גירוש ומעצר של עובדים זרים – עכשיו תור הילדים :-(

אם לא מספיק חמור היחס שלנו לעובדים זרים, המצב עכשיו מחריף. גם ילדים שאין להם בית מלבד ישראל יכלאו ויועמדו לגירוש. ×–×” בזמן שאנחנו נאבקים נגד זכות השיבה של הפלסטינים, וטוענים שעליהם להתאזרח איפה שהם…

אני מביא את ההודעות על הצעדה בשבת ועל הכנס ביום ראשון היישר מתוך בלוג התנועה הירוקה:


מדינת ישראל החליטה לגרש ילדים שהארץ היא הבית היחיד שלהם. ההורים שלהם, מהגרי העבודה (או "עובדים זרים") הובאו ברובם לארץ על מנת לשרת את האינטרסים של קבלני כוח האדם ובהסדר של עבדות (הסדר הכבילה): דוגמה 1, דוגמה 2, דוגמה 3, דוגמה 4, דוגמה 5.

הגירוש הוא לא הומני והוא פוגע גם באזרחים הישראלים (הסבר בהמשך)

צעדה המונית ועצרת מחאה נגד מבצע הגירוש והמעצר:

יום שבת הקרוב 18.7.09

די לגירוש ומעצר הילדים!

בשעה 18:00 בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין נתכנס ונצא בצעדה, יחד – אזרחים, פליטים ומהגרים – ברחובות העיר. בשעה 19:30 נגיע לגינת לווינסקי, מול התחנה המרכזית החדשה לעצרת מחאה נגד המדיניות הגזענית של רשות ההגירה.

בתחילת החודש החלה פעילותה של רשות ההגירה החדשה, ובאופן חסר תקדים ובניגוד לאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן, יגורשו ויעצרו לראשונה גם ילדים. ילדי הפליטים (שישראל אינה יכולה להחזירם לארצותיהם לפי אמנת האו"ם) ייכלאו, ואילו ילדי העובדים הזרים אשר נולדו כאן וזהו ביתם— יגורשו לארצות זרות להם!

הצטרפו למאבק בגירוש, יחד עם קהילות מהגרי העבודה והפליטים.

לפרטים נוספים ולהצטרפות למאבק – 0523-511311


סרטון על הילדים בסכנת גירוש: "לעצור את גירוש הילדים"
כתבה בערוץ 10: "אין להם ארץ אחרת"
כתבה בערוץ 1: "מדובר ב-2000 ילדים שנולדו וגדלו בארץ"
קבוצה בפייסבוק: "ישראלים אומרים לא לגירוש ילדי מהגרי עבודה ישראלים"
בלוג המאבק בגירוש הילדים: Israeli Children

========================

תשובות לטענות נפוצות (בתגובות גולשים שתומכים בגירוש)

הגירוש חשוב למניעת התבלולות. מה שמונע התבוללות היא הקרבה ליהדות כתרבות וכדת. הגירוש הזה מציג את מדינת היהודים באור לא טוב (כי לשים ילדים בבית כלא ולגרש אותם לארץ זרה זה דבר מגעיל). בקרב לפחות חלק מהחילונים הצעד הזה בעיקר עושה תחושת גועל.

הגירוש חשוב כדי להלחם בתופעת העובדים הזרים . להפך. הגירוש הוא חלק מהטכניקה של הוזלת העבודה של עובדים זרים. מביאים אותם לפה עם הבטחות על חשבון הלוואות שלקחו או חסכונות שלהם. אחר כך כובלים אותם למעסיק. בהמשך המעסיק לא תמיד משלם או שחברות קבלניות לוקחות את הכסף מהמעסיק ולא משלמות לעובד. בסופו של דבר העובד נשאר הרבה פעמים בלי כסף ועם החובות. בשלב הזה העובד בורח ולבסוף נתפס או שהמעסיקים פונים למדינה בתלונות שונות שגורמות לכך שהמדינה ממגרשת את העובד על חשבון משלם המיסים. הגירוש של עובדים זרים מוזיל את העסקה של עובדים זרים וגורם להגדלת הביקוש לשימוש בהם על חשבונם ועל חשבון כולנו.

הגירוש הוא צעד לשימור היהדות של המדינה איזה מין יהדות זאת שמבטלת את הנושא של איסור מכירת קרקעות המדינה? איזה מין יהדות היא זו שמתעלמת מהזכויות של גרים ? זה לא יהדות אלא אופרטוניזם פשוט של כמה קבלנים, פקידים ופוליטיקאים עושים מזה הרבה כסף, את המחיר כל השאר משלמים.

הנה קישור למסמך עם רקע כלכלי (מנקודת מבט ימנית) על הבעיה של הצמדת עובד זר למעסיק ואיך זה יוצר בעיות חברתיות ומעודד הבאת עובדים נוספים.

במקום לגרש את מהגרי העבודה הילדים שלהם בהליך יקר ואכזרי שגובה קורבנות בנפש ועולה למדינה הון עתק, צריך לשנות את ההסדרים בתחום של מהגרי עבודה – ולבטל את התעשייה של קבלנים שמייבאים מהגרי עבודה בזול רק כדי לגרש אותם על חשבון משלם המיסים. שינויים פשוטים של כמה חוקים יכולים לשנות את התמריצים הכלכליים ולשנות את המצב בלי להצטרך לכלוא ולגרש ילדים וסתם אזרחים שכל פשעם הוא שהם באו לכאן לעבוד.


פאנל בנושא: האינטרסים העומדים מאחורי גירוש העובדים הזרים מישראל

המכללה החברתית כלכלית, מזמינה את הציבור הרחב לפאנל ודיון בעקבות מבצע הגירוש של עובדים זרים ופליטים שמתקיים בימים אלו. הפאנל והדיון יתקיימו ביום א' (19.7) בשעה 18:00, ביגאל אלון 30 (בנין מכללת ת"א).
הקמת הרשות החדשה למנהל אוכלוסין, ביקורת גבולות והגירה במשרד פנים,מלווה בשאלות קשות על מדיניות הגירה וקבלת הפליטים בישראל. בחודש האחרון החל מבצע הגירוש של העובדים הזרים והפליטים בידי יחידת "עוז", שהיא יחידת הפיקוח של הרשות. בפאנל נדון באינטרסים הכלכליים העומדים מאחורי מדיניות זו והשלכותיה על שוק העבודה הישראלי. נשמע על כך מפי גורמים העוסקים במדיניות ההגירה בישראל באופן יומיומי, שיעניקו הסבר על אופן פעולת שוק העבודה בישראל בכלל, ומקומם של העובדים הזרים בו.
משתתפים:
ד"ר רועי וגנר- פעיל בקו לעובד
עו"ד עודד פלר- האגודה לזכויות האזרח
מר רן כהן – רופאים לזכויות אדם

הכניסה חופשית

לפרטים נוספים:
אלדד ציון – רכז שלוחת ת"א במכללה החברתית-כלכלית
telaviv@sea.org.il , 054-4799287

חוכמת שרשראות האספקה, סטטיסטיקה, שיווק… והגורם האנושי

פעם פעם, לפני 20 שנה, היית חייב להרים טלפון לאל-על יומיים לפני הטיסה כדי לאשרר, ×›×™ המחיר על אי-אישרור ×”×™×” שהטיסה עלולה היתה להיות דאבל-וטריפל-בוקד, והיית מוצא את עצמך מקורקע. החברה סבלה המון הפסדים מהנוהל הפסול ×”×–×”, אין לי מושג של מי ×”×™×” הרעיון החכם, אבל ×–×” נמשך שנים. אולי בגלל שלא היתה בקרה ופידבק (דברים שISO9000 מתעקש עליהם למשל) ואולי בגלל תרבות ישראלים, אבל תיירים המומים אירופאיים שידעו שכרטיס טיסה ×–×” כרטיס טיסה ולא משהו על תנאי (בתנאי שתאשרר, כמובן). מחשבים יכולים לפתור את הבעיה בקלות בעזרת סטטיסטיקה וחישובי טרנדים – אפשר ליצור מנגנוני משוב שיודעים לצפות מראש אחוזי סיכוי לביטול של כרטיס ללא הודעה מצד הלקוח. למשל לפי ארץ מוצא, דוגמא דמיונית לגמרי – אם אזרח ישראלי, בניגוד לאירופי, יותר סביר שיבטל ברגע האחרון או שסתם לא ×™×’×™×¢ לטיסה, המחשב יתן למושב ×”×–×” ציון ויחליט לפי סך חישובי הסיכויים אם באותה טיסה כדאי לעשות אובר-בוקינג של 20% או 130%. ×›× "ל לפי נמל יציאה, או אם ×–×” חזור של כרטיס דו כיווני, או אם זו טיסת שכר זולה יותר, וכמובן לפי עונות השנה (מי יבטל לפני ×—×’?) ונמל יציאה, ומחלקה, ו… בקיצור, סטטיסטיקה יכולה לעזור המון. אני בטוח שידידי ישי, מומחה שרשראות האספקה, יוכל לתת לכם על ×–×” הרבה יותר מידע ((נשבע לכם שהוא לא משלם לי, אפילו שזו הפעם השלישית שאני מזכיר אותו השבוע בפוסט…)). אל על הפסידו המון כסף על ניהול כושל, הגיעו עד כונס נכסים, והופרטו בצדק, למרות שהם שומרים עדיין על קשרים מאוד טובים ומיוחדים (ויש הרבה שיטענו טובים מדי) במסדרונות משרדי הממשלה.

המסר הוא חשוב מאוד לאנשי שיווק ופיתוח עסקי: אם משקיעים מראש במערכת שמנתחת סטטיסטיקות לצפי שוק ((וזה לא משהוא שאי אפשר היה לעשות לפני עידן המחשבים, הרי חברות ביטוח ובנקים עושים חישובי סיכונים כאלו כבר מאות שנים!)), אפשר להוזיל מאוד את העלויות לחברה ולכן את המחיר לצרכן. הרי אם העלויות לא צריכות לגלם את מחירי הפיצויים על דאבל-בוקינג, אפשר לעשות כל מיני דברים חכמים. אין לי ספק שזה חלק לא מבוטל מהסיבה שחברות כמו ראיין אייר יכולות להציע לכם טיסות בעשרה אירו מצידה האחד של אירופה לצידה השני: הם יודעים אילו קווים יהיו באיזה ביקוש באילו תקופות בשנה בחברות האחרות לאורך השנים שחלפו, הם יודעים אילו יעדים היו שמחים לפתח את התיירות, הם מגיעים להסכמים של מיסי נמל נמוכים עם נמלי טיסה פחות פופולריים, ואז יכולים למכור טיסות לא שגרתיות כדי להרוויח מנישות שלחברות גדולות אין את הגמישות להציע, ולהרוויח גם יפה מכרטיסים מוזלים בקווים מאוד מבוקשים בשיאי עונות התיירות. כל זה לפני שדיברנו על המחיר אקסטרא שהם יקחו לחוד על כל דבר אחר שאתם מצפים שיהיה כלול במחיר (מזוודות, שימוש בבית השימוש, אוזניות, אוכל ושתיה) או על בונוסים אחרים (הקהל הציע לשלם על דיילות בביקיני, המנכ"ל זרק כרעיון גם שירותי סקס) שחלקם כלולים בשירות אצל חברות אחרות.

דוגמא למוצר בhttp://www.megaessays.com/essay_search/low_involvement.html">מעורבות יותר נמוכה מאשר טיסות: בעוד מקדונאלדז מתחייבים לספק לך את הבורגר וצ'יפס על המגש 45 שניות על השעון או שהארוחה חינם (מישהו בודק להם את ×–×” בארץ?), וונדיז מתחייבים שההמבורגר גם ×™×”×™×” טרי. אם הסנדוויץ' ישב יותר מכמה דקות על המדף שיוצא מהמטבח ללא קונים, הוא נזרק לפח. איך תדע להכין סנדוויץ' טרי מהר, בזמן ומראש לפי דרישות הלקוח ולא לבזבז חומרים? סטטיסטיקה! אכן מערכת כזו הותקנה לפני כמה שנים ברוב רעש וצילצולים ברשת וונדיז בארצות הברית, ובאלגוריתמים מתוחכמים שדומים למערכות לצפיית התנהגות הבורסה, היא מורה לטבחים כמה המבורגרים או חזות עוף או צ'יזבורגרים להפשיר בבוקר, וכמה לזרוק על הגריל בזמן אמת – לפי סטטיסטיקה מהעבר, מזג אוויר, תאריכי חגים, פקקי הכבישים המקומיים, וכמובן מידע בזמן אמיתי מהקופה וכמה אנשים מחכים בתור.

האם צריך את כל הניתוחים האלו בכל אירגון? לשכור סטטיסטיקנים מבריקים ובניית מערכות מומחה יקרות? הפתרון הוא כמובן לחשוב גם מחוץ לקופסא – למשל במקרה אל-על אפשר גם ליזום התקשרות אל האנשים טלפונית (והיום אפילו לשלוח SMS אוטומטית מכל מערכת בקלות) ולוודא איתם את ×”×”×’×¢×” לטיסה, וזה יעלה הרבה פחות מכל עלויות המלונות ופיצויי הביטולים.

אבל בסוף יושב אדם בקצה השרשרת וצריך עדיין ללחות על כמה כפתורים… הבוקר יצאתי מתרגש בסקרנות ל"יום עיון למורים – חקר המוח והשלכותיו על הלמידה ועל החשיבה" באוניברסיטה הפתוחה. למרות שלאחרונה הם פרסמו הרבה מהספרים ברשיון חינמי מוגבל, וספגו מכת תרומות קשה בגלל התפוצצות הקרן של מאדוף, לאחרונה אני מחבב את המקום פחות בגלל סיפור המרצים, אבל חרם לחוד ויום הרצאות מרתק לחוד. בלעתי את עקרונותי ויצאתי לכבישים, אחרי 40 דקות פקק מזהם אוויר מאבן יהודה ועד רעננה, הגעתי וגיליתי שהכנס בוטל מחוסר נרשמים. כיון שאתמול התקשרתי לאשרר הרשמה אבל נשלחתי לתא קולי, לא גיליתי את ×–×”. כיון שלא חזרו אלי טלפונית בתשובה להודעה שהשארתי, לא גיליתי את ×–×”. אבל העובדה שהיום ×”×–×” כנראה בוטל כבר לפני שבוע ולא עדכנו את ×–×” באתר היא זו שמעצבנת אותי, אפילו יותר מזה שלעמוד האירועים שלהם אין רסס (אילתרתי אחד לבד). לא צריך לחזות כמה אנשים יירשמו, לא צריך תחכום טכנולוגי, רק פאקינג רסס הודעות שיכלול גם ביטולים, ואתר אינטרנט מעודכן שלא יטעה אותך (ועדיין מוצג שם הדף נכון לרגע ×–×”).

ועידת התנועה הירוקה מחרתיים

הפסקה קלה להודעה, למי שמעונין ולא גילה את ×–×” עדיין באמצעי תקשורת אחרים, אני מצטט ישירות מהמייל…

שלום לכולם,

כזכור, ועידת התנועה הירוקה תתקיים ביום שישי הזה בשעות 08:45-14:15 בתאטרון הסטודיו, רח' הרב קוק 37 בתל אביב.
השתתפות בועידה אפשרית לחברי מפלגה. אם טרם התפקדתם תוכלו לעשות זאת במקום לפני הכניסה לועידה (תשלום דמי החבר- באשראי או בהמחאה).
לו"ז היום

אנא אשרו את השתתפותכם בועידה בטופס זה, בו תוכלו גם לבחור את מעגל ההכשרה בו תרצו להשתתף ולהתנדב לעזור בתפעול הועידה.

ההגעה לועידה, שמתקיימת במרכז העיר תל אביב קלה ונוחה בתחבורה ציבורית, וישנם חניונים בהם ניתן להשאיר רכבים. נשמח אם יתארגנו נסיעות משותפות אל הועידה. תוכלו להעזר באתר tremp.co.il בו יוכלו המגיעים ברכב להשאיר פרטים ומי שמעוניין להצטרף אל נסיעה יוכל ליצור עימם קשר.

במסגרת הועידה תערך הצבעה לבחירת נציגי האסיפה הכללית בהנהגת המפלגה. ההצבעה אפשרית באמצעות תעודה מזהה: דרכון, תעודת זהות או רשיון נהיגה בלבד. זיכרו להביאם עמכם.
מידע על המועמדים
לבחירתכם תוכלו למצוא באתר התנועה הירוקה.
מי שאין לו אפשרות להגיע לועידה ובכל זאת מעוניין להצביע ולבחור את חברי ההנהגה, יכול להעזר בנוהל ההצבעה מרחוק המפורסם כאן.


לו"ז הועידה:

8:45 הרשמה והתכנסות
9:30 הצגת סדר היום
9:40 פתיחה והצגת כיוון התנועה הירוקה
10:35 הצעה לשינוי תקנון
11:00 הפסקה
11:15 עדכון לגבי פעילות הסניפים המקומיים
11:50 הסבר והצגת המועמדים לבחירה להנהגה
12:15 הצבעה לבחירת שלושת נציגי האסיפה הכללית בהנהגת התנועה הירוקה
12:15 מעגלי העשרה והכשרה מקצועית בתחומים שונים שיועברו בקבוצות על ידי מומחים מהתנועה הירוקה
14:15 סיום הועידה

מפה:

ויקיפדיה – פרק שחבל שפיספסתי

עמוד ויקיפדיה:כיכר העיר גילה את הכנס מאתמול. תגובת הדיקטטור דוד שי: ""דיקטטורה של הרוב"?! איזה חוצפה! אני הדיקטטור היחיד כאן, ושאף אחד לא ידחף את "הרוב" בתור שותף. תיכף אני חוסם לצמיתות את "הרוב". דוד שי – שיחה 23:22, 14 ביוני 2009 (IDT)"

אני שמח שעכשיו קיבלתי אישור רשמי מפי הסוס, ואני יכול לכתוב שדוד שי דיקטטור. תודה דוד.

לצערי הייתי כבר כל כך עייף (סיבות ביום אחר) שלא נשארתי למושב הזה בכנס, למרות שבוודאי היה מעניין (עזבתי אחרי המושב הראשון). דבורית מביאה קצת מדבריו של אוהד קרני (שהחליף ברגע האחרון את אסף שרעבי), ועל כך מתרעמים אנשי הויקיפדיה. (גילוי נאות: שיחקתי לכמה דקות עם הרעיון של הכנסת בעית הויקיפדיה העברית לקונטקסט של קיימות ואקו-פמיניזם, אבל בשלב כלשהוא אמרתי לשלומית (המארגנת) שעדיף שיעשה את זה מישהו שמכיר את הנפשות והדינמיקות הפועלות יותר מקרוב, וגם לא יחטוף ביקורת על היותו לא נייטרלי בעניין.)

אם למישהו יש הקלטה או ציטוט יותר מלא ממה שנאמר, אני אוכל להגיב. אבל אם לא, אני פשוט אכתוב על זה ביום אחר, או אולי את מה שהייתי אומר שם בעצמי אם הייתי משתתף בפאנל.

יום עיון: האינטרנט כפלטפורמה למהפכה חברתית פמיניסטית‬

‫יום עיון והשקת אתר האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר‬

הרשמה

‫יום א' ה־14 ביוני, אוניברסיטת בר-אילן, בניין פלדמן, 15:30-20:00

‫15:30-15:45– התכנסות וברכות‬
‫פרופסור יפה ברלוביץ, יו"ר האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר‬
‫פרופסור טובה כהן, יו"ר התוכנית ללימודי מגדר אוניברסיטת בר-אילן‬
‫ד"ר יעל יצחקי, מנכ"ל עמותת נטע – המרכז הרב תחומי לפיתוח קריירה‬

15:45-17:00 – הבלוגוספירה ושיח נשים אינטרנטי (יו"ר מושב: שלומית ליר)
‫דניאלה שוורץ, פורטל אסימון – שיח נשי וגברי באינטרנט‬
‫דבורית שרגל, בלוגרית התקשורת ולווט אנדרגראונד, עיתונאית לשעבר – הקול הנשי: עיתונות‬ ‫מול רשת‬
‫חנית כהן, בלוגרית בבלוג אחי דק"ר התומך במשתמשות וורדפרס – ×—×™×™ הרשת בראי הפמיניזם‬
‫ד"ר רומי מיקולינסקי, מנהלת מדיה חברתית, כותבת תרבות דיגיטלית – ייצוגים עצמיים של‬ ‫נשים במדיה חברתית‬
‫כרמל וייסמן, דוקטורנטית, האוניברסיטה העברית בירושלים – סרטון: אינטרנט ונשים בעולם‬

‫17:00-18:15 – האינטרנט כזירה לשיווק וקידום תוכן חברתי (יו"ר מושב: אילנה כהן-פנר)‬
‫נאוה גלעד, יועצת לצמצום הפער הדיגיטלי לאיגוד האינטרנט הישראלי – להיות אזרחית מקוונת‬
‫אסף שרעבי, דוקטורנט החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן – ויקיפדיה במבט‬ ‫מגדרי‬
‫שוקי גלילי, עוסק בפיתוח תוכן וקידום אתרים – שיווק באינטרנט בשירות מעמד האישה‬
‫ורד פליטמן, ייעוץ שיווקי – נשים, הזדמנויות ועסקים ברשת‬

‫18:15-18:30 – הפסקת קפה‬

18:30-20:00– נשים באוטוסטראדת המידע הפתוח (יו"ר מושב: נורית צור)
‫חנה בית הלחמי – סרטון: פמיניזם מקוון‬
‫שירה אוחיון, פעילה פמיניסטית מזרחית, פועלת לקידום תרבות, חינוך וזכויות עובדים -‬ ‫האינטרנט כמקור העצמה וזירת פעילות חברתית‬
‫שלומית ליר, מנהלת יזמות חברתית, מהנדסת מחשבים ודוקטורנטית באוניברסיטת תל-אביב -‬ ‫הקוד הוא שירה? שינוי חברתי ושחזור חברתי בעולם הדיגיטלי‬
‫אורטל בן דיין, מסטרנטית במחלקה לסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים – מאבק ‫פמיניסטי ושינוי חברתי באתר העוקץ‬
‫ד"ר חגית מישר טל, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה – האינטרנט ‫והדינאמיקה של המרחב החברתי‬

TEDx עברי אצלנו בת"א!

תרגומי טד רק הוכרזו לא מזמן וכבר העברית היא אחת מהשפות המתורגמות ביותר (בוודאי המתורגמת ביותר לפי יחס לגודל אוכלוסית הדוברים), והמתרגם הכי יעיל-פעיל (נכול לרגע זה) הוא שלמה אדם שכבר תרגם את חצי מההרצאות שבעברית.

אבל החדשות המעניינות יותר היא שחברתי לספסל הלימודים מיה אלחלל השיקה ((עם וורדפרס!)) את האתר של כנס TEDxTLV, שהוא כנס מקומי משלנו במסגרת תכנית TEDx שבה טדסטרים מכורים כמוה מרימים כנס מקומי בפורמט דומה ומרכזים את טובי הרעיונאים, היוצרים והמדענים לתת לקהל רעיונות טריים לחיים. שלחתי אליה כמה שמות של אנשים ששווה להביא לשם, אבל הרשימה עדיין פתוחה – אתם יכולים להציע את עצמכם או אחרים אם אתם חושבים שקורצתם מהחומר הנכון…

נשאיר אתכם עם כמה מחשבות (מתורגמות!) של אל גור ((רציתי לאמבד אבל משום מה הגירסא עם התרגום לא מתאמבדת בינתיים)) משיחה מלפני שנה, שמתמלל את המסקנות שהגעתי לאחרונה אליהן מקריאה ומחשבה גם מכיוונים אחרים (חבל שגיליתי אותה מאוחר, ×”×™×” חוסך לי זמן 🙂 ) ואכתוב על ×–×” יותר בעתיד הקרוב.