שלמה גרוניך, תזהר, מאחוריך!

הבלוגוספירה עוד מהדהדת את הפליאה והכעס על שעיתונות המיינסטרים לא צייצה מילה על שריפת הספרים של שבוע שעבר, אני גם התפעלתי ראות ששום מילה לא מופיעה ב"צו פיוס" ומקומות אחרים, גם לא באתר של גוש שלום. הבוקר הפנה אותי אפי לפרסום חדש שם, אז מה כן מעסיק את גוש שלום?

שלמה גרוניך, מתנחלי סילוואן ואירווין מוסוקוביץ – גוש שלום
שלמה גרוניך, בהחלטתו "לחגוג" יחד עם המתנחלים הגזענים בסילוואן ולחלוק כבוד לפטרונם המפוקפק אירווין מוסקוביץ, מזהם את עצמו בכתם של זוהמה שלא ימחה.

יש שם עוד הרבה מלל מתלהם, קריאה להחרמתו, והתנפלות רבתי, על הכל חתום אדם קלר, איש שאני מאוד מעריך.

"מזהם את עצמו בכתם של זוהמה שלא ימחה"?! למה זה נשמע כמו פשקוויל ממאה שערים? ממתי מחרימים אדם עם כל כך הרבה היסטוריה בשניה של היסטריה, ובלי לתת לו זכות תגובה? האם ככה מתנהג אירגון ששואף לדמוקרטיה או שמא לדמוניזציה?

גורמי תקשורת אחרים דוקא ביקשו את תגובתו ופירסמו אותה. נראה שהענין חדש אפילו לו, והוא עוד לא החליט מה לעשות עם זה. אני עוד נותן לו כמה שעות נשימה להסביר או להתחרט.

לרוץ ולהחרים להשתמש במילים בוטות מהמותן זו השיטה של חברות דוגמאטיות וטוטאליטריות כמו החמ"ס או ש"ס או חרדים ושאר מבנים חברתיים ופוליטיים שגוש שלום מנסה לשטח. לפחות כך חשבתי. נראה ששיטת הדוגמות מתאימה לדעתם לתהליך… כלשהו… לא יודע, אבל לי ×–×” לא נראה כמו דמוקרטיה וכבוד הדדי. כך לא יתנהג ארגון שמייצג את דעותי. אולי בגלל ×–×” אין כיום אפילו ארגון אחד ×›×–×” בארץ, שלא נגיד מפלגה בפרלמנט.

ואגב סרטים דוקומנטריים

בתגובות לפוסט משלשום על אקספלד, נשאלתי איך זה שאני מסכים עם דעותיו של מפיק סרטים כמו מייקל מור אבל לא עם הדרך שבה הוא מציג אותן, והנה היום צץ סיפור בדיוק להוכיח את הטענה הזו.

נועם לניר, מליונר שתורם רבות לניצולי שואה, נתן לאורלי וילנאי וגיא מרוז 50K דולרים להפיק סרט על כספי הפיצויים הנעלמים שנמנעים מאותם אנשים. גם גיא ואורלי דנים בענין באריכות בתוכניות הרדיו והטלוויזיה שלהם, לכאורה שילוב של צוות מנצח. אבל השבוע (אני מנחש ששבוע לפני שהתכוונו להעלות את הסרט להקרנה) קיבל לניר הקרנה מקדימה וכל כך כעס שהוא תובע את כספו בחזרה. כמובן שלא ראיתי את הסרט אבל אני מכיר את הסגנון של מרוז, אז אני לא מופתע. הפואנטה היא שרבים מבקרים את מייקל מור שהוא חוטא למטרה שעבורה הוא נלחם ונראה שכאן בדובר בסיפור דומה. עיתונאי שיש לו אמת חשובה לספר, אבל בשביל רייטינג וסנסציה הוא מתבל אותה בשקרים… ×”× ×” ציטוט, ההדגשות שלי:

במכתב, ששיגר עורך דינו של לניר ירון רייטר, נכתב כי לניר "הזדעזע עמוקות מתוכנו של הסרט. בין היתר מהאגרסיביות, מחד הצדדיות, מהאנימציות המרמזות שלא לעניין, מסילוף ועיוות התכנים ומדברים נוספים רבים". עוד הוסיף רייטר כי לדעתו של לניר "מדובר בסרט מוטה, לא ניטרלי וברוטאלי", וכי "דרך העמדת הדברים והצגתם עלולה לפגוע בסיוע המועבר מגרמניה לטובת ניצולי השואה, מה שיוביל לפגיעה קשה בניצולי השואה החיים בקרבנו היום". לניר אף דורש מצמד העיתונאים שלא לקשור את שמו בסרט, ולהשיב לו את כל הכסף שהושקע בו בתוך שבועיים.

אל תלכו לראות את הסרט הזה

אם אתם לא בענייני חדשות קהילת האתאיזם המקוונת, אתם בוודאי מפספסת את הצחוקים והשיגועים. לא חסרים אתאיסטים נלהבים ברשת. חלקם ידועים ותיקים כמו ריצ'ארד דוקינס, חלקם חדשים אבל ידועים כמו פול מאיירז, ויש גם את הפחות ידועים, אך יודעים להתבטא, כמו פאט קונדל וההומור הארסי והציני שלו.

לצערי ואולי לצערם של חלקם, במקום לקדם אורחי חיים נטולי דת ולהגדיר כיוון בונה וחיובי, רוב הדיון בנושא אתאיזם בימינו נוסב סביב לחימה בשטויות כמו אמונות ברוחות רפאים או הומאופתיה , או לחימה בנסיון של ערים ומדינות מסוימות להוציא ממערך הלימודים תורות מדעיות ובראשם אבולוציה.

אף אחד לא חשב מה יקרה אם מישהו ירצה לקחת את הפורמט המחורבן של מייקל מור ((סילופים, קיצוצי ראיונות, הוצאת דברים מהקשרם, כדי להוכיח פואנטות שמאלניות)) וינסה לקדם איתו את האג'נדומים הימניים והשמרניים, אבל אז בא הסרט "Expelled" (איך לתרגם את זה? מגורש? מוצא מהכיתה?) שבא לטעון שאנשי אקדמיה שמאמינים בבריאה במקום באבולוציה מפוטרים או נמנע מהם קידום.

מה הבעיות עם ההפקה?

לסיום, הפארודיה המתבקשת:

תקינות פוליטית זה רע. מאד.

נדב שאל לפני שבועיים מה רע בתקינות פוליטית והרבה זמן תכננתי לענות ולא הגעתי לזה.

ראשית, כמו שהפוסט שלו מציין, הגישה הזו מטפלת בסוכר שמפוזר על הצואה (סליחה) ולא בבעיות האמיתיות. שנית זה גבול שאף פעם לא מפסיק להצטמצם ותמיד מישהו ימצא עוד פינה של משהו שמפריע לו והופ עוד מושג חייב לעוף מהלכסיקון. למונח הפוגע נמציא יופומוזמים (יופומיזם = אותה גברת בכיסוי אדרת) ובסוף גם מילה זו תפגע במישהו יום אחד. אני ממליץ בחום שתפנו חצי שעה לצפות בפרק של "בולשיט" שדן בנושא 'מילים בעייתיות', צנזורה וחופש דיבור, בין השאר צולמה שם מרואיינת מ'חגורת התנ"ך' אומרת שאבא אמר לה שכל פעם שרוצים לצעוק 'ג'יזס קרייסט' אומרים במקום זה 'סנטה וואקה'. העצוב זה שסנטה וואקה היא פרה קדושה בספרדית, וזה עלול להעליב אולי את ההודים? (אגב אני בטוח ש'חגורת התנ"ך' זה יופמיזם ל'המשוגעים מהדרום'). עוד דוגמא מהעולם האמיתי היא שאסור מהחודש להגיד בטלוויזיה האמריקנית 'ניגר' אז מיד צץ יופומיזם חדש בטקסס, מעתה אל תאמר אפרו-אמריקני כי אם 'קנדי'. ומה יקרה כשהמילה תהפוך גם היא לקריאת גנאי? טוב, לקנדים גם ככה יש כבר בטן מלאה על השכנים המעצבנים מלמטה.

From Crackle: Penn Says – CanadiaN

האמריקנים המציאו את התופעה עד כמה שאני יודע. כבר לפני כמאה שנה "חזה" ו"ירכיים" היו מילים רגישות מדי ולכן עד היום לחלקי העוף באטליז קוראים "בשר בהיר" ו"בשר כהה" בהתאמה בחלק מהמקומות שם, וגם בארץ נתקלתי ביופומיזמים כאלו פה ושם (מי אמר "בשר לבן" ו"דבר אחר"?)

עד כאן על למה ×–×” לא עובד בעולם האמיתי. עכשיו על למה ×–×” מעצבן. בעיני שפה אנושית היא הכלי ×”×›×™ חזק שיש לנו. "העט חזקה מהחרב", "חיים ומוות ביד הלשון" – עושר השפה והניואנסים מאפשרים לנו להעלות רעיונות יותר מורכבים ולפרט דקויות, ומתוך כך לגרות את הדמיון ולהמריץ רעיונות נוספים. דלות שפה גם מצמצמת את מרחב החשיבה – לשם שואפת תנועת הפוליטיקל קורקטנס בדיוק כמו השיחדש לפי אורוול. מוזר לי שצריך אדם להלחם על יכולת השימוש במילים מסוימות. לא מספיקות המלחמות האינסופיות בין זכות הציבור והעתונות להתבטא ובין ממשלות שמנסות להגביל אותם?

למרות הדמוקרטיה שעל הניר אין היום בהרבה מדינות חופש דיבור "כמו בספרים". אין יותר פוליטיקאים ונבחרי עם שמוכנים להלחם עד חורמה על זכותו של מישהו להשמיע דיעה, ובוודאי לא כזו שמנוגדת לדעתם. היום בשם הפלורליזם מקובל לגמרי לגנוז ספרי ילדים כי הם מכילים חזיר, לסלוח לאימאם שמקביל את בנות אוסטרליה הנאוות לבשר ואת הרשימה המתארכת של המוסלמים שנכלאים על אונס לחתולים טפשים ותמימים, וזה מגיע עד לנקודה שהארכיבישוף של קנטרברי מציע שלמען קירוב לבבות אין מנוס מלהתאים את החוק הבריטי לשריעה (מי אמר חזרה לאלף הראשון לספירה ולא קיבל? וזה מהכנסיה האנגליקנית הנאורה, לא הקתולית!). איך אפשר שלא להתעצבן? כאן לא מדובר בלפלפיות פחדנית, מדובר באפולוג'טיקה מסוכנת והרסנית. כמובן שהבעיה הגדולה של סובלנות ופלורליזם זה קבלת השונה, גם זה שלא אוהב להיות סובלן ופלורליסטי, אבל עד איזה גבול? כשהוא מנסה לאכול אותך מבפנים, מצהיר במסגדים הכי גדולים של לונדון ומינכן שהארץ (יענו כל כוכב הלכת) מיועדת למוסלמים והאומה האיסלאמית או-טו-טו אוכלת הכל?

וכמובן באים הקולות המרגיעים "זה קומץ קיצונים, זו לא האמת השולטת אצלנו בתרבות" אבל אי אפשר להתעלם לעולם מממשלות שמממנות טרוריזם במסווה של ארגונים חברתיים, ואם זה לא היה האיום האיסלאמו-פשיסטי זה היה מגיע מכיוון פונדמנטליסטי-נוצרי כמה עשורים אחרי.

עם כל הכבוד לריבוי תרבויות וסובלנות לאחר, יש בהחלט מקום לחשוב על טובתו של עתיד המין האנושי, ולהלחם לא בעזרת נשקים כתגובה ומילים מתנצלות ו"דיפלומטיות", אלא בעזרת חינוך לפלורליזם, בכל בתי הספר בעולם המערבי חייבים להכניס דחוף תכניות חינוך לפלורליזם ויפה שעה קודם. גם בבי"ס הממלכתיים בארץ הפסיקו מזמן לדון בזה, סובלנות לחלוטין לא קיימת ברשתות החינוך התורני והחרדי, ולצערי בעזה "אנשי חינוך" רק מראים לנו מה זה בדיוק "בכיה לדורות". בני אלון מנסה למכור לנו טרנספר ושפיכת כסף כ"פתרון הומאניטרי" באתר hayozma.org, אבל אני מדבר על משהו אחר, על לקיחת אחריות אישית על הדור הבא ולא להפקיר אותו לעוד חינוך פונדמנטליסטי. לצערי חלום רטוב בלבד, זה ברור לי, כי אין אפילו מספיק מורים שיצלחו ליישם את זה גם בבתי הספר שלנו, לא כל שכן מורים פלורליסטיים בעזה ושטחי A שנוכל לדחוף ולקדם איתם אג'נדה שהיא היחידה שתביא באמת למזרח חדש.

במקום זה, לשנות מילים בשפה בסיגנון ה"שיחדש" לא יקדם אותנו לכלום, ואולי אף יעלים מעינינו את הפתרון. שנאה וגזענות לא נעלמות רק כי מחליפים להן את השם, אבל בהחלט יתכן שהפתרונות להן כן נעלמים ככה מהעין.

כל ×–×” בלי להגיד כלום על "אתיקה", "פרגון" ו"רגישות" – כולם דברים חשובים כשלעצמם, אבל הם אינם חלק מהתופעה המעצבנת של פוליטיקל קורקטנס. למרות שזו האחרונה מתיימרת לשמור על רגישותם של אחרים, למעשה היא פתרון זמני, מלאכותי וחורק שרק מעלה את סף הרגישות עוד ועוד.

Schiphol

כששורות אלו משתחררות לאוויר העולם אני נמצא בסחיפול אשר בגלות אמסטרדם הרחוקה, אולי מנמנם, אולי שותה קפה, או מריץ ×’'וינט ((בטטטטחח… אתם הרי מכירים את דעותי על עישון. עוגות מצד שני…)) או קורא בספר. אפשר גם לשתות ספר ולקרוא בקפה אבל ×–×” פשוט לא אני. הפוסט ×”×–×” התחיל להכתב ביום שני בערב וזו הפעם הראשונה שהחלטתי לכתוב ×›×›×” פוסט משתחרר בהמשכים, והפעם השניה שאני כותב פוסט לשחרור דחוי. אולי אכתוב עוד כמה כאלו לשאר המסע שלנו, אולי אפתיע אתכם 🙂

קיץ ארוך עבר עלי. לא כתבתי הרבה לאחרונה ×›×™ פשוט בין שעות העבודה התרוצצתי בשבוע האחרון עם הכנות לטיול. ברגע האחרון גילינו למשל שבעצם לא ×›"×› פשוט למצוא כל יום מקום לאותו הערב. בניגוד לשנה שעברה בפרובאנס, כאן כנראה עונת התיירות יותר צפופה ומרוכזת, ×›×™ בתקופה הזו הימים מתקצרים באופן דראסטי ואו-טו-טו מתחיל הגשם האמיתי ואחריו גם השלג (מה שיש עכשיו ×–×” סתם טפטוף…). גם תיק צילום חדש הייתי צריך, ובנק דיגיטלי, ולטפל בלחצים האחרונים של כל לקוח לפני שאני נעלם לשבועיים מהרד"ר…

אני וגיא יוצאים לסקוטלנד, למדינה עם האיזורים הכי פחות מיושבים שעוד יש באירופה (למרות שאנחנו לא נגיע לאיזורים הנידחים באמת). יהיה נוף פרוע, יהיה מזג אוויר פרוע ((הסקוטים אומרים "אם אתה לא אוהב את מזג האויר, חכה 20 דקות")), יהיו בנות היילנדס קשוחות, יהיו בנות לואולנדז רכות, יהיה אוכל סקוטי מחורבן, אוכל הודי ככה-ככה ופירות ים שלמות מהם. יהיה אוויר נקי וטעים, יהיה ויסקי מצוין, ואני מקווה שלגיא גם יהיו שבועיים בלי ביקורים של דודה FMS ובין כל החוויות והנסיעות גם לא מעט מנוחה.

לג'וני הזקן התחילו בעיות הגב לפני שנים, אבל לאחרונה מצבו הכללי ממש לא טוב, החברים שלחו אותו להבדק אצל דוקטור מקינטוש.

"מה כואב לך ×’'וני?" – "נו, האף שלי שנים אדום אבל יש לי עכשיו לחצים כואבים שם, ולחצים באוזניים, וכאבים בכתפיים, וכאבים עמומים במותניים, ודפיקות לב מדי פעם, וורידים ברגליים ו…" – "טוב טוב, אני אבדוק!" ודוקטור מקינטוש בודק לחץ דם ומקשיב בסטטוסקופ ומאיר לאוזניים וממשש את הגב והרגליים.

– "אני לא מוצא כלום, ×–×” בטח בגלל השתיה!"

– "אין בעיה דוקטור, אני אחזור מחר כשתתפכח!"

(בילי קונולי מספר את ×–×” יותר טוב 🙂 )

ידידים, עם פוסט ×–×” אני חושד שאני נפרד לשלום לשבועיים מהבלוג. אני לא לוקח איתי לאפטופ לטיול (אין לי אחד) ובאיזורים אליהם אני נוסע לא תמיד יש חיבורי אינטרנט חופשיים ממילא, ואני לא רוצה לבזבז את זמני בחיפוש אחרי בתי קפה. את ×”"לייב בלוגינג" אני אעשה לתוך מחברת ואפרסם כשנחזור. אני גם לא אהיה זמין במייל. רק SMS בעצם, וגם ×–×” לא בקליטה בכל מקום, לא כל סקוטלנד מכוסה. שששששששששששששששקט 🙂

רוחות בעלית הגג? לא אצלי!

Idiot’s guide to communicating with Spirits
לא עובד עליכם… ×–×” ספר אמיתי שמצאתי אצל ידידתי דניאל. כל פעם מחדש אני דהום כשאני קורא איך אנשים עוד מאמינים בשטויות על "כישוף" או מרפאים חוצניים, גלגול נשמות וקבלה ואפילו לא למצוא בינהם סתירה, ומסתפקים בהסברים, לפעמים ילדותיים, על מיסטיקה ורגש. את הלינקים בפיסקה זו למשל מצאתי בבלוג של ×—×¥, אדם בגילי, שכמוני התעסק בעבר בלינוקס ותוכנה חופשית ויום אחד עושה תפנית לעולמות של הארי פוטר, אבל בחיים האמיתיים, והוא עדיין מחזיק מעצמו אדם רציונאלי. כמוני הוא חושב דברים לא ×”×›×™ טובים על הרבה מהמיסטיקנים אבל בעוד אני חושב שהם משלים את הקהל בכוחות מומצאים הוא טוען שיש להם כוחות והם משתמשים בהם שלא כהלכה. מדהים אותי איך אפשר לפקפק ולהאמין באותו זמן באנשים העוסקים ולא להבין שיש כאן רמאויות הרבה יותר פשוטות. הכוח היחידי שכאן מגיע לשימוש הוא לא כוח מאגי אלא כוח סוגסטיה ולפעמים טיפת שטיפת מוח מסוימת. אני ואחרים (ובמיוחד אנשים כמו ×’'יימס ראנדי) מאמינים שבדרנים כמו אורי גלר שטוענים לכוחות עושים יותר נזק ×›×™ הם גורמים להנצחה של הדעות ההזויות האלו ודוחפים עוד אנשים להסתמך על מיסטיקנים, אבל ×—×¥ מוצא טיעונים "צרופים" למה השירות של אותם השרלטנים הוא חשוב וראוי לתשלום. ×—×¥ עצמו לא טוען לכוחות או יכולות, ואינו מציע שירותים כלשהם, אז מה הצורך ×”×¢×– להגן על העוסקים בתחום? למה החברה המודרנית, שהתקדמה ×›"×› יפה בריאותית וכלכלית וחברתית בזכות מדע וטכנולוגיה במאה וחמישים השנים האחרונות, רוצה כל כך לשמר ולפאר את אגדות הילדים ההזויות האלו?

˙˙˙˙sɹǝqɯnu pɹɐɔ ʇıpǝɹɔ ɹnoʎ llɐ ɐɹı lıɐɯǝ ʍou ˙˙˙ʇɐolɟ puɐ sǝʎǝ ɹnoʎ ǝsolɔ oʇ ɥƃnouǝ ǝlqısuǝs ˙˙˙ɹǝɯlɐɔ uǝʌǝ ˙˙˙ɯlɐɔ ʎɹǝʌ 'ǝlqısuǝs puɐ ɯlɐɔ ǝɹɐ noʎ ˙˙˙pǝsıʇoudʎɥ ƃuıǝq ʇou ǝɹɐ noʎ ˙˙˙puoʎǝq ʇɐǝɹƃ ǝɥʇ ɯoɹɟ ʇsod sıɥʇ uı sǝƃɐssǝɯ uǝppıɥ snoıɹǝʇsʎɯ ou ǝɹɐ ǝɹǝɥʇ

מצד שני אחרי התוכנית המאוד מצליחה של גלר בארץ הוא שוב מחפש יורש, והפעם בתמיכת NBC – "היורש 2"?. NBC היתה הרשת שהקרינה את התוכנית של קרסון שדפקה לו את הקריירה בארה"ב, אבל עשרים ומשהו שנה אח"×› הוא מקבל את הבמה המרכזית ומה שעצוב ומוזר לי שהפעם המגיש שלצידו הוא קריס איינג'ל, שמוכר לרבים מסדרת הטלוויזיה המדהימה שלו, אבל שם הוא אומר לא פעם שכל מה שהקהל רואה הם טריקים ולא מעורבים שום כוחות על טבעיים (תחשבו נמרוד הראל אבל יותר לכיוון טריקים פיסיים על פני טריקים מחשבתיים). קריס התראיין בתוכנית הרדיו המצוינת של פן ×’'ילט בעבר ואפילו הודה שהוא לא חותך פינות ומשקיע בטריקים ×”×›×™ קשים, יותר ממה שאנשים יהיו מוכנים להאמין שהוא משקיע, וזה הסוד אולי לאשליות משכנעות. עכשיו בא האיש הטוב ×”×–×” ובשביל בצע כסף חובר לשרלטן ×”×›×™ מפורסם בדורנו. עצוב לי קצת.

תגידו באמת… העולם הגשמי שמסביבנו לא מספיק מרהיב ומדהים בתחכומו ומורכבותו שאנחנו צריכים הסברים ילדותיים של אנרגיות ונשמות ורוחות וישויות? למה יש מדור הורוסקופ בעיתון? מתי האנושות תתנער מהשטויות האלו ותוכל להתרכז בהעשרת הרוח ברגש ואושר שלא קשורים לאמונות תפלות שבמקרה הטוב גורמות לרגרסיה ובמקרה הרע גורמות להם להחלטות מנוגדות הגיון לגבי כסף ובריאות?