שר הפנים שתקע אותי… "בהתנדבות"

למשרד הפנים הייתה בעיה. לתעודות זהות אין תוקף פקיעה. יש ביננו אנשים שעברו את גילאי השישים ומסתובבים עוד עם הפנקס המסמורטט מגיל 18. איך לאלץ אנשים לשדרג לתעודה החדשה יותר או לבוא בהמוניהם להכנס בשמחה ועזוז למאגר הביומטרי "בהתנדבות"?

חוק המאגר הביומטרי, בחלק שנכנס לתוקף אחרי שנתיים או ארבע של פיילוט, התייחס לזה בעמעום, קנסות על מי שלא יעבור. אבל עם ישראל לא מפחד מקנסות כי האכיפה בארץ לא רצינית ודי סלקטיבית. הרבה יותר כואב למנוע מאנשים כסף, וכך מתכנן אלי ישי לעשוק את זה: למנוע מעם ישראל ביטוח לאומי ואת זכות ההצבעה (נראה אותו!!) מאזרחים שלא יבואו לשדרג את תעודת הזהות כל 10 שנים. במילים אחרות, הפחדה של השכבות המוחלשות. כן, קראתם נכון, מניעת זכויות בסיס במדינה דמוקרטית כדי להכריח אנשים להכנס למאגר הביומטרי. בכך, רבותי, יתווסף עוד נדבך חסר בתהליך הפיכת ישראל לחברת מעקב.

צפו פוסט אצל קלינגר בקרוב, אני מנחש :-)

בנק לאומי ויתר, קולבר הגיע לסיפור ההדבקות דרך הדואר

עדכון אחד משמח: בנק לאומי החליט שכנראה יש מספיק דעות שליליות נגד פרויקט הריאליטי המכוער שלו, והחליט לסגור את הבאסטה.

עומר כביר צייץ:

לאומי מפסיק את פרויקט 2 מיליון סיבות. לאומי כותב: "מצאנו את עצמנו בלבה של ביקורת ציבורית, שפגעה גם בעמותות. מספר עמותות פנו אלינו באומרן כי האווירה שנוצרה מזיקה להן. כתאגיד הקשוב לדיאלוג עם הציבור הגענו למסקנה כי המודל שאימצנו לא השיג את מטרתו. כיוון שכך, החלטנו שטוב נעשה אם בשלב זה נפסיק את הפרויקט" לאומי יחלק את הכסף בכל זאת – כל 139 העמותות שלקחו חלק בפרויקט יקבלו 10 אלף ש' כל אחת; שאר הכסף – למיזמים אחרים.

ובהמשך לפוסט הזה על חיסונים:

לאומי מכה שנית

זוכרים את המבצע המגעיל של לאומי משנה שעברה? הפעם הם מעלים את הסכום המעליב ממליון לשניים. זה מגעיל אותי, את יובל דרור, את חנן כהן ואני מניח שעוד הרבה אחרים. במקומות הראשונים גם בולטת תנועת אם תרצו, למרות שהתחרות לא אמורה לכלול תנועות פוליטיות.

רק שני פוסטים אחורה קראתם לכם לעזור לתנועת "אביב לניצולי שואה" ואני פתאום מקבל מהם בקשות לעשות להם "לייק" כל יום. מצד אחד אני כועס על הבנק שמאלץ אותם לרקד ככה (במיוחד עם ההיסטוריה של בנק לאומי וכספי ניצולים), מצד שני אני עם חנן ולא אוהב שהעמותות מוכנות לרקוד את הריקוד המשפיל הזה שוב, ומצד שלישי מרתיח אותי שאם אשב ואסרב להשתתף, יגיע חצי מליון ש"ח ל"אם תרצו" במקום לאנשים שמגיע להם (בי"ח לילדים או שורדי שואה וכולי). במילים אחרות, יש כאן בעיה מוסרית שאני שונא להיות בה. אני לא יודע להגיד עדיין מה אני עושה, אני רק מבקש שאם אתם מחליטים לשחק את המשחק, ולא משנה אם כדי להריע לאנדרדוג המועדף שלכם או כדי לדחוק למטה את "אם תרצו", אני מקווה שתבחרו עמותה עם מטרות טובות שבאמת מגיעים לה התקציבים האלו, שלא ילכו למשכורות מוגזמות או תנועות פוליטיות.

שרידי שואה ומלחמתם ברשויות

לי לשמחתי אין משפחה ניצולת שואה, או לפחות לא קרובים שעדיין בחיים. עדיין, הערב אני וזוגתי נשתדל לצאת להפגין למענם. לשרון יש אב ודודה ניצולי שואה. האב לא מצליח לקבל את הקצבאות המגיעות לו, למרות מאבק עיקש של שנים, לדודה בת ה-94 לא מגיע כלום כי עלתה לארץ מרומניה רק ב-66. נכון – אם שלטונות מדכאים מנעו ממך לעלות לארץ, פיספסת את הסיכוי לקבל את זכויותיך כשורד שואה. ההגיון צרוף. ברומניה קומוניסטית אתה נלחם במדינה. בישראל דמוקרטית, מדינה נלחמת בך.

לפני כמה חודשים יצא לה גם להכיר כמתנדבת שרידת שואה בת קרוב ל-80 שעדיין נאלצת לעבוד לפרנסתה, כי לא מכירים לה בנכויות ובעיות כרוניות שקרו לה כילדה בזמן השואה. כשילד חי במסתור 4 שנים ללא הורים, על "דיאטה" של מים וקמח תירס, ישארו לו צלקות לכל חייו, פיסיות ונפשיות. אבל עד 1981 לא הכירה ישראל בילדי שואה, רק במבוגרים. הכסף מגרמניה הגיע, אבל לא ברור על מי הוא מוצא. אותה קשישה קיבלה קצת אחוזי נכות, אבל לא מספיק בשביל קצבאות מוגדלות ולא מספיק בשביל טיפולים ראויים. שרון ליוותה אותה מביתה בפריפריה לבית המשפט בת"א, מסע שאחרת היה אורך כמעט 3 שעות בתחב"צ בשיא הקיץ, רק כדי לראות אותה עוברת השפלה מגעילה בבית המשפט. שופט שאולי אפילו קרוב לגילה של התובעת, גער בה על שאינה דואגת מספיק לענייניה, ורופא בית המשפט הסתכל עליה בלי לבדוק אותה יותר מאשר לבקש ממנה להרים יד ימין ויד שמאת מהצד השני של החדר ובכך פסל את האבחון של הרופאים שלה שהיו בתיק לפניו ולא ברור אם בכלל עיין בו. היחס הכללי היה כיחס לאדם המנסה לנצל את הממסד ולא כמי שזקוק להגנתו.

זו גם לא היתה הישיבה הראשונה בנושא. הישיבה הקודמת היתה ששה חודשים קודם לכן. אחרי שהגישה את כל התיק הרפואי שלה, אבחונים מעודכנים, ויתור סודיות רפואית וכל מה שצריך בישיבות מוקדמות, לא חשבה לרגע שתצטרך להביא עותקים נוספים של הכל לישיבה, ולכן נשלחה לביתה (שלוש שעות אוטובוס בכל כיוון) לעוד ששה חודשים כעונש על אי הכנת שיעורי הבית. אל זה השופט אולי כיוון כשטען שהיא "לא דואגת לעצמה". האם הוא באמת עיוור לעובדה שטרטור אנשים לא צעירים ולא בריאים כדי שיקבלו את המגיע להם בחוק היא אי הצדק והמכשול ל"דאגה לעצמם"? איך התקהו חושי המערכת עד כדי כך?

אז בואו היום להזדהות. ואם יש לכם פנאי להתנדב, יש מספר עומתות בארץ שמנסות לסייע לקשישים האלו להשיג את מעט הזכויות המגיעות להם מהרשות לניצולי שואה וגופים ממשלתיים קרי כתף וקשי עורף אחרים.

הערה מאוחרת – אל הפוסט הזה צורף בהתחלה הבאנר הזה מאתר J14 אבל החלטתי במחשבה שלישית להסיר אותו. הוא מאוד לא לעניין.

מה אוכל אותי בימים אלו

כמה מחברי שמו לב והעירו לי שהפוסטים ששחררתי לאחרונה היו יותר קתרזיס לוחמני לא מכוון מאשר מחשבות מעוכלות ומנוסחות היטב ברמה שהייתי רוצה לשמור כאן בבלוג. אני לא יכול לפרט לכם כל מה שעובר עלי ועל משפחתי, אני מקפיד לא לפרסם את צרותי ומצב רוחי ברשתות חברתיות, אבל אחד מהנושאים המטרידים אותי השבוע נוגעים גם לעניני צדק חברתי ושוד. נכון שמדובר בשוד של כמה מאות אלפי שקלים ולא מאות מליונים, אבל זה פוגע בי אישית וחשבתי שראוי לחלוק איתכם את הפרטים. אולי אתם תחכימו, ואולי תלמדו אותי משהו חדש.

אצל המעסיק שלי, שמתחרז עם "Pretend Schweinewurst" (אבל לא באמת), עומדים בעלי החוב בתור. השניים הגדולים, אומרים לי, הן קרנות שמתחרזות עם קריוס ובקטוס. בקטוס תבעו מבית המשפט למנות כונס נכסים זמני לחברה, והביאו עו"ד ידוע, שהסביר לנו שתחת חגורתו כמה מהלכים מוצלחים של מכירה מואצת. לכאורה המצב לא נורא, ימכרו את החברה, אפילו אם כבעלי אופציות לא נקבל כלום, אבל בתכלס ככה הציג לנו את זה המנהל הזמני: חברת "פריטנד" כבר לא קיימת, וכיוון שמונה כונס נכסים זמני היא מוגנת מתביעות ופטורה מתשלום חובות, בכלל זה המשכורת מראשית ספטמבר ועד אמצע אוקטובר, יום מינוי כונס הנכסים. אומרים לנו שלמרות שלא שילמו לנו משכורת, זו לא הלנת שכר, ובכל מקרה אין לנו מה ללכת לבית הדין לעבודה ולא לעורך דין פרטי כי אין את מי לתבוע, כי החברה "מוגנת ע"י בית המשפט".

כונס הנכסים הזמני (כל השמות בכתבה, אני לא רוצה לפזר פה מילות מפתח לגוגל) אמר לנו שלמעשה "ביום 14/10 פוטרתם מ"פריטנד" ועכשיו אתם מועסקים אצלי". הסיבה היחידה שבגלל נקבל, אולי, חלק מהמשכורת, היא לא כי חייבים לנו משהו, אלא בשביל לשמור על שקט תעשייתי, כדי למכור את החברה בלי רעש, ושנתנהג יפה כשיבואו לעשות אצלנו "דיו דיליג'נס". כמה ישלמו? לא ברור. מתי? לא רוצים להתחייב. האם זו תהיה משכורת? בפירוש לא! ימצאו איזה כלי כלכלי מאולתר כדי להעביר לנו כסף כלשהוא מתישהוא, דיבידנד על חשבון חודשי עבר או עתיד או לא ברור מה. אז זה לא יכלול תנאים והפרשות? כן. לא. כל התשובות נכונות. מבולבלים? גם אנחנו.

נכון להיום, שבועיים אחרי התאריך הרגיל של תשלום המשכורות, חשבון הבנק שלי במינוס אדיר. אני משלם ריבית חריגה כי אני מסרב מסיבותי האישיות לקחת הלוואה, ולכן אני גם לא יכול להוציא שקל מהכספומט. אך אם לא יכנס סכום חמש ספרתי ביום ראשון אני אצטרך לקחת את ההלוואה בכל מקרה. מלחיץ.

אבל הדבר הכי מעניין שסיפרו לנו הוא למה לא משלמים לנו שכר. אני הייתי בטוח שבישראל המשכרורות הן החוב הראשון שחייבים לשלם, אך מסתבר שיש ענין של "נושה מוגן". כיון שקרן בקטוס, שחייבים לה 10 מליון, תבעה לפני נושים אחרים והכניסה את החברה למצב מוגן של כונס נכסים זמני, הם נושה מוגן ומשלמים להם חובות לפני שמשלמים לנו משכורות. אבל גם הפרוסה שלהם אינה הראשונה, למדען הראשי יש זכות נושה מוגן סטטוטורית, עם חוב משלו של כמליון דולרים. העובדים הם הנושה השלישי ברשימה ולכן בעברית פשוטה, אם החברה תמכר ב-11 מליון, העובדים יקבלו זובי. אם היא תמכר תוך שלושה חודשים בכ$13 מליון אז לפחות נראה משכורת אחרונה. אם נשאר אולי לא נפוצה לחלוטין ואם נעזוב כנראה נוכל לשכוח ממשכורת וחלק מהפיצויים גם כן. לא פנטאסטי? אה כן, ועוד לפני המכירה עוד 3 חודשים או מתי שישיגו קונה, יקצצו ממילא בכוח האדם, לא ברור מה יקבלו המפוטרים והמתפוטרים, לא ברור אם אני לא מרע את מצבי בכך שאני מפרסם את הפוסט הזה.

אכן צדק חברתי, במובן שחברת בקטוס מקבלת "צדק" לפני העובדים. על זה בין השאר, אני מניח, דיבר זליכה כשאמר שהשוק מוטה-הון במקום להיות מוטה-עבודה.

על כן אני אשמח אם תעזרו לי למצוא במהרה מקום חדש. קורות חיי במקומן הקבוע. אשמח למשוב על קורות החיים, אשמח גם לדעות מקצועיות לגבי המצב שתיארתי למעלה, אם אתם מבינים בתחום.

אפארטהייד? בואו נפרק את זה.

גיא נעלב כשאני קורא לישראל אפארטהייד, ולאחרונה שלח אותי אחד "שמוליקיפוד" לוויקיפדיה, ללמד את עצמי חכמה ודעת. אז הנה, בלי הקדמות מיותרות, חוקי האפארטהייד:

חוק איסור נישואי תערובת (1949) – אסר על נישואים בין-גזעיים
חוק המוסר (תיקון משנת 1950) – אסר על יחסי מין בין לבנים לבני גזעים אחרים
חוק מרשם האוכלוסין (1950) – חייב כל אזרח להרשם כלבן, שחור או צבעוני
חוק דיכוי הקומוניזם (1950) – איפשר לממשלה לתייג כ"קומוניסטי" ולהוציא מחוץ לחוק כל ארגון, תנועת אופוזיציה, או התאגדות שלא היו לרוחה
חוק אזורי הקבוצות (1950) – הקצה את אזורי המחיה העירוניים בין הגזעים השונים, ולמעשה התיר ללבנים בלבד להתגורר בתוך הערים
חוק המעבר (1952) – חייב כל שחור מעל גיל 16 לשאת בכל עת תעודת מעבר, שבה הוטבעו אשרות מהמשטרה או מהמעביד המתירות או מגבילות את תנועתו
חוק שמירת מתקנים נפרדים (1953) – חייב הפרדה במתקני שעשועים, גנים ציבוריים, שירותים, חופי רחצה וכדומה, ובפועל מנע מלא-לבנים את השימוש במרביתם
חוק חינוך הבנטו (1953) – קבע את רמת שירותי החינוך שזכאים שחורים לקבל, וברמה נמוכה משמעותית מזו של הלבנים
חוק המכרות והעבודה (1956) – מיסד את האפליה בתעסוקה וקיבע את העסקת לבנים בלבד בתפקידים בכירים
חוק עידוד שלטון עצמי שחור (1958) – הציג חבלי ארץ חלקיים במדינה כ"בנטוסטן" לשחורים, שם יוכלו ליהנות מאוטונומיה לכאורה
חוק אזרחות ארצות המולדת השחורות (1971) – שלל את האזרחות הדרום-אפריקנית מתושבי אותם בנטוסטנים

חוק איסור נישואי תערובת: נו, היום אתה לא יכול להתחתן בארץ נישואין אזרחיים בין פלסטינים או ערביים ישראליים ובין יהודים, וברוב השכונות יסתכלו עליכם עקום מאוד אם תנסו לחיות ביחד. במקרים מסוימים, אפילו על ערבי מעזה וערביה מהגדה תהיה בעיה להפגש לצורך החתונה.
חוק המוסר: אולי עוד לא חוק, אבל תראו את התמיכה הנרחבת בפעילות ארגון להב"ה, שלא יצא עדיין חסחלילה מהחוק. הפעילות שלהם, אם לא יצא לכם להכיר, היא חלוקת תעודות כשרות של "עבודה עברית" לבתי עסק, ואפילו לא עם דגש על הדרת ערבים משוק התעסוקה… לא לא, הם מפחדים לגורלה של הוגינה היהודית, לבל יעבדו יהודיות עם ערבים והן תתאהבנה, הפתיות, ויהפכו לנשים מוכות. תוכלו למצוא באינטרנט מגוון מנשרים שלהם המזהירים את הוגינות להשאר חסודות ולפתוח רגליים רק לזרע יעקב אבינו.
חוק מרשם האוכלוסין – חייב כל אזרח להרשם כלבן, שחור או צבעוני. זוכרים את סעיף הלאום בת"ז? הוא לא מודפס אבל הוא עדיין במחשבי משרד הפנים. אני הולך הערב לשמוע הרצאה על איך להסיר את שמי ממרשם היהודים בטבלאות משרד הפנים, ולא עושים לנו חיים קלים. קניוק היה צריך ללכת לבית המשפט בשביל זה.
חוק דיכוי הקומוניזם: עשו פה את ההקבלות המתבקשות לחוק החרם, חוק הנאמנות, חוק הנכבה, וקמפיין ההשמצה נגד הקרן החדשה.
חוק אזורי הקבוצות: יש שכונות ויש שכונות. יש ישובים ויש ישובים. כאן האפליה היא גם חרדים נגד חילוניים ולהפך בתוך החברה היהודית, אבל הריסת שכונות ערביות חוקיות כדי לבנות שכונות יהודיות, כמו שקורה בלוד – זה ראיתי רק בכיוון אחד – לרעת הערבי. אגב, מקום המדינה לא קמה עיר ערבית אחת חדשה, אבל כבר למעלה מעשרים ערים יהודיות חדשות. רוצה עוד? תכניס את סטטיסטיקות היישובים הלא מוכרים, לא סלולים וחסרי מים וחשמל בנגב ובגליל. אין בהם יהודים, אם תהית.
חוק המעבר – עזה במצור כבר שנים, התנועה בגדה נעצרת בכל חג יהודי וחשד לאירוע. שאלות?
חוק שמירת מתקנים נפרדים – טוב, אולי לשם עוד לא הגענו. אם פלסטיני מצליח להכנס ללונה פארק או לדיסקוטק תל אביבי, מותר לו להשתמש בכל המתקנים וחדרי השירותים כמו אדם רגיל. קיבלנו רק ציון 92% באפרטהייד. זה עדיין מזוויע.
חוק חינוך הבנטו: קיים דה-פקטו, גם אם לא דה-יורה.
חוק המכרות והעבודה: אז כאן שוב זה מתקיים דה פקטו. למשל "רק בוגרי צבא" או "סיווג בטחוני" וכאלו תירוצים. לא אערבב כאן ענייני תעסוקת נשים שזה בכלל סיפור כואב אחר.
חוק עידוד שלטון עצמי שחור: מישהו אמר אוטונומיה לכאורה? שטחי A, B, C מופרדים קטן קטן ע"י מעברים שנשלטים היטב ע"י צה"ל, מצור יבשתי וימי, ועוד?
חוק אזרחות ארצות המולדת השחורות: ראיתם פלסטיני תושב שטחים ממריא לחו"ל בנמל תעופה פלסטיני עם דרכון פלסטיני? אולי ראיתם אותו מצביע לכנסת עם ת"ז ישראלית? אה, אז אולי ישראל עושה צעדים שתהיה לו מדינה רשמית ומוכרת באו"ם? לא? אז כנראה שאין לו מדינה.

אז אזרחי ישראל הנאמנים, על הסקאלה בין אפרטהייד ובין הצד שבו ביבי צודק ויש כאן שוויון זכויות מלא לערבים ישראליים ולפלאסטינים בשטחים כאחד – איפה עומדת מחט המציאות בעיניכם?