תגית: ישראל

פורסם ב

אייפון 3G הוכרז

אייפון 3G החדש הוכרז לפני שעה קלה, אבל איתן מפנה את תשומת ליבי שישראל לא נספרת ברשימת הארצות שיקבלו אותו בקרוב, בניגוד למקומות שמאוד פתוחים טכנולוגית וכלכלית לקבל אותו כמו כמה מדינות נידחות באפריקה. זה מוזר לי, כי הלא איידיגיטל שהשתלטה על עסקי ידע, רוצה לדחוץ לשוק את כל פלאי האייפוד ולפתוח חנות אפל (הם כבר מגייסים עובדים), והשוק בישראל צמא למכשירים האלה. כבר היום יש בארץ כנראה קרוב ל20K מכשירים והיד נטויה, הם גם נמכרים באופן חופשי בחנויות (חפשו בזאפ). אין ספק שישראל מוכנה לאייפון הזה, אם רשמית ואם לא רשמית, אז למה אף אחד לא מרים את הכפפה? אתם מוזמנים לנחש איתי.

אה כן… פרט שולי מהמשוגע החביב עלינו – המכשירים יתחילו מ$199. אני מניח שזה עם תוכנית AT&T ולא מחיר ברזל, אבל זה אות מבשר טובה לבאות. הולכת להיות תחרות חמה בסוף השנה מול שלל מכשירי האנדרואיד, ונוקיה לא יוכלו להשאר ברמות המחירים הפסיכיות שלהם. זה אפילו יותר זול מאייפוד טאץ' עם אותה כמות הזכרון!

כמו שהיתה אומרת חזאית מסוימת "יהיה חם ומגניב".

פורסם ב

הפעלות לילדים

גאוהאשינג, זה נסיון (ראשון?) של רנדל מXKCD לעשות לקוראיו שמח כמו בימים הטובים של סנדוויץ' כדור הארץ. לוקחים ריבוע של מעלה אחת על כדור הארץ שבא אתה גר, ובתוכו זורקים כל יום חץ וירטואלי ומזמינים את כל הקוראים להפגש שם. את ישראל חוצים ששה ריבועים כאלו: החץ היום לנפת אזור המרכז הוא הרחק בים לכיוון קפריסין, או 32.941774°, 35.182873° בג'וליס (הכפר) אם אתה גר בגליל, בים מול בירות אם אתה בגליל העליון או הגולן, במצרים אם אתה גר באילת, ירושלמים יסעו לגבעה בשטחים בין בית אל ואוניברסיטת ביר זית (31.941774°, 35.182873°) ולבסוף חמשת האנשים שגרים במזרח הנגב על גבול ירדן ממש עד לדרום ים המלח (מועצה אזורית תמר) יפגשו במקום שפוי וכיף יחסית, בדרום המכתש הקטן (לחצו על כפתור תמונת לווין).

כשרוב החיצים במדינה הזו הם ים ושטחים ומדינות שכינות, אולי צריך לשנות טיפה את האלגוריתם. יהיו קונים לנסיון מפגש כזה באיזו שבת? נגיד פותחים את המפה באותו הבוקר ובודקים באיזה מששת הריבועים החץ נופל במקום הכי שפוי והולכים לטייל שם…

פורסם ב

עוד יום רגיל במדינת ישראל

תודה אביבה,

אחרי כל ההתכתבויות, הרגע חזרתי מהדואר ומעטפתך סוף סוף בידי. בתוכה מצאתי צ'ק על החשבונית של דצמבר עם תאריך מפתיע. למרות שסוכם איתי על שוטף+30, אתם כל פעם מרחתם לכיוון שוטף+90. הפעם הפלגתם למחוזות חדשים והדפסתם צ'ק שוטף+120 וידנית תיקנתם לשוטף+180. גם לך מאחרים את המשכורת בשלושה-שישה חודשים כל פעם?

בנוסף גם לא שלחת תשלום על חשבונית מרץ, והנה אנחנו דוהרים אל יוני. השעות בחודש מרץ אגב היו שעות שנתתי ביום חופשי שלי, נסעתי עד אליכם בהתראה של שעתיים, אחרי שעות העסקים הרגילות, כדי לעזור לשי להציל שרת (שנתקע בגלל באג פשוט בתוכנה שלכם שהתרעתי עליו חודשים מראש). לא לקחתי מחיר מיוחד על הקפצה למרות שזה מה שסוכם אי שם בעבר.

השרת שלכם עובד, הכסף על הפרסומות נכנס כמו שעון, יום החופש שלי נחתך, על מחיר הקפצה ויתרתי לכם, אבל לתשלום על הזמן שלי אני לא ראוי.

אני חייב לציין שמכל הלקוחות שלי, הגדלתם לעשות. כל הכבוד. אם הייתי פחות עסוק אצל לקוחות (שמשלמים בזמן), אולי הייתי שוקל לתבוע אותכם בתביעות קטנות סתם כדי להפיג את השעמום. אבל לשמחת שנינו, יש לי מספיק עבודה למלא לי את כל השבוע, אז ל"ג בעומר שמח שיהיה לך ולכל מחלקת הנהלת החשבונות שלכם.

עירא

הצ\'ק בדואר

פורסם ב

שירים ושערים

לישה מספרת לי שאין חניה כבר משעות הבוקר ליד איצטדיון רמת גן וברחובות הסמוכים. אין לי מושג מה אנשים בתכננים – לבוא ברגל ולצאת בפרייבט אז הם מחנים את האוטו שם בבוקר מראש? לא ברור. אני לא מעריץ ספורט גדול, רק מדי פעם. אני פתאום מעריץ של בני סכנין כשהם מנצחים את בית"ר י-ם, ואני אוהג הפועל י-ם כשהם מנצחים את מכבי ת"א, אז אני מניח שהיום אני מעריץ את האדומים נגד הצהובים, למרות שאני לא הולך לחפש במיוחד טלוויזיה בשביל זה… 🙂

איך אני ירושלמי שלא אוהד בית"ר? מאוד פשוט. אני סמולני חבקן עצים ואני לא אוהב לשמוע "מוות לערבים" וצעקות גסות, ובמיוחד בזמן דקת דומיה לרבין.

ובלי קשר ישיר, הנה בקשה מידידה לאנשים שיותר בקיאים ממני במוסיקה ישראלית (אדלרים? מישהו?)

אני זקוקה לעזרה בחיפוש חומר לעבודה אקדמית.
אני מחפשת שמות של שירים (פזמונים – כלומר שירים עם לחן שאפשר לשמוע ברדיו) שעוסקים בנושא דמות הערבי או הסכסוך הישראלי-פלשתינאי.
אני מחפשת שירים מכל התקופות – גם ישנים מאוד וגם חדשים. רצוי מוכרים.

אז אם עולה לכם משהו בראש…אשמח לשמוע.

תודה מראש,
שירה

פורסם ב

צו איסור חירות לכבוד יום העצמאות

פוקס וגם קלינגער כותבים על הפארסה החמורה החדשה של ה"דמוקראטיה" הישראלית. אולמרט נתפס סוף סוף באופן מובהק במקרה של קבלת שוחד, את כל הפרטים אפשר לקרוא בעיתונים ברשת, אבל הפרקליטות לא מרשה לי לתת לכם את הלינק אפילו (למרות שבחיפוש קצרצר בגוגל תמצאו שמות ופרטים). התירוץ – "שלא להעכיר לנו את אוירת החג".

לראש הממשלה הפלילי שלנו לא נראה שהגיע הזמן לפנות את הכסא.
לפרקליטות לא נראה שאנחנו יודעים לקרוא אנגלית. או להפעיל דפדפן.
לפרקליטות גם קשה לשמוע על חופש עיתונות ודיבור, ועוד ביום העצמאות של המדינה.

כשאני אומר לאנשים שאנחנו לא בדיוק דמוקרטיה, מסתכלים עלי עקום. אין הפרדת רשויות, אין חופש דיבור, אין מנגנוני פיקוח, חוקי הלכה מקובעים בחוק האזרחי ((אפילו את יום העצמאות עצמו אנחנו כמעט ולא חוגגים יותר בתאריכים הנכונים בשביל שלדתיים זה לא יפול בשבת)), יש שחיתות שמשתווה למדינות דרום אמריקניות כמעט. מצד שני הייתי תקוע היום (יום הזיכרון) כמעט שעתיים בחמשת הקילומטרים שבדרך חזרה הביתה מהסופר, ובדרך נזרקו מהמכוניות שלפני 5 סיגריות, CD אחד ועוד חפץ לא מזוהה שהייתי מהמר עליו כחיתול משומש. עמשראל יוצא לעשות קניות ליום העצמאות במקות ללכת לטקסים, לא אכפת לו מנופלים ולא מהצורה של המדינה שלו. הדוניזם נטו (וגם אני בינהם הייתי בסופר…).

יום הביפולאר השנתי שלנו גורם לזה שהקניות לחג דורסות את יום הזיכרון, והוא בתורו הפך ל"היום עם השירים היפים ברדיו" בשביל רוב האזרחים בני 30 ומטה, ואולי גם אנשים בגילי.

אבל בואו לא נעכיר את אווירת החג. יום הולדת שמח לך ישראל המסכנה. אני מקווה שעד שנה הבאה תעבור ממשלת ה"זכאים" מן הארץ, יבוטל גיוס החובה, ואנשים יתפסו יותר פרופורציות על מה מותר ומה אסור, מה חשוב ומה טפל.

פורסם ב

ואגב סרטים דוקומנטריים

בתגובות לפוסט משלשום על אקספלד, נשאלתי איך זה שאני מסכים עם דעותיו של מפיק סרטים כמו מייקל מור אבל לא עם הדרך שבה הוא מציג אותן, והנה היום צץ סיפור בדיוק להוכיח את הטענה הזו.

נועם לניר, מליונר שתורם רבות לניצולי שואה, נתן לאורלי וילנאי וגיא מרוז 50K דולרים להפיק סרט על כספי הפיצויים הנעלמים שנמנעים מאותם אנשים. גם גיא ואורלי דנים בענין באריכות בתוכניות הרדיו והטלוויזיה שלהם, לכאורה שילוב של צוות מנצח. אבל השבוע (אני מנחש ששבוע לפני שהתכוונו להעלות את הסרט להקרנה) קיבל לניר הקרנה מקדימה וכל כך כעס שהוא תובע את כספו בחזרה. כמובן שלא ראיתי את הסרט אבל אני מכיר את הסגנון של מרוז, אז אני לא מופתע. הפואנטה היא שרבים מבקרים את מייקל מור שהוא חוטא למטרה שעבורה הוא נלחם ונראה שכאן בדובר בסיפור דומה. עיתונאי שיש לו אמת חשובה לספר, אבל בשביל רייטינג וסנסציה הוא מתבל אותה בשקרים… הנה ציטוט, ההדגשות שלי:

במכתב, ששיגר עורך דינו של לניר ירון רייטר, נכתב כי לניר "הזדעזע עמוקות מתוכנו של הסרט. בין היתר מהאגרסיביות, מחד הצדדיות, מהאנימציות המרמזות שלא לעניין, מסילוף ועיוות התכנים ומדברים נוספים רבים". עוד הוסיף רייטר כי לדעתו של לניר "מדובר בסרט מוטה, לא ניטרלי וברוטאלי", וכי "דרך העמדת הדברים והצגתם עלולה לפגוע בסיוע המועבר מגרמניה לטובת ניצולי השואה, מה שיוביל לפגיעה קשה בניצולי השואה החיים בקרבנו היום". לניר אף דורש מצמד העיתונאים שלא לקשור את שמו בסרט, ולהשיב לו את כל הכסף שהושקע בו בתוך שבועיים.