מבטאים בקהל

בהמשך לפוסט הקודם, קצת ריכוך לעצבנות שלאחרונה צברתי נגד גוגל: סה"כ הם תורמים המון למידע איכותי, זמין ויחסית חופשי. אני צופה בלא-מעט הרצאות מצוינות שמועברות לקהל העובדים שלהם ((מחקר, פיתוח, טכנולוגיה, פרטיות(!), טק-ירוק, עסקים, כנס I/O, דוברים מרתקים אחרים ועוד ערוצים ביוטיוב)) ואני רגיל שיש המון שאלות במבטאים שונים מהקהל. נראה שפחות מחצי מהשואלים הם בעלי מבטא אמריקני, ובכל הרצאה כמעט אני שומע גם לפחות שואל אחד אם לא שניים במבטא שלאוזני נשמע בהחלט ישראלי. מה זה אומר לכם על שוק העבודה האמריקני האיכותי בכלל ועל עובדי גוגל בפרט? ולחלופין מה זה אומר לגבי אטרקציות מספקות בשוק הישראלי? אני אישית עצוב מהמסקנות שאני מגיע אליהן.

במחשבה נוספת, אני תוהה אם לא שווה לפנות בבקשה לגוגל לעזרה בנושא המאגר הביומטרי! עם כל המומחיות שלהם בניהול מידע, מניעת זיופים, זיהוי כפילויות יעיל ומהיר… אולי יש להם מספיק מומחים כדי לפתור לנו ולשאר העולם הדמוקרטי את הבעיה הזו בצורת אלגוריתמים ושיטות עבודה שיגנו על הפרטיות והבטחון כאחד? הם עושים לא מעט בתרומות למען החברה ((עוד הרצאות על פעילות גוגל.אורג)), צריך להפעיל שם קשרים. סה"×› אם פעם הטובים שבמדעני העולם ישבו פעם במקומות כמו Xerox PARC, מכון RAND, JASON ודומיהם, אני מניח שגוגל היום היא מרכז המשיכה למתמטיקאים ומידענים מכל העולם, ושם אולי נמצא תשובה.

על הסכנה שטמונה במיסטיקנים ורפואות אלטרנטיביות

(עוד טיוטא שאני שולף מקרקעית הרשימה, משפר ומפרסם סוף סוף…)

פעם פעם, בפוסט בשם "חץ מתייחס סוף סוף לספקנים" הבטחתי לחץ וגם לגיא תשובה מפורטת על הבעיתיות (או סכנה לדעתי האישית!) הטמונה בלגיטימציה של פעילות מיסטיקנים ורפואה אלטרנטיבית. כל התחומים האלו מבוססים על אמונה ופלאסבו, שכן עד היום הם לא הוכחו בבדיקות מדעיות וגם לא הוסברו בתיאוריות מדעניות קבילות, ולכן עד הודעה חדשה הן שוות ערך לתפילות ונענועי לולבים.

אלוהים מרפא או מפריע? (הקריקטורה מתוך פארינגולה)

כולנו קוראים מדי פעם בעיתונים על מקרי מחלות איומות או אפילו מוות שקרו רק בגלל ×”×–× ×—×” איומה, שהחולים והמטפלים בהם מתרצים באמונות דתיות (לא הולכים לטיפול "מדעי" ×›×™ ישו אמר (קריסצ'ן סיינטיסטס) או ×›×™ יזרימו לך דם מזוהם מאחרים ויהפכו אותך ללא טהור (עדי יהוה פסיכיים) או אמונות בעל טבעי והפרה-פסיכולוגי. ×–×” מצחיק כשאמונות תפלות גורמות לך לפלוט שטויות איומות ולהביך אותך בחברה, אבל כשזה מגיע לנושאי חוק או בריאות וחיים או מוות, אני חושב שכל אדם שפוי חייב להיות פחות סלחן. ×›×™ הומאופתים לא יטרחו לספר לכם שהתרופות שלהם הן רק פלאסבו שאינו מרפא, אולי רק דוחה סימפטומים שטחיים בכמה שעות, וכירופראקטים לא יספרו לכם על מחקרים שהגיעו למסקנות שאין כמעט כלום בכירופראקטיקה מלבד הקלה על כאבי גב תחתון, ומצד שני יש סכנות חיים לא מבוטלות. בנוסף, מוכרים באינטרנט מפציצים ב"מוצרים" פסבדו-מדעיים, וכמה שאנשים לא משתדלים לחנך לגבי סוגי קרינה, אנשים עדיין ימציאו קונספירציות ומחלות מדומות. בנוסף יש כמובן אופנות חולפות מוזרות כמו קונספירצית החיסונים ושאר מרעין בישין שהאדיוטים בהוליווד מאמצים והעיתונים בולעים ללא ביקורת. וכל ×–×” רק ברפואה לאנשים. יש כירופראקטים שימכרו את שירותיהם לבעלי חתולים, ויש מי שמנסה למכור גלולות משפרות צריכת דלק שאין להן כל הוכחה או הסבר מדעי, הרשימה ארוכה…

אם ככה, שמנו בצד אני מקווה את הנושא של בריאות וחיים, אבל הויכוח הנמשך שיש לי עם חץ הוא, למה לא ללכת להתייעץ עם מיסטיקנים והחברים הדמיוניים שלהם בנושאים אחרים של רגשות, או שאלות בריאותיות קלות? ועל זה באמת הפוסט. למה אני מתנגד שאנשים יוועצו בחברים הדמיוניים האלו.

Garfield minus garfield, on imagionary friends (ויה שרונג)

על חשיבות ההוכחות

לפני כמה חודשים כתב היו"ר את הפוסט "ברנדה דנט נפטרה" והתפתח ויכוח מעניין בתגובות ומאז נגררת הטיוטא הזו. בדרך היו לי כמה שיחות עם חץ בן-חמו בתגובות על פוסטים אחרים, בנוגע לרפואה אלטרנטיבית. חץ דווקא לא מצדד בהומאופתיה אז זה כלי אחד שאין לי עליו ויכוח איתו, אבל הוא אחד מהקלים ביותר להדגמת הגיחוך שבבסיסו, כי ממציאו היה יקה שבנה את כל תורת ההומאופתיה בצורה לוגית שפשוט מבקשת ודורשת בדיקה מדעית, אך בכל פעם היא נכשלת בבדיקות כאלו.

* נקודה חשובה שמועלית כל פעם וראויה לציון: מדענים שמראים כשל בניסוי בודד או מוכיחים את אי קיומה של תופעה בודדת, ומשם מסיקים אוטומטית שהרבה טענות אחרות שקריות כאשר הטענות האחרות אינן בנויות על הטעון שהופרך – הרי שהם אינם מדענים וזו איננה השיטה המדעית. ובכן, ×–×” לא מדויק – מחקר אמפירי מפריך בהחלט יכול וצריך לערער תאוריה ולהחליש אותה, אבל תלוי מה הראית בניסוי. כשתאוריה בעייתית-מראש סותרת את התאוריות המדעיות, על התומך בה להראות טענה וניסוי שסותרים באופן מוכח את הידע הקיים. אם הומאופתיה סותרת את הכימיה המוכרת אז על המרפא להראות ניסויים שמפריכים את התאוריות המקובלות ולא להפך.

* במקרה אחר, כשציינתי שמדען עבד עם מומחה בתחום אלטרנטיבי כלשהוא והבדיקות לא עלו יפה, נעניתי ×¢"×™ ×—×¥ שלאותו המרפא ×”×™×” "ידע לא נכון". כשאתה אומר שאותו מדען עבד עם מרפא שיש לו "ידע לא נכון" אתה למעשה אומר שיש ידע אחר שהוא יותר נכון. מצד שני כשאני שואל אנשים כמו ×—×¥ כיצד מזהים ידע נכון ולא נכון אני לא מצליח לקבל תשובות ברורות, ושוב מוכרז שהמדען נופל באותו הפח – אם הניסוי המדעי לא הוכיח ×›×™ טענה X נכונה, הרי שוודאי הניסוי פסול או המידע שנבדק ×”×™×” פסול ×›×™ התבסס על ידע שגוי או כל תירוץ אחר. אי אפשר לנצח בדיון.

* אבל ההגדרה "מידע נכון" או "לא נכון" היא די בינארית ומוחלטת, משמע יש קו אדום ברור שאומר אם המידע שקרי או אמיתי, וזה אומר שמישהו הגדיר יפה את הקו הזה בצורה שאפשר להגדיר תהליך כדי לברור את המידע לכאן או לכאן. זו השיטה המדעית, אפשר להגיד. אם יבוא מישהו ויגיד לי שטענה מסוימת נכונה אבל לא מלווה אותה בדרך לבדוק ולהוכיח את נכונותה, הרי שהשימוש במילה "נכון" שונה לגמרי מההגדרה הסמנטית הבסיסית שלי של אותה המילה ואנחנו מאבדים כל משמעות של השיחה ביננו.

לכן לסיכום – אם השתמשת בטענה ש"הידע שיש למרפאים […] לא ממש נכון", משמעו אוטומטית שחובת ההוכחה (המדעית והלוגית!) עליך להראות מה הוא הידע הנכון יותר ולמה הוא נכון יותר, אם אתה רוצה שנתייחס לטיעון שלך. אם המידע ברפואה אלטרנטיבית ×”×™×” זמין בצורה כזו, הוא לא ×”×™×” "אלטרנטיבי" ×›×™ אם מדעי. קאפיש?

על כן, אם המרפאים האלטרנטיביים מכל סוגיהם – האנרגטיים, המדקרים, ההומאופאתים והאחרים, היו מנסחים בצורה פחות עמומה את מרחב הידע שלהם, את מרחב המידע שלהם, ומראים תהליך הסקת מסקנות לוגי וניתן לבדיקה – לא ×”×™×” לנו כל הויכוח ×”×–×” ×›×™ אפשר ×”×™×” להסכים מה מתוכו נכון ומה לא נכון, ולכן ×–×” אינו מדע.

לרבים ×–×” כמובן מציק, אבל אין לי בעיה עם ×–×” שזה לא תמיד מדע מדויק ואמפירי עד הסוף, אלא מדע סטאטיסטי (כמו ×¢× ×™×™× ×™ הויכוח על שאלת שינוי האקלים העולמי) – הרבה תחומים אוניברסיטאיים אינם נגישים בכלים מדעיים אבסולוטית, אבל נחקרים בצורה מדעית. הבעיה היא שמשתמשים בשיטות לא מדעיות כדי להחליט אמת "אבסולוטית" על מה נכון לגוף אדם או לאזרחי מדינה. ספציפית ברפואה – הבעיה שלי היא כשמציגים פתרונות לא מדעיים כשווי ערך לפתרונות כן מדעיים, ×›×™ כאן זו לא סכנת השקעה מיותרת במניה או בחירה מוטעה בניסוח – כאן ×–×” ענין של חיים ומוות, או לפחות הבדלים חריפים ולפעמים בלתי הפיכים באיכות חיים של אדם. אם אדם תמים כלשהוא מאמין שטיפול הומאופאתי יפתור לו בעיות תפקוד כליות, סוכרת, הורמונים, לב או סרטן – הרי שהמטפל שמעודד את ×–×” הוא בעיני מסייע להתאבדות במקרה הטוב או רוצח במקרה הרע. למעלה מזה – אם יוכח שדיקור סיני פותר בעיות גב אבל לא מרפא סרטן, עדיין אכניס לכלא גם את המדקרים שיטענו שהם כן יכולים לרפא סרטן "רק שהמדע עוד לא בדק את ×–×”", באותה צורה שאצא נגד רופאים שרושמים תרופות לא נכונות לבעיות אחרות שידוע שהתרופה לא פותרת.

בלי הרבה פירוט, אתם מוזמנים לקרוא את מה שכתבתי לעיל על הומאותפיה ודיקור גם לגבי מדיומים שמרפאים בעזרת חוצנים, אבנים, מלאכים ואנרגיות צבעוניות, כירופראקטיקה וכולי.

מילה אחרונה על ענין היחס

הטענה האחרונה שמעלים אנשים תמיד ה עד כמה עדינים ונחמדים הם המטפלים אלטרנטיביים לעומת המפלצות קרות הלב שתמצאו בבתי החולים. על כך אני יכול להגיד לכם רק שאין מצב שהעומס של העבודה לא יתנו את אותותיהם גם באמפאתי שבמטפלים. שאלו את גיא על הטראומות שהיו לו אצל כירופראקטים, ואני יכול לספר לכם סיפור דומה של ידידה שלי שהלכה לדיקור במרפאה עם למעלה מעשרה חדרי טיפול בניצוחו של מטפל בודד שלא היה ממש נחמד ופשוט שכח אותה בחדר הטיפולים במשל למעלה משעה ושכח לחזור להוציא את המחטים ולשחרר אותה (אני לא צריך להוסיף פה ששניהם לא יצאו משם יותר בריאים, נכון?).

רפואה "משלימה" היא בעיני גם אלטרנטיבית. צריך להכיר בכך שמדובר אולי בשיפור מצב רוחו של החולה והתמודדות עם כאבים ברמה הנפשית, אבל זה לא טיפול למחלות שמעבר לפסיכוסומאטיות, ואי אפשר למצוא שם תשובות באיכות והדיוק ובעיקר התקפות של רפואה קונבנציונאלית.

למי אכפת?

בעודני מלהג פה על הפרטיות המתמסמסת שלנו מהצד הממשלתי, עידו באום ריכז בעזרת מחקר של הדוקטורים בירנהק ואלקין-קורן גם מידע על השוק הפרטי והמסחרי:
הדג משתין מהמקפצה
עוד מידע בכתבה הזו. אורי ברקוביץ' מוסיף כתבה על כמה שווה כל המידע האישי הזה. ותופר פנימה את חברת צ'וייספוינט, שלמרות שהיא אכן מפלצת מפחידה, היא איננה קשורה ישירות (אני מקווה) לשרתי הווב המוזכרים בכתבות, אבל מחירה השערורייתי אומר לכם כמה יוקרתי ומשתלם לסחור במידע אישי של בני אדם, ולכן כמה קל בוודאי לגנוב את המידע הזה בעזרת שוחד ברגע שיאסף.

שטרית זחוחרק עוד קצת חומר למחשבה, חבר הכנסת שקרית הזחוח. המאגר שאתה מתכנן לבנות שווה לגורמים מבוימים עשרות ומאות מליוני דולרים (אולי פחות, שכן האגרון דולף לו כל שנה) אז אל תחשוב לרגע שלא ינסו. אם רק היית משקיע רבע מהאנרגיה בהגנה על הציבור במקום התקפה שלו…

זכויות זרעים

מי שעוקב אחרי סדרות הפוסטים אצלי בבלוג מבין כבר שהנושאים משתלבים במעין צמה עם הזמן. הנושא הנוכחי למעשה מאחד נושאי פוליטיקה, קיימות וניצול לרעה של פטנטים וחוקי קנין רוחני.

אפשר להגיד שהפוסט ×”×–×” הוא פרק קרוס-אובר. אני מרגיש כל כך ×’'וס ווידון כרגע… 🙂

אז כאמור, תוכנה חופשית נוצרה כדי להגן על המשתמשים וזכויותיהם מאי צדק: אי-נגישות למשאב מידע או לאוטומציה שתטפל במידע שהם מייצרים או מקבלים, כדי שיוכלו לעזור לעצמם. מיקרוסופט משיבים בקריאות גנאי נגד "הפיראטים שהורסים כל סיכוי ליצירתיות, מקוריות ופיתוח".

דמיון פרוע (או "שודדי הזרעים")

עכשיו דמיינו עולם שבו אסורה הגישה לDNA מסוים, או אסור השימוש במשאב טבעי. נגיד זרעים של חיטה. אני יודע שרובכם לא חקלאים, אבל נסו…

אם תדמיינו שיש לכם שדה חיטה, אתם קוצרים אותו, משאירים כמות שתספיק כדי לזרוע את היבול הבא ואת השאר מוכרים או טוחנים בשביל קמח למשפחתיכם, עד כאן אתם איתי?

עכשיו נדמיין שיוצא נגדכם תאגיד ייצור זרעים וקורא לכם "שודדי זרעים", ודוחף חוק ממשלתי שמכריח אתכם לקנות רק את ×–× ×™ הזרעים של התאגיד ואוסר עליכם לזרוע מיבול הזרעים של העונה הקודמת. ונגיד שהממשלה החליטה שרק זרעים של אותו התאגיד (שכמובן מהונדסים גנטית להניב יותר יבול) הם חוקיים לגידול, ונגיד שהם גם ממילא עקרים או שתכונת ההשבחה של היבול מחזיקה רק דור אחד כך שלפי חוק כל עונה תצטרכו לקנות את הזרעים מהתאגיד מחדש ולשלם כסף לא קטן על כך, למרות שאולי היתה בצורת ואין לכם כסף לשלם השנה על עוד כמות זרעים עקרים שאולי הבצורת הבאה תאיין גם אותם…

הבנתם למה אני מכוון? זרעים קנייניים, והממשלה אוסרת עליכם על פי חוק להשתמש ב"אחרים", האורגניים. בשלב הראשון אסור לכם למכור תוצרת אורגנית לאחרים ובשלב השני אסור לכם גם לגדל אותם לעצמכם. למעשה עציץ הפטרוזיליה שלכם מתחיל להיות חוקי כמו עציץ הקאנביס של השכנה.

עכשיו נפסיק להגיד "נגיד" כי זה כבר קורה.

מציאות פרועה (או "שודדי הDNA")

כמה עובדות לחימום הקנה…

חקלאות בת קיימא - 'מפות מוח' מאת ננסי ווייטראשית אני חייב להקדים ולהגיד שהממשלה האמריקנית לא תמיד היתה נגד גידול ביתי, ×–×” שגעון מאוד מוזר של העת החדשה. בהרצאה של כריס קרלסון (תחתית פוסט ×–×”) הוא מציין (29:00) שממשלות אפילו עודדו גידול בייתי במלחמת העולם הראשונה, ועוד כמות כפולה של חקלאות בייתית התקיימה במלה"×¢ השניה, וכך מאות מליוני דולרים של מסחר ישיר הורידו לחץ מהמדינה, ודאגו שלכל האזרחים תהיה הספקה שוטפת של תזונה וויטמינים, גם אם ינותקו קשרים בין ערים בגלל הפצצה, למשל. בסאן פרנסיסקו עצמה היו 70,000 גינות חקלאות אורבנית בסוף שנות הארבעים (בדירות, בגינות בבתים פרטיים, בגנים ציבוריים ואפילו בפינות ירוקות במרכז שדרות ואיי תנועה), למעשה בסוף מלה"×¢ השניה 40% מהגידולים שעלו לשולחנם של אמריקנים הגיעו מחקלאות אורבנית. אפילו בימינו, עיר מודרנית, מלוכלכת ו"לא ירוקה" כמו שנגחאי צורכת 80% מהגידולים (ירקות, פירות וכולי) מגידולים אורבניים(!). בשנות השישים התחילה תנועת הגידול האורגני ושוב היתה עליה בחקלאות אורבנית אבל הפעם בתור התנגדות לריסוסים המוגזמים – וכאן יש כבר התנגשות מול בעלי ענין וכסף עם לובי חזק בוושינגטון ובכמה ערי בירה אחרות בעולם.

בשנות התשעים ראש העיר ג'וליאני, תוך כדי ניקוי ניו-יורק מפשע, גם התעצבן לגלות "איי קומוניזם" בצורת כמה גינות מאכל אורבניות משותפות, חלקן אפילו מאוד מטופחות, שנשתלו במגרשים נתושים וטופלו לפעמים במשך שנים ארוכות. בחלק מהמקומות התושבים אפילו הרימו לוחות בטון ואפלט ומילאו אדמה טריה. אחרי מלחמות ארוכות חלק מהחלקות ניצלו וחלק נדרסו ע"י בולדוזרים. פוליטיקאים וסוכני נדל"ן חכמים קפצו בסוף לעזור כי הבינו שמדובר באטרקציה טרנדית חברתית שכדאי לשמר, אבל המגדלים המקוריים לא זוכים להכרה או הוקרה והתחשבות, כי הרי הגינות לא שלהם מרגע שבעל הרכוש הנטוש "עלה על המציאה" (חוקי הבעלות על נדל"ן העותמניים שלנו כבר יותר הוגנים כלפי הבעלים הנוטשים מהבחינה הזו, רק לא ברור אם זה מה שהעולם צריך).

Injustice is happening now; suffering is happening now. We have choices to make now. To insist on absolute certainty before starting to apply ethics to life decisions is a way of choosing to be amoral.

תעשה טוב – ×™×”×™×” טוב

הרעיון של הסטיקר "תחשוב טוב – ×™×”×™×” טוב" נכון, אבל אין לשכוח את השלב האמצעי והמאוד חשוב שמשמיטים פה – "תעשה טוב". ללחוץ "שלח" על טופס עצומה לא מספיק, לדעת שאנשים אחרים עושים ואתה לא ×–×” גם לפעמים לא מספיק. כשהמשבר של של המים והחקלאות ×™×’×™×¢ עד אלינו הביתה

לסיום, אם יש לכם שעה פנויה למשהו חיובי ומתקן, הנה מפגש של גוגלאים עם קריס קרלסון, המדבר על "פיראטים" של חקלאות אורבנית, פרמקלצ'ר, כתיבת תוכנה ורכיבת אופניים (האיש הוא ממקימי "מסה קריטית", פרויקט אופניים עולמי עם ייצוג גם בישראל)

אז קחו את האופניים, והחלו לזרוע! אני לא יודע אם המחקר והכתיבה של הפוסט ×”×–×” שכנע אותי שמחר אהפוך לחקלאי אורבני (איזה אורבני, אני שוכר במושב…) או שהבית שלי יהפוך לחווה אוטרקית או "בית אכיל", אבל אני מאחל לכולנו לעבור יום אחד לגור בבתים משותפים כאלו, בערים סולאריות כאלו או על איים כאלו.

אני רוצה כזה!

עסקי החלל

SpaceX Launch Successfully Delivers Satellite Into Orbit | Wired Science | Wired.com

אילון מאסק, ממקימי פייפאל, טסלה וספייסאיקס הפך ליזם הפרטי הראשון שהכניס למסלול לווין. אולי אנחנו חוזרים למסורת…

חוכמת שרשראות האספקה, סטטיסטיקה, שיווק… והגורם האנושי

פעם פעם, לפני 20 שנה, היית חייב להרים טלפון לאל-על יומיים לפני הטיסה כדי לאשרר, ×›×™ המחיר על אי-אישרור ×”×™×” שהטיסה עלולה היתה להיות דאבל-וטריפל-בוקד, והיית מוצא את עצמך מקורקע. החברה סבלה המון הפסדים מהנוהל הפסול ×”×–×”, אין לי מושג של מי ×”×™×” הרעיון החכם, אבל ×–×” נמשך שנים. אולי בגלל שלא היתה בקרה ופידבק (דברים שISO9000 מתעקש עליהם למשל) ואולי בגלל תרבות ישראלים, אבל תיירים המומים אירופאיים שידעו שכרטיס טיסה ×–×” כרטיס טיסה ולא משהו על תנאי (בתנאי שתאשרר, כמובן). מחשבים יכולים לפתור את הבעיה בקלות בעזרת סטטיסטיקה וחישובי טרנדים – אפשר ליצור מנגנוני משוב שיודעים לצפות מראש אחוזי סיכוי לביטול של כרטיס ללא הודעה מצד הלקוח. למשל לפי ארץ מוצא, דוגמא דמיונית לגמרי – אם אזרח ישראלי, בניגוד לאירופי, יותר סביר שיבטל ברגע האחרון או שסתם לא ×™×’×™×¢ לטיסה, המחשב יתן למושב ×”×–×” ציון ויחליט לפי סך חישובי הסיכויים אם באותה טיסה כדאי לעשות אובר-בוקינג של 20% או 130%. ×›× "ל לפי נמל יציאה, או אם ×–×” חזור של כרטיס דו כיווני, או אם זו טיסת שכר זולה יותר, וכמובן לפי עונות השנה (מי יבטל לפני ×—×’?) ונמל יציאה, ומחלקה, ו… בקיצור, סטטיסטיקה יכולה לעזור המון. אני בטוח שידידי ישי, מומחה שרשראות האספקה, יוכל לתת לכם על ×–×” הרבה יותר מידע ((נשבע לכם שהוא לא משלם לי, אפילו שזו הפעם השלישית שאני מזכיר אותו השבוע בפוסט…)). אל על הפסידו המון כסף על ניהול כושל, הגיעו עד כונס נכסים, והופרטו בצדק, למרות שהם שומרים עדיין על קשרים מאוד טובים ומיוחדים (ויש הרבה שיטענו טובים מדי) במסדרונות משרדי הממשלה.

המסר הוא חשוב מאוד לאנשי שיווק ופיתוח עסקי: אם משקיעים מראש במערכת שמנתחת סטטיסטיקות לצפי שוק ((וזה לא משהוא שאי אפשר היה לעשות לפני עידן המחשבים, הרי חברות ביטוח ובנקים עושים חישובי סיכונים כאלו כבר מאות שנים!)), אפשר להוזיל מאוד את העלויות לחברה ולכן את המחיר לצרכן. הרי אם העלויות לא צריכות לגלם את מחירי הפיצויים על דאבל-בוקינג, אפשר לעשות כל מיני דברים חכמים. אין לי ספק שזה חלק לא מבוטל מהסיבה שחברות כמו ראיין אייר יכולות להציע לכם טיסות בעשרה אירו מצידה האחד של אירופה לצידה השני: הם יודעים אילו קווים יהיו באיזה ביקוש באילו תקופות בשנה בחברות האחרות לאורך השנים שחלפו, הם יודעים אילו יעדים היו שמחים לפתח את התיירות, הם מגיעים להסכמים של מיסי נמל נמוכים עם נמלי טיסה פחות פופולריים, ואז יכולים למכור טיסות לא שגרתיות כדי להרוויח מנישות שלחברות גדולות אין את הגמישות להציע, ולהרוויח גם יפה מכרטיסים מוזלים בקווים מאוד מבוקשים בשיאי עונות התיירות. כל זה לפני שדיברנו על המחיר אקסטרא שהם יקחו לחוד על כל דבר אחר שאתם מצפים שיהיה כלול במחיר (מזוודות, שימוש בבית השימוש, אוזניות, אוכל ושתיה) או על בונוסים אחרים (הקהל הציע לשלם על דיילות בביקיני, המנכ"ל זרק כרעיון גם שירותי סקס) שחלקם כלולים בשירות אצל חברות אחרות.

דוגמא למוצר בhttp://www.megaessays.com/essay_search/low_involvement.html">מעורבות יותר נמוכה מאשר טיסות: בעוד מקדונאלדז מתחייבים לספק לך את הבורגר וצ'יפס על המגש 45 שניות על השעון או שהארוחה חינם (מישהו בודק להם את ×–×” בארץ?), וונדיז מתחייבים שההמבורגר גם ×™×”×™×” טרי. אם הסנדוויץ' ישב יותר מכמה דקות על המדף שיוצא מהמטבח ללא קונים, הוא נזרק לפח. איך תדע להכין סנדוויץ' טרי מהר, בזמן ומראש לפי דרישות הלקוח ולא לבזבז חומרים? סטטיסטיקה! אכן מערכת כזו הותקנה לפני כמה שנים ברוב רעש וצילצולים ברשת וונדיז בארצות הברית, ובאלגוריתמים מתוחכמים שדומים למערכות לצפיית התנהגות הבורסה, היא מורה לטבחים כמה המבורגרים או חזות עוף או צ'יזבורגרים להפשיר בבוקר, וכמה לזרוק על הגריל בזמן אמת – לפי סטטיסטיקה מהעבר, מזג אוויר, תאריכי חגים, פקקי הכבישים המקומיים, וכמובן מידע בזמן אמיתי מהקופה וכמה אנשים מחכים בתור.

האם צריך את כל הניתוחים האלו בכל אירגון? לשכור סטטיסטיקנים מבריקים ובניית מערכות מומחה יקרות? הפתרון הוא כמובן לחשוב גם מחוץ לקופסא – למשל במקרה אל-על אפשר גם ליזום התקשרות אל האנשים טלפונית (והיום אפילו לשלוח SMS אוטומטית מכל מערכת בקלות) ולוודא איתם את ×”×”×’×¢×” לטיסה, וזה יעלה הרבה פחות מכל עלויות המלונות ופיצויי הביטולים.

אבל בסוף יושב אדם בקצה השרשרת וצריך עדיין ללחות על כמה כפתורים… הבוקר יצאתי מתרגש בסקרנות ל"יום עיון למורים – חקר המוח והשלכותיו על הלמידה ועל החשיבה" באוניברסיטה הפתוחה. למרות שלאחרונה הם פרסמו הרבה מהספרים ברשיון חינמי מוגבל, וספגו מכת תרומות קשה בגלל התפוצצות הקרן של מאדוף, לאחרונה אני מחבב את המקום פחות בגלל סיפור המרצים, אבל חרם לחוד ויום הרצאות מרתק לחוד. בלעתי את עקרונותי ויצאתי לכבישים, אחרי 40 דקות פקק מזהם אוויר מאבן יהודה ועד רעננה, הגעתי וגיליתי שהכנס בוטל מחוסר נרשמים. כיון שאתמול התקשרתי לאשרר הרשמה אבל נשלחתי לתא קולי, לא גיליתי את ×–×”. כיון שלא חזרו אלי טלפונית בתשובה להודעה שהשארתי, לא גיליתי את ×–×”. אבל העובדה שהיום ×”×–×” כנראה בוטל כבר לפני שבוע ולא עדכנו את ×–×” באתר היא זו שמעצבנת אותי, אפילו יותר מזה שלעמוד האירועים שלהם אין רסס (אילתרתי אחד לבד). לא צריך לחזות כמה אנשים יירשמו, לא צריך תחכום טכנולוגי, רק פאקינג רסס הודעות שיכלול גם ביטולים, ואתר אינטרנט מעודכן שלא יטעה אותך (ועדיין מוצג שם הדף נכון לרגע ×–×”).