זוכרים את הספר הנהדר ההוא של ז'ול וורן? כך אני מרגיש בכל פעם שביס גדול מהאינטרנט פתאום נעלם לי. כרגע זה קורה לי עם סורספורג' (ספיציפית חיפשתי את וובמין שכנראה מתארח שם גם הוא). הדאגה מה קרה לכל החומר החשוב שם, ואם הכל בסדר, הדוקטורים ברשת מתארים כבר את ההתמכרות לרשת והחרדות כשהיא מתנתקת לך כתופעות פסיכולוגיות עמוקות ומעיקות שיכללו בDSM הבא (שלא ברור למה לא כותבים אותו בוויקי בצורה פתוחה, למה זה יוצא פעם ב20 שנה? איך אפשר ככה?!)
באותו נושא, שוש פרסמה פעמיים שלוש את תחרות הדודלים של גוגל ישראל, הלינק שהיא שלחה לנו בטוויטר פשוט מסרב לעבוד לי, גם בבית וגם עבודה. מה הסיפור?
אם הכנתם לעצמכם סקריפט קטן של "קיקסטארט" כדי להתקין מכונות רד האט/סנטוס/פדורה שעובד חלק בPXE, אל תרוצו לנסות אותו גם מדיסק הפלאש האהוב, עמוס ולא מגובה שלכם לפני שוידאתם שהקיקסטארט לא מתבקש לאפס את המחיצות בכל הדיסקים המקומיים על ההתחלה. החור ברגל יהיה כואב.
(עם הקוראים הלא-טכניים הסליחה, כבר חוזרים לתוכנית במשדרים הרגילה)
ראשית, כמו שהפוסט שלו מציין, הגישה הזו מטפלת בסוכר שמפוזר על הצואה (סליחה) ולא בבעיות האמיתיות. שנית זה גבול שאף פעם לא מפסיק להצטמצם ותמיד מישהו ימצא עוד פינה של משהו שמפריע לו והופ עוד מושג חייב לעוף מהלכסיקון. למונח הפוגע נמציא יופומוזמים (יופומיזם = אותה גברת בכיסוי אדרת) ובסוף גם מילה זו תפגע במישהו יום אחד. אני ממליץ בחום שתפנו חצי שעה לצפות בפרק של "בולשיט" שדן בנושא 'מילים בעייתיות', צנזורה וחופש דיבור, בין השאר צולמה שם מרואיינת מ'חגורת התנ"ך' אומרת שאבא אמר לה שכל פעם שרוצים לצעוק 'ג'יזס קרייסט' אומרים במקום זה 'סנטה וואקה'. העצוב זה שסנטה וואקה היא פרה קדושה בספרדית, וזה עלול להעליב אולי את ההודים? (אגב אני בטוח ש'חגורת התנ"ך' זה יופמיזם ל'המשוגעים מהדרום'). עוד דוגמא מהעולם האמיתי היא שאסור מהחודש להגיד בטלוויזיה האמריקנית 'ניגר' אז מיד צץ יופומיזם חדש בטקסס, מעתה אל תאמר אפרו-אמריקני כי אם 'קנדי'. ומה יקרה כשהמילה תהפוך גם היא לקריאת גנאי? טוב, לקנדים גם ככה יש כבר בטן מלאה על השכנים המעצבנים מלמטה.
האמריקנים המציאו את התופעה עד כמה שאני יודע. כבר לפני כמאה שנה "חזה" ו"ירכיים" היו מילים רגישות מדי ולכן עד היום לחלקי העוף באטליז קוראים "בשר בהיר" ו"בשר כהה" בהתאמה בחלק מהמקומות שם, וגם בארץ נתקלתי ביופומיזמים כאלו פה ושם (מי אמר "בשר לבן" ו"דבר אחר"?)
עד כאן על למה זה לא עובד בעולם האמיתי. עכשיו על למה זה מעצבן. בעיני שפה אנושית היא הכלי הכי חזק שיש לנו. "העט חזקה מהחרב", "חיים ומוות ביד הלשון" – עושר השפה והניואנסים מאפשרים לנו להעלות רעיונות יותר מורכבים ולפרט דקויות, ומתוך כך לגרות את הדמיון ולהמריץ רעיונות נוספים. דלות שפה גם מצמצמת את מרחב החשיבה – לשם שואפת תנועת הפוליטיקל קורקטנס בדיוק כמו השיחדש לפי אורוול. מוזר לי שצריך אדם להלחם על יכולת השימוש במילים מסוימות. לא מספיקות המלחמות האינסופיות בין זכות הציבור והעתונות להתבטא ובין ממשלות שמנסות להגביל אותם?
למרות הדמוקרטיה שעל הניר אין היום בהרבה מדינות חופש דיבור "כמו בספרים". אין יותר פוליטיקאים ונבחרי עם שמוכנים להלחם עד חורמה על זכותו של מישהו להשמיע דיעה, ובוודאי לא כזו שמנוגדת לדעתם. היום בשם הפלורליזם מקובל לגמרי לגנוז ספרי ילדים כי הם מכילים חזיר, לסלוח לאימאם שמקביל את בנות אוסטרליה הנאוות לבשר ואת הרשימה המתארכת של המוסלמים שנכלאים על אונס לחתולים טפשים ותמימים, וזה מגיע עד לנקודה שהארכיבישוף של קנטרברי מציע שלמען קירוב לבבות אין מנוס מלהתאים את החוק הבריטי לשריעה (מי אמר חזרה לאלף הראשון לספירה ולא קיבל? וזה מהכנסיה האנגליקנית הנאורה, לא הקתולית!). איך אפשר שלא להתעצבן? כאן לא מדובר בלפלפיות פחדנית, מדובר באפולוג'טיקה מסוכנת והרסנית. כמובן שהבעיה הגדולה של סובלנות ופלורליזם זה קבלת השונה, גם זה שלא אוהב להיות סובלן ופלורליסטי, אבל עד איזה גבול? כשהוא מנסה לאכול אותך מבפנים, מצהיר במסגדים הכי גדולים של לונדון ומינכן שהארץ (יענו כל כוכב הלכת) מיועדת למוסלמים והאומה האיסלאמית או-טו-טו אוכלת הכל?
וכמובן באים הקולות המרגיעים "זה קומץ קיצונים, זו לא האמת השולטת אצלנו בתרבות" אבל אי אפשר להתעלם לעולם מממשלות שמממנות טרוריזם במסווה של ארגונים חברתיים, ואם זה לא היה האיום האיסלאמו-פשיסטי זה היה מגיע מכיוון פונדמנטליסטי-נוצרי כמה עשורים אחרי.
עם כל הכבוד לריבוי תרבויות וסובלנות לאחר, יש בהחלט מקום לחשוב על טובתו של עתיד המין האנושי, ולהלחם לא בעזרת נשקים כתגובה ומילים מתנצלות ו"דיפלומטיות", אלא בעזרת חינוך לפלורליזם, בכל בתי הספר בעולם המערבי חייבים להכניס דחוף תכניות חינוך לפלורליזם ויפה שעה קודם. גם בבי"ס הממלכתיים בארץ הפסיקו מזמן לדון בזה, סובלנות לחלוטין לא קיימת ברשתות החינוך התורני והחרדי, ולצערי בעזה "אנשי חינוך" רק מראים לנו מה זה בדיוק "בכיה לדורות". בני אלון מנסה למכור לנו טרנספר ושפיכת כסף כ"פתרון הומאניטרי" באתר hayozma.org, אבל אני מדבר על משהו אחר, על לקיחת אחריות אישית על הדור הבא ולא להפקיר אותו לעוד חינוך פונדמנטליסטי. לצערי חלום רטוב בלבד, זה ברור לי, כי אין אפילו מספיק מורים שיצלחו ליישם את זה גם בבתי הספר שלנו, לא כל שכן מורים פלורליסטיים בעזה ושטחי A שנוכל לדחוף ולקדם איתם אג'נדה שהיא היחידה שתביא באמת למזרח חדש.
במקום זה, לשנות מילים בשפה בסיגנון ה"שיחדש" לא יקדם אותנו לכלום, ואולי אף יעלים מעינינו את הפתרון. שנאה וגזענות לא נעלמות רק כי מחליפים להן את השם, אבל בהחלט יתכן שהפתרונות להן כן נעלמים ככה מהעין.
את הפוסט הזה רציתי לשמור לבלוג הצרכנות שאו-טו-טו יפתח, אבל אני פשוט רותח לי בכסא וחייב לפרוק את זה איפשהוא.
012-קוי-זהב-סמייל-אינטרנט-זהב-מה-שלא-קוראימלהם עושים לי צרות בחיבור מזה כמה חודשים. הם חונקים את התקשורת וחוסמים פורטים. אני לא מדבר רק על טורנטים ואימיול, אני מדבר על delay אדיר בחיבור אפילו לג'ימייל ואתרי ווב רגילים. נמאס לי לאכול את השטויות שהם מוכרים לי כשאני יכול בעזרת פינגים וtraceroute של TCP לראות בדיוק מה הם חוסמים ואיפה ומראה להם איך מהשרת שלי בבזק בינלאומי הכל תקין. אתמול התחלתי לברר פרטים במקביל לבירורים שעשה חבר שלי אפי. מסתבר ש012 הכי זולים אבל לא בהרבה, נזק בינלאומי היחידים שמכריזים שהם לא מגבילים וחוסמים את הקו (הנציג ב012 טען שהוא לא יודע מה ה בכלל traffic shaping), ולכן ביקשתי מהם מחירים. באופן מפתיע המחירים העיסקיים היו יותר גבוהים מאשר במחלקה הפרטית. נרשמתי, ביקשתי מ012 לנתק אותי (אחרי 10 דקות המתנה לשירות לקוחות ששם אותי ב8 דקות המתנה למחלקת ניתוקים). הנתקן לקח המון פרטים ובסוף הודיע שכלום לא יזוז עד שלא אשלח בקשת התנתקות בפקס. שלחתי גם בפקס וחיליתי עד בוש.
לפני חצי שעה התקשרתי לנזק בינלאומי לשאול למה עוד לא חוברתי דרכם (MPLS או "בלי חייגן" מצריך שיוך מרחוק), אמרו לי שידיהם קשורות עד ש012 ישחררו את הקו. אחרי 10 דקות המתנה נוספות (2 בבוקר!) אמרו לי 012 שבקשת הניתוק נישלחה (פעמים בודדות ביום עובר קובץ בקשות חיבור וניתוק בין הספקיות והוט, יחי העידן המודרני המקוון!) וזה לא בידיים שלהם. טלפון נוסף להוט תמיכה עסקית הביא אותי להוט תמיכה פרטית. אין תמיכה עסקית בלילה. שם נגמר המסלול כי התומך דל כוחו, מנויים עסקיים לא עולים אצלו על המסוף ועד הבוקר לא יהיה מושיע. בבוקר אני צריך כבר לצאת אל לקוחות ולא אוכל לשבת ליד המחשב לראות שהכל עובד חלק, ולכן רק בערב אתפנה להרים טלפונים לבירור, וסביר להניח שעד אז שוב לא יהיה עם מי לדבר.
– תתקשר בבוקר לתמיכה עסקית, הם יפתרו לך את זה צ'יק צ'אק, מגיע לך שירות מהיר בתור לקוח עסקי!
– "בבוקר" זה שירות איטי! אני רוצה לעשות עכשיו את ההחלפה, לפני שאני צריך את הקו בבוקר כדי לנהל את העסק שלי!
– אבל אין לי איך לטפל בקו עסקי!
– אז תן לי תמיכה עסקית.
– אין בלילה.
– תן לי את האחראי שלך.
– אין בלילה.
– אז תעביר אותי להיות לקוח פרטי ואז טפל בי.
– זה רק שירות לקוחות עסקי יכול לעשות. בבוקר.
פשוט מדהים. הייתי דופק את הראש בקיר אבל אני לא רוצה ללכת לישון עם כאב ראש. לילה טוב.
לקוחות יקרים, מיקרוסופט מבקשת למסור שלכל מי שמשתמש בשירות הוטמייל בישראל, השירות הנוח של MSN ישראל והבית החם שמיקרוסופט מעניקה לו באהבה בחינם (כן אתם!) – אז מעוד שלושה ימים אין לכם בית (צילומסך) – מיקרוסופט פשוט שורפת אותו עם המייל שהיה בפנים אם לא גיביתם. אבל אל דאגה, יש מייל עם COM בקצה! עם פיצ'רים! עם LIVE!!!! ואל תשכחו שאתם חשובים לMSN, אוהבים אותכם נורא, כאילו!
(רמז, למייל המשופר הזה קוראים ג'ימייל. אם ממילא שורפים לכם את הבית אפילו בלי העברה דואר, אני ממליץ שכבר תחליפו ספק)
בנאדם מנסה לקרוא דברים מעניינים וקופצים לו לינקים לדברים אחרים. כיביתי פרסומות אבל חברים שולחים לי לינקים (זה עדיף למצבים שהם שולחים לי אטאצ'ים של 2-3 מגה של סרטים שאפשר לראות ביוטיוב). אם קודם חשבתי שיש לי בעיות ריכוז, קריאה ברשת מחמירה את זה, כמו ללכת לאיבוד במרק אלפבית. והיום גוגל רידר הוסיף פיצ'ר שמוסיף אוטומטית את רשימות הSHARED ITEMS של משתמשים אחרים אם הם הרשימת הקונטקטים שלך בGMAIL. כן, אם התכתבת עם מישהו אפילו פעמיים, כבר דוחפים לך במורד הגרון את הלינקים שהוא חושב ששווים. איך גיליתי את זה? הפוסט המעוצבן-בצדק הזה הופיע לי פתאום ברידר. איך הוא הופיע שם? כי גוגל רידר פתאום מראה לי בלי שביקשתי את האייטמים ששרון אוהבת במיוחד, ומסתבר שגם היא לא אוהבת את הפיצ'ר.
האם גוגל מתחילים לאבד טאץ' עם ההגיון בנסיון להדביק את פייסבוק? איבדו את שלוות הנפש ופותחים כאן סכרים שאסור לפתוח? לפחות הם נותנים לך להסתיר את הרעש שמייצרים אחרים, אבל למה באמת שכל לקוחותי העסקיים יראו עכשיו (פוטנציאלית, אם הם משתמשים ברידר) את מה שמעניין אותי בזמני הפרטי, אם אני לא הזמנתי אותם אלי לבלוג ולפיד הנ"ל? כלומר, במקרה שלי לא אכפת לי יותר מדי, כי הלקוחות שלי הם מהסוג המכוון-רשת שבוודאי גיגלו מזמן את שמי ומצאו את הבלוג הזה, וכאן בצד אני ממילא מסנדק את האייטמים שאני חולק מהרידר, אבל אני יכול לדמיין מקומות שהפיצ'ר האוטומטי הזה יעצבן הרבה מאוד אנשים ואפילו יפגע בהם.
גוגל, זה סטרייק שני או שלישי? אני חושב שאני אחזור בקרוב לאגרגטור הישן והטוב שלי גרגריוס אם זה ימשיך ככה, ואולי הגיע הזמן לתחליף ג'מיל גם כן. אני מודע לכל ההשלכות של סקיוריטי ופרטיות בשימוש בג'ימייל ועד היום השתדלתי לא לדאוג, אבל כשחברה מתחילה להוציא "פיצ'רים" כאלו בגלל פחד מפייסבוק, אני מתחיל לחפש איך לחזור לקונכיה שלי.
