תגית: חוק

פורסם ב

מחפשים עבודה? קראו את האותיות הקטנות במבחנים שמעבירים אתכם.

כולם השבוע כותבים על רמו"ט, הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, על כך ששבוע לפני שהמאגר הביומטרי יוצא לדרך, חשפו שאחרי חקירה משלהם (אחרי שהמשטרה בחרה להתייאש) נמצא מדליף מרשם האוכלוסין (לפחות אחת מההדלפות, אני די בטוח שהיו יותר מפעם אחת).

אני רוצה להביא לפניכם עוד דוגמא למופת של שירות לאזרח מבית רמו"ט. זוגתי עכשיו בחיפושי עבודה, וגילתה שלא מעסיק אחד ולא שניים דורש ממנה לחתום על כל מיני ויתורי פרטיות וסודיות ולגשת למכונים חיצוניים למבחני אינטיליגנציה ואישיות. מה שמטריד הוא שכתוב שם בפירוש בטפסים כי פרטיה יועברו הלאה, תוצאות המבחן יוכלו להיות מוצגות למעסיקים פוטנציאליים נוספים, ואילו לה עצמה אין יכולת לקבל את תוצאות המבחן שעברה. אני ראיתי בזה שערוריה, שני מעסיקים פוטנציאליים פשוט נפסלו על ידה (ולא קל לוותר על מקומות עבודה פוטנציאליים בימינו), אבל כשהתנאים כל כך לא מקובלים על הדעת אז אין ברירה. שלחה זוגתי שאילתא לרמו"ט וקיבלה תשובה מצוינת, ואפילו טיפול, תוך פחות מחודש. איפה ראיתם כזו יעילות, שירות וחיוביות? עוד כוכב גדול לטובתם! אני מצטט פה את המכתב, כדי שתכירו את הנושא:

ג.נ.,
הנדון: תלונתך בעניין הפרת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981

  1. יחידת הפיקוח של רשם מאגרי מידע, ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע, ובמסגרת סמכותה
    בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (להלן: החוק), קיימה הליך פיקוח לבירור תלונתך על
    חברת השמה canetti&ron בע"מ נוגע לתנאי השימוש במערכת הנמצאת בשימוש של חברת
    ההשמה, כאשר המערכת בפיתוחה של קליר אפליקיישין בע"מ ומטרתה איסוף נתונים אודות
    לקוחות של חברת ההשמה.
  2. במסגרת בדיקות שבוצעו, נמצא כי תנאי השימוש במערכת נושא התלונה אינם תואמים את
    הוראות החוק ועומדים בניגוד לדרישת זכות עיון במידע שבסעיף 13 לחוק.
  3. חברת ההשמה והחברת קליר אפליקיישין בע"מ הונחו לתקן את הליקויים ולשנות את נוסח
    תנאי השימוש באופן שיעמוד בהוראות החוק.
  4. כמו כן, החברות הונחו לשנות את סעיפי 14- ו 9 ,10 ,13 לתנאי השימוש, בכל הנוגע לאי מתן
    זכות עיון, היעדר הסכמה מדעת וחוסר מידתיות בדרישות.
  5. כמו כן, החברות הונחו להתאים את פעילותם להוראות החוק המבוארות בטיוטת הנחית
    רשם מאגרי מידע     – תחולת הוראות החוק הגנת הפרטיות על מכוני השמה ומיון מיום
    11/01/2011 אשר ניתן לאתרה בכתובת
    /http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/Hanchayot/drafts
  6. בזאת אנו מסיימים את טיפולנו בתלונתך.
  7. אנו מודים על פנייתך אלינו ועומדים לרשותך בכל עניין הנוגע לחוק, במסגרת סמכויותינו על
    פי דין.

בכבוד רב,
עו"ד טניה ברסקי מפקחת
מחלקת רישום ופיקוח

פורסם ב

מה אוכל אותי בימים אלו

כמה מחברי שמו לב והעירו לי שהפוסטים ששחררתי לאחרונה היו יותר קתרזיס לוחמני לא מכוון מאשר מחשבות מעוכלות ומנוסחות היטב ברמה שהייתי רוצה לשמור כאן בבלוג. אני לא יכול לפרט לכם כל מה שעובר עלי ועל משפחתי, אני מקפיד לא לפרסם את צרותי ומצב רוחי ברשתות חברתיות, אבל אחד מהנושאים המטרידים אותי השבוע נוגעים גם לעניני צדק חברתי ושוד. נכון שמדובר בשוד של כמה מאות אלפי שקלים ולא מאות מליונים, אבל זה פוגע בי אישית וחשבתי שראוי לחלוק איתכם את הפרטים. אולי אתם תחכימו, ואולי תלמדו אותי משהו חדש.

אצל המעסיק שלי, שמתחרז עם "Pretend Schweinewurst" (אבל לא באמת), עומדים בעלי החוב בתור. השניים הגדולים, אומרים לי, הן קרנות שמתחרזות עם קריוס ובקטוס. בקטוס תבעו מבית המשפט למנות כונס נכסים זמני לחברה, והביאו עו"ד ידוע, שהסביר לנו שתחת חגורתו כמה מהלכים מוצלחים של מכירה מואצת. לכאורה המצב לא נורא, ימכרו את החברה, אפילו אם כבעלי אופציות לא נקבל כלום, אבל בתכלס ככה הציג לנו את זה המנהל הזמני: חברת "פריטנד" כבר לא קיימת, וכיוון שמונה כונס נכסים זמני היא מוגנת מתביעות ופטורה מתשלום חובות, בכלל זה המשכורת מראשית ספטמבר ועד אמצע אוקטובר, יום מינוי כונס הנכסים. אומרים לנו שלמרות שלא שילמו לנו משכורת, זו לא הלנת שכר, ובכל מקרה אין לנו מה ללכת לבית הדין לעבודה ולא לעורך דין פרטי כי אין את מי לתבוע, כי החברה "מוגנת ע"י בית המשפט".

כונס הנכסים הזמני (כל השמות בכתבה, אני לא רוצה לפזר פה מילות מפתח לגוגל) אמר לנו שלמעשה "ביום 14/10 פוטרתם מ"פריטנד" ועכשיו אתם מועסקים אצלי". הסיבה היחידה שבגלל נקבל, אולי, חלק מהמשכורת, היא לא כי חייבים לנו משהו, אלא בשביל לשמור על שקט תעשייתי, כדי למכור את החברה בלי רעש, ושנתנהג יפה כשיבואו לעשות אצלנו "דיו דיליג'נס". כמה ישלמו? לא ברור. מתי? לא רוצים להתחייב. האם זו תהיה משכורת? בפירוש לא! ימצאו איזה כלי כלכלי מאולתר כדי להעביר לנו כסף כלשהוא מתישהוא, דיבידנד על חשבון חודשי עבר או עתיד או לא ברור מה. אז זה לא יכלול תנאים והפרשות? כן. לא. כל התשובות נכונות. מבולבלים? גם אנחנו.

נכון להיום, שבועיים אחרי התאריך הרגיל של תשלום המשכורות, חשבון הבנק שלי במינוס אדיר. אני משלם ריבית חריגה כי אני מסרב מסיבותי האישיות לקחת הלוואה, ולכן אני גם לא יכול להוציא שקל מהכספומט. אך אם לא יכנס סכום חמש ספרתי ביום ראשון אני אצטרך לקחת את ההלוואה בכל מקרה. מלחיץ.

אבל הדבר הכי מעניין שסיפרו לנו הוא למה לא משלמים לנו שכר. אני הייתי בטוח שבישראל המשכרורות הן החוב הראשון שחייבים לשלם, אך מסתבר שיש ענין של "נושה מוגן". כיון שקרן בקטוס, שחייבים לה 10 מליון, תבעה לפני נושים אחרים והכניסה את החברה למצב מוגן של כונס נכסים זמני, הם נושה מוגן ומשלמים להם חובות לפני שמשלמים לנו משכורות. אבל גם הפרוסה שלהם אינה הראשונה, למדען הראשי יש זכות נושה מוגן סטטוטורית, עם חוב משלו של כמליון דולרים. העובדים הם הנושה השלישי ברשימה ולכן בעברית פשוטה, אם החברה תמכר ב-11 מליון, העובדים יקבלו זובי. אם היא תמכר תוך שלושה חודשים בכ$13 מליון אז לפחות נראה משכורת אחרונה. אם נשאר אולי לא נפוצה לחלוטין ואם נעזוב כנראה נוכל לשכוח ממשכורת וחלק מהפיצויים גם כן. לא פנטאסטי? אה כן, ועוד לפני המכירה עוד 3 חודשים או מתי שישיגו קונה, יקצצו ממילא בכוח האדם, לא ברור מה יקבלו המפוטרים והמתפוטרים, לא ברור אם אני לא מרע את מצבי בכך שאני מפרסם את הפוסט הזה.

אכן צדק חברתי, במובן שחברת בקטוס מקבלת "צדק" לפני העובדים. על זה בין השאר, אני מניח, דיבר זליכה כשאמר שהשוק מוטה-הון במקום להיות מוטה-עבודה.

על כן אני אשמח אם תעזרו לי למצוא במהרה מקום חדש. קורות חיי במקומן הקבוע. אשמח למשוב על קורות החיים, אשמח גם לדעות מקצועיות לגבי המצב שתיארתי למעלה, אם אתם מבינים בתחום.

פורסם ב

אפארטהייד? בואו נפרק את זה.

גיא נעלב כשאני קורא לישראל אפארטהייד, ולאחרונה שלח אותי אחד "שמוליקיפוד" לוויקיפדיה, ללמד את עצמי חכמה ודעת. אז הנה, בלי הקדמות מיותרות, חוקי האפארטהייד:

חוק איסור נישואי תערובת (1949) – אסר על נישואים בין-גזעיים
חוק המוסר (תיקון משנת 1950) – אסר על יחסי מין בין לבנים לבני גזעים אחרים
חוק מרשם האוכלוסין (1950) – חייב כל אזרח להרשם כלבן, שחור או צבעוני
חוק דיכוי הקומוניזם (1950) – איפשר לממשלה לתייג כ"קומוניסטי" ולהוציא מחוץ לחוק כל ארגון, תנועת אופוזיציה, או התאגדות שלא היו לרוחה
חוק אזורי הקבוצות (1950) – הקצה את אזורי המחיה העירוניים בין הגזעים השונים, ולמעשה התיר ללבנים בלבד להתגורר בתוך הערים
חוק המעבר (1952) – חייב כל שחור מעל גיל 16 לשאת בכל עת תעודת מעבר, שבה הוטבעו אשרות מהמשטרה או מהמעביד המתירות או מגבילות את תנועתו
חוק שמירת מתקנים נפרדים (1953) – חייב הפרדה במתקני שעשועים, גנים ציבוריים, שירותים, חופי רחצה וכדומה, ובפועל מנע מלא-לבנים את השימוש במרביתם
חוק חינוך הבנטו (1953) – קבע את רמת שירותי החינוך שזכאים שחורים לקבל, וברמה נמוכה משמעותית מזו של הלבנים
חוק המכרות והעבודה (1956) – מיסד את האפליה בתעסוקה וקיבע את העסקת לבנים בלבד בתפקידים בכירים
חוק עידוד שלטון עצמי שחור (1958) – הציג חבלי ארץ חלקיים במדינה כ"בנטוסטן" לשחורים, שם יוכלו ליהנות מאוטונומיה לכאורה
חוק אזרחות ארצות המולדת השחורות (1971) – שלל את האזרחות הדרום-אפריקנית מתושבי אותם בנטוסטנים

חוק איסור נישואי תערובת: נו, היום אתה לא יכול להתחתן בארץ נישואין אזרחיים בין פלסטינים או ערביים ישראליים ובין יהודים, וברוב השכונות יסתכלו עליכם עקום מאוד אם תנסו לחיות ביחד. במקרים מסוימים, אפילו על ערבי מעזה וערביה מהגדה תהיה בעיה להפגש לצורך החתונה.
חוק המוסר: אולי עוד לא חוק, אבל תראו את התמיכה הנרחבת בפעילות ארגון להב"ה, שלא יצא עדיין חסחלילה מהחוק. הפעילות שלהם, אם לא יצא לכם להכיר, היא חלוקת תעודות כשרות של "עבודה עברית" לבתי עסק, ואפילו לא עם דגש על הדרת ערבים משוק התעסוקה… לא לא, הם מפחדים לגורלה של הוגינה היהודית, לבל יעבדו יהודיות עם ערבים והן תתאהבנה, הפתיות, ויהפכו לנשים מוכות. תוכלו למצוא באינטרנט מגוון מנשרים שלהם המזהירים את הוגינות להשאר חסודות ולפתוח רגליים רק לזרע יעקב אבינו.
חוק מרשם האוכלוסין – חייב כל אזרח להרשם כלבן, שחור או צבעוני. זוכרים את סעיף הלאום בת"ז? הוא לא מודפס אבל הוא עדיין במחשבי משרד הפנים. אני הולך הערב לשמוע הרצאה על איך להסיר את שמי ממרשם היהודים בטבלאות משרד הפנים, ולא עושים לנו חיים קלים. קניוק היה צריך ללכת לבית המשפט בשביל זה.
חוק דיכוי הקומוניזם: עשו פה את ההקבלות המתבקשות לחוק החרם, חוק הנאמנות, חוק הנכבה, וקמפיין ההשמצה נגד הקרן החדשה.
חוק אזורי הקבוצות: יש שכונות ויש שכונות. יש ישובים ויש ישובים. כאן האפליה היא גם חרדים נגד חילוניים ולהפך בתוך החברה היהודית, אבל הריסת שכונות ערביות חוקיות כדי לבנות שכונות יהודיות, כמו שקורה בלוד – זה ראיתי רק בכיוון אחד – לרעת הערבי. אגב, מקום המדינה לא קמה עיר ערבית אחת חדשה, אבל כבר למעלה מעשרים ערים יהודיות חדשות. רוצה עוד? תכניס את סטטיסטיקות היישובים הלא מוכרים, לא סלולים וחסרי מים וחשמל בנגב ובגליל. אין בהם יהודים, אם תהית.
חוק המעבר – עזה במצור כבר שנים, התנועה בגדה נעצרת בכל חג יהודי וחשד לאירוע. שאלות?
חוק שמירת מתקנים נפרדים – טוב, אולי לשם עוד לא הגענו. אם פלסטיני מצליח להכנס ללונה פארק או לדיסקוטק תל אביבי, מותר לו להשתמש בכל המתקנים וחדרי השירותים כמו אדם רגיל. קיבלנו רק ציון 92% באפרטהייד. זה עדיין מזוויע.
חוק חינוך הבנטו: קיים דה-פקטו, גם אם לא דה-יורה.
חוק המכרות והעבודה: אז כאן שוב זה מתקיים דה פקטו. למשל "רק בוגרי צבא" או "סיווג בטחוני" וכאלו תירוצים. לא אערבב כאן ענייני תעסוקת נשים שזה בכלל סיפור כואב אחר.
חוק עידוד שלטון עצמי שחור: מישהו אמר אוטונומיה לכאורה? שטחי A, B, C מופרדים קטן קטן ע"י מעברים שנשלטים היטב ע"י צה"ל, מצור יבשתי וימי, ועוד?
חוק אזרחות ארצות המולדת השחורות: ראיתם פלסטיני תושב שטחים ממריא לחו"ל בנמל תעופה פלסטיני עם דרכון פלסטיני? אולי ראיתם אותו מצביע לכנסת עם ת"ז ישראלית? אה, אז אולי ישראל עושה צעדים שתהיה לו מדינה רשמית ומוכרת באו"ם? לא? אז כנראה שאין לו מדינה.

אז אזרחי ישראל הנאמנים, על הסקאלה בין אפרטהייד ובין הצד שבו ביבי צודק ויש כאן שוויון זכויות מלא לערבים ישראליים ולפלאסטינים בשטחים כאחד – איפה עומדת מחט המציאות בעיניכם?

פורסם ב

לא סולח

צוף הכריז היום שהוא לא סולח לזהבית, נוחי, יצחק, דודי וכל חבריהם העושקים המורשים.

אני לא סולח להם על מעשיהם, אבל אני סולח להם על חמדנותם כי הם אנושיים. כי הם גדלו על ברכיו של מילטון פרידמן שאמר שמותר להם. כי הם צמחו כי הושקו וזובלו ע"י ראשי ממשלות וקואליציות כבר 20 שנה ויותר.

אני השנה לא סולח לנערי האוצר הבלתי מרוסנים שמוותרים על הכנסות מדינה מתמלוגים, זכיונות וחובות של מוסדות גדולים. אני גם לא סולח להם על ניצול חוק ההסדרים עד טיפת דמינו האחרונה (תרתי).

אני לא סולח לראש הממשלה שמקצץ את כנפי הרגולטורים, החשכ"ל, הרשות להגבלים עסקיים, וביטל השנה את משרד נציב הדורות הבאים. אני גם לא סולח לו על שהוא מוכר בזול נכסי מדינה, גנים לאומיים ואת בריאותם, פרנסתם ואיכות חייהם של אזרחי המדינה.

אני לא סולח לרשויות המס שרודפים עד חורמה את החייבים הקטנים אבל מוחקים חובות ומספרים תספורות לעושקים הגדולים של המדינה, ולא סותמים פרצות בחוקי המס ובאכיפתם.

אני לא סולח למשטרה שאוכפת את החוק רק על מי שנוח לה. לא על הפושעים האמיתיים.

אני לא סולח למשרד המשפטים שלא עושה מספיק כדי לחזק את רשויות המשפט בשופטים וכוח פעולה כדי לגבות את מעט הסדר שהמשטרה מדי פעם עוד מנסה לאכוף.

אני לא סולח לקואליציות שאישרו שוב ושוב חוקי הסדרים שנתיים (או דו-שנתיים!) ותקציבים דו-שנתיים במקום לבטל את הפגע הרע והאנטי-דמוקרטי הזה.

אני לא סולח לתקשורת שניסתה לסובב את ידיה של המחאה ולהכריח אותה לדבר בשפה הישנה במקום לנסות להבין את השפה החדשה, ובדרך זרעו בלבול ומיסאינפורמציה.

אני לא סולח לימנים, החרדים והערבים שחשבו שאין להם מקום במחאה והעדיפו להשאיר אותה לשמאל בלבד במקום לתמוך בה כמחאת כל העם שהיא ניסתה להיות, ואז היינו מוציאים אפילו מליון איש לרחובות. בסה"כ התוצאות יהיה גם בשבילם.

אני לא סולח לאנשי משרד הפנים שנותנים לתופעות מכוערות של שינאת נשים וזרים להכתיב סדרי ישיבה באוטובוסים, מגורים בערים, ואת צביון חייהם של ערים כמו בית שמש וקציר-חריש.

אני לא סולח לכל מי שבשרשרת ההחלטות של הפרטות מוסדות טיפוליים לתשושי נפש, שרידי שואה, אוטיסטים, וכל החוסים האחרים, ובעצם כלל שירותי הבריאות ובריאות הנפש.

אני לא סולח לשירותי הדת בישראל, אם זה משרד הדתות ואם זה הרבנויות המקומיות שמתעללים במי שתלוי בשירותיהם ומתעלקים על קופת הציבור. בעצם אני גם לא סולח לכל רב או מנהיג דתי שתומך באפליה, מיזוגניה, גזענות, אנטי-דמוקרטיה ואי-הפרדה של דת מהמדינה. הרעל שלכם מבוכן במיוחד בעיני כי הוא מחלחל לאנשים עמוק יותר במוחם.

ולבסוף ברמה האישית אני לא סולח להרבה אנשים שפגעו במשפחתי בשנים האחרונות בצורות אנוכיות ומרושעות שלא אפרט פה. אני מאחל לכם לפגוש את עצמכם יום אחד, זה הכל.

פורסם ב

(לא) יהודי לא יתן יד לביומטרי

אחרי סופ"ש מטריד של הפוגרום בענתות, הגיעה היום ידיעה מעודדת לעיתונים, שתביעתו של קניוק הצליחה, ובערב ראש השנה התקבלה הפסיקה לפיה הוא יכול להרשם כיהודי ללא דת במשרד הפנים. (הנה גם הדיון בתפוז, הכיסוי בוואלה, וטור של רוביק רוזנטל מיוני השנה על הבעיה הסמנטית של "לאום" בהקשר הזה). צעד זה יוצא נגד כפיה דתית ומבקש גם לדחוף למצב של הפרדת דת ומדינה.

בנקודה זו לא ברור אם כל אחד מאיתנו יוכל ללכת עכשיו ולבקש את מחיקת סעיף הדת במשרד הפנים, או שכל אחד מאיתנו צריך עכשיו פסיקת בימ"ש כי משרד הפנים לא יאפשר את התהליך מרצונו הש"סי. אני על כל פנים אנסה, כי מזמן אני צריך לקפוץ לסידורים במשרד הפנים (למשל עברתי דירה לפני כשנה), והתאפקתי לעשות את זה רק בנובמבר.

למה נובמבר? אם כך לכל מי שלא עוקב אחרי הבלוג הזה או שנגע בו נגע השכחה, בנובמבר מתחיל הפיילוט הביומטרי. הפיילוט לא נועד לבדיקת יעילות או נכונות השימוש במאגר שכזה, או אפילו את הכולותיו הטכנולוגיות לתת מענה לבעיות הקיימות בעולמנו וארצינו. לא ולא, כל אלו פרמטרים ששטרית כבר החליט שלא צריך לבדוק. אחת הבדיקות הבודדות שאולי עוד נצליח להלחם לכשלונן היא בדיקת שביעות הרצון, כלומר, האם הקהל מרוצה מהקמת המאגר ומעונין לעבור לתעודות החדשות.

שתי ציפורים במכה אחת! תשובת "לא!" למאגר הביומטרי, ו"לא!" נוסף לכפיה הדתית במדינה שהיתה אמורה להיות דמוקרטית.

הדבר הנכון לעשות אם כך, היא לקפוץ למשרד הפנים החל מנובמבר, כשיתחיל המאגר לפעול, ולסרב לשדרג את התעודה, או אולי עדיף לבקש להוציא מחדש תעודה מהסוג הישן עם תמונה מעודכנת וכשמציעים לכם את התעודה המצ'וכללת עם הצ'יפ והרישום במאגר הביומטרי, לסרב בתוקף. אנחנו מקווים שבסוף תקופת הפיילוט נוכל לשכנע את משרד הפנים שמספיק אנשים הוציאו תעודות נייר לעומת התעודות הביומטריות, או לפחות סירבו לקחת תעודה ביומטרית שהוצעה להם (בתקווה שמשרד הפנים רושם את הנתון הזה לצרכי סטטיסטיקה!).

למי שלא מכיר את היסטורית המלחמה בחוק, תוכלו למצוא עשרות פוסטים בנושא בבלוג זה ובאחרים (למשל אלו של האגודה לזכויות האזרח, דורון אופק ויהונתן קלינגר). אנחנו בעד תעודות חכמות, כמה מאיתנו אפילו יסכימו בעיקום אף לתעודות ביומטריות, אבל אנחנו מתנגדים בתוקף לשמירת המאגר הביומטרי ע"י המדינה.

עדכון: עוד דעות על יהודים חסרי דת בבלוגים של ניר להב ותומר פרסיקו.

פורסם ב

עוד ארוכה הדרך

חיים בכה אתמול. אשכרה בכה. טרכטנברג הצליח לייאש אותו. אני לא תליתי במנואל תקוות אז דווקא הופתעתי לטובה. 60 מליארד הוא שלף בלי לפרוץ את התקציב, זה מכובד מאוד. הדו"ח לא מכסה את כל הצרכים והדרישות, והוא מעודד הפרטות, והוא לא יוצא לביטול חוק ההסדרים, והוא לא דורש יישומים מיידיים, ובכלל לא ברור שאפילו רבע ממנו ימומש. זה בסה"כ דו"ח. דו"ח שלא הזמנו, שלא היה מטרת המאבק, שמשמש למשיכת האש מהאנשים שהביאו אותנו אל המצב הזה. המחאה, עם דו"ח יונה/ספיבק, עם חצי מליון היוצאים לרחובות, צריכה להמשך. אנחנו צריכים להמשיך להפגין כל סופ"ש. אנחנו צריכים, מה לעשות, גם לנסות להקדים את הבחירות, אנחנו צריכים לחזק את הנציגים של הגישות האלו בכנסת (חנין, גילון, הורביץ ו(גאלפ!) יחימוביץ'), ולעודד לא פחות את האנשים שתמיד דיברו על הנושאים האלו בבסיס המצע שלהם – אנשי התנועה הירוקה. הסקרים מנבאים להם היום 3-4 מנדטים בבחירות הבאות, בואו נעשה מזה 10. אני מאיץ בכל קוראי להתפקד ולתרום להם. הכנסתם לכנסת היא גם לא המטרה, אבל לדעתי הם האופציה הכי נקיה, חסרת קבוצות לחץ של קיבוצים וסקטורים, ומבוססת עמדות המגובות במדע שאני סומך עליה שתפעל למען ההגיון ולא מלחצים פוליטיים.

בהקשר רופף לזה, הערב תהיה פגישה בהאב להצגת הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות, שכולנו מקווים שיתרום להגשמת הרעיונות החברתיים, כלכליים והסביבתיים שהתנועה הירוקה וגופים דומים מקווים להוביל.