בהמשך לדיון על אי-שוויון

בתגובות לפוסט מהשבוע שעבר התחלתי לענות לעומר, אבל זה התארך למשהו ששווה פוסט נפרד.

כדי להבהיר – אני מאמין במדיניות רווחה (לא סעד!), ולא אכפת לי אם תקראו לזה סוציאל-דמוקרטיה, כלכלה חברתית או מה שלא יהיה. אני מאמין שיש בהחלט הרבה מקום ל"יד-מאוד-לא-נעלמה" שתסדיר בשוק הגבלים עסקיים, תקנים, השקעות ומסחר. חלק מזה על ידי מיסוי מדורג פרוגרסיבי שיפגע ביכולת לגדול מהר מדי, ואם אפשר למצוא מדד חברתי, הייתי מחפש איך להגביל צמיחה לפי המדד הזה – צמיחה רק למי שמראה שצמיחתו עוזרת ולא פוגעת בבריאות החברתית ואיכות החיים במדינה. אני לא מדבר על "להגביל" בצורה החותכת שאתה מנסה לצייר את זה, אז אני מקווה שתרד איתי אל קרקע המציאות.

אני לא מחוקק, לא כלכלן ולא מחזיק מעצמי בקיא גם באידאולוגיה, היסטוריה ומחקרים עכשויים, אבל זה פשוט נראה לי צודק. אני אשמח לפתוח על זה פה דיון כדי להחכים.

חוץ מהמרעיש הנוכחי בתקשורת (שלא פיתחתי עליו דיעה עדיין), יש כמה חוקים בארץ שמנסים לעשות משהו בכיוון. כאמור אני לא עוקב אחריהם לצערי (חוסר פנאי, שוב) אז אני לא בטוח עד כמה הם נאכפים והאם המטרה מושגת, אבל אני יכול לחשוב על חוקים והגבלות כמו מס על רווחי הון או מסחר ב"מוצרים כלכליים" שיוכל להגביל השתוללות (כמו זו שהובילה לקריסת מגדלי ההלוואות בארה"ב). חוקים שיגבילו את המשכורת של מנהלים וסמנכ"לים לפי יחס למשכורות כלל החברה המנוהלת. פטור ממיסים לפי תרומות לקהילה, לפי תקנים שיוגדרו ויעודכנו בהצבעות ישירות על ידי תושבי קהילות/ערים/מועצות או חברי קבוצות מיעוטים/נכים וכולי.

דוגמא נוספת להגבלות עסקיות שכולנו מכירים היא ההיטלים שהפילה אירופה על מיקרוסופט. בהתחלה היה את הקנס המגוחך של כמה מליוני דולרים על כל יום שבו אקספלורר מגיע ארוז עם מערכת ההפעלה. הבדיחה האחרונה – כל עותק WIN7 או ויסטה (נדמה לי) חייב להציג למשתמש מסך בחירת דפדפן (מתוך IE-שואש-אופרה-ספארי ועוד משהו), בסדר אקראי. חוכמולוגים שהריצו בדיקות סטאטיסטיות (10K הרצות אני חושב) גילו שלא אקראי ולא בטיח. מיקרוסופט עד כדי כך לא סומכת על חוזק המותג שלה שהיא ככל הנראה דחפה בקוד העדפה להופעת IE במקומות מסוימים ברשימה שעל המסך ולא באחרים. פשוט פסיכי. למה לא להגיד בפשטות שאין יותר פטנטים על תוכנה ושרשיון תוכנה הופך אחרי 10 שנים אוטומטית לGPL או אפילו סוג של CC-BY-NC או משהו. אתם יודעים מה, אולי לא צריך אפילו שקוד המקור ישוחרר אוטומטית. אני אשמח אם WORD 97 ו- WIN2K ישוחררו חינם לפי החוק האירופי, במקום ההתברברות על ההגבלים שמיקרוסופט תחויב להם.

והנה כאן טמונה בעיה שעליה העירו לי. אני אשמח לחוק שמגביל למשרדי ממשלה את אחוז ההוצאות על תוכנה קניינית או תוצרת חו"ל. מה שיקדם תוכנה חופשית ו/או תוצרת הארץ וכולם מרוויחים (כולל הדמוקרטיה). מצד שני הייתי מעדיף שהממשלה תעדיף לעבוד ככה גם בלי שזה יהיה מכוח חוק. האם זה צודק יותר? אני מקווה שתסכימו שכן. האם זה יקרה בלי חוק? בחלום בלילה…

כי בישראל האידאליזם לחוד והמציאות לחוד. לא רק בכלכלה, גם בזכויות אדם. הנה הרוח הגבית שישראל נותנת לארה"ב: מה שטוב לפלסטינים שלנו טוב לאזרחים, ומה שטוב לאזרחים שלנו טוב לחשודים המיידיים של האמריקנים. בארה"ב האפרטהייד הרבה יותר מתון מאשר בישראל, ובישראל הוא יותר מתון ממה שהוא היה בדרום אפריקה, אבל זה עצוב שאנחנו בכלל על הסקאלה הזו.

אנחנו כבר מזמן לא אור לגויים, וזה בדיוק המקום שבו אני חוזר לשאלה של הסיכוי של החלום הציונות ההומניסטית להתגשם אי פעם. מישהו אגב שם לב שהיום היה יום הרצל? אני במקרה לגמרי שמעתי על זה בגל"צ בצהרים. מישהו קרא פה בכלל את אלטנוילאנד? דפדפתי בו, הוא מחכה לי על המדף, אבל הוא נראה היום אוטופי יותר מתמיד.

ספרים למוח

שי נוסע לעשות פוסט-דוק בגרמניה, ובהזמנה למסיבת יומולדת-פרידה בסופ"ש הוא מכריז שיחלק את כל אוסף ספרי המד"ב שלו "כי כדאי שמישהוא יהנה מהם – הראל כבר יקרא אותם דיגיטלית (או יוריד אותם ישירות למוח)".

book shelf project 1 ~ striatic {notes}אני מסכים שדיגיטלי זה מאוד נח ורק הופך ליותר ויותר נוח, אבל הענף הזה עדיין מנסה להתייצב ולהגדיר את עצמו. כמו שאומר קורי דוקטורוב "הטכנולוגיה תתן והטכנולוגיה תקח", מודלים עסקיים חייבים להשתנות תדירות, למורת רוחם של אמנים ומפיקים. היום אמאזון מוכרת לכם ספרים דיגיטליים לפי ניסוח אחד, אבל במקום אחר הם מפרטים שלמעשה הם מוכרים לכם רשיון קריאה, בדיוק כמו רשיון של עותק חלונות איכס-פי. רשיון שמגביל את השימוש ונראה לי מאוד לא אתי, על פניו, ולתעשיה יש עוד תוכניות הזויות במגירה.

זה אומר שהם יכולים לעשות דברים טובים כמו בידול מחירים (שיכול להתפוצץ לנו בפנים) ושירותים גמישים שונים של מנוי החלפה וכולי, אבל זה גם אומר שלמרות שספר אלקטרוני עולה כמו ספר נייר, הוא לא יוכל להיות מועבר בהשאלה או במתנה לחברים, הוא לא יראה מרשים ליד כריכות כל חבריו על המדף כשיכנסו אליו לסלון, ובכלל, ברצות אמאזון הוא ישלף חזרה מהדיסק/קורא שלכם. אם לא יפתר ענין החוק והמוסר בנושא ה-DRM לפני ממשק המוח ששי מאחל לבנו, אנחנו נמצא את עצמנו במצב מפחיד שבו אמאזון, סוני וחברות הפצה גדולות אחרות (Apple AppStore?) יחדרו לנו למוח למחוק חזרה מה שלא מתאים להם שהעלינו. אני לא אתחיל אפילו לדבר על הבעיה של וירוסים רעיוניים שלא צריך ללכת לשנים של הרצאות בביה"כ או המסגד או הכנסיה כדי ללקות בהם… (אני עדיין בהשפעה של שלוש הרצאות שראיתי הערב מפי שלישית הכוכבים הותיקים/עולים לוי-צזנה-כרמל).

אבל עד שנגיע ליום המפחיד הזה, הנה מה בין הצפוי/מצוי ובין הרצוי בתעשיית הספרים בעתיד הקרוב. מה טוב, מה רע ומה מכוער בעולם משתנה בקצב מהיר ממה שמפיצי הסחורה וחלק מהאמנים היוצרים מוכנים להתגמש כלפיו. הרצאה שנתן קורי דוקטורוב לבית הוצאת ספרים לא מזמן, המקיפה טכנולוגיה, חופש שימוש, חופש אמנותי, שיווק, כלכלה ורעיונות חברתיים מגולגלים באחד. כמה דברים שלא ידעתם או לא חשבתם אולי על אפל, אמאזון ועוד שמות מותגים (אהודים יותר או פחות). אני ממליץ בחום:

כמה מילים על אי שוויון, אי-דמוקרטיה

לפני שבועיים ומשהו נקלעתי לשיחה מחוממת בנושאי קפיטליזם חזירי מול מדינת רווחה. עמדותי בתחום די קוהרנטיות לעצמי, אבל מדי פעם אני אוהב "להתחזק" כי כלכלה וסוציולוגיה לא היו נושאי התואר שלי. השבוע התפרסם אייטם בדה-מארקר עם הציטוט ההזוי הבא:

"יש הצדקה לשכר המנהלים הגבוה המשולם למנהלים בכירים בישראל: הוא מקטין את מידת הריכוזיות במשק ואת מספר המשפחות השולטות במשק ובמקביל הוא יוצר מוביליות חברתית שהיא בעלת ערך דמוקרטי אדיר" כך אומרת יו"ר פורום סמנכ"לי הכספים (CFO), נגה קינן.

[…]

הטיעון הראשון שהיא מציגה הוא הקטנת הריכוזיות במשק הישראלי. "ישראל מאופיינת בריכוזיות מאד גבוהה של כמה משפחות אך מתן שכר גבוה למנהלים בכירים, שבתורם ישקיעו את הכסף בחזרה במשק, יוצרת "משפחות עשירות" חדשות ובכך הם מקטינים את הריכוזיות במשק ומפזרים את העוצמה הכלכלית", אומרת קינן, "יצירת משפחה שכזו אפשרית רק דרך מתן שכר גבוה ומופרך".

הבנתם? אנחנו צריכים 120 עשירים שולטים בשוק ובממשלה במקום עשרה. צריך שליותר אנשים יהיה ח"כ בכיס כדי שהמדינה תהיה דמוקרטית. אני הולך צעד הלאה ומציע שצריך מליון משפחות עשירות ששולטות בשוק, מה דעתכם?

אני חוזר לדיון ישן שניהלתי עם חברי "התנועה לדמוקרטיה ישירה" בזמנו. אז דנו בחיוב ובשלילה בכלים לדמוקרטיה ישירה בארה"ב ובשווייץ, והשווינו גם את נכונות ומעורבות הקהל בשימוש בהם. אז מתוך הדיון ההוא הנה כמה נתונים שיתנו לכם סדר גודל על אי שיווין כלכלי כי ידוע שזה מדד שמשפיע בצורה די ברורה על לכידות חברתית (אמון בין אנשים, פשע), על בריאות שכבות ציבור שונות, על צמיחה כלכלית (בהנחה שזה דבר טוב) ועוד תחומים. ככלל, מחקרים מצביעים שאי שיוויון כלכלי מחליש את החברה ככל שהוא מחריף.

  • יחס הכנסה בין עשירון עליון לתחתון: ישראל 13.4, ארה"ב 15.9, שוויץ 9
  • מדד ג'יני: ישראל 39.2, ארה"ב 46.3, שוויץ 33.7
  • נתוני OECD מראים בעשרות טבלאות שיש לנו בכל שכבות הגיל יותר אקדמאים אבל בגיל בתי הספר התלמידים שלנו נופלים (נכון ל-2008) מהממוצע, ולמרות שיש יותר סטודנטים בהשכלה הגבוהה, יותר בוגרים שלה וגם עליה אצלנו לעומת ארצות אחרות – אנחנו מצמצמים את התקציבים בקצב מדאיג. ספציפית ההשקעה בהשכלה תיכונית לא מדביקה את עליית המדד וההשכלה הגבוהה נפלה לחצי בעשור האחרון (במספרים מהוונים).
  • עוד נתוני OECD כאן, בהרבה מהם ישראל עדיין לא מופיעה, לצערי.

מה שמסתמן – אנחנו בין שוויץ לארה"ב בכמה מהנתונים שעלולים להיות רלוונטיים (ואין לי מושג ירוק בתחום, אני מנחש), אבל אנחנו גולשים לצד שבעיני הוא פחות טוב ואולי יום אחד נעבור אותו.
מסקנה אחרת – כדאי שנחזור להשקיע בחינוך ודחוף.

לצערי המידע הזה רחוק מלהיות מלא ואין לי את כל הנתונים לאורך זמן, אפשר אולי להשלים אותו מהלמ"ס אבל אם אני לא יודע מה לחפש עדיף שאעזוב את זה כרגע.

הפואנטות:

  • מעורבות חברתית ודמוקרטיה ישירה יכולות לעבוד פה, אבל נצטרך להתאמץ, ובלי ספק הגדלת הפערים ובנית חברת מעמדות איננה הדרך
  • להבין מספיק נתונים בשביל לדעת מה רלוונטי בשביל להחליט החלטות מושכלות זה מאוד מסובך, גם אם אתה ממש רוצה, לפעמים אין דרך קצרה, וצריך לעשות קורס בשביל להחליט החלטות בתחומים מסוימים. לכן לא בכל מקרה יש לעם או לנבחריו דברי טעם להגיד יותר מאשר המלצות של מומחים בתחומם.

בנקודה זו בשיחה, אמרו לי כמה מאנשי התנועה שאני מעליב את האינטיליגנציה של העם אם אני דורש מהם ללמוד נושא לפני שיהיו מוכנים להצביע על החלטות ציבוריות עליו. אני מסכים איתם שפה בדיוק נשברת הדמוקרטיה – הדיוטות שמחליטים בנושאים שאינם מבינים. מצד אחד אם ניתן לכלל העם להחליט בנושא הכבד של סעד מול רווחה מול קפיטליזם "נקי", או של פיקוח קרקעות מול תהליך פירבור מואץ והרסני, אנחנו נגיע להצבעות נוחוּת שאינן בנות קיימא, ואם ניתן רק למבינים להצביע בנושא אזי אין יותר דמוקרטיה.

וזה חוזר לפואנטה שאני מנסה להעביר הרבה זמן פה. לא ברור אם השרדות העם היהודי (או המין האנושי) עומדים בקנה אחד עם דמוקרטיה וצדק עממי, אבל אפילו את זה אין לנו. הממשל שלנו שואב לאיטו את הכוח שלנו להחליט (ע"י התמוססות המשילות) ואת היכולת שלנו להבין את המשמעות של ההחלטות (ע"י עצימת עין להתמוטטות החינוך). לראיה, העם אפילו לא דורש הצבעה ישירה ואפשרות לבחירות הדחה. אנשים לא מבקשים לעצמם עתיד שאינם מסוגלים לדמיין ולכן "מישהו מלמעלה" דואג שלא יהיה להם דמיון מפותח מדי.

אז לתת לעם לבחור לקבל על עצמו כלים של דמוקרטיה ישירה? אני טוען שגם בדמוקרטיה אינו בקיא, ולכן גם אותה חייבים ללמד, בהכרח. אני מאמין שהדמוקרטיה היא לא ידע ולא כלי כי אם ערך תרבותי בסיסי. אני חוזר אל המאמר של גדי טאוב על רב תרבותיות ודמוקרטיה שהמלצתי כאן עליו בעבר, מרתק ופוקח עיניים. מהנתונים נראה כי אם הפער הסוציו-אקונומי והחינוכי ממשיך להתרחב, הרי שאנחנו מתרחקים מהיכולת לנהל דמוקרטיה שוויצרית והולכים במקרה הטוב למיש-מאש חסר תוחלת כמו היוזמה האזרחית בארה"ב, שם רק במקרה קטסטרפה יקום מישהו לצעוק, וגם אז הצבעה תקרה רק אם יהיה מספיק גיבוי של אנשי ממון אינטרסנטיים, ולבסוף ההיסטוריה הראתה שגם אז הצבעות ההדחה לרוב לא מצליחות.

אז האם דמוקרטיה זה בכלל משהו שצריך לשאוף אליו? אני שמח לשחק קצת עם גאפ מיינדר כדי להדגים פואנטות:

1. למשל חינוך. ראו את המתאם ביו אחוז מסיימים בי"ס יסודי ובין תוחלת חיים, הצבע מסמל מדד דמוקרטיות ("Polity"), וכמו שתראו אין קשר הדוק בהכרח.

2. למשל בריאות וכלכלת פחם. ראו את המתאם בין ציון הדמוקרטיה למספר הפטירות מתחת גיל 5 – חלש מאוד. יותר תואם את הסתמכות הכלכלה על פחם במדינות מתפתחות. אפשר לראות גם את המתאם לחינוך שווה לבנים ובנות במדינות עולם שלישי עם הבעיות התברואתיות הכי גרועות.

3. אולי איכות סביבה? לא, דמוקרטיות הן גם פולטות הCO2 הגרועות (לראש) מלבד סין.

ובעצם למה אני מתאמץ? מצאתי הרגע שהאנס רוסלינג מוטרד מאותן הבעיות:

לצערי הוא לא ניסה להציץ ספציפית במתאם בין מדד "פוליטי" לבין אי שוויון. חסר המון מידע אבל המעט שיש ממחיש שאולי גם אני וגם נגה קינן טועים. אני אשמח אם מישהו יתקן אותי…

חדשות הפרטיות #68

אני לא באמת סופר, אני אפילו מעריך כלפי מטה בשמרנות…

עוד מעט קרחתהיום נשלח הרשיון שלי בדואר סוף סוף. לא היתה לי סבלנות להמשיך לתחזק זקן, אז החלטתי שאני לא צריך לחכות לעד לדפוס בארי/משרד התחבולה והלכתי למ.מ.ס.י., אחת החברות האזרחיות הרבות המחזיקות בגישה למאגר. כך הלכתי להדפיס רשיון בינלאומי על חתיכת קרטון בשווי 15 ש"ח, ולכן אני סוף סוף מגולח וכמעט סיימנו את הסרט. המשך בקרוב, אני מקווה.

יוחאי דיווח פה שחברת טלדור כן עושה שימוש ביומטרי במאגר משרד התחבורה, מה שלא מפתיע, רק חיפשנו הוכחות לזה. אבל פרס הפרטיות לשבוע הזה מוענק בזו לעריית רמת-גן שמכרה כתובות ופרטים אישיים של תלמידיה לחברת "קידום" שמפעילה בתי ספר אקסטרניים. אני לא יודע אם האצבע המשולשת שלהם מופנה כרגע יותר לחוק הגנת הפרטיות, חוק הגנת הילד או שמא מערכת החינוך הממלכתי הגוססת, אבל הם בהחלט מפגינים הרבה מאוד בייצים. מצד שני העיריה כגוף קיבלה קנס סמלי של 5000 ש"ח, אבל ביננו, אני לא מאמין שמישהו ינזף על זה אפילו, לא כל שכן יקנס אישית או יעצר. "קידום" קיבלו קנס של 1000 ש"ח בלבד. סכום זעום ומגוחך לרשימה כל כך מבוקשת וטיפה בים הוצאות השיווק שלהם…

פרטיות עלתה גם על סדר היום במשפחה הקרובה לי שבה האם מתנגדת לפתיחת פייסבוק לבנה בן ה-10 אבל אביו עזר לו לפתוח אחד בכל מקרה. לא משנה שזה עובר על תנאי השימוש באתר ואולי על חוקי מדינה ישראליים ואמריקניים – הילד רצה פארמוויל ולא תזיזו אותו משם. שני ההורים אנשי מחשבים אינטיליגנטיים, איך אפשר לחנך את הילד כשאי אפשר להסביר לאב מה הבעיה במה שקרה פה? לפחות הילד הוא תולעת ספרים ולא יצליחו לבלבל אותו עם העברית החדשה של פייסבוק – בשבוע שעבר קראתי שאחוזים מטרידים מתלמידי בית הספר היסודי מתחילים לכתוב בבי"ס חיבורים עם סימני שאלה בתחילת משפטים במקום בסופם, חקירה גילתה שהאשמה היא בפייסבוק (שלא אמור להיות נגיש להם) וה-CSS שלו, שלא מותאם לימין-לשמאל.

לבסוף אחרי שחילקתי פרסי פרטיות, הנה פרס אחר לא קשור, אבל מחולק גם הוא לאנשים שעשו לילות כימים לאמלל את חיינו, פרס הדינאמיט להצטיינות בכלכלה. פרידמן, סאמרז, גרישפאן וידועים פחות מועמדים לפרס. לא תצביעו?

עדכון: ואיך שכחתי? גוגל חוזרים לכותרות, נראה שגוגל-באר, התוסף שכל חברי חושבים שאני פסיכי שאני לא מתקין, ממשיך לרגל אחרי הגלישה שלך גם אחרי שאמרת לו לחדול מזה. השבוע ראיתי שגם diigo עושים דבר דומה, החברה שלי גלשה לחשבון הבנק שלה, והסיידבאר שמח לספר לה אילו עוד אנשים (ארבעה ישראלים בשמם המלא) בודקים גם הם בדיוק כרגע את מצב העו"ש… למישהו יש המלצה לשירות סימניות חברתי שתומך ב"קבוצות מחקר" ולא מרגל אחריך בזמנו הפנוי?

ביומטרית, יהודית ודמוקרטית?

בעקבות הפוסט הקודם על משרד הרישוי ובעקבות זה ששמי צץ בכתבה ב"הארץ", שוב קיבלתי גל שאלות בבלוג ובפרטי – מה נשתנה עם המאגר? למה אני נטפל פתאום למשרד התחבורה? האם אני לא פרנואיד סתם?

biometric birthdayובכן נתחיל מזה שידוע לכולם עד כמה המידע שלכם גלוי וזמין. אם זה רשימות הוצל"פ ומרשם התושבים באימיול, אם זה רשימות דאנסגייד לעצמאים, אם זה רשימת בעלי הכלבים במשרד החקלאות, ועוד ועוד. הוא גלוי למשרדי ממשלה, למשטרה, לפושעים, לרמאים, למראיינים אתכם לעבודה, לחברות הביטוח, לבנק המשכנתאות, לילדים של השכנים, לשכן הפסיכופט מלמעלה שלא אישרתם לו לסגר מרפסת בשנה שעברה ולעוד גורמים שאתם לא חושבים עליהם.

נמשיך מזה שכל מאגר מידע חדש מחליש את איכות המאגרים הפרטיים הקודמים מבחינת הפרטיות שלכם, כי כל אחד מהם שזמין למישהו או דולף וזמין לכולם פירושו ששני מאגרים אחרים הם למעשה מיותרים ומהווים עותק יתיר של המידע – מספר העוסק המורשה שלי הוא גם מספר חבר קופ"ח, והוא גם מספר האישור לקניות טלפוניות עם כרטיס האשראי שלי, או הקוד המוקלד כשרוצים לקנות איתו דלק בתחנות הדלק, או להזדהות איתו לחברת הכבלים שלי בטלפון. הוא גם מספר הזהות שלי כשמתקשרים לקבל שירות במשרדי ממשלה.

נמשיך מזה שמאגר ביומטרי לא קיים בהרבה מקומות בעולם. אולי חלקי, אולי התנדבותי, אולי רק למחזיקי רשיון כלי יריה או רשיון טיס או פושעים, אבל לא מקיף לכולם וחובה. את הרשימה היותר מדויקת אספה ד"ר ברזילי-נהון לפני כחצי שנה.

האם נכון וצודק לאפשר לגורמים חיצוניים לעקוב אחריכם? אף אחד לא עצר כמעט לשאול את עצמו, אבל בכל מקום שאתם מטיילים על סלולארי דלוק (או אפילו "מכובה" עם הסוללה במכשיר), המפעיל הסלולארי יודע איפה אתם, שומר עליכם את המידע הזה ומאפשר למשטרה לשלוף את המידע מאוחר יותר (לפי חוק "נתוני תקשורת"). אפשר לקנות טוקמן אבל באיזה מחיר לדקה? פי שלוש עד פי ארבע! חברות התח"צ בתל אביב מבקשים מכם את השם ומספר הזהות כדי לקבל כרטיס נסיעה. אפשר לבקש כרטיס אלמוני אבל אז לא תקבלו הנחות לסטודנטים/ותיקים/נכים.

אבל גם עם טוקמן אפשר לנחש מי אתם לפי האנשים שאתם מתקשרים אליהם או נפגשים איתם, ועדיין יודעים איפה וכמה אתם נוסעים, אז אפשר לנחש מי אתם בסופו של דבר. בדיוק כמו שתוכלו לפתוח פייסבוק בשם בדוי אבל כל מי שקצת מכיר אתכם יוכל לזהות אתכם לפי טביעת האצבע החברתית שלכם. לאחרונה גיליתי את השרות המצוין של איתורן לחיווי לחץ הכבישים של גוש דן בזמן אמיתי, אבל ברור לי שזה אומר שמה שחשבתי על המנגנון שלהם – דימינתי אותו עוקב אחרי האוטו רק אם הופעלה האזעקה או שהבעלים ביקש להפעיל אותו ברחוק – בעצם עובד כל הזמן ומדווח. מאוחר יותר הבנתי משאלות ששאלתי שהרבה בעלי ציי רכב מעונינים לדעת איפה המכוניות או באילו מהירויות הן נוסעות, מה שגורם לזה שבוסים מרגלים, לטוב או לרע, אחרי עובדים שלהם גם אחרי שעות העבודה. כמו שציינתי לפני שבוע בפוסט אחר, רשת המצלמות שיותקנו בכל הארץ בעצם ישאירו את זכות ההסתתרות אולי רק לחברי כתות שיחביאו אחד את השני ביישובים קהילתיים שייתנגדו לתוכנית המצלמות.

אמרתי "זכות ההסתתרות", כלומר כל זה נכון אם אתם רוצים להעלם. ולמה תרצו להעלם? כתבה מסופ"ש האחרון טוענת שבעיקר בשביל לחמוק מחובות כלכליים, חובות משפחתיים (סירוב גט). האם רחוק היום שבו סתם אזרחים מהשורה ירצו את הזכות כדי לשמור על חופש הביטוי? אם המשטרה מתחילה לבצע חיפושים אקראיים ללא עילה בכליהם של אנשים, למה לא בחייהם? כמו שכתבתי פה בעבר, אנשים עלולים להיות חשודים רק בגלל מערכות סטטיסטיות-היוריסטיות אוטומטיות תוך חודשים ספורים אם המצב הנוכחי ימשך.

אבל הממשלה שלנו לא אחראית מספיק לעצור את זה. למה אני בטוח? כי השר היחידי שאכפת לו מהנושא ועוד כעשרה חברי כנסת שקראו את ההצעות האלו לא ענו לי. כי מאגרים ממשיכים לדלוף. כי המשטרה לא יודעת להתעסק עם מידע. כי המחוקקים רצים היום לייצר גם חתימה אלקטורנית שבה הממשלה היא גם מגריל המפתח הסודי שלכם, גם החותם עליו וגם הגורם הבודק. כי הם ממהרים לעשות את זה כי כמו שאמר שטרית בועדה שיום, לפי החוזה עם HP הם ישלמו מכספי המיסים שלנו קנס של 350 מליון ש"ח (כן כן!) אם הם מתחילים את ההנפקה באיחור. אז יאללה יאלה, תנו את הפרטיות כי זו הדרך היותר זולה כרגע.

מחרתיים יתקיים דיון במאגר הביומטרי במכון המחקר הישראלי לדמוקרטיה, מצד תומכי החוק יגיעו היועץ יורם אורן וחברים, ומצד המשטרה יגיעו ראש מז"פ, ועוד משפטנים ואנשים שונים. מה יועלה שם? ובכן הבעיות של החקיקה הנמהרת מדי – את זה נשאיר בצד. הבעיות בחוק הן אי המידתיות, העובדה שלא ברור אילו מערכי אבטחה יהיו מסביבו, איך אפשר בכלל לאבטח מאגר שישמש לטענתם פקידים באלפי עמדות, ועמדות לשירות עצמי. איך נכנס לענין מאגר משרד התחבורה, מי חתם על חוזה שמשלם קנס של מאות מליונים לחברת HP על כלום, איזה אבטחה יש על הכרטיסים החכמים (יהיה RFID או לא, אפילו את זה לא אמרו לנו), ועוד כהנה שאלות מעניינות. אם יש לכם רעיונות שהייתם רוצים שנשאל, אתם מוזמנים לשלוח לי בפרטי או כאן בבלוג.

אוסטרליה אחרי סין

הידעתם שלאוסטרליה יש שר לתקשורת פס רחב וכלכלה דיגיטלית? אני יודע על שניים-שלושה בכנסת שלנו שהיו רוצים להדביק לעצמם תואר פומפוזי שכזה ומיד לצנזר את הרשת עליה הם מופקדים:

Measures to improve safety of the internet for families | Senator Stephen Conroy | Minister for Broadband, Communications and the Digital Economy

כבוד השר מודה שזה "לא מושלם" אבל אי אפשר לתת לזה להמשך, ולכן הצנזורה היא לכולם בפקודה מרמת ה-ISP ואי אפשר לבקש מעקף, הוא גם פונה אל הקהל לעזור לו בעצות איך נכון ליישם את זה. כרגע יחסמו פורנו ילדים, מין אלים, אונס ותיאורים/הוראות לביצוע פשעים, מישהו חושב שזה יחזיק? ארגונים לבטחון הילד כבר אמרו שם שהצנזורה היא טעות, כמובן החזית הדיגיטלית איתם, אבל לא ברור אם יש עם מי לדבר. הדו"ח של סבב נסויי שנערך, טוען בין השאר שנחסמו בערך 4% אתרים שלא לצורך בגלל פילטרים שהתלהבו מדי. הניסוי הזה זכה להרכה לעג מספקי האינטרנט בעצמם שהגיבו מתוך רצון אמיתי בטובתו של המשתמש (הלוואי אצלנו), ועכשיו נחשף שהוא אפילו לא נבדק על פס רחב אמיתי, אבל אני מתאר לי שזה רק ענין של מימון להוסיף את השרתים הדרושים (מעניין אם על חשבון משלם המיסים או על חשבון הגולשים בלבד). להזכירכם בסיבוב הקודם תוכנת הצנזור העצמי של אוסטרליה חסמה לרגע את הויקיפדיה כולה לפני שהעבירו את האתר למוד יותר "סלקטיבי", בלי ספק בגלל ערכים פורנוגראפיים כמו רשימת התנוחות הזו ((אגב, תורגם לערבית, פרסית אבל לא עברית. הכנופיה של דוד שי מאוד פוריטאנית)) שכל ילד בן טיפשעשרה חייב להכיר. התשובה שלהם לביקורת היתה כמובן לחסום את מפרסמי הפילטר המפורש.

החקיקה תרוץ שם בפרלמנט בעוד 4-5 חודשים, עוד ניתוחים ותגובות מרוכזים פה. העולם כולו מגיב בערימת דיווחים, ה-EFA (החזית האלקטרונית באוסטרליה) נאלצת להתגונן מפני האשמות של "ליברטריניות של מידע", זה נשמע מגוחך כמעט כמו כשאובמה הואשם בסוציאליזם וקומוניזם, אבל זה עדיין עובד על דעת הקהל לצערינו.

מה אגיד לכם, There goes the neighbourhood. בקרוב אצלנו?