על הסכנה שטמונה במיסטיקנים ורפואות אלטרנטיביות

(עוד טיוטא שאני שולף מקרקעית הרשימה, משפר ומפרסם סוף סוף…)

פעם פעם, בפוסט בשם "חץ מתייחס סוף סוף לספקנים" הבטחתי לחץ וגם לגיא תשובה מפורטת על הבעיתיות (או סכנה לדעתי האישית!) הטמונה בלגיטימציה של פעילות מיסטיקנים ורפואה אלטרנטיבית. כל התחומים האלו מבוססים על אמונה ופלאסבו, שכן עד היום הם לא הוכחו בבדיקות מדעיות וגם לא הוסברו בתיאוריות מדעניות קבילות, ולכן עד הודעה חדשה הן שוות ערך לתפילות ונענועי לולבים.

אלוהים מרפא או מפריע? (הקריקטורה מתוך פארינגולה)

כולנו קוראים מדי פעם בעיתונים על מקרי מחלות איומות או אפילו מוות שקרו רק בגלל הזנחה איומה, שהחולים והמטפלים בהם מתרצים באמונות דתיות (לא הולכים לטיפול "מדעי" כי ישו אמר (קריסצ'ן סיינטיסטס) או כי יזרימו לך דם מזוהם מאחרים ויהפכו אותך ללא טהור (עדי יהוה פסיכיים) או אמונות בעל טבעי והפרה-פסיכולוגי. זה מצחיק כשאמונות תפלות גורמות לך לפלוט שטויות איומות ולהביך אותך בחברה, אבל כשזה מגיע לנושאי חוק או בריאות וחיים או מוות, אני חושב שכל אדם שפוי חייב להיות פחות סלחן. כי הומאופתים לא יטרחו לספר לכם שהתרופות שלהם הן רק פלאסבו שאינו מרפא, אולי רק דוחה סימפטומים שטחיים בכמה שעות, וכירופראקטים לא יספרו לכם על מחקרים שהגיעו למסקנות שאין כמעט כלום בכירופראקטיקה מלבד הקלה על כאבי גב תחתון, ומצד שני יש סכנות חיים לא מבוטלות. בנוסף, מוכרים באינטרנט מפציצים ב"מוצרים" פסבדו-מדעיים, וכמה שאנשים לא משתדלים לחנך לגבי סוגי קרינה, אנשים עדיין ימציאו קונספירציות ומחלות מדומות. בנוסף יש כמובן אופנות חולפות מוזרות כמו קונספירצית החיסונים ושאר מרעין בישין שהאדיוטים בהוליווד מאמצים והעיתונים בולעים ללא ביקורת. וכל זה רק ברפואה לאנשים. יש כירופראקטים שימכרו את שירותיהם לבעלי חתולים, ויש מי שמנסה למכור גלולות משפרות צריכת דלק שאין להן כל הוכחה או הסבר מדעי, הרשימה ארוכה…

אם ככה, שמנו בצד אני מקווה את הנושא של בריאות וחיים, אבל הויכוח הנמשך שיש לי עם חץ הוא, למה לא ללכת להתייעץ עם מיסטיקנים והחברים הדמיוניים שלהם בנושאים אחרים של רגשות, או שאלות בריאותיות קלות? ועל זה באמת הפוסט. למה אני מתנגד שאנשים יוועצו בחברים הדמיוניים האלו.

Garfield minus garfield, on imagionary friends (ויה שרונג)

על חשיבות ההוכחות

לפני כמה חודשים כתב היו"ר את הפוסט "ברנדה דנט נפטרה" והתפתח ויכוח מעניין בתגובות ומאז נגררת הטיוטא הזו. בדרך היו לי כמה שיחות עם חץ בן-חמו בתגובות על פוסטים אחרים, בנוגע לרפואה אלטרנטיבית. חץ דווקא לא מצדד בהומאופתיה אז זה כלי אחד שאין לי עליו ויכוח איתו, אבל הוא אחד מהקלים ביותר להדגמת הגיחוך שבבסיסו, כי ממציאו היה יקה שבנה את כל תורת ההומאופתיה בצורה לוגית שפשוט מבקשת ודורשת בדיקה מדעית, אך בכל פעם היא נכשלת בבדיקות כאלו.

* נקודה חשובה שמועלית כל פעם וראויה לציון: מדענים שמראים כשל בניסוי בודד או מוכיחים את אי קיומה של תופעה בודדת, ומשם מסיקים אוטומטית שהרבה טענות אחרות שקריות כאשר הטענות האחרות אינן בנויות על הטעון שהופרך – הרי שהם אינם מדענים וזו איננה השיטה המדעית. ובכן, זה לא מדויק – מחקר אמפירי מפריך בהחלט יכול וצריך לערער תאוריה ולהחליש אותה, אבל תלוי מה הראית בניסוי. כשתאוריה בעייתית-מראש סותרת את התאוריות המדעיות, על התומך בה להראות טענה וניסוי שסותרים באופן מוכח את הידע הקיים. אם הומאופתיה סותרת את הכימיה המוכרת אז על המרפא להראות ניסויים שמפריכים את התאוריות המקובלות ולא להפך.

* במקרה אחר, כשציינתי שמדען עבד עם מומחה בתחום אלטרנטיבי כלשהוא והבדיקות לא עלו יפה, נעניתי ע"י חץ שלאותו המרפא היה "ידע לא נכון". כשאתה אומר שאותו מדען עבד עם מרפא שיש לו "ידע לא נכון" אתה למעשה אומר שיש ידע אחר שהוא יותר נכון. מצד שני כשאני שואל אנשים כמו חץ כיצד מזהים ידע נכון ולא נכון אני לא מצליח לקבל תשובות ברורות, ושוב מוכרז שהמדען נופל באותו הפח – אם הניסוי המדעי לא הוכיח כי טענה X נכונה, הרי שוודאי הניסוי פסול או המידע שנבדק היה פסול כי התבסס על ידע שגוי או כל תירוץ אחר. אי אפשר לנצח בדיון.

* אבל ההגדרה "מידע נכון" או "לא נכון" היא די בינארית ומוחלטת, משמע יש קו אדום ברור שאומר אם המידע שקרי או אמיתי, וזה אומר שמישהו הגדיר יפה את הקו הזה בצורה שאפשר להגדיר תהליך כדי לברור את המידע לכאן או לכאן. זו השיטה המדעית, אפשר להגיד. אם יבוא מישהו ויגיד לי שטענה מסוימת נכונה אבל לא מלווה אותה בדרך לבדוק ולהוכיח את נכונותה, הרי שהשימוש במילה "נכון" שונה לגמרי מההגדרה הסמנטית הבסיסית שלי של אותה המילה ואנחנו מאבדים כל משמעות של השיחה ביננו.

לכן לסיכום – אם השתמשת בטענה ש"הידע שיש למרפאים […] לא ממש נכון", משמעו אוטומטית שחובת ההוכחה (המדעית והלוגית!) עליך להראות מה הוא הידע הנכון יותר ולמה הוא נכון יותר, אם אתה רוצה שנתייחס לטיעון שלך. אם המידע ברפואה אלטרנטיבית היה זמין בצורה כזו, הוא לא היה "אלטרנטיבי" כי אם מדעי. קאפיש?

על כן, אם המרפאים האלטרנטיביים מכל סוגיהם – האנרגטיים, המדקרים, ההומאופאתים והאחרים, היו מנסחים בצורה פחות עמומה את מרחב הידע שלהם, את מרחב המידע שלהם, ומראים תהליך הסקת מסקנות לוגי וניתן לבדיקה – לא היה לנו כל הויכוח הזה כי אפשר היה להסכים מה מתוכו נכון ומה לא נכון, ולכן זה אינו מדע.

לרבים זה כמובן מציק, אבל אין לי בעיה עם זה שזה לא תמיד מדע מדויק ואמפירי עד הסוף, אלא מדע סטאטיסטי (כמו ענייני הויכוח על שאלת שינוי האקלים העולמי) – הרבה תחומים אוניברסיטאיים אינם נגישים בכלים מדעיים אבסולוטית, אבל נחקרים בצורה מדעית. הבעיה היא שמשתמשים בשיטות לא מדעיות כדי להחליט אמת "אבסולוטית" על מה נכון לגוף אדם או לאזרחי מדינה. ספציפית ברפואה – הבעיה שלי היא כשמציגים פתרונות לא מדעיים כשווי ערך לפתרונות כן מדעיים, כי כאן זו לא סכנת השקעה מיותרת במניה או בחירה מוטעה בניסוח – כאן זה ענין של חיים ומוות, או לפחות הבדלים חריפים ולפעמים בלתי הפיכים באיכות חיים של אדם. אם אדם תמים כלשהוא מאמין שטיפול הומאופאתי יפתור לו בעיות תפקוד כליות, סוכרת, הורמונים, לב או סרטן – הרי שהמטפל שמעודד את זה הוא בעיני מסייע להתאבדות במקרה הטוב או רוצח במקרה הרע. למעלה מזה – אם יוכח שדיקור סיני פותר בעיות גב אבל לא מרפא סרטן, עדיין אכניס לכלא גם את המדקרים שיטענו שהם כן יכולים לרפא סרטן "רק שהמדע עוד לא בדק את זה", באותה צורה שאצא נגד רופאים שרושמים תרופות לא נכונות לבעיות אחרות שידוע שהתרופה לא פותרת.

בלי הרבה פירוט, אתם מוזמנים לקרוא את מה שכתבתי לעיל על הומאותפיה ודיקור גם לגבי מדיומים שמרפאים בעזרת חוצנים, אבנים, מלאכים ואנרגיות צבעוניות, כירופראקטיקה וכולי.

מילה אחרונה על ענין היחס

הטענה האחרונה שמעלים אנשים תמיד ה עד כמה עדינים ונחמדים הם המטפלים אלטרנטיביים לעומת המפלצות קרות הלב שתמצאו בבתי החולים. על כך אני יכול להגיד לכם רק שאין מצב שהעומס של העבודה לא יתנו את אותותיהם גם באמפאתי שבמטפלים. שאלו את גיא על הטראומות שהיו לו אצל כירופראקטים, ואני יכול לספר לכם סיפור דומה של ידידה שלי שהלכה לדיקור במרפאה עם למעלה מעשרה חדרי טיפול בניצוחו של מטפל בודד שלא היה ממש נחמד ופשוט שכח אותה בחדר הטיפולים במשל למעלה משעה ושכח לחזור להוציא את המחטים ולשחרר אותה (אני לא צריך להוסיף פה ששניהם לא יצאו משם יותר בריאים, נכון?).

רפואה "משלימה" היא בעיני גם אלטרנטיבית. צריך להכיר בכך שמדובר אולי בשיפור מצב רוחו של החולה והתמודדות עם כאבים ברמה הנפשית, אבל זה לא טיפול למחלות שמעבר לפסיכוסומאטיות, ואי אפשר למצוא שם תשובות באיכות והדיוק ובעיקר התקפות של רפואה קונבנציונאלית.

שוב חוזר הדיון (על שנוי האקלים העולמי)

שאל אותי חבר על עמדתי בנושא התחממות עולמית, או ליתר דיוק, מה שנקרא היום שנוי האקלים העולמי. התשובה שלי היא שאני מתאפק שלא להכנס לפאניקה, כי זה מאוד קל. אפשר אבל לעצור ולראות לא רק את התרחיש הכי גרוע, אלא גם את האופציות האחרות. החבר הזה, גר לו באוסטרליה (ולא, הוא לא אחד משני החברים האוסטרליים שלי שמגיבים פה הרבה) ומספר שהוא הלך, חפר וחקר, והגיע למסקנה ההחלטית שאין דבר כזה התחממות גלובלית, ושאני יכול לצאת מהלחץ. לפני שאפתח בויכוח סוער איתו החלטתי לעשות עוד סיבוב על מעט החומר (ובאמת יש מעט) מטעם המיעוט הנרדף של המדענים שמנסים להסביר שהכל בעצם היסחפות לא מדעית ובועת כסף. למעשה קראתי וצפיתי קדימה ואחורה, והגעתי לרגע שבו מחליטים לרדת מהסחרחרה וללכת לכיוון שהמליץ לי דרור בתשובה לפוסט ישן – חישוב סיכונים. הוא ניסח את זה כל כך טוב שאני אחסוך הקלדה ואשתמש בשירותיו של קובי פייסט:

הנושא סבוך ולכן מלא שרלטנים או סתם טועים – שנמצאים בכל 20,000 המחנות שיש בנושא.

לגבי שינויי אקלים -אנחנו יודעים שיש הרבה מדענים ומוסדות מדעיים שחושבים שהתחממות עולמית מתרחשת ושהיא מעשה ידי אדם. הטיעון למה זה ככה הוא די מורכב, ולמעשה כל אדם שאינו ד"ר בגאופיזיקה צריך מתישהו לפרוש מהדיון ולהגיד באיזשהו שלב – אני צריך להפקיד את האמון באנשים אחרים. למעשה גם אם יש לו את כל הידע הדרוש, סביר שאין לו תוכנת סימולציית אקלים בבית ככה שבכל מקרה או צריך לעשות זאת (אלא אם יש לו הוכחה שיש גורם אחר להתחממות – ואז הוא לא צריך להאמין לאחרים)

התייחסות עמוקה לכל הנושא הזה, כולל הטיעון שמה שחשוב הוא לא הדיון אם יש התחממות מעשה ידי אדם או לא, אלא האם עלינו לפעול נגדה או לא, נמצאת בסדרת סרטונים ביו טיוב "הסרט המפחיד ביותר שתראו". שהיא מעולה בעיני. גם הסרט "התרמית הגדולה של התחממות העולמית" יכול לתרום להבנת הנושא – במיוחד לאחר הבנת הבעיות בסרט עצמו.

אז אכן צפיתי בסרט, קראתי את הביקורות נגדו, ויש הרבה, וחלקן מאוד מטרידות, אבל לא כל הטענות בסרט מופרכות ע"י המבקרים. בנוסף יש סרט של רשות השידור הקנדית "יום הדין של ההתחממות העולמית בוטל" שמעלה טיעונים נוספים. אחרי כן באה ההפקה הנגדית של הBBC "מלחמות האקלים" בהנחייה של גיאולוג סקוטי במבטא כבד ומגניב, שטורח לכסח במשך רוב שלוש השעות של הסדרה את כל הטענות נגד התחממות גלובאלית (כולל את "התרמית הגדולה"). בנוסף יש אתרים מוקדשים לתשובות מדעיות למפקפקים.

אם היה לי זמן וידע לקרוא דוחות כמו איש מקצוע, הייתי בולע גם אותם, אבל כל מה שיש לאדם הממוצע מהרחוב זה בעיקר ערימת "מייקל מור", כמו שאתם מבינים. ובכן? הסרטים האלו לא הצליחו לשכנע אותי ש"הקוסנזוס המדעי" טועה, אבל הצליחו לערער לי לגמרי, באין לי שום הכשרה בנושא, את הבטחון בדוחות שמגיעים לעיתונים ומצוטטים ע"י הפוליטיקאים והכתבים. בלבול טוטאלי.

וכאן נכנס הסרטון המוצלח של גרג קרייבן עם השם שמושך תשומת לב "כך יראה הסוף" שהוא תיקון ושיפור של הסרטון שהזכיר למעלה דרור. הסרטון מסכם בעצם את הגישה שנראית בעיני בריאה לאור כל המידע הסותר, והיא ניהול סיכונים. למי שלא רוצה לראות את כל הסרטון או לא מסתדר בלי כתוביות, אני מסכם למטה.

גרג הוא מורה למדעים, והלוואי שהיה לי מורה מאגניב כמוהו בתיכון, אבל הוא שם את מבטחו בIPCC וארגונים אחרים שאחרי כל מה שקראתי אני מבין שאי אפשר בדיוק להאמין לדוחות שלהם מילה במילה. מה שהוא כן אומר במקום זה מסתכם בטבלת מצבים פשטנית של ארבע תוצאות (למרות שברור שיש יותר, אבל זה עוזר להסביר את הרעיון). יש לנו שני פרמטרים – האחד אם שינוי האקלים אמיתי או לא, והשניה אם נפעל או לא. והנה הטענה המרכזית – אנחנו יכולים לבחור אם נפעל, אנחנו כנראה לא יכולים לבחור את התשובה לשאלה אם ההתחממות הגלובאלית אמיתית, איפה התוצאות היותר טובות והיותר גרועות של ההימור? ובכן:

אם נפעל…
1. …אבל יסתבר שאין בעיית אקלים- אז תהיה האטה זמנית בצמיחה, ונצא בצד השני עם טכנולוגיות נקיות ומצוינות לקראת עידן שממילא נגמר בו הנפט, לא רע!
2. …ויסתבר שאסון אקלים הוא אמיתי- או שמנענו אותו (איזה מזל!) או לפחות נמות בהרגשה שניסינו 🙂

אם לא נפעל…
3. …ואין בעיית אקלים- יופי טופי, הכלכלה צומחת וכולם שותים מיץ פטל בכוסות גבוהים עם קש.
4. …וההתחממות הגלובאלית היא אמיתית – הלך עלינו ((פירוט של סצנאריואים מפחידים במיוחד אתם יכולים למצוא בסרטון הזה של גרג, בסדרת הפודקאסטים הקנדית על מלחמות אקלים, ועוד מקומות ברשת)).

גרג המשיך לצלם עוד 6 שעות של סרטונים על הנושא (רובם מעניינים אבל קצת מסטיק למי שכבר יש לו רקע בנושא או בשיטה המדעית), שבהם הוא מנתח סיכונים ומסביר כיצד לדעתו יש לפעול (רמז, צריך לפעול ביחד כקהילה), אבל הרעיון הכללי טוב. הסרטונים היו כ"כ פופולאריים שהוא קיבל הצעה לכתוב ספר ואכן רץ ועשה. על הסרטונים הוא אומר שהוא לא רוצה תמורה, רק שהידע יופץ, אבל את הספר הוא לא שחרר תחת CC… הממ…אם מישהו היה צריך הוכחה שיש אנשים שמתעשרים מהתחממות גלובאלית 🙂

אז מה המסקנה שלי לגבי "התחממות גלובאלית: אמת או שקר?" – וואללה, אני עדיין לא יודע! אבל הנה מה שכן:

1. נראה שחלק מהפוליטיקאים ואנשי עסקים פועלים כאילו שהתחממות גלובלית אכן הולכת לקרות (ואפשר למצוא ציטוטים בהחלטות הפעולה של אובמה, ואפילו בין ראשי תעשיית הנפט מתחילים לחשושים), אז צריך להבין לאיפה הכוחות הפוליטיים הולכים. לדוגמא אני לא בטוח שהפוש הפתאומי של הודו, ארה"ב, בריטניה, קנדה וישראל להתחיל להקים מאגרים ביומטריים וכל מני מערכות ניטור אורווליות, לא קשור לפחד מפני התמוטטות חברתית אם אכן יקרא אסון אקולוגי שישפיע על אספקת מזון או אנרגיה וכולי.

2. עדיין יש את בעיות הסביבה האחרות, ואני חוזר אל דרור:

בכל מקרה – כל זה לא קשור להרבה מאוד בעיות סביבה וקיימות שקיימות בלי קשר להתחממות עולמית – זיהום מים, זיהום קרקעות, אובדן קרקעות בגלל שחיקת קרקע, הסתמכות על דלק מחצבי לשם חקלאות, שיא תפוקת הנפט , הכחדת מינים ועוד – כל אלה דברים שקל הרבה יותר להוכיח אותם, ויכול להיות שהנזק שלהם יהיה מוקדם יותר מאשר שינויי אקלים.

עד כאן אנחנו עדיין עם גרג וסיבות מוצדקות להיות מודעים לבעיות.

3. עוד סיבה לשינוי התנהגותי בצריכת משאבים היא השאלה אם לא נתקל בתחתית הבור מתישהוא. יש בזה הגיון מתמטי פשוט, וההרצאה המצוינת (כשעה ועשרים) של פרופסור אלברט בארטלט בנושא כבר הומלצה פה בעבר בפוסט על עצירת הגידול. אני מצרף אותה בהמשך וכאן אפשר למצוא את הטקסט המלא.

זכויות זרעים

מי שעוקב אחרי סדרות הפוסטים אצלי בבלוג מבין כבר שהנושאים משתלבים במעין צמה עם הזמן. הנושא הנוכחי למעשה מאחד נושאי פוליטיקה, קיימות וניצול לרעה של פטנטים וחוקי קנין רוחני.

אפשר להגיד שהפוסט הזה הוא פרק קרוס-אובר. אני מרגיש כל כך ג'וס ווידון כרגע… 🙂

אז כאמור, תוכנה חופשית נוצרה כדי להגן על המשתמשים וזכויותיהם מאי צדק: אי-נגישות למשאב מידע או לאוטומציה שתטפל במידע שהם מייצרים או מקבלים, כדי שיוכלו לעזור לעצמם. מיקרוסופט משיבים בקריאות גנאי נגד "הפיראטים שהורסים כל סיכוי ליצירתיות, מקוריות ופיתוח".

דמיון פרוע (או "שודדי הזרעים")

עכשיו דמיינו עולם שבו אסורה הגישה לDNA מסוים, או אסור השימוש במשאב טבעי. נגיד זרעים של חיטה. אני יודע שרובכם לא חקלאים, אבל נסו…

אם תדמיינו שיש לכם שדה חיטה, אתם קוצרים אותו, משאירים כמות שתספיק כדי לזרוע את היבול הבא ואת השאר מוכרים או טוחנים בשביל קמח למשפחתיכם, עד כאן אתם איתי?

עכשיו נדמיין שיוצא נגדכם תאגיד ייצור זרעים וקורא לכם "שודדי זרעים", ודוחף חוק ממשלתי שמכריח אתכם לקנות רק את זני הזרעים של התאגיד ואוסר עליכם לזרוע מיבול הזרעים של העונה הקודמת. ונגיד שהממשלה החליטה שרק זרעים של אותו התאגיד (שכמובן מהונדסים גנטית להניב יותר יבול) הם חוקיים לגידול, ונגיד שהם גם ממילא עקרים או שתכונת ההשבחה של היבול מחזיקה רק דור אחד כך שלפי חוק כל עונה תצטרכו לקנות את הזרעים מהתאגיד מחדש ולשלם כסף לא קטן על כך, למרות שאולי היתה בצורת ואין לכם כסף לשלם השנה על עוד כמות זרעים עקרים שאולי הבצורת הבאה תאיין גם אותם…

הבנתם למה אני מכוון? זרעים קנייניים, והממשלה אוסרת עליכם על פי חוק להשתמש ב"אחרים", האורגניים. בשלב הראשון אסור לכם למכור תוצרת אורגנית לאחרים ובשלב השני אסור לכם גם לגדל אותם לעצמכם. למעשה עציץ הפטרוזיליה שלכם מתחיל להיות חוקי כמו עציץ הקאנביס של השכנה.

עכשיו נפסיק להגיד "נגיד" כי זה כבר קורה.

מציאות פרועה (או "שודדי הDNA")

כמה עובדות לחימום הקנה…

חקלאות בת קיימא - 'מפות מוח' מאת ננסי ווייטראשית אני חייב להקדים ולהגיד שהממשלה האמריקנית לא תמיד היתה נגד גידול ביתי, זה שגעון מאוד מוזר של העת החדשה. בהרצאה של כריס קרלסון (תחתית פוסט זה) הוא מציין (29:00) שממשלות אפילו עודדו גידול בייתי במלחמת העולם הראשונה, ועוד כמות כפולה של חקלאות בייתית התקיימה במלה"ע השניה, וכך מאות מליוני דולרים של מסחר ישיר הורידו לחץ מהמדינה, ודאגו שלכל האזרחים תהיה הספקה שוטפת של תזונה וויטמינים, גם אם ינותקו קשרים בין ערים בגלל הפצצה, למשל. בסאן פרנסיסקו עצמה היו 70,000 גינות חקלאות אורבנית בסוף שנות הארבעים (בדירות, בגינות בבתים פרטיים, בגנים ציבוריים ואפילו בפינות ירוקות במרכז שדרות ואיי תנועה), למעשה בסוף מלה"ע השניה 40% מהגידולים שעלו לשולחנם של אמריקנים הגיעו מחקלאות אורבנית. אפילו בימינו, עיר מודרנית, מלוכלכת ו"לא ירוקה" כמו שנגחאי צורכת 80% מהגידולים (ירקות, פירות וכולי) מגידולים אורבניים(!). בשנות השישים התחילה תנועת הגידול האורגני ושוב היתה עליה בחקלאות אורבנית אבל הפעם בתור התנגדות לריסוסים המוגזמים – וכאן יש כבר התנגשות מול בעלי ענין וכסף עם לובי חזק בוושינגטון ובכמה ערי בירה אחרות בעולם.

בשנות התשעים ראש העיר ג'וליאני, תוך כדי ניקוי ניו-יורק מפשע, גם התעצבן לגלות "איי קומוניזם" בצורת כמה גינות מאכל אורבניות משותפות, חלקן אפילו מאוד מטופחות, שנשתלו במגרשים נתושים וטופלו לפעמים במשך שנים ארוכות. בחלק מהמקומות התושבים אפילו הרימו לוחות בטון ואפלט ומילאו אדמה טריה. אחרי מלחמות ארוכות חלק מהחלקות ניצלו וחלק נדרסו ע"י בולדוזרים. פוליטיקאים וסוכני נדל"ן חכמים קפצו בסוף לעזור כי הבינו שמדובר באטרקציה טרנדית חברתית שכדאי לשמר, אבל המגדלים המקוריים לא זוכים להכרה או הוקרה והתחשבות, כי הרי הגינות לא שלהם מרגע שבעל הרכוש הנטוש "עלה על המציאה" (חוקי הבעלות על נדל"ן העותמניים שלנו כבר יותר הוגנים כלפי הבעלים הנוטשים מהבחינה הזו, רק לא ברור אם זה מה שהעולם צריך).

Injustice is happening now; suffering is happening now. We have choices to make now. To insist on absolute certainty before starting to apply ethics to life decisions is a way of choosing to be amoral.

תעשה טוב – יהיה טוב

הרעיון של הסטיקר "תחשוב טוב – יהיה טוב" נכון, אבל אין לשכוח את השלב האמצעי והמאוד חשוב שמשמיטים פה – "תעשה טוב". ללחוץ "שלח" על טופס עצומה לא מספיק, לדעת שאנשים אחרים עושים ואתה לא זה גם לפעמים לא מספיק. כשהמשבר של של המים והחקלאות יגיע עד אלינו הביתה

לסיום, אם יש לכם שעה פנויה למשהו חיובי ומתקן, הנה מפגש של גוגלאים עם קריס קרלסון, המדבר על "פיראטים" של חקלאות אורבנית, פרמקלצ'ר, כתיבת תוכנה ורכיבת אופניים (האיש הוא ממקימי "מסה קריטית", פרויקט אופניים עולמי עם ייצוג גם בישראל)

אז קחו את האופניים, והחלו לזרוע! אני לא יודע אם המחקר והכתיבה של הפוסט הזה שכנע אותי שמחר אהפוך לחקלאי אורבני (איזה אורבני, אני שוכר במושב…) או שהבית שלי יהפוך לחווה אוטרקית או "בית אכיל", אבל אני מאחל לכולנו לעבור יום אחד לגור בבתים משותפים כאלו, בערים סולאריות כאלו או על איים כאלו.

אני רוצה כזה!

עדי שמיר עונה למבקרים

WTF?!

רומן בריק כרגע שלח לי לינק לתשובה של עדי שמיר באייטם YNET.

ומה התשובה לביקורות שנזרקו מצידי ומצד המגיבים לאייטם המקורי? אין בעיה, פשוט צריך יותר אנתרופיה… בואו נזרוק פנימה למאגר משרד הפנים גם את כל הפלסטינים ממאגרי הממשל הצבאי של השטחים הכבושים ואת התיירים מהמאגר של משרד החוץ, שלוש כפיות סוכר, קרח לפי הטעם, ונלחץ על liquify. ככה אם דולף המאגר יש לנו הרבה יותר אחים לצרה, ואף אחד לא ידע אם הוא הגריל טביעות אצבע של ישראלי או עובד זר או את בת הדודה שלי מווסטצ'סטר.

שוב יש לנו כאן תשובה יפהפיה מבחינה מדעית, אבל אין לי מושג איך זה ישים בעולם האמיתי. הנה מה שעולה לי בראש בלי להקדיש לזה יותר מדי זמן עיבוד: המאגר הוא דינאמי. כל הזמן נכנסים אליו עוד אנשים. לפזר אותם מחדש ביותר קבוצות לא נוכל כי לא שמרנו (לפי ההגדרה!) על קשר 1:1.

שמיר דיבר על קבוצות עמימות של 100 איש, הלא כן? אז מדי פעם צריך לפתוח קבוצות חדשות, או שמא מוסיפים לקיימות? כיון שהעמימות אמורה להגן עלינו רק נגד דליפת המאגר המרכזי, בואו נשקול את החלופות:

1. אנחנו מגדילים את הקבוצות הקיימות (ואיתן את העמימות):
החסרון לזיהוי – העמימות עולה.
היתרון לפרטיות – העמימות עולה.
החסרון אם המאגר דולף יותר מפעם אחת (נהיה ריאליסטיים) – מגלים מה הדלתא וכל מי שנוסף למאגר בין הגרסאות הוא בזיהוי מאוד מאוד לא עמום.

2. פותחים קבוצה חדשה כל 100 איש:
היתרון לפרטיות – הקבוצות מתמלאות מהר, אז קשה לגלות זהות לפי דלתא.
החסרון לפרטיות – אפשר לזהות לפי תאריכי לידה או תאריך כניסה ראשון לארץ. אפשר להבדיל בין טביעות אצבעות צעירות (ילדים) לבין מבוגרות (תיירים) וכך קבוצת ההתאמה קטנה.
עוד חסרון לפרטיות – בתקופות של תיירות רדודה, כל חברי הקבוצה החדשה הם ישראלים שנולדו בתאריך דומה, זה מזהה אותם בוודאות גבוהה כישראלים ונותן עוד נתון מידע על גיל.

3. פותחים הרבה קבוצות כדי שיקח שנה למלא 100 איש בקצב המאגר הרגיל:
החסרון לזיהוי – הקבוצות קטנות ולא עמומות למשך לא מעט זמן, דליפות מרובות יסגירו שוב המון מידע דרך מציאת דלתא.

אני יכול לפתח הלאה את הרעיון ולחפש בעיות אחרות:

* יש אנשים שמאוד לא ירצו שידעו שהם אי פעם ביקרו בארץ, כגון אזרחי מדינות מוסלמיות שאנו מאשרים להם לבוא לביקור דתי או עסקי אבל לבקשתם לא מחתימים את דרכונם.

* מאגר יותר גדול מכריח דגימת יותר אצבעות (למאגר של 7 מליון איש מומלץ לדגום 3-4 אצבעות מכל אדם לפי נאום המכירות של מנכ"ל OTI, אני מניח שעכשיו נצטרך לתת פעמיים אצבע משולשת).

* מכת המחץ ניתנת כמתנה בטיעון של פרופסור שמיר: "כאשר רשימת כמאה הזהויות האפשריות שלהם תתקבל בעקבות צו בית משפט, ניתן יהיה להצליב אותן עם המאגרים הרגילים של משרד הפנים כדי לנפות מהן את כל התיירים שידוע כבר שעזבו כבר את הארץ, או את כל האנשים שנפטרו ונקברו לפני זמן רב. ותשובתי – אם המאגר דולף, גם אני יכול לעשות את זה בעזרת האגרון שאוריד מאימיול, והנה הלכה העמימות.

בקיצור דעתי באותו המקום – אין לרעיון הזה מקום מחוץ למשחקי שעורי בית אקדמיים. זה לא פתרון נכון לפרטיות של אנשים אמיתיים.

עדכון – דורון מוסיף:

זה בדיוק משחק לידיים שלנו.
למעשה במעשיו הוא מחזק את הטענות שפתרון של מאגר יהיה פאטץ' על פאטץ'…
הוא בא לפתור בעיה מסויימת, ועכשיו הוא פותר אחרת שבאיזשהו מקום נולדה מהפתרון הראשון, או בגלל שהפתרון הראשון לא טיפל בה.

חייבים לעצור את המאגר!

הלך על מז"פ

שני פוסטים אחורה הפנ(ת)ה אותי הקורא(ת) הנאמנ(ה) זמ"מ למאמר מדעי של ד"ר דן פרומקין על אימות פורנסי של דגימות DNA. במאמר בNYT הוא מספר למעשה כמה קל לכל סטודנט לתואר ראשון בביולוגיה לפברק דגימת רוק או דם שלי עם הרוק והדם שלו, אם יש לו את ה-DNA שלי ממאגר כלשהוא (למשל זה שמשטרת ישראל אוספת כבר כמה שנים). מדען מNIST מגיב בכתבה שזה מאוד מרשים אבל הוא "לא חושב שהפושע הממוצע יטרח ללמוד וליישם את השיטות האלו". הזמן יגיד. אם הפשע ישתלם, אנשים ישקיעו בציוד.

המאמר מציע גם שיטה לזיהוי אם חתימת הDNA זויפה או שמדובר בDNA אורגני, אבל מעבר לכך לא מגלה בעצם דבר חדש. זה לא מבטל את הDNA כראיה אבל זה מאוד מחליש אותה, ויאלץ את מז"פ לעבוד יותר קשה. הבעיה העיקרית היא, שהשיטה של "הגברת DNA" שמשמשת כאן מזייף פוטנציאלי היא לרוב אותה השיטה בדיוק שמשמשת את מז"פ כדי להגביר דגימה לצורך בדיקתה.

הפרטים בוודאי ידועים לשלטונות החוק, אבל זה אומר שאיפשהוא מישהוא עובד על שיטות לעבוד גם על הבדיקה הזו. בקצב התקדמות שוק הביוטכנולוגיה, אני בטוח שהלוחמה הזו תהפוך ליותר יצירתית מהר מאוד, והמרוויחים יהיו כמובן יורשיו של מייקל קרייטון, אולפני הוליווד, ופושעים עשירים שונים. בלייד ראנר, מישהו?

סלאשדוט התייחסו לעניין, כמובן והתגובות לא אחרו להגיע…

מגיב א': דפיקה רצינית. (דורג "5, אבחנה חשובה")
מגיב ב': רק תזהר לא להשאיר עדות DNA מפלילה…

עדכון: חפירה גוגלאית מהירה מראה שזה סיפור מהתחלת השנה, הנה ב"הארץ".

עדכון שני: יכולתי להשבע שהכתבה היתה עם תאריך 01/01/2009 קודם, עכשיו אני רואה שהיא מלפני פחות מיום. באג? כנראה, כי הצצה נוספת בכותרת שלה מיד מזה אותה כתרגום של זו מהטיימז. מוזר מאוד.

חייך, אכלת אותה

לפי מעריב מצלמות האבטחה לא מנעו את רצח קרפ ולא ברור אם יעזרו לפענח אותו. הסטטיסטיקות בלונדון (מהערים המצולמות בעולם) מראות שיפור מסוים במצב סוגי פשיעה מסוימים ולא באחרים, ועדיין מעדיפים להוציא הוצאות חד פעמיות (כמעט) על ציוד מאשר להוסיף משכורות והכשרה לאנשים.

אהודק עושה את התפירה בין נושא הבטחון האישי המתרופף וחקיקות המעקב של הממשל המטורפף. גם ברוס שנייר מזהיר כי גם תעודות אובר-חכמות עדיין לא ימנעו את גניבת זהותכם כי אנשים נוחים להטיה והטעיה. בפוסט על סכנות השימוש החוזר במידע אישי, אבנר פינצ'וק שלף את הציטוט המצוין הבא שלו לגבי חקיקה, ממשל וטכנולוגיה:

"History will record what we, here in the early decades of the information age, did to foster freedom, liberty and democracy. Did we build information technologies that protected people's freedoms even during times when society tried to subvert them? Or did we build technologies that could easily be modified to watch and control? It's bad civic hygiene to build an infrastructure that can be used to facilitate a police state."

Bruce Scneier: Risks of Data Reuse

טכנוקרטיה, אולי עתיד פאשיסטי, אפשר לפתח את הנושא עד למשטרת הגירוש של הזוהמה מהתחנה המרכזית, אבל אני אכנס לדיכאון, עזבו.