קצת נחת – על דיסק שחזר מהפח

בין כל תמונות החתולים ותמונות הטבע, אבא שלי גם שולח לי מדי פעם אייטמים מעניינים, והנה התפלק לו פנימה גם אייטם שממש שימח אותי: TheMarker IT – תביעה ייצוגית בסך 160 מיליון שקל נגד אייבורי ו-KSP. לא, אני לא שמח שתובעים אותם עד שאני לא אדע אם באמת היתה כאן הונאה ונמכרו דיסקים תקולים בידיעה. אם היתה אז ×–×” באמת סיפור מוזר, ×›×™ מבין השורות אפשר אולי להבין שהבעיה תוקנה בשדרוג קושחה, מה שמאוד מקל על המשתמשים או המתקינים לטפל בזה בקלות (כמו שעשיתי אני). ברור לי שאין מצב שKSP או מישהו ידעו שקיימת הבעיה והסתירו אותה חצי שנה, ×›×™ חומרת מחשבים לא מוחזקת בארץ במלאי יותר משבועות ספורים, לרוב ימים בודדים, משמע האספקה הפגומה המשיכה הרבה זמן בגלל שסיגייט עצמם לא ידעו על הבעיה במשך כל הזמן ×”×–×”, וברגע שהם תיקנו אותו, הם פרסמו את דבר עדכון הקושחה באתר שלהם. אם יש מישהו לתבוע אותו על אספקת מוצר דפוק לאורך זמן ×–×” אולי את סיגייט.

מצד שני, מרגע שהתפרסם, היה יכול להיות מנומס מצד הרשתות הנ"ל לפרסם את דבר המצאו של עדכון קושחה חשוב בעמוד הכניסה של האתר שלהן. אני לא מדבר על שליחה של SMS או מייל לכל לקוח שמופיע במסד הנתונים של ה-CRM שלהם (פריוריטי, נדמה לי) שקנה את הדיסקים הנ"ל, זה בכלל היה יכול להיות חלומי. נכון לרגע זה אין על זה מילה בשני האתרים (חיפשתי דקה או שתיים במקומות שהיה הגיוני למצוא את זה).

הסיפור: מאז אפריל שוכב אצלי, מנותק מהחשמל, דיסק אחד שאכן מופיע ברשימת הדגמים שדה-מארקר מפרט בכתבה. הוא התחיל לג'×¢×’'×¢ והייתי בטוח שהנה עוד דיסק שהטורנטים עשו בו שמות (אחרי מספר אסונות עבר אני מקפיד לקנות דיסקים RE, למרות המחיר הלא-שפוי). ניתקתי אותו עד שיהיה לי זמן וכסף לקנות חלופי, לנסות להעביר אליו את החומר דקות לפני המוות ואז ללכת להפעיל את האחריות. כמו שאתם מבינים התכנית הזו לא ×”×’×™×¢×” רחוק, ×”× ×” אנחנו בדצמבר, וזה אומר שמונה חודשי השבתה (גם בבנק…). כבר הייתי בטוח שלא רק שלא אציל את החומר, אלא שגם הדיסק יצא מאחריות, אבל אז ×”×’×™×¢×” הידיעה הזו וירדה לי אבן מהלב.

בעקבות האייטם הלכתי להוריד את תכנית האבחון הקטנה של סיגייט, שני דיסקים במערכת (מתוך שישה, אל תשאלו) סומנו באדום, כלומר שיש להם עדכון קושחה. משם שלחה אותי התכנית לעמוד שביקש ממני את המספרים הסידוריים (למה קאפצ'ה?), ואכן לאחד שנתקע הומלץ עדכון ולשני לא. אולי מדובר באמת בפאק של סדרה מוגבלת, כי שניהם מאותו הדגם והריצו את אותה הקושחה אבל נקנו בהזדמנויות שונות.

תוכנת העידכון הורדה, הורצה (היא איתחלה את המחשב כי היא לא תרוץ מתוך "חלונות" עצמה), התוכנה זיהתה את שני הדיסקים המדוברים אבל עדכנה את שניהם בלי לעצור לשאול אם אני מאשר לעדכן גם את התקין (מוזר ומעצבן, אם הייתי יודע הייתי שולף אותו מבעוד מועד). עוד ריבוט ואני מסתכל בשימחה על כל הקבצים שחזרו מלימבו. ירד לי קרש מהאף.

(מבקש סליחה מדני סנדרסון על הפלגיאט הקטן)

שנים לא קניתי סיגייט אחרי נסיון עבר כושל, אחרי שהתאמצו ושכנעו אותי בחנות (KSP שממול עזריאלי) שהסדרה הזו מצוינת קניתי, אבל אני הולך להחליף אותו לWD ברגע שרק אספיק להוריד ממנו את כל החומר לדיסק חדש, לא מחכה לכשל הבא. אני מאוכזב טיפה מ-KSP אבל לא כועס עליהם, הם סרט נע של מכירת חומרה, והמחירים שלהם נוחים לי. אני אחזור להתרחק מסיגייט/מקסטור לעומת זאת. כרגע זה משאיר בעיקר את WD כי לצערי היטאצ'י וסאמסונג מסדרות של שרתים לא מביאים לארץ, בפעם האחרונה שבדקתי, וב"קאוויאר" של WD אני גם משתדל לא להתעסק. מקווה שהמידע הזה עוזר למישהו, ושיספיק לכם הדיסק לשמונה ימים!

לא תודה, אנדרסון

שני "פושרים של סמים" נחתו לי בתיבת הדואר השבוע. חבר גילה לי שמיקרוסופט מחלקת שרתים וכלי פיתוח "חינם לשלוש שנים" (רק $100 אחרי כן) כדי להתמודד עם בריחת מוחות ל-LAMP, ושלשום קיבלתי מכתב מקרוס-אובר אופיס, שרצו להזכיר לי שלפני שנה הם חילקו "תוכנות בשווי $45 מליון!" אבל עכשיו עברה שנה והם מציעים לי מאוד לקנות תמיכה ב"מחיר מוזל!!!1". למה אני מרגיש שמזלזלים באינטיליגנציה שלי? הרי המוצר הזה מורכב מ98% תוכנה חופשית, 1% קניינית ו1% EULA. גם מיקרוסופט ירוויחו עליכם מהנעילה לפלאטפורמה יותר ממה שהם מנסים לגרום לכם לחשוב שהרווחתם.

אולי עשרה חברים כבר כתבו לי ושיתפו אותי בחודשים האחרונים לגבי ספרו החדש של כריס אנדרסון. מדובר באותו עורך של WIRED (לא כריס אנדרסון אוצר TED), שהמציא את "הזנב הארוך" ובינתיים חזר בו. הוא גם התפדח לאחרונה כשחשף שציטט בספר החדש מויקיפדיה וגלגל את האשמה על אי מתן הייחוס לעורכים שלו. "יתוקן בגרסא הבאה" הוא אומר, אבל כיון שהספר גם זמין אלקטרונית, הוא ×”×™×” יכול לתקן בגרסא האלקטרונית בלי לחכות, לא? מוזר…

הפואנטה כאן, כמו שכתבתי בעבר – אנדרסון רואה עולם שבו המחיר לא מגולם בקניה ישירה אלא (בעיקר?) דרך מוצרים משלימים, פרסומות והגבלות DRM. יש עוד מודלים כלכליים אבל נשמע שהוא לא ממש מתייחס אליהם ביותר מרפרוף. אבל loss leading על ידי מוצר משלים זו לא חדשה מרעישה – אתם מוזמנים לקרוא את המאמר ×”×–×” שפעם תרגמתי ליואל, השיטה הפרסומית מאבדת גובה במהירות, והDRM לא מוסרית ופוגעת בזכויות הקנין של הצרכן וגם לפעמים של היוצר. רבות הסיבות לכך שלא אסכים עם רוב הספר ואכן לא אקנה אותו, אבל הורדתי אותו באודיו (מחולק חינם כמו הספר, אלא מה), לשמוע פעם בנסיעה (×›×™ הוא בא ב-MP3 ללא DRM), שיהיה. לקרוא את הטקסט המקורי יכולים האמריקנים לקרוא חינם, אבל לישראלים אין גישה למסמך מהכתובות שלנו. ההבדל בין פתוח ל"חינם" מוסבר בפשטות…

אנדרסון מתייחס לעולם הראשון, האמיד, שבו חוקי הקופירייט לא משתנים ולא משתפרים, רק המודלים העסקיים משתנים, וממה שקראתי עד עכשיו הוא לא מתייחס ברצינות לעולם הרשיונות החופשיים ככוח שיעשה שינוי בשוק. בקיצור פופוליזם קפיטליסטי מנותק. הלוקשים שהוא מנסה למכור לנו לא עובדים בעולם ×”×¢× ×™ ובמדינות המתפתחות, לפחות לא באותה הצורה, שם אנשים נותנים יום עד שבוע של משכורת בשביל שעת גלישה בודדת. המקום היחידי שהוא מטיף לחומר חופשי ×–×” בספרי לימוד. אין לי צל של ויכוח, ראוי שכל ספרי הלימוד יהיו חופשיים, ביג דיל! את ×–×” אומרים גם הארגונים ×”×›×™ קפיטליסטיים. אבל למה לא כלל ספרי העיון, המדעים, ולמה לא גם בתחום הסיפורת? אני חושב ש5 שנים (אליבא דה מפלגת הפיראטים) ×–×” אולי קצר, אבל למה שיצירה ספרותית תוחזק מחוץ לרשות הכלל יותר מ15-20 שנה? אם היא מוצלחת וחשובה במיוחד, אפילו פחות במקרים מסוימים. יש כאן מה לדסקס, אבל נראה שהגישה של אנדרסון לא רדיקאלית מספיק בעיני. הזמן יגיד מי צדק…

אבל אנדרסון הרי לא מתרכז בתכנים ותוכנות שהעתקתם באמת לא עולה יותר משברי סנט לגיגה, אלא הוא מדבר על כלכלת חינם גם בעולם הטובין, הדברים האלו שעשויים מאטומים. הגישה שלו מבוססת על העולם של "השתמש וזרוק", ועל "מכור להם את המקל בהפסד והם יקנו את הסכינים במחיר שיכסה אותו" של ג'ילט. הוא גם ממש לא עונה לטענות נגד תרבות היבוא-צריכה-זריקה שעוברת כל גבול במדינה שלו ופוגעת בכל שאר העולם, וזו גישה שהוכרזה כאנאכרוניסטית. לפחות מהכתבות על הספר לא נראה לי שהוא מדבר על זה כדי לבקר את זה אלא כדי להלל את זה ולהסביר שזה העתיד. אם זה העתיד, אז אני מבקש לעצור את כדור הארץ, אני רוצה לרדת.

עידן הFUD והגרינווש

אתמול ישבתי בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט "עידן הטיפשות". ממה שקראתי על הסרט מראש הכנתי את עצמי לערב מתסכל אבל מפיח תקוות. לצערי הופתעתי מאוד לרעה ויצאתי מאוכזב ומעוצבן ממש. לאחר שגיבשתי דיעה טרחתי להציץ בפינת תגובות הקהל באתר, שם ובמקומות נוספים גיליתי שעוד הרבה אנשים עם מודעות והבנה בנושא שהיו בהקרנות אחרות בעולם התאכזבו, אז אני מכריז מראש שאני לא מרגיש רע עם הביקורת להלן. להמשיך לקרוא עידן ×”FUD והגרינווש

מעשה בתוכנית חיובים שהלכה לעולמה

אחרי שלקח לי חצי שנה לפרסם את הפוסט הקודם שלי על אורנג', הם באו השבוע וסיפקו לי נושא חדש לעצבים.

ב-26 לאוגוסט קיבלתי מכתב שהודיע לי רטרואקטיבית כי נגמרה לי התוכנית המופלאה הקודמת שבמסגרתה שילמתי כ-20 אגורות לדקת אוויר בממוצע. שורשיה היו נעוצים בימי טרום-אטיאס המופלאים, בהם הציעו כל חברות הסלולאר מיני תוכניות פסיכיות שכללו חיוב מראש על הדקה הראשונה או על השלוש או על עשר הראשונות. חישוב גס הראה לי שתוכנית כזו של 10 דקות מינימום מאוד משתלמת לי ואכן נהניתי ממנה הרבה זמן, אך לא עוד. התוכנית שלי הוחלפה במפלץ של 41 אגורות לדקת אוויר וחיי הסלולאריים נעצרו בחריקה.

באתי בתלונות למוקד הקרוב לבייתי, שם ניסו לרפדני בתפוחי-שוא של תוכניות תעתועים והנחות סרק. הצלחתי למצוא שם תוכניות שיזילו את האוויר שסביבי לעבר 35 או אף 32 אגורות לדקה בממוצע. הוספת רשימת "יעדים מועדפים ב-90% הנחה" אפשרה לי לרדת מ-30 אגורות בממוצע אך לא עוד. האוויר כבר לא חינם, וכל תחבולות המחיר האלו מכריחות אותי למינימום חודשי של 500-525 דקות אוויר בחודש, והתחייבות ל-36 חודשים (אכן, מרים הם חייו של משתמש עסקי) ואפילו לא אקבל טלפון על ההתחייבות הנ"ל, טלפון אוכל לקחת לחוד ולקבל עד 100 ש"ח החזרים אם אעמוד במכסות דברנות משונות. הייתרון היחידי של הישארות במחיר 41 אגורות היתה אי המחויבות. לא אתן שירצעו את אוזני, אני מעדיף את ריח החופש.

ביקור בסלקלום הראה שהמצב עגום גם שם וממילא השרות ידוע כגרוע, ולא נותר לי אלא לנסות גם את פלאפון, ולו לצורך ההשוואה (למרות שידוע ששם ×”"שירות" הוא ×”×›×™ גרוע שיש). המסקנה כרגע ברורה – פשוט לדבר פחות, ממילא אני לא רוצה סרטן מוח בינתיים. ×–×” ×™×—×›×”.

שוב חוזר הדיון (על שנוי האקלים העולמי)

שאל אותי חבר על עמדתי בנושא התחממות עולמית, או ליתר דיוק, מה שנקרא היום שנוי האקלים העולמי. התשובה שלי היא שאני מתאפק שלא להכנס לפאניקה, ×›×™ ×–×” מאוד קל. אפשר אבל לעצור ולראות לא רק את התרחיש ×”×›×™ גרוע, אלא גם את האופציות האחרות. החבר ×”×–×”, גר לו באוסטרליה (ולא, הוא לא אחד משני החברים האוסטרליים שלי שמגיבים פה הרבה) ומספר שהוא הלך, חפר וחקר, והגיע למסקנה ההחלטית שאין דבר ×›×–×” התחממות גלובלית, ושאני יכול לצאת מהלחץ. לפני שאפתח בויכוח סוער איתו החלטתי לעשות עוד סיבוב על מעט החומר (ובאמת יש מעט) מטעם המיעוט הנרדף של המדענים שמנסים להסביר שהכל בעצם היסחפות לא מדעית ובועת כסף. למעשה קראתי וצפיתי קדימה ואחורה, והגעתי לרגע שבו מחליטים לרדת מהסחרחרה וללכת לכיוון שהמליץ לי דרור בתשובה לפוסט ישן – חישוב סיכונים. הוא ניסח את ×–×” כל כך טוב שאני אחסוך הקלדה ואשתמש בשירותיו של קובי פייסט:

הנושא סבוך ולכן מלא שרלטנים או סתם טועים – שנמצאים בכל 20,000 המחנות שיש בנושא.

לגבי שינויי אקלים -אנחנו יודעים שיש הרבה מדענים ומוסדות מדעיים שחושבים שהתחממות עולמית מתרחשת ושהיא מעשה ידי אדם. הטיעון למה זה ככה הוא די מורכב, ולמעשה כל אדם שאינו ד"ר בגאופיזיקה צריך מתישהו לפרוש מהדיון ולהגיד באיזשהו שלב – אני צריך להפקיד את האמון באנשים אחרים. למעשה גם אם יש לו את כל הידע הדרוש, סביר שאין לו תוכנת סימולציית אקלים בבית ככה שבכל מקרה או צריך לעשות זאת (אלא אם יש לו הוכחה שיש גורם אחר להתחממות – ואז הוא לא צריך להאמין לאחרים)

התייחסות עמוקה לכל הנושא הזה, כולל הטיעון שמה שחשוב הוא לא הדיון אם יש התחממות מעשה ידי אדם או לא, אלא האם עלינו לפעול נגדה או לא, נמצאת בסדרת סרטונים ביו טיוב "הסרט המפחיד ביותר שתראו". שהיא מעולה בעיני. גם הסרט "התרמית הגדולה של התחממות העולמית" יכול לתרום להבנת הנושא – במיוחד לאחר הבנת הבעיות בסרט עצמו.

אז אכן צפיתי בסרט, קראתי את הביקורות נגדו, ויש הרבה, וחלקן מאוד מטרידות, אבל לא כל הטענות בסרט מופרכות ע"י המבקרים. בנוסף יש סרט של רשות השידור הקנדית "יום הדין של ההתחממות העולמית בוטל" שמעלה טיעונים נוספים. אחרי כן באה ההפקה הנגדית של הBBC "מלחמות האקלים" בהנחייה של גיאולוג סקוטי במבטא כבד ומגניב, שטורח לכסח במשך רוב שלוש השעות של הסדרה את כל הטענות נגד התחממות גלובאלית (כולל את "התרמית הגדולה"). בנוסף יש אתרים מוקדשים לתשובות מדעיות למפקפקים.

אם היה לי זמן וידע לקרוא דוחות כמו איש מקצוע, הייתי בולע גם אותם, אבל כל מה שיש לאדם הממוצע מהרחוב זה בעיקר ערימת "מייקל מור", כמו שאתם מבינים. ובכן? הסרטים האלו לא הצליחו לשכנע אותי ש"הקוסנזוס המדעי" טועה, אבל הצליחו לערער לי לגמרי, באין לי שום הכשרה בנושא, את הבטחון בדוחות שמגיעים לעיתונים ומצוטטים ע"י הפוליטיקאים והכתבים. בלבול טוטאלי.

וכאן נכנס הסרטון המוצלח של גרג קרייבן עם השם שמושך תשומת לב "כך יראה הסוף" שהוא תיקון ושיפור של הסרטון שהזכיר למעלה דרור. הסרטון מסכם בעצם את הגישה שנראית בעיני בריאה לאור כל המידע הסותר, והיא ניהול סיכונים. למי שלא רוצה לראות את כל הסרטון או לא מסתדר בלי כתוביות, אני מסכם למטה.

גרג הוא מורה למדעים, והלוואי שהיה לי מורה מאגניב כמוהו בתיכון, אבל הוא שם את מבטחו בIPCC וארגונים אחרים שאחרי כל מה שקראתי אני מבין שאי אפשר בדיוק להאמין לדוחות שלהם מילה במילה. מה שהוא כן אומר במקום ×–×” מסתכם בטבלת מצבים פשטנית של ארבע תוצאות (למרות שברור שיש יותר, אבל ×–×” עוזר להסביר את הרעיון). יש לנו שני פרמטרים – האחד אם שינוי האקלים אמיתי או לא, והשניה אם נפעל או לא. והנה הטענה המרכזית – אנחנו יכולים לבחור אם נפעל, אנחנו כנראה לא יכולים לבחור את התשובה לשאלה אם ההתחממות הגלובאלית אמיתית, איפה התוצאות היותר טובות והיותר גרועות של ההימור? ובכן:

אם נפעל…
1. …אבל יסתבר שאין בעיית אקלים- אז תהיה האטה זמנית בצמיחה, ונצא בצד השני עם טכנולוגיות נקיות ומצוינות לקראת עידן שממילא נגמר בו הנפט, לא רע!
2. …ויסתבר שאסון אקלים הוא אמיתי- או שמנענו אותו (איזה מזל!) או לפחות נמות בהרגשה שניסינו 🙂

אם לא נפעל…
3. …ואין בעיית אקלים- יופי טופי, הכלכלה צומחת וכולם שותים מיץ פטל בכוסות גבוהים עם קש.
4. …וההתחממות הגלובאלית היא אמיתית – הלך עלינו ((פירוט של סצנאריואים מפחידים במיוחד אתם יכולים למצוא בסרטון ×”×–×” של גרג, בסדרת הפודקאסטים הקנדית על מלחמות אקלים, ועוד מקומות ברשת)).

גרג המשיך לצלם עוד 6 שעות של סרטונים על הנושא (רובם מעניינים אבל קצת מסטיק למי שכבר יש לו רקע בנושא או בשיטה המדעית), שבהם הוא מנתח סיכונים ומסביר כיצד לדעתו יש לפעול (רמז, צריך לפעול ביחד כקהילה), אבל הרעיון הכללי טוב. הסרטונים היו ×›"×› פופולאריים שהוא קיבל הצעה לכתוב ספר ואכן רץ ועשה. על הסרטונים הוא אומר שהוא לא רוצה תמורה, רק שהידע יופץ, אבל את הספר הוא לא שחרר תחת CC… הממ…אם מישהו ×”×™×” צריך הוכחה שיש אנשים שמתעשרים מהתחממות גלובאלית 🙂

אז מה המסקנה שלי לגבי "התחממות גלובאלית: אמת או שקר?" – וואללה, אני עדיין לא יודע! אבל ×”× ×” מה שכן:

1. נראה שחלק מהפוליטיקאים ואנשי עסקים פועלים כאילו שהתחממות גלובלית אכן הולכת לקרות (ואפשר למצוא ציטוטים בהחלטות הפעולה של אובמה, ואפילו בין ראשי תעשיית הנפט מתחילים לחשושים), אז צריך להבין לאיפה הכוחות הפוליטיים הולכים. לדוגמא אני לא בטוח שהפוש הפתאומי של הודו, ארה"ב, בריטניה, קנדה וישראל להתחיל להקים מאגרים ביומטריים וכל מני מערכות ניטור אורווליות, לא קשור לפחד מפני התמוטטות חברתית אם אכן יקרא אסון אקולוגי שישפיע על אספקת מזון או אנרגיה וכולי.

2. עדיין יש את בעיות הסביבה האחרות, ואני חוזר אל דרור:

בכל מקרה – כל זה לא קשור להרבה מאוד בעיות סביבה וקיימות שקיימות בלי קשר להתחממות עולמית – זיהום מים, זיהום קרקעות, אובדן קרקעות בגלל שחיקת קרקע, הסתמכות על דלק מחצבי לשם חקלאות, שיא תפוקת הנפט , הכחדת מינים ועוד – כל אלה דברים שקל הרבה יותר להוכיח אותם, ויכול להיות שהנזק שלהם יהיה מוקדם יותר מאשר שינויי אקלים.

עד כאן אנחנו עדיין עם גרג וסיבות מוצדקות להיות מודעים לבעיות.

3. עוד סיבה לשינוי התנהגותי בצריכת משאבים היא השאלה אם לא נתקל בתחתית הבור מתישהוא. יש בזה הגיון מתמטי פשוט, וההרצאה המצוינת (כשעה ועשרים) של פרופסור אלברט בארטלט בנושא כבר הומלצה פה בעבר בפוסט על עצירת הגידול. אני מצרף אותה בהמשך וכאן אפשר למצוא את הטקסט המלא.

על אירנה סנדלר וסוף העולם

גם אתם קיבלתם את מכתב השרשרת על אירנה סנדלר? המכתב מגולל את סיפורה של אישה שהצילה תוך סיכון רב את חייהם של 2500 יהודים. הוא אפילו לא מספר אם היא יהודיה או אם כגויה היתה ראויה לתואר המפוקפק של "חסידת אומות עולם", המכתב רק חותם בזה שהיא היתה מועמדת לנובל אבל אל גור "חטף לה" בזכות זה שהוא הכין מצגת שקפים פעם.

אז יש לי להגיד כאן כמה דברים, מלבד ×”"הפסיקו לשלוח לי מכתבי שרשרת, נודניקים!" הצפוי 🙂

  1. לתת לגור פרס נובל על פעולותיו זו הגזמה (למרות שהוא עושה באמת, ויותר מאשר מצגות סרטים)
  2. היו עוד חסידי אומות עולם, ישראל לא ממש התייחסה אליהם יפה, למה שועדת הנובל תתייחס יותר טוב?
  3. מי שיציץ ברשימות הארוכות של אנשים שהיו מועמדים לנובל אבל הגיעו למקום 2-5 ימצא המון אנשים נהדרים, וחלקם אולי הצילו הרבה יותר אלפי אנשים ממוות ומחלות.
  4. אבל שינוי אקלים עולמי גם איננו בדיחה מצד שני. אם סרט או אקטיביזם יגרמו לאנשים לעצור, לחשוב ולשנות קצת את מה שהם עושים ואיך שהם עושים ביומיום, אולי תמנע קטסטרופה שאחרת תשמיד עשרות מליוני חיי אדם אם לא יותר.