אוברדוז של מים?

אתר הספקנים הישראליים שפינוזה מייבא לארץ את אירוע ה"התאבדות" ההמוני של 1023. האירוע יתקיים במרכז תל אביב ברביעי בפברואר ולא יעצבן לצערי אף אחד, אבל יעשה הרבה כיף לקהילה ויעזור לגבש אותה, ואולי יצליח לתת אפקט הסברתי לכמה עוברים ושבות.

אז למה בעצם קהילת הספקנים חוזרת לעסוק כל כך הרבה בהומאופתיה?

כי מדובר במים. לא מרכיבים אקזוטיים, לא קרני קרנפים נדירים וטקסי לחשים, אלא מים מים בששון מהברז הביתי. אין איך להתחמק מכמה שהפשטות הזו גורמת לכל השאר להראות מעליב לאינטיליגנציה.

כי זה סותר בצורה טרוויאלית את כל מה שאנחנו יודעים על הפיסיקה של מולקולות. הרעיון של זכרון מים הוא הזוי והדילול הזה פשוט לא נכון מתמטית. ההתקפה של הרעיון של ההומאופתיה על ההגיון הבריא היא ישירה ומדויקת כל כך שקשה להתעלם.

בבית המרקחת הרגיל במקום הכי בולט, מול בעל מקצועכי משתמשים בהכנה בציוד מדעי (לפחות בסרטי התדמית) והכדורים מגיעים בבליסטרים לבית המרקחת כאילו שזה שווה ערך לתרופות אחרות, זה הפסבדו-מדע בהתגלמותו. בניגוד לתורות אחרות שמאוד אוהבות להראות אקזוטיות וחיצוניות, ההומאופתיה עושה הצגה משכנעת של תרופה קונבנציונאלית על המדף בסופרפארם וזה נמכר בבית המרקחת הרגיל במקום הכי בולט כשאתה עומד מול בעל מקצוע. דבר דומה לזה אפשר אולי למצוא רק עם "נרות אוזניים" באוסטרליה.

כי הומאופתיה יותר מיינסטרים ובולטת אולי מכל פסבדו-מדע אחר.

כי ראנדי אוהב לפרוט על זה בהרצאות שלו, כאילו שרייקי, דיקור ושאר הוודו איננו מסוכן, אבל ההסבר של הדילול והניעור הוא תיאטרלי, פשוט וגורם למוח עם הבנה מינימלית במדע לצמרמורת. זה פשוט תיאטרון מצוין.

וכן, לאור הסיבה האחרונה שציינתי, אני טוען ששנאת ההומאופתיה עוברת את ההגיון ופולשת לתחומי הרגש, דבר שאין ספקן שחסין לו 🙂

(תשובות נוספות נתנו ספקנים אחרים כאן וכאן)

ולמרות שכרגע ידוע לנו על מעט מאוד מקרי מוות או פגיעה בלתי הפיכה כתוצאה מהזנחה טיפולית של אנשים שויתרו על רופאים לטובת הומאופתים, אני לא חושב שיזיק לעורר תשומת לב לנושא. זו ירית נסיון, לראות אם נוכל בעתיד לטפס על הרים יותר תלולים, כמו להתקיף את טענות מתנגדי החיסונים.

לכבוד הפרויקט הנה מערכון של הצמד מיטשל וווב שתמללתי לאנגלית ואף תרגמתי לעברית. אתם מוזמנים להפיץ!

עדכון משרד התחבורה – עברה שנה

השבוע תמלא שנה מאז שהגשתי את הבקשה לפי חוק חופש המידע לממונה על חוק חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק ((קילשטוק – השם המקורי בצ'כית של ארגון "שוברים שתיקה"?)).
לפני כשלושה שבועות שלחתי להם עוד תזכורת ועכשיו הגיעה התשובה הסופית: מטעמי אבטחת מידע הם לא ימסרו לי שום מידע נוסף. זהו. קצר. קולע, באיחור של שנה ואחרי תשלום של 93 ש"חים.

אבל במחשבה נוספת התגובה הזו אכן עונה בצורה מושלמת לכל אחת מהסעיפים בשאילתא שלי. אפילו לפחות חודרניות שבהן. תראו כמה טוב זה עובד:

מהם הצווים או התקנות שהביאו להקמתו ומגדירים את ניהולו של המאגר החדש?

מטעמי אבטחת מידע, לא ניתן להעביר מידע נוסף

מתי הוצאו הצווים ומתי התחיל היישום?

מטעמי אבטחת מידע, לא ניתן להעביר מידע נוסף

מה היא איכות התמונות הנשמרות ובאיזה פורמט?

מטעמי אבטחת מידע, לא ניתן להעביר מידע נוסף

מי הגופים/ספקים המופקדים על ניהול תשתית המידע והתקשורת מלבד צוות המשרד?

מטעמי אבטחת מידע, לא ניתן להעביר מידע נוסף

מהו הנוהל שהכין המשרד לטיפול במקרה של דליפת מידע?

מטעמי אבטחת מידע, לא ניתן להעביר מידע נוסף

אם אווכח שאני מודאג מהתנהלות המאגר, אוכל לבקש שתמונתי תוסר ממנו? אני מבין שבזה עלול להיות כרוך ויתור על רשיון הנהיגה שלי, אך ברצוני לוודא שאני לא אקריב אותו לחינם, ותמונתי אכן תוסר אם אבקש.

מטעמי אבטחת מידע, לא ניתן להעביר מידע נוסף

טוב שיש חוק חופש מידע. אם לא תשאל, איך תדע?

כמה מילים על הנתיב המהיר

בענין מעצבן אחר של משרד התחבורה, בלי קשר ישיר לסאגה המתמשכת שלי, השבוע נחנך "המסלול המהיר" בכביש 1 צפון, שמאפשר למגיעים מירושלים לעקוף את הפקקים ולהכנס מהר לתל אביב. הפרסומת ברדיו שלחה אותי לאתר משרד התחבורה, שמספר מידע מוזר מאוד.

שימו לב – בשביל להנות מהמסלול שנגנב (הפקק בכניסה לתל אביב מדרום עכשיו ארוך יותר) אתם צריכים לעלות על כביש אחד דרומה לגנות, אפשר לעלות עליו רק לפני שפירים ואי אפשר לרדת ממנו לפני לה-גווארדיה, המחיר של הנסיעה בו זזה בפראות בין 7 ש"ח ו-75 ש"ח (20 בממוצע, שזה הרבה יותר ממה שעולה כביש שש). אפשר לחנות בשפירים ולקחת שאטל חינם לאיפה שאפשר להגיע ברכבת (למשל עזריאלי והבורסה, אבל לא רמת החי"ל). וכל זה רק למנויים, משרד התבורה לא מציין כמה גבוה הקנס שישלם נהג ללא-מנוי שייסע על הכביש הזה – את זה מצאתי באתר המסחרי של הנתיב. הכביש הוא חינם לרכבים עם ארבעה נוסעים אבל בשעות השפל גם שלושה מספיקים. מה הן שעות השפל? לא מצוין. אתם חשים בני מזל? בואו עם שני טרמפיסטים והטילו d10 לראות כמה תשלמו.

משרד התחבורה גם מספר שהפרויקט עלה 400 מליון ש"ח (בעיקר המחלף, החניון וקילומטרים של גדר פלדה, הכביש כבר היה סלול על חשבון משלם המיסים ונגזל ממנו). חבל שאת הכסף לא השקיעו בשיפור התח"צ. כיועץ שמתזז מגדרה לרמת החי"ל ולרעננה לא מעט, אין לי ממש אופציות רציניות של רכבת או אוטובוס שמאפשרות לי לוותר לגמרי על המכונית הפרטית (הלוואי), לא מסלול מהיר זה מה שיפתור לי את בעיות התחבורה.

עדכון/תיקון – אפשר להגיע לחניון השאטלים גם מ412 מזרח (מכיוון בית דגון). עדיין, מוזר.

מחשבות על בעיות ההפרטה

אני רואה דוגמאות בכל יום לדעות שנובעות מבורות או התעלמות מבעיות הקפיטליזם, שיטה בה רווחת האנשים אינה חלק ממגוון השיקולים (מלבד במחלקות השיווק, לעיתים רחוקות ולא בכל השווקים), אלא רווחים מיידיים בלבד. הנה רק דוגמא אחת מרבות. יוסי לוי הביא לינק לכתבה על מארק סמית', מתלהב רכבות (בצדק) ותועמלן עצמאי של הנושא. הוא כותב על השבתת המרחב האוירי של אירופה בשנה שעברה אחרי התפרצות הר הגעש באיסלנד:

הצטערתי לגלות שחלק מחברות הרכבות באירופה לא התגלו במיטבן דווקא בתקופת המשבר הזאת. בעוד שבמזרח אירופה הבינו את הבעיה, הוסיפו רכבות, חיברו קרונות שינה וביטלו תחנות מיותרות, במערב אירופה חלק מהחברות ניסו לגרוף רווחים, ביטלו את כל הכרטיסים הזולים והעלו מחירים.

אני לא אומר שחברות כלכליות פועלות רק נגד רוחת הנוסעים וחברות ממשלתיות עושות את ההפך. לא חשדות דוגמאות הפוכות כמובן. אני פושט מצר על כך שבגלל חוקי השוק, אופי האדם המנהל את החברה וחוסר הדרישה של הלקוח (בישראל זה בולט) לרמת שירות נאותה, חברות תמיד יעדיפו לעשות כסף עכשיו על פני שיפור התדמית ובנית רווחים עתידיים. רכבת ישראל במיוחד טובה בחסכון. התשתיות מתפרקות ולכן צריך פתאום לאחר רכבות, לדלל קווים, לדחות התקנת חיישני חום ומערכות כיבוי אש, וכולי. אפשר למצוא עוד הרבה דוגמאות כאלו, אבל השורה התחתונה היא שאם בטיחות ונוחות הם מטרה, חברה פרטית לא תשים את זה בראש רשימת העדיפויות. הייתי שמח אם היתה איזו הגדרת ביניים – חברה שאינה ממשלתית אבל שביצועיה לטובת מיסים והלוואות לא נמדדים ברווחים אלא ברווחת הציבור.

IDN ושרת הלינוקס שלכם

לא אוהב IDN, IDN זה מעצבן. ה-URL מכוער והקונפיגורציה גם כן.

התבקשתי לצרף לאתר אצלי על השרת דומיין בעברית, האתר היום הוא yaro.co.il ומהיום הוא גם צלמת.co.il. אם הכתובת הזו מכוערת בעיניכם, תתחילו לחשוב על איך לכתוב http://צלמת.co.il או http://www.צלמת.co.il ושזה יראה קריא, ובכל מקרה הדפדפן מיד יתרגם את זה ויגלוש אל http://xn--hebews.co.il/. באופן מעצבן, זה יראה לרוב יותר קריא כשזה בתוך פסקה משמאל לימין. אני אישית לא יודע למה שמישהו ירצה את זה. לקרוא עוד על הפוליטיקה ועניינים אחרים מאחורי הרישומים האלו, אני ממליץ על הפוסט הזה של שחר.

אני אניח בצד את הטיעונים לכך שאתר שמופיע בכמה שמות נראה לגוגל כתוכן מועתק ומאבד פוטנציאלית פייג'ראנק אלא אם תצרו לו sitemap שיתקן את הרושם הקלוקל, אני לא אכנס כאן לשאלות של URL שמכיל RTL באמצע, אני אגיד לכם רק איך טכנית פתרתי את הבעיה בקבצים.

מחרוזת אותיות בעברית איננה נכתבת ב-ASCII ולכן אין לה מקום בתשתיות הישנות. לרוב אנחנו כותבים עברית בקבצי טקסט ע"י קידוד ביוניקוד, ISO8859-8i או אחיו CP1255 aka Windows-1255. באיזה מאילו מקודדים שמות IDN? אף אחד מהם. אז איך יודעים לפי איזה קידוד לכתוב את שם הדומיין בקבצים של BIND ו־Apache? לא ממש מצאתי הסבר מניח את הדעת. היה ברור לי שאצטרך להשתמש בשם בסגנון xn--something אבל לא היה לי מושג מאיפה להשיג אותו, אז זה השלב הראשון. הנה מה שמצאתי:

  1. הקלידו פקודת whois עם שם הדומיין בעברית, עם קצת מזל יש לכם את הכלי המודרני והקידוד הנכון (אצלי LANG=en_US.UTF-8) ותקבלו חזרה מ-ISOC את הקידוד הנכון, יצא ש"צלמת" זה xn--hebews
  2. שגרו apt-get install idn, ותקבלו כלי CLI לתרגום המחרוזות המעצבנות האלו.
  3. חפשו בגוגל מתורגמן IDN, יש הרבה.

ניסיתי להכניס את המחרוזת בעברית יוניקוד לקבצי הקונפיג של BIND ישירות אבל זה פשוט לא הצליח. מצטער, חברים. חייבים להכניס שם IDN מתורגם, עד כמה שזה מכוער.

עצה – הדרך הנוחה לניהול דומיינים מרובים לאותו האתר תחת BIND הוא הפניית כמה דומיינים לאותו קובץ zone, אם כתבתם אותו נכון ללא שמות מלאים (למשל השמות בקובץ מתייחסים ל־www ולא לשם מלא כמו www.yaro.co.il. – עם הנקודה בסוף כמובן). אני מייצר את ה-named.conf אוטומטית מרשימות שמות של דומיינים שמצביעים על קבצים עם שמות כמו הדומיינים, אז אני עושה דבר דומה עם symlinks ברמת קבצי ה־zone במקום בקובץ הקונפיג אבל התוצאה זהה. אפשרות אחרת היא לעשות שימוש ברשומת DNAME, ולפתור כמה בעיות במכה, כולל אולי זרימת הדואל. לא ניסיתי.

בעיה בדביאן לני – כלי חיפוש השמות host לא תומך כנראה יוניקוד, כי לחפש whois עם מחרוזת בעברית הצלחתי, אבל לא host. עוד נקודה לרעת השיטה.

בשלב הבא צריך להוסיף את האתר גם באפאצ'י. גם כאן עברית יוניקוד בקבצי קונפיגורציה לא תעבוד ותאלצו להוסיף את כתובות ה-IDN המכוערות. לכן בקונפיגורציה של האתר הסטאנזה עכשיו נראית ככה:

ServerName yaro.co.il
ServerAlias www.yaro.co.il
ServerAlias xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias xn--hebews.co.il
ServerAlias www.xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias www.xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias www.xn--hebews.co.il

(הערה, בזמן הפרסום, הדומיינים המוזכרים פה עוד לא מופנים אל השרת שלי אז הלינקים העבריים עוד לא עובדים, זה יקח עוד כיומיים)

ביומטריה בשירות משרד הרישוי האמריקני

מסיפורי העבר, היתה לי הרגשה שזה יגיע יום אחד – בארה"ב כבר מצלמים שנים את האנשים באיכות גבוהה, זה היה ענין של זמן עד שיפעילו ביומטריה על המאגר. בניגוד לישראל, בארה"ב הרוב המוחלט מוציא רשיונות, כך שרשיון הנהיגה הוא לרוב גם תעודת הזהות, וליצור תעודה מזהה שאינה רשיון זה סיפור מההפטרה למי שמתעקש לא להוציא רשיון.

בחדשות פרטיות אחרות, נגמרה האנונימיות של שטרות כסף, העתיד היה כתוב מזמן על הקיר, בשנים הקרובות מזומנים יכילו RFID או טכנולוגיות דומות תחת ההגדרה של "מניעת זיוף", אבל אני מאמין שמחפשים פשוט שיטות יותר אמינות כדי לעקוב אחרי תנועת השטרות. לכל מי שחוששים לפרטיותם, אני בטוח שזונות יתחילו לקבל בארטרים במקום כסף, כמו שהיה נהוג פעם. תבואו עם תרנגולות ל"מכון מסאז' קאלינקה", ואני בטוח שיקבלו אותן בשמחה… 🙂

בריטניה מבטלת את המאגר הביומטרי

החדשות הטובות הן שהצעת חוק לביטול הפרויקט היקר והבעייתי בדרך. החדשות הפחות טובות הן שהמערכת עדיין תהיה במקומה כדי לעקוב אחרי תושבי חוץ ושאר חשודים, לפחות האזרחים יכולים לנשום בברכה. אצלנו לעומת זאת עוד אין פיילוט, אין פרמטרים ותקנים לגבי מה יוקם ואיך ימדד, אבל HP כבר התחילה לייצר את הכרטיסים החכמים במפעל בקיסריה. אפשר לפעמים לחשוב שהם אלו שמובילים את הפרויקט ולא משרד הפנים…

בחדשות אחרות, מנחם גולן טס לאחרונה כבר כמה וכמה פעמים לחו"ל למרות צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו. השיטה – הבת שלו קיבלה אישור מודפס מסורק הידיים הביומטרי של מעבר הגבול והוא יצא אל הדיוטי פרי עם הפתקה שאישרה את היד שלה. כבר כתבתי פה כמה פעמים שאחת הבעיות עם מערכות כאלו הן שאנשים שאננים מדי וסומכים בעיוורון על המכונות, ושוב אנשים הם החוליה החלשה , ולא משנה כמה טובה הטכנולוגיה. אפי פוקס הדגים איך בצורה דומה קל לעבוד על קוראי האצבעות במשרד העבודה בלי שאף פקיד יראה אותך. הונאות זהות ימשיכו לקרות מתחת לאף של כוח אדם לא מאומן ושאנן, ואף מאגר ביומטרי לא ישפר את זה, ועדיין, רבות הסכנות על התועלות. אני מקווה עדיין שמישהו יתפוס שכל ויבטל את הפרויקט.