתה אומר ש"לחילונים" יש אמונה בעיר (לא לחלק מהם, אלא לכולם?), ומצד שני אתה טוען שאתה בין הבודדים שאוהבים אותה.

    אני אוהב אותה, אבל מרחוק, כי פשוט אין לי שם מספיק עבודה וכמעט לא נותרו לי בה חברים. מצד שני אני לא יודע אם אני מאמין שהיא תצליח להשאר מספיק חילונית כדי למנוע את סוף תהליך הבריחה.

    אז מה היית משנה בה, בתור ברקת, כדי לעצור או להפוך את התהליך?

  3. אז אתה חושב שהוא יפתח בה יותר פאבים? רעיון מצוין.. איך בדיוק יממשו את זה? אתה הרי יודע, מחירי השכירות שם לא כל כך נמוכים בהשוואה לתל אביב, במיוחד שכמות החלונים בעיר לא גודלת אלא להיפך, קטנה מתקופה לתקופה בגלל סיבות כמו מחירי שכירות בשמיים, פחות מקומות עבודה וכו' וכו'.

    השאלה אם הוא יצליח להכניס יותר חילונים בירושלים גם תמורת הטבות (ארנונה וכו' לדוגמא) היא שאלה מצוינת.

    אודה ולא אבוש, אבל כל הקטע של ברקת מאוד מזכיר לי את מפלגת שינוי ז"ל: 15 מנדטים מהחילונים לקטול את הדתיים והלכותיהם וכו' ומה יצא בסוף מכל זה? אחד אכל שם את השני ולא מומש אפילו סעיף אחד מהמצע לבוחר. האם יהיה גם כך בקואליציה של ברקת? ימים יגידו.

  4. ראשית, אני חושב שלפי הרבה מדדים, יוקר המחיה התל-אביבי עדיין גבוה מהירושלמי, לצעיר שרוצה לשכור "קרוב לאקשן", למרות שבלי כל סיבה מוצדקת השתיים מתקרבות, ובשתיהן המצב לא נסבל.

    שנית, לא אמרתי שיותר פאבים הם הפתרון. אנחנו לא באלסקה, שם ינהרו אנשים ליישב עיר אם הציד מוצלח והבירה זורמת. זה רק אחד מהדברים הרבים החסרים לאנשים כדי להרגיש בנוח עם העיר ולרצות לגור בה ולא לראות בה רק פשרה של מרחק מהלימודים או ההורים. צריך לבנות אווירה, וירושלים היא לא עיר שמשנה במהירות אווירה, ובהחלט מפורסמת בכך שהיא נופלת יותר בקלות לאווירה רצינית מאשר יוצאת ממנה. צודק או לא צודק – אלו העובדות וזו התדמית. איך משנים אוירה ותדמית של עיר "כבדה" כזו? אני לא יודע, ולכן אני לא רץ להבחר או למכור את עצמי כיועץ לנבחרים.

    לגבי שינוי: אתה מדבר על מפלגה אחת, סקטוריאלית ובעייתית כמו מפלגה דתית, עם הרכב אנושי בעייתי ולא מאוחד בגישתו ודעותיו. מעולם לא חיבבתי אותם ולא האמנתי למה שיש להם להציע, הם תמיד נראו לי הרבה יותר ימניים ממה שהם מנסים להציג, וכאב לי שאנשים רבים כל כך בחרו לנטוש דווקא את מר"צ בשבילם. ואתה לא יכול להשוות את זה לקואליציה שלמה עם רוב במועצה שיכולה באמת להזיז דברים. נכון, יהיו כמה ויכוחים על פוליטיקה של תכנון העיר יותר לתוך הקו הירוק מחד ויותר השקעה מתקנת בשכונות שעד היום הוזנחו, אבל חשיבות המטרות המאחדות של הקואליציה הזו (החזרת החיוניות והרספקט לעיר שאמורה להיות בירה ומוקד תיירות עולמי אבל מתנהגת כמו עיירת פיתוח עם חיבה לגשרים מכוערים ומיותרים), אני מקווה תגבר על ההבדלים האידאולוגיים האחרים שבקדנציה הזו צריכים להשאר משניים (רצף הבניה החרדית עד להתנחלות מעלה אדומים? למי יש תקציב לכאב הראש הזה? למה לבנות בשטחים, ולמה לבנות עוד שכונה שלא משלמת מספיק מיסים לתחזוקה שלה עצמה?).

    "האם יהיה גם כך בקואליציה של ברקת? ימים יגידו." – מה האופציה? לתת את המועצה לחרדים? יהיה לי קשה לי לראות קואליצית חילונים מתקוטטת על שמאל-ימין, אבל זה עדיף בהרבה על קואליציה חרדית שפועלת כאיש אחד ובלי מעצורים. אין כאן בכלל השוואה. אני חושב שהחבורה הזו מודעת שכמו בבילון 5 הם "התקוה האחרונה הכי טובה שלנו", ואני מאמין שהם יצליחו לגייס את הכוחות להתאחד ולגלגל חזרה כמה שיותר את הגלגל הבעייתי הזה. אני גם מדמיין ברוחי תושבים מובטלים שיתנדבו לשבת על המשמרת ויבקרו בישיבות מועצה בסבב ועם הסימן הראשון לויכוח ילדותי ידאגו להזכיר להם את חשיבות הזמן המתקצר ואת סדר העדיפויות ויחזירו אותם לתלם. למי שמאמין בירושלים הישנה, זה יהיה חשוב כמו להתנדב למילואים, ובוודאי יותר רלוונטי. אני חושב בהחלט לעשות את זה בעצמי פעם, ולו בשביל החוויה ומה שהעיר הזו מייצגת לי אישית ולאומית. הנה לכם רעיון פשוט של אקטיביזם חברתי. אין לנו עיתונות לסמוך עליה ככלב שמירה, אבל שום דבר לא מונע מאזרחים עם קצת זמן פנוי לעשות את זה בעצמם.

    שלב א: אתר העיריה צריך להיות יותר מעודכן – תאריכי ישיבות עתידיות, תקצירי _כל_ הישיבות הקודמות, ולא השטות הזו: http://www.jerusalem.muni.il/jer_main/defaultnew.asp?lng=1 (שלא נדבר על זה שלפי האתר לופליאנסקי עדיין ראש העיר ואין תוצאות סופיות של הבחירות?)

  5. אני אוהב את העיר, באמת אוהב.
    לא נשאר בה כי נוח לי או כי התרגלתי.
    להרבה חילוניים יש אמונה שיש אפשרות לשינוי אבל – הם רגילים לחיות בה ולא כ"כ רוצים לעזוב – לא נוח לעזוב.
    אין שום ניגוד בדברים שאמרתי.

    שבוע טוב :)

  6. צר לי לקרא את מה שאתה כותב
    אתה חי ודואג רק להשקפת עולמך ודעתך שמי שהשקפת עולמו שונה משלך אין לו זכות לחיות כאן. גם אם אתה חושב שאתה חושב אחרת.
    אז בבקשה בארץ שלנו יש מגוון דעות. ובדמוקרטיה צריך שיהיה כבוד הדדי והבנה שישנם אנשים נוספים בעולם עם דעות מנוגדות בתכלית לדעתך צריך לחיות עם זה ולא לומר כל מי שחי כמוני אני מכבד אותו ומי שדעתו אינה כדעתי אין לו זכות להתקיים
    סליחה אם הייתי בוטה אבל זה הדברים שעולים מהכתבה שלך

  7. שלום שלום, ומה נחמד שבחרת להעלום מהמתים פוסט בן שלוש שנים.

    איפה בפוסט שללתי ממישהו את הזכות לחיות במקום זה או אחר? האם אתה אומר שחיים בעוני וניצול קצבאות וכספי ציבור הם השקפת עולם ודרך חיים לגיטימית? אני לא יורד לסוף דעתך, מצטער.

Leave a Reply