אחרית הימים: קואליציה עירונית ללא חרדים בירושלים, פפה אללו סגן ראש העיר!!

שחור על גבי עיתון, לא להאמין! ניר ברקת זכה להיות ראש העיר החילוני האחרון של העיר. הוא מינה חמישה סגנים(?!) בינהם נציג מרצ ושתי נשים.

שואל אני את עצמי, מה יכול ראש עיא לעשות כדי לעצור את מגמת ההתחרדות? בירושלים היו חיי לילה. תל אביבים היו מגיעים למסיבות ואפטרים ברחוב האומן, ומרכז העיר היה מנוקד פאבים, ואילו היום נשאר אולי 20% ממה שהיה שם לפני 15 שנה. איך למשוך צעירים? איך לעורר שם חזרה תרבות חילונית? ואולי הכי חשוב, איך לשמור על שכונות מהשתלתות חרדית?

ברקת מדבר על יצירת רצף ייבובי מירושלים עד התנחלות מעלה אדומים, אולי כדי לכלול אותה יום אחד בגוש המוניציפלי, כמו ששנים רוצים לעשות למבשרת ויישובים מקיפי ירושלים אחרים. הסיבה היא כמובן שיעבודם של התושבים ההגונים ומשלמי המיסים של מבשרת כדי לכסות את החובות הכבדים של העיר שמתחזקת שכונות ענק שבהן אחוזי הפטורים ממיסים מתחרים אולי רק בבני ברק.

אני נולדתי בבית סוציאליסטי. אמא שלי עד היום מתנדבת למטרות טובות. עסק הקייטרינג שלה נמצא בכניסה לעיר, בהתחלת גבעת רם, וכל פעם שיש מחנה שובתים ליד הכנסת, אם ×–×” הנכים בעבר או האתיופים של היום, היא מביאה לשם כל יום סירי אוכל ומרק עצומים להאכיל לפעמים מאות אנשים, ושמחה לראות ולספר לי שיש עדיין קינים פעילים של השומר הצעיר שבאים לסייע או למשל עכשיו – להפעיל ולשחק עם הילדים האתיופים שיושבים שם עם הוריהם. אני מאוד בעד אחריות חברתית הדדית, אבל אני מרגיש שקשה לי לפתוח את ליבי לקבוצות בדלניות שרוצות לקחת ולא לקבל. אין לי מושג למה יש פרצות חוק במדינה שלנו שלפיהן לגיטימי לעשות ילדים ולקבל קצבאות ופטורים ממס בלי להתאמץ אפילו. ביטוח לאומי לוקח ממני אלפי שקלים בחודש כעצמאי ללא ילדים או בת זוג, גם בחודש שבו אינני מוצא עבודה, ושם בחוץ יש אנשים שלוקחים בלי לחשוב את הכסף שלי לא כדי לצאת ממשבר זמני, אלא כדרך חיים קבועה. ×–×” לא נראה לי נכון או מוסרי.

התגובה הרגשית-ילדותית שלי אומרת, שהפתרון הוא לא לכלול יותר שכונות בעיר, אלא להפריד כמה מהן החוצה. בעולם קר של "דארוויניזם חברתי" הרי אפשר ×”×™×” להגיד ששכונה שהפכה לטפיל על גב שאר העיר, יש להסירה מעול קופת הציבור כהסר גידול סרטני. שכונה כזו היתה נאלצת פתאום לדאוג לעצמה ואולי להתעשת, להתחיל לתקן את המצב כדי שתוכל לזכות בסטאטוס כלכלי יותר יציב ולהיות מצורפת חזרה. ×–×” מה שקורה כשמפריטים שירותי עיריה בחו"ל – שכונה שמלכלכת ולא משלמת את דמי השירותים והנקיון, נחשבת פשוט כמו כל לקוח לא משלם ומאבדת זכויות. ×–×” הפלוס העיקרי שאני רואה בארץ לתהליך הפרטה שכזה.

אבל זה רק חלום, בעולם האמיתי צעדי הפרדה או "ענישה" כאלו מביאים לא לשיפור עצמי של המוענש אלא לתחושות קיפוח והגברת הקיצון של ההפרדה החברתית והערכית של קבוצות האוכלוסיה. כולנו (לפחות הירושלמים) מכירים את הדרך שבה השתלטו החרדים על בית וגן, רמות אשכול ושכונות אחרות. אחרי ששתי דירות בבנין של שש משפחות הפכו לדירות חרדיות, פתאום שאר הדירות הופכות להיות פחות אטרקטיביות. ערך הבנין יורד, ומי שינסה לעזוב יאלץ להוריד במחיר ולמכור לעוד חרדי, וכדור השלג מתגלגל. היום זה אפילו מואץ כי אנשים יודעים מה קרה בשכונות אחרות ובורחים לפעמים כדי להקדים את התרופה למכה ולצאת כל עוד הנכס שווה משהו. זה עצוב, אבל זו המציאות, התחרדות השכונות היא לרוב בגלל הרמת ידיים של חילוני ומפד"לי ירושלים. כן, גם סרוגי הכיפות מוטרדים מאוד מההתחרדות. עד לכאן הגענו.

אז מה יכול לעשות ראש העיר ברקת כדי להחזיר לחילונים את האמון בעיר והרצון להגר אליה חזרה? מהעיר הזו נשארה איזו תערובת של עיירת פיתוח ועיר שינה, ואוניברסיטה או שתיים תקועות באמצע. ×–×” לא מייצג את אופי מדינת ישראל, בטח שלא שום חזון ציוני אוטופי, ובהחלט לא תורם לתדמית של העיר הזו בארץ (בואו נודה – בגוש דן) ובעולם.

אם הייתי ראש עיר ליום אחד, הייתי מתחיל מהפיכת מערכת הפטורים מארנונה על ראשה כדי לברר מי בתוכה נמצא שם שלא בצדק, והייתי שוקל להטיל "סנקציות" על שכונות שבהין אחוז המשלמים נמוך במיוחד. אוכלוסיה שנמצאת במצוקה צריכה לקבל עזרה לצאת מהמצוקה הזו, ולא מתנות חינם כדי להרגיש פחות במצוקה בלי לנקוף אצבע. את התקציבים שכרגע ניתנים לפעילות דת הייתי מפנה לחינוך, תנועות נוער ופעילות רווחה (לא קצבאות רווחה). בשלב הבא, הייתי מפתח איכשהוא אזורי בילויים חזרה כדי להרים את הכלכלה, וליצור אטרקציות גם במרכז העיר אבל גם בפרברים והשכונות. חייבים להחיות איכשהוא את העיר הזו. אני מקווה שלברקת יש איזה שהוא תקציב לפעול איתו.

רגע של נוסטלגיה – רמת שירות

בזמן האחרון קראתי המון פוסטים של אנשים שמתלוננים של שירות גרוע מהרשויות או המפעיל הסלולארי או ספק האינטרנט. היום בלי קשר ישיר נזכרתי בימים שבהם לקבל קו טלפון ממונופול "משרד הדואר" הממשלתי ×”×™×” לוקח שנים. אני חושב שאני שמח שהתקדמנו מאז 🙂

את המכתב המצורף מצאתי פעם אצל סבא שלי בין מסמכים משעשעים שונים. שימו לב להפרש בין תאריך הבקשה לתאריך הביצוע: 4 שנים. וזה לחנות במרכז ירושלים, בבנין הכנסת הישנה למי שמכיר, לא באיזו שכונה נידחת…

תוצאות האמת – אובמה אחד ניצח, האחר הפסיד

לפי תוצאות האמת בוואלה! יש לנו ברקת בירושלים. אני לא מאושר מהגליץ' בנושא השכונה בענתא, ואני מקווה שלא נצטרך לשמוע בענין הזה. אני מקווה שהאיש הזה, התקווה הלבנה הגדולה שלנו, יוכל לגרום לעיר לחזור טיפה למסלול הגיוני. זה לא יקרה ב4 שנים, אבל לפחות יעצור את ההתדרדרות. אם היתה עבודה בעיר אולי הייתי חוזר לגור שם, אבל ירושלים היא כבר שנים עיירת הפיתוח הגדולה בארץ, וזה לא צחוק.

לעומת זאת האובמה התל-אביבי הפסיד שם בבחירות. חתך הצעירים השוכרים הראה הרבה התלהבות, אבל לא המשכירים שאצלם הם נאלצים לגור. אין לי הסבר לעיוורון הזה של התל אביבים לצורך בהעפת הבריון הזה מכיסאו. אולי אם "עיר לכולנו" היו שמים בראש הרשימה אדם עם פחות דעות קדומות דבוקות לתדמיתו זה היה משנה, אבל עכשיו מאוחר מדי לתהות בענין. אני מקווה לפחות שחנין יעיר לכולנו יצליחו לבצר את חולדאי מלעשות שטויות גדולות מדי בקדנציה הקרובה, ויטו את הכף בכל זאת.

ואני? לא הצבעתי. אני גר בחור שאין לי מושג מי היה בו ראש המועצה הקודם ומי ראוי להכנס, ומה ההבדלים ואפילו מה הנושאים. הייתי נשאר רשום בירושלים, אבל הבירוקראטיה הכריחה אותי לעקור את שורשי רשמית גם במשרד הפנים. לעומת זאת היתה לי כאן אובמה מקומית, שהפסידה בבחירות.

קרן אובמה-כצמן רצה באבן יהודה
קרן אובמה-כצמן רצה באבן יהודה

הברושור ×”×–×” נדחף תחת מגבי מכוניתי לפני שלושה ימים ועוד עותק שלו הושלך על הדשא, ובדומה גם שני ברושורים של מתמודד אחר. ברור לי ששניהם לא דוגלים בירוק, איכות הסביבה ונקיון עם קמפיין שכזה. אני מקווה שכמויות הברושורים הכרומו שאינם ניתנים למחזור לא מטנפות את מקומותיהם של הקוראים אחרי הבחירות 🙁

מה יהיה עם ירושלים?

אז אחרי שהצגתי את דעותי הנחרצות בנושא דב חנין ותל אביב, אני מציג את לבטי בנושא ברקת וירושלים.

אני לא גר בירושלים כבר 11 שנה. אני מבקר בה הרבה כי יש לי שם משפחה וגם עוד שלושה זוגות חברים. אחד מהם עוזב בעוד חודש. עצוב לי.

לופליאנסקי היה פודל מחמד לעומת מה שפרוש עלול לעולל למאזן בעיר. התקווה הלבנה הגדולה היה שנים ניר ברקת, מישהו שייצג את הצד החילוני של העיר בלי לעצבן את הדתיים והחרדים. מישהו שהיה מוסכם על השמאל והימין. מישהו שתמיד נראה שהוא בעד פלורליזם וחינוך ושמירה על צביון מודרני ואפשרות לחיים חילוניים בעיר הבירה שלנו. מישהו שכל כך ברור שהוא הדבר החילוני-מרכזי הכי טוב, שלא העבודה ולא הליכוד טרחו לשים מועמד ראוי יותר, ופחות או יותר החליטו להסתפק בכסאות מועצה בלבד.

טדי היה ראש עיר מצוין, ומנהל עיריה מחורבן. סלחנו לו על קצת לכלוך ועל צפרדעי הזבל הירוקות והמגעילות, כי הוא גייס תרומות ובנה דברים בטוב טעם והצליח לפייס צדדים ניצים. אולמרט לעומתו הצליח להבריח מקומות עבודה ולהביא קוני בתים עשירים ופרויקטים גרועים ומכוערים כמו הולילנד, שעוד לא גמר לרצוח את קו הרקיע של דרום מערב העיר, והרס רחובות הסטוריים ברחביה כי "אין לשכונה חשיבות הסטורית שמצדיקה שימור", והוריש את שארית מלאכת ההתנשאות והקצנת המלחמה הדתית-חילונית ללופליאנסקי, שפיזר עוד כסף על שטויות וכלום על תחזוקה, עיכב ומרח את הרכבת הקלה ועוד תקע במורד גרוננו גשר מכוער ויקר שלא קשור לאופי הארכיטקטורה והתרבות בעיר, ממוקם במקום שאי אפשר לראות את יופיו הארכיטקטוני גם אם היה תואם את העיר, ועוד יעלה תקציבי תחזוקה של מליונים לאורך השנים, מה גם שנתגלו פה כ"כ הרבה כשלונות בניה וביצוע, שאני אישית מפחד לנסוע מתחתיו. אה כן, והוא גם שונא הומואים.

אז לברקת היה צ'אנס להחזיר את העיר אולי צעד או שניים אחורה, לימי טדי היפים גם אם לא מושלמים, ובמקום זה, ברקת פתאום נראה מארגן הסכמים קואליציוניים שדורכים לאנשי השמאל בעיר על כל הבהונות וגם על ביצה או שתיים. שבועים שלפני הבחירות והוא יורה למעט שמאלני העיר שנשארו צרור יריות ביד שאמורה היתה להצביע לו בקלפי. אז אומרים לי חברים שלא אתרגש, זה רק דיבורים וגישושים, עוד לא ביצועים, האויב האמיתי הוא רק פרוש. פרוש באמת לא רק הקים את הר חומה ומתכנן אג'נדה עוד יותר חרדית מלופי, אבל אני לא צריך גם ראש עיר שמארגן קולות תמורת הקמת שכונה חרדית בלב שכונות ערביות במזרח העיר בשביל ליתור רצף התיישבות עד התנחלות מעלה אדומים. זה חרחור מלחמה מוזר ומטריד. מצד אחד הוא רוצה לאחד את ישובי מקיף ירושלים כמו מבשרת ואחרים כדי לפתור את בעיות התקציב שבעיר, ומצד שני הוא מדבר על עוד שכונה חרדית, שתקבל יותר משתשלם, כשלידה כפרים ושכונות שמוזנחות 40 שנה על ידינו (כן, כולל טדי) ועוד מי יודע כמה לפנינו. אם מישהוא שכח, האינתיפאדה הראשונה בשנות השמונים התחילה מהבערת צמיגים באבו טור, שני מטר ממרכז ירושלים, במחאה בין השאר על יחס מפלה ברמת שירותי העיריה בשכונה. חבית אבק השריפה הכילה הרבה מאוד דברים אחרים, אבל אם זכרוני לא מטעה זה היה מרכיב בפיוז שהצית. מה עובר לניר ברקת בראש?

פפה אללו (בהשראת אובאמה), מאת דובי קאופמן
פפה אללו (בהשראת אובאמה), מאת דובי קאופמן
האם נכון לסתום את האף ולהצביע לברקת בתור "הרע במיעוטו" ולתת רק את הפתק הלבן למר"צ? פתק צהוב לפפה אללו או לדן בירון מפזרים את הקול החילוני ומחזקים בכך את פרוש, וזה כואב. מאוד. אין לי פתרון קסמים 🙁

דרושים מתנדבים! מסיבת התקנה במועדון הלינוקס הירושלמי

תושבי ירושלים, שישו וגילו! מסיבת התקנה במועדון הלינוקס הירושלמי תתקיים עוד שבוע וקצת בחמישי לנובמבר (זכרו, זכרו!). כרגע המשאב החסר שם הוא מתנדבים כדי:

  • להתקין גנו/לינוקס על מחשבים
  • לצרוב הפצות בשביל להתקין
  • אנשים שיסבירו פעם בשעה על הקהילה ועל חופש התוכנה, ואם אפשר על נושאים טכניים לצד הקטע החברתי/אידאולוגי – מה טוב.
  • לרשום בכניסה שמות של הבאים לקבל התקנה על המחשב שלהם, כדי שמועדון הלינוקס הירושלמי יוכל לשמור איתם על קשר.

אין צורך להבין המון בשביל להתנדב לתפקידים הפחות טכניים, ולחלופין ×–×” המקום הנכון ללמוד איך להתקין ואז לרוץ ולעזור לעוד אנשים בחדר, ראו את ×–×” כמחנה אימונים מרוכז וקפיצה למים האמיתיים כאחד 🙂

אז אם אתם רוצים גנו/לינוקס על לאפטופ או מכונה בייתית, אם אתם רוצים לתרגל איך להתקין את זה בבית לבד ובינתיים ליצור קשרים עם אנשים טובים, זה המקום! אם בא לכם להתנדב, צרו קשר עם גיא (guysoft), הוא מאוד ישמח!

חמישי לנובמבר,
מ1 בצהריים ועד הלילה,
אולם בבנין שפרינצק, גבעת רם.

איך לצרוך אלכוהול באחריות

המוסד למדעי הטיל שבבית יהושע שמח לדווח כי נתקבל שם הזוכה בפרס דארווין לשנת 2007. הטקסני החביב היה חובב אלכוהול. ההבדל הקטן הוא שהוא אהב לצרוך אותו הפוך. מהרקטום. אבל עם הקפדה על יין איכותי, כי מה שגמר אותו היה זוג בקבוקי שרי. טוב שלא איזה סינגל-מאלט בחוזק חבית.

מדעני המוסד נהנו השבוע משפע סינגל מאלטים בחתונת אחד מחברי המוסד. שניים. ×–×” המון לחתונה. אחרי ארדבג 10 ולגבולין 12 מצוינים ×”×’×™×¢ תורו של בלנד מוזר בשם ×’'וני בלו. המוזר ×”×™×” שלמרות הדם הכחול הזורם בעורקיו (ליבו הוא רויאל לוכנגאר) נטען ×›×™ הטעם ×”×™×” פשוט רע ומיותר. מר וחמצמץ ולא מעניין. כותב שורות אלו השאיר אותו בכוס, ואילו מדען אורח מניו זילנד בחן את האפשרות לשימושים אלטרנטיביים בנוזל העכור – "Maybe I should try to drop my pants and stick my d*ck in the glass because it sucks so hard".

כותב שורות אלו ניסה להסתכן אל מעבר לתחום המוכר. בירושלים נפתח לפני חודשים ארוכים "בר ×¢×¥ – הפעמון". טוב לא באמת. יש תמונה של פעמון החירות, מתחתיה כתוב BELL (למי שלא ×–×™×”×”) וכותרת המשנה היא Wood Bar. כלומר יש ביסטרו-בר, בר-מסעדה, פאב-אירי ועכשיו בר-×¢×¥, החידוש החדש. יש לו ×›10 ברזי בירה טובים (ברבר ×›×”×” וגם בהירה כל השנה!) ואוסף משתפר והולך של ויסקי (ספרתי ולצערי לא רשמתי לפחות 10 בקבוקים ממזקקות שלא הכרתי, ואני מכיר לא מעט). טעמתי Smokehead, שמסומן "Islay single malt" אבל לא מצוין הגיל או המזקקה. אמרה לי Islay שמדובר בסינגל ששומרים על מקורותיו בסוד. אבל לפני שמתחילים להתעמק בדראם הקטן (33 ש"×— לצ'ייסר), הווליום המוגזם-גם-×›×›×” עלה ועלה עד שאוזני חישבו להתפקע מכאב (בחתונה של יום האתמול על רחבת הריקודים לא ×”×™×” עד כדי כך נורא!). אחרי שתי בקשות להורדת הווליום(("מצטערת, ×›×›×” ×–×” כאן בסופי שבוע". פה!)) נאלצתי פשוט לזרוק שטר על השולחן ולברוח החוצה מול עיניהם המשתאות של חברי, אחת מהן הצטרפה אלי לקור של חצות-וחצי בחורף הירושלמי וחיכינו כמה דקות שגם שאר החברה יסיימו את הצלחת וישלמו. זו היתה הגזמה חסרת תקדים ורבת דציבלים ודעותי כרגע על הבר ×”×–×” חלוקות 🙁 אני לא אטרח לספר לכם גם על עשן הסיגריות שזרם חופשי ישירות ממאחורי הדלת לתוך שטח הפאב.

לגבי הסמוקהאד: ריחו המצוין מזכיר משהו גם מארדבג וגם מלאפרואייג. טעמו הזכיר לי בעיקר קצת מהעדינות הצעירה והמתקתקה של ארדבג 8 ((שיש לי בחוזק חבית בבית – כאן מדובר על 43 אחוזים רגילים)) אבל ×”×™×” בו רמז לעשן הייחודי של לאפרואייג, עם הדגשה יתרה על כמות העישון. אם הייתי יכול להתפרע עם הימור משוגע הייתי אומר שמדובר באמת בשיתוף פעולה חריג ומוזר שכזה – ארדבג צעיר (8) עם המים והזיקוק של ארדבג אבל עם "שחקני חיזוק" במאש בצורת שעורה מהעישון המקומי של לפרואייג. אחרים באינטרנט מוצאים בו את טעם התה לפסאנג סושונג העדין של לגאבולין. בכל מקרה התוצאה בעלת טעם נעים לחובבי העישון החזק – אבל כל כך מעושן שממש יוצא לגמרי מהאיזון. לא רע, אבל כנראה מיועד לשתיה עם קרח או בקוקטייל ולכן חוסר האיזון המכוון. ×’'ים מארי אהב אותו מאוד ונתן לו ציון די גבוה של 92, ומסתבר שיש לו גם גרסת פרמיום עכשיו.

בפעם הבאה אבוא בשעה נורמאלית, לא בסופ"ש (חמישי?) ואנסה כמה דברים אחרים שלא הכרתי מהבר המדובר, ומקווה שלא יגרשו אותי בצווחות מערכת הסאונד שלהם.