היתה קהילה? הסתכלות חצי-מבחוץ על תוכנה חופשית וישראלים

לפני כמה חודשים התחלתי להכין פוסט סיכום על אוגוסט פנגווין ושכחתי אותו בתחתית ערימת הטיוטות. לפני יומיים התעורר לחיים הרסס של עמותת המקור כדי להודיע לי בהתראה של שבועיים וסיגריה על האסיפה השנתית של העמותה ונזכרתי בטיוטא הלא גמורה. זה לא לגמרי מפתיע אותי, כי אתר המקור לא מפרסם הרבה דברים. האייטם הקודם היה לגבי מועמדי פרס המקור (אין פוסט על מי זכה בסוף) , לפני זה הודעה על שאורי עידן פותח את משרד W3C בישראל, ולפני זה טיפה ציטוטים של ידיעות ממקורות אחרים. לא ראיתם את ההזמנה לאסיפה? נראה שהרסס של עמוד הבית של המקור פשוט לא מוצג בעמוד הפלאנט. הוא כל כך לא בשימוש שפשוט שכחו אותו.

אין בו אף מילה על הפעילות, לא ההודעה על אוגוסט פנגווין, לא על פועלם (אם יש) של חברי העמותה נגד חוקי המידע והביומטריה השונים הבאים עלינו לרעה… אם העמותה עושה משהו טוב במהלך השנה מלבד ארגון הפנגווין, אין איך לדעת בעצם. אם מציצים לדו"ח השנתי 2007 (למה חיכינו לפרסום עד דצמבר 2008?) נראה כי יש לעמותה כ-14 אלפי שקלים יושבים מחכים למשיח (כנראה נכון לדצמבר 2007, אין לי מושג מה קורה שם עכשיו) וההוצאה היחידה לאורך השנה היתה על הכנס. אם לחפשים באתר יש לינק ל"פעילות ישראלית" אבל אין שם מילה על מה ברשימה מומן או נתמך ע"י כספי העמותה מלבד היותו מוזכר בעמוד.

מה להסיק מזה? מלבד העובדה שלא טורחים מספיק לעדכן את רסס החדשות אני לא בטוח. אולי באמת לא מעדכנים כי אין מה לעדכן. מי שמצפה מהוועד ליזום, נראה שיתאכזב כי הפעילות הצטמצמה לכדי ארגון יום כיף כל אוגוסט. מי שמצפה מהועד לשרת את בקשות הקהילה, הרי שאין מושג אילו שירותים ניתנים לקהילה. לא הלכתי לחפור בארכיוני רשימות התפוצה, אבל השקט באתר ובדו"ח הכספי אומר לי שאין פרויקטים שמחפשים מימון (קשה לי להאמין שיש מבקשים אבל הועד לא נותן, מהיכרותי עם האנשים שם), אז אני מנחש שאנשים פשוט לא ממש פונים לועד בבקשות עזרה. אולי הם לא צריכים עזרה, ואולי פשוט אין מספיק פעילות בארץ בתחום כדי להצדיק עמותה? או שאולי הקהילה היא לא ממש קהילה?

alternative AP08 logo

אז יש או אין קהילה?

ליאור קפלן כתב על מה שהוא מכנה פיצול בקהילת התוכנה החופשית, עבר זמן והדיון שם התקרר. אחרי אוגוסט פנגווין היה גם שוב גל של ביקורות נגד העמותה מתוך ה"קהילה" ואחריו גל של הגנות: דורון, רם און, אורי, ואחרים. עדיין, יש שאלות לגיטימיות.

לא יודע אם מישהו אי פעם עשה ניתוח של מה כוללת הקהילה הזו כיום. יש אחת? שתיים? עשר קליקות קטנות? אם היתה רק אחת, זה היה לפני 12 שנים אולי. הייתי חבר בה אז אבל אני לא מחובר אליה כבר שנים, קצת בגלל שאני פשוט עסוק מדי בשנים האחרונות וקצת בגלל שהיה לי איזשהוא משבר אמון בהתארגנות שלה. מאיזשהוא שלב אחרי שנמחקתי בפעם החמישית מרשימות התפוצה של "המקור" לא טרחתי להרשם יותר, ואין לי שום מושוג מה פעילויות הקהילה והעמותה. לפעמים אני עוד מבליח קצת בlinux-il אבל זו ממש לא "הקהילה", וזה מה שאני רוצה להעביר כאן בעצם.

גלעד הרצה לפני כמה חודשים אצל גיקי המוסך, וטען שזה היה "כמו בפגישות הראשונות של משוגעי לינוקס" רק עם מקרן DLP יקר ויוסי ורדי. הוא הסביר שם שמוצר או רעיון צריכים לסחוף אנשים כדי שיהיה איזה אימוץ לנושא. דורון אופק אף הוא מתלהב מהאסופה והחברתיות שם (חבל שלא באתי!), אבל גם הוא מדבר על הגישה הקיימת בשוק של "יש שם מלא מפתחים בחוץ, אני אזרוק עליהם קצת קוד והם יגמרו את העבודה בשבילי" (הפתעה – ברור שזה לא יעבוד). אנשי התעשיה לא יודעים איך לארגן קהילה למוצר שלהם, ולצערי נראה שאין להם גם קהילה מוגדרת לפנות אליה או במה לעשות את זה עליה.

מתי אנחנו כן קהילה? מיקרוסופט ניסתה ללטף לרגע את הקהילה באוגוסט פנגווין אבל לא העיזה בינתיים ללכת עד הסוף ולשים שם דוכן או להבין מה אנשינו רוצים מהם בעצם, אולי מפחד אחרי כל ההתכתבויות בבלוגים שלפני הכנס. אני חושב שחבל, כי במצב שנוצר, אמיר לא יצר דיאלוג עם הקהל. הוא הספיק להזכיר שתי מילים על שיתוף פעולה ו"הוראה מלמעלה לכל מיקרוסופט לעבוד עם תקנים ציבוריים". הוא לא הספיק להגיד חוץ מזה עוד משפט אחד שלם כי שארית ההרצאה היתה מאבקים עם הקהל, התקפות על הגדרות התחרות של OpenUp, על התנהגות בעייתית בועדות הISO והתאימות-או-לא של סילברלייט על גנו/לינוקס. אם היה ביתן בחוץ אפשר היה לשים שם עוד אדם או שניים שיודעים על מה הם מדברים וליצור איתם דיאלוג. אני לא חושב שהקהל באמת התנהג בצורה שהיתה צריכה להפחיד את מיקרוסופט, אני חושב שהם פיספסו בגדול כשלא שתלו שם דוכן. אני הייתי גם רוצה חולצת מיקרוסופט קלאסית, מאוד אהבתי את הפלייט סימולאטור שלהם על הApple //c הישן והטוב שלי (ג'ס? את שומרת עליו טוב?)

הרגע האחד הזה באוגוסט פנגווין, כשהקהל יורד כמעט כאיש אחד על איש אחד ממיקרוסופט, זה היה אולי הרגע היחיד שנראה כמו איחוד שורות הקהילה שראיתי במשך שנים, וזה עצוב, כי זה לא היה במקום ולא למטרה הנכונה. לטוב ולרע נראה לי שאין כאן קהילה שמרגישה ביחד תחת ארגון גג אחד, לא משתמשת בשירותיו של הועד, ולא ברור לאיפה זה הולך.

לשאלה שכמובן תבוא – אז מה אני אומר פה בעצם? – אני אומר שאי אפשר לצפות מאנשים להתנדב לפעילות ארצית, אין מה לבקר את מי שלא מתנדב, ואין גם מה לבקר את העמותה כשאין לה קהילה מפעילה שמצפה ממנה לייצוג. יש לנו מועדונים איזוריים פעילים עם הרצאות וימי התקנות וכנראה שזה עובד טוב ולרוב האנשים זה מספיק טוב. מצד שני אני מקווה שאנשי הועד החדש ימצאו תוכן לצקת לתוך פעילות העמותה כדי שאנשי המועדונים השונים שנקראים יחד "קהילה" פעם בשנה ידעו שיש להם כתובת לעזרה בשיתופי פעולה. אני מקווה שישמעו יותר על תוכנה ותקנים פתוחים בעיתונים ובממשלה, אני מקווה שהמלים האלו יזרקו גם יותר מפעם אחת בבחירות הקרובות, ולכן בעצם אני אומר למי שלא יהיה בועד הבא – השקיעו נא קצת מאמץ ביחס"צ והסברה אל מחוץ לקהילה. זה יעזור לקידום התוכנה החופשית ובסופו של דבר יכול לקדם את הכלכלה והחברה הישראליות. (ולא, אני לא הולך לתת עצות איך או מה או להתנדב לעשות בעצמי כי אני לא מבין בזה הרבה, וצריך מישהו שטוב בזה)

החר-עף פוגע במאוורר – גוגל מורידים מהלך

גוגל מתחילים להאיט את הקצב. כן, אפילו החברה עם מרווח הנשימה ומתחי הרווחים הכי נדיבים בשוק מבינים שימים קשים באים. האם זו עצת כלכלנים להדק חגורות או אולי זו עצת המשווקים לא להראות מתרברבים בתקופה שהשוק שוקע? המאמר סופר גם כמה פרויקטים שנסגרו לאחרונה, כמו סרצ'מאש ולייבלי ורומז שעוד הרבה פרויקטים פנימיים בחממה הפרועה (מה שהם קוראים לו לפעמים Dark Matter) הולכים להיקצץ.

אני לא יודע הרבה על איך הדברים מתנהלים בפנים, אבל יש דליפות של סיפורים. המוזר ביותר שיצא לי לשמוע אישית היה בכנס הגריד בהתחלת השבוע, בהרצאה על מנוע האפליקציות של גוגל, המנחה הדגים את הגדרות הפרויקט דרך YAML ומימוש בפייתון, עם חיבור למנוע טבלאי שאיננו מסד נפוץ על מנשק SQL, והרבה מהקהל ישבו מבולבלים על הAPI המוזר ואי היכולת המוחלט לעשות משהו באפליקציה שלא כלול במערכת המאוד מצומצמת של מנשקים. אני אמרתי לעצמי בלב שזה נראה אמיץ, שובר הנחות יסוד בבנית אפליקציות ווב והכל כדי לעשות הסתרה מושלמת מהמפתח של שלל הבעיות של פיתוח לקלאסטר, שיתוף זכרון מטמון ושאר אתגרים. זה נכון שזה עושה את כל זה, ולטוב או לרע שובר תאימות אחורית עם כל פלאטפורמה קיימת למעשה (כלומר אי אפשר בקלות לעשות PORT של נגיד וורדפרס או דג'אנגו, הרבה יישומים יצטרכו מימוש מאפס). עד שקם מישהו מהקהל ושאל מה עם ג'אווה, והתשובה היתה שזה יהיה בגרסא הבאה. "אבל בכל זאת למה פייתון, שאל האיש, והתשובה היתה מוזרה: "כי אתה יודע איך זה בגוגל, אין אצלנו מנהלי פרויקטים… שכרו את גווידו, אז זה מיושם בפייתון… מי שמסוגל ורוצה להרים את הפרויקט הוא זה שמחליט ומוביל…"

כשאני בא מעולם התוכנה החופשית, כמו רבים בגוגל, כולל בהנהלה כמו כריס די-בונה ואחרים, הרעיון הזה שמי שהתחיל את הפרויקט מקבל אוטומטית את הנהגתו נשמע הגיוני מאוד, כשזה בחוץ בקהילה. יכול להיות שזה עובד לגוגל חלק מהזמן (ראו פרויקט אורקוט), אבל יש דברים שחברה מסחרית לא יכולה לשחרר בהם את הרסן לחלוטין, וצריך peer review, לא ככה? ככל שהמשיכה ההרצאה ואנשים חכמים ממני שאלו שאלות אינטיליגנטיות, נראה פתאום שGoogle App Engine הוא מוצר אלפא קונספטואלי בקושי, ויצאנו בהרגשה שהוא רחוק מלהתחרות במוצרי קלאוד אחרים. אני מאחל להם שיתחילו לעשות נקיונות של "חומר שחור" בלי לאבד יותר מדי עובדים מאוכזבים בדרך. אולי להטיל קצת משמעת על גיקים יגרום לפרויקטים מסוימים לא לקרות, אבל המעט שכן יקרה יהיה יותר ממוקד ומהוקצע? מי יודע. הניסוי המעניין והאוטופי של גוגל בניהול פרויקטים ואנשים הולך ומצטמצם, ואני מקווה שמומחים בתחום יגידו יום אחד אם הוא היה לטובה או לא, ואם זה ישנה את הדרך שבה יתנהלו חברות בעתיד (כשנצא קצת מהמיתון הנוכחי).

מעניין גם איך הצעדים הבאים הולכים להשפיע על מרכזי פיתוח אחרים כמו החממה ההרצליינית של מיקרוסופט או מעבדות גוגל ואינטל העולמיות. מתוצאות הניסוי של Xerox PARC יצא הרבה טוב, אבל לא בגלל שזירוקס התכוונה לשחרר כל כך הרבה ידע והמצאות לעולם, אלא בגלל שההנהלה לא השכילה לרשום פטנטים, והממציאים שלא ראו את הפרויקטים שלהם מבשילים פשוט עזבו עם המצאותיהם לחברות אחרות כמו אפל, 3COM ועכשיו גוגל, והעולם בסוף הרוויח. אם גוגל לפחות תשחרר פרויקטים פנימיים שנסגרו וויתרו עליהם לקהילת הקוד הפתוח, אני אסכים שלא הכול אבוד, והידע האנושי ישרוד ואולי יעזור יום אחד למשהו. יהיה חבל לזרוק לפח את כל שנות האדם האלו.

עדכונצ'יק ארבע שעות אחרי: אני רואה שגל מור כתב בתגובה לאותו המאמר מה-WSJ בערך עשר דקות אחרי שלחצתי "פרסם" 🙂
גל מנמיך מאוד מערכם של הפרויקטים הנ"ל, אותו dark matter שמתהווה ב20 האחוזים המיתולוגיים של משרת עובדי הפיתוח בגוגל (או שמא זה כלל העובדים כולל אנשי מכירות ועובדי נקיון?), אבל אני חוזר ומדגיש – זו הדרך היחידה לעמוד בקצב השינויים הפסיכי של אפליקציות הרשת, ודרישות הקהל המקוון. אם לא תמציא את המחר, אז חמש-מאות סטארטאפים ימציאו חמש-מאות רעונות, והשלושה שישרדו יכולים לגנוב לך נפחי שוק. הפתרון הוא לקנות את השורדים כשהם כבר יקרים, או לפתח המון רעיונות ניתנים לזריקה בעצמך, מעין 500 סטארטאפים מובנים בתוך החברה, ולתת לחוק הג'ונגל להתיר לטובים מבינהם לנצח. אורקוט שגל כל כך לא מחשיב, היה פעם גדול יותר ממייספייס ופייסבוק ביחד. פרויקטים אחרים שיצאו מחממות כאלו הם הרבה מהפיצ'רים הנוחים של ג'ימייל, או רעיונות שהתקפלו לתוך iGoogle או מוצרים אחרים, שבוודאי על רובם אין לנו מושג אם פותחו כהנחיה מלמעלה או שנולדו בשעות הפנאי ואומצו ע"י ההנהלה. אני בטוח שאפשרויות רבות בגוגל לאבס ואחיהם הקטנים כמו ג'ימייל לאבס התחילו גם הם מהחוקרים ולא ממנהלי המוצר. החברה הזו לא הייתה מגיעה למה שהיא היום בלי אותם פרויקטי מחמד.

בנוסף, החברה כידוע תומכת בכסף וכוח אדם בפרויקטים של קוד פתוח ומחלקת דפדפן חופשי וחינם. הם לא עושים את זה מאידאולוגיה חסרת בצע לחלוטין, הם מעודדים אנשים לפתח את הרשת ולייצר עוד מידע ואפליקציות יותר חזקות ומשוכללות כדי שלהם בתור מנוע חיפוש יהיו יותר אתגרים לפתור לפני המתחרים, וכדי שיהיו דפדפנים יותר יציבים ומהירים כדי שהקהל יוכל להשתמש במוצרי החברה. בסוף חלק מההשקעות האלו החזיר את עצמו וגם כיסה את העלויות של הפרויקטים שנזרקו, אז עד עכשיו זה עשה לגוגל הרבה טוב. השאלה אם הטקטיקה הזו תחזיק מים גם כשהשוק בירידה, על זה אומר הWSJ שקצב המנגינה הולך להשתנות, אבל אני מקווה שלא יבוטל. המדיניות הזו של חממה בלי חשבון אולי תצטמצם למדיניות של חממה עם מבוגר אחראי ויד מכוונת, אבל לדעתי לא תבטל לחלוטין. ביום שגוגל יסגרו את החממה הזו, הם יהפכו לעוד יאהו מאוד מהר. לא חראם?

איפה הויסקי, איפה? (אלכוהול, וובשתיימאפס ותוכנה חופשית)

סורטר/היילנדר שאל אותי לפני שבוע איפה פוסטים חדשים בנושא ויסקי. האמת שכל עוד גיא סובל כרגע מכאבים אחרי שתיה ושי עסוק, לא נשאר לי הרבה עם מי לשתות (ואני לא שותה לבד) וכיון שאין לי קשרים בתעשיה, לא מזמינים אותי לשתות בבית השגריר…

אז אחוז ויסקי נמוך בדם גורם לכך שאני לא כותב עליו מספיק, לא גמרתי אפילו את סיפור הטיול מספטמבר שעבר, פארש שכמותי. אם ככה, אני קם ומנסה להוזיז משהו! כבר הרבה זמן דיברתי שאני רוצה להקים ויקי לענייני ויסקי, בינתיים גיא התייאש ופתח לבד עמוד בבלוג, ובמקום אחר גיליתי את אתר אלכופדיה עם אגף הויסקי שלו שבהתחלה לא אהבתי את תנאי השימוש שלו, אבל משיחה טובה עם בעל האתר אורי מגן, הבנתי שזה נבע מחוסר נסיון ולא מכוונה רעה, אז הצעתי לו עזרה לשפר את ניסוח וכוונות תנאי השימוש וההגנה על הפרטיות, ולהכריז כי כל תוכן האתר תחת CC-by-nc או אולי CC-by-nc-sa ואז ארגיש איתו הרבה יותר טוב. עדכונים יבואו.

אז נפתרה ה"בעיה"? לא לגמרי. דיברתי עם הגברת הראשונה של הויסקי באינטרנט הישראלי והבנתי שיש עוד מה לעשות: ראשית האלכופדיה מיועדת יותר לריכוז מידע עובדתי (ויקיפדיה-סטייל), ועוד לא ברור אם יכנסו לשם בברכה דעות ורשמי טעימות אישיים. שנית, Islay רואה בחזונה דברים הרבה יותר מאורגנים וקלים לחיפוש חכם מאשר ויקי ואופיו האנארכיסטי, אנחנו רוצים לחפש פתרון שיאפשר לנו לבנות מאגר ציבורי של רשמי טעימות של אנשים, כאשר כל "כרטיס" במאגר יכיל את פרטי הבקבוק (מזקקה, שנה, הוצאה, וכולי), את שם הטועם, תאריך הטעימה (אם חוזרים למאלט אחרי שנים ומגלים משהו אחר, חשוב לציין, ושווה גם לשמור טעימות ישנות), התרשמות כללית בכתב, ציון בארבע קטגוריות של ריח, טעם, איזון וסיומת (בדומה לספר "תנך הויסקי" של ג'ים מאריי) ולמי שממש רוצה להשקיע, אולי גם לכלול בטופס גם ציונים ל12 המוטיבים מגלגל הטעמים, בדומה לפרויקט ויסקי אנליסט ומקומות אחרים. המוטיבים הם: Body (Light-Heavy), Sweetness (Dry-Sweet), Smoky (Peaty), Medicinal (Salty), Feinty (Sulphury), Honey (Vanilla), Spicy (Woody), Winey (Sherry), Nutty (Oaky-Creamy), Malty (Cerealy), Fruity (Estery) and Floral (Herbal). ההסבר המלא כאן. את הגראפים הגיקיים שמייצר כל מאלט אפשר למצוא פה ושם, למשל בחוברת הטעימות שקיבלנו בסיור במקאלאן. אין לי מושג למה מעגל בדיוק,אולי זה נובע מגלגל הטעמים הישן שמזכיר גלגלי טעמים של ייננים, יצרני גבינה, קפה, בשמים וכולי. נא להזהר מהתמכרות יתר לגרפים וטבלאות, נראה שהאיש מהלינק הקודם הלך קצת רחוק מדי כשבנה טבלה מחזורית של קינוחים 🙂

אחרי שיש לנו צרור כרטיסי טעימה, אנחנו רוצים לרכז תגובות בטקסט חופשי מהקהל, שיוכל להגיב לטעימה ספיציפית, או לכלל הטעימות של בקבוק מסוים, או לקטגוריה שלמה של טעימות כמו מזקקה. כלומר צריך להיות כאן עץ מעניין של מידע, הירארכיות מרובות, ואולי דברים אחרים שלא חשבתי עליהם. טיול של משתמש באתר יכול להיות ניווט לתוך בקבוק בצורות כאלו:

ארץ: סקוטלנד > איזור: איילה > מזקקה: לגאבולין > הוצאה: חוזק חבית 12 שנה (וכאן ימצאו כל הטעימות)
ארץ: ארה"ב > סוג: טנסי ויסקי > מזקקה: ג'ק דניאלס > הוצאה: ג'נטלמן ג'ק (כנ"ל)
טועם: גיא > מזקקה: טמנאבולין > הוצאה: 30 שנה במהדורה מוגבלת (וכולי, אני חושב שהבנתם)

וכך אפשר יהיה למצוא בקבוקים לפי ציונים, לעקוב אחרי טועם מסוים באתר, או לבקש בקבוקים אחרים דומים בסגנון ובטעם לפי מתאם הטעמים, כמו אותו ויסקי אנאלייזר לעיל.

נשמע לי כמו פרויקט של יומיים שלושה בג'אנגו או בדרופאל, לא? 🙂

בקיצור אני וIslay לא לגמרי סגורים מאיפה להתחיל, אם צריך ללכת לבנות כזו מפלצת (לא מצאתי אחת מוכנה בינתיים) או להסתפק במערכת חלקית על בסיס משהו כמו וורדפרס עם תוספי אתר ביקורת כו אחד מאילו: 1 2 3 4 5 – כמו שאתם רואים, זה סלט שקשה לנו להחליט על מה לבנות.

שנינו לא מפתחי אתרים, היינו רוצים רעיונות לגבי איזו פלאטפורמה תתאים כדי להתחיל לבנות עליה, וכמובן שאני מעדיף פתרון של תוכנה חופשית מההתחלה עד הסוף.

lazyweb יקרה, מה אתם מציעים? 🙂

וורדקאמפ 2008 (נשלם וסוכם)

בלגתי בזמן הכנס, עכשיו תיקנתי ניסוחים ופרטים, הוספתי גם לינקים לפי הצורך, מיינתי והעליתי צילומים לפליקר והוספתי את הסיכום שלי בסוף הפוסט. סיכומים אחרים יופיעו בוודאי כאן.

תוספת: לא כל התמונות בפליקר, ניב קלדרון הפך את גלרית הבוקפייס שלו לציבורית, אז לאנשים כמוני שלא פותחים שם חשבון: הנה, הנה והנה.
————-
טל פתח בסיפור "איך הצלחנו להעלות עוד כנס", ועכשיו ליכטש ושרית נותנים דוגמאות למה אפשר לעשות עם WP מחוץ לבלוג פשוט. תוספים ותבניות וקצת קסמי PHP נותנים לנו להשתמש במנגנונים הבסיסיים לאתרים יותר מתוחכמים עם יותר סוגי מידע ושיתוף הקהל.

פרצופים בקהל

10:40 שרית מדגימה ניהול אנשי קשר, ליכטש מתבלבל בין CRM וCMS, ומספר שככה הוא גילה עוד תוספים וכלים שקיימים בחוץ. החיבור האלחוטי מג'עג'ע ודופק את ההרצאה, מתנדב מהקהל נותן לאפטופ עם חיבור סלולארי. מסקנות לעתיד: לשמור את ההרצאה גם מקומית, ולא לסמוך על הרשת, או לפחות לא על הסלולארית. לי כרגע יחסית אין בעיות 🙂 ליכטש משלים את החורים במצגת בהרבה מלל וציטוט מזדמן של אבידן.

10:45 מבוכת החיבור נמשכת. ליכטש מצליח לדבר בגובה העיניים של אנשים מדי פעם אבל בורח לסיפורים על בלו-בוקס וקפטן-קראנצ' שאין לי מושג מי יקלוט פה.

10:50 חזר הקישור, שרית מדגימה עוד תבניות. אני מפחד שהרבה מהז'ארגון עף מעל לראש של האנשים הלא-טכניים בקהל 🙁

10:57 טוויטר נפל?! רציתי להגיד "איי… לא נעים לראות את הפאשלות הטכניות. אני מקווה שהמשך היום יתייצב. אני בתור מתנדב מיחם אשגיח שלפחות יהיה קפה."

11:00 לרגע ליכטש הבין שצריך לעצור דיבורים על "דרופל או WP" ולהסביר לקהל הלא טכני למה בכלל ומה זה לייף סטרימינג. במקום להשאר שם הוא זולג למורה נבוכים, פילוסופיה של למידה, ארגון ידע… ואיכשהוא חוזר לענין. אני חושש שאולי 5% מצליחים לעקוב אחריו כל הדרך. שרית לוקחת את המיקרופון ועוד צעד אחורה: איפה למצוא מידע ועזרה לגבי WP. נקודות מחשבה לעצמי ועתידי כמרצה או מורה: אני מבין יותר ויותר שלדעת את החומר לא מספיק, וצריך גם לעשות חזרה על ההרצאה ולמקד אותה.

11:32 ההרצאה של קלטורה בינתיים טכנית. אני מאוד מסוקרן מהמוצר שלהם. זה אחד מהפיתוחים שאני מתפעל ממנו טכנית וגיקית, אבל עוד לא ראיתי מי באמת רוצה אותו מסחרית, אולי חוץ מויקיפדיה… אצלי בבלוג עוד לא ממש ראיתי לו שימוש חוץ מעוד נגן פלאש, רק עם אופציות עריכה. התוסף היום מאפשר תגובות וידאו, שזה נחמד, אבל אני לא יודע מתי אני אמצא את עצמי נותן לקוראים שלי לשרבל וידאו שלי…
רון יקותיאל, קלטורה
11:43 אין חדש בינתיים מאז הראיון של קריקטור: היום ההוסטינג נעול עדיין אצל קלטורה, אבל בעתיד הקוד גם של השרת ישוחרר כתוכנה חופשית.

14:45 אחרי ארוח"צ ארוכה ומעניינת (לא האוכל, הדיונים 🙂 ), חוזרים לפאנל. הנושא הוא בלוג ככלי לפעילות חברתית. למה: אפשר להעביר יותר חומר בצורה יותר נגישה לאנשים. דיון ישיר ופורה יותר (כל עוד אין טוקבקיסטים בסגנון טמקא)

14:51 הקשר הלא-אמצעי עם הבוחר. קלינגר שואל על בלוגים בשביל פעילות לובי. מיקי איתן מתייחס יותר למחיר הזול, ומדבר על האפשרות לתרום לקמפיין שלו גם בסכומים קטנים (בלי להגיד אובמה). מישהו שואל אותו כמה גויס, הוא עונה בחיוך שההתלהבות שלו ביחס הפוך לתוצאות בינתיים, ומשם מפליג לנאום בחירות קטן. השורה התחתונה – המדיום מאפשר לעבוד בצורה יותר ממוקדת על המסרים בהרבה נושאים, במקום קמפיין אחד מרוכז שצריך לענות על הכל. "לא צריך להיות ליכודניק בשביל לתמוך במיכאל איתן!"

15:00 הטוויטפיד לא חזר, אבל יש תחליף

15:05 איך מרחיבים את המעגל? איך גורמים לאתר פעיל ומוכר להביא טראפיק אליך לבלוג. למשל שיח ציבורי בנושא מקומי יותר מאשר תל אביב למשל. צריך להיות חלק מהקהילה כדי לקבל מ"עבודה שחורה" לינק?

הפאנל

15:13 לרמן על הזנב הארוך של המידע, חשוב שיש אנשים שכותבים דעות ומעלים רעיונות שאחרת לא היו נשמעים. צביקה בשור על הכוח של הרבה כותבים קטנים עושים רעש, על הצורה היפה של גרף הטרנד בגוגל. טוב שהרבה כותבים בבלוגים נפרדים ולא רק אנשים בבלוג אחד מוקדש, כי לא לכולם יש חשק או מוזה לכתוב בקצב קבוע.

15:18 מיקי איתן על כמה השקעה צריך ח"כ באתר שלו (שעה-שעתיים ביום של עוזר פרלמנטרי), וכמה מהאתר האישי שלו הוא כתיבה שלו או טיפול של העוזרים. "לא שווה אם אני לא מנצל את זה ומשתמש במדיום"

15:21 איתן מדבר על המהפכות שהוא עשה בדפוסי העבודה של ועדת החוקה בעזרת פורטל שהוא הקים מחוץ למערכת הכנסת הרגילה, ולטענתו זה קידם וזירז תהליכים וזרימת מידע.

15:30 עלה נושא מחסור הקול הנשי, אנשים עונים שבלוגריות פשוט אינן פוליטיות והביעו חוסר ענין למשל להשתתף בקמפיין חנין.

15:45 השאלות נדחסות מקוצר זמן. משמח לשמוע שהרבה עוזרים פרלמנטריים אכן מעבירים דברים מ"השטח" לח"כים ואנשי עבודה שחורה גם מפרסמים מאמרים מכל צדדי הנושאים המדוברים. ניסיתי לשאול את מיקי איתן מה לדעתו החסם שהיום מפריע למחוקקים להתכתב בצורה פחות אמצעית עם הציבור, לקבל ממנו רעיונות לקידום בצורה שאינה לוביסטית אבל נגמר הפאנל לפני שקיבלתי תשובה.

— כאן נחתך הדיון כשרק התחיל להיות מענין ויצאנו להפסקה… היתה לי שיחה מעניינת על אירופאים ואקדמיה עם יוחאי עילם, הוטרינרית השפויה-לפרקים ועוד מישהו ששכחתי את שמו. כרגיל מינגלינג הוא מרכיב חשוב בכנסים, ולבית ציוני אמריקה יש יופי של שטח מינגלינג במבואה.

16:35 הרצאה על SEO מאת אוליבר עמר, מתחילים בכמה מילים על הצד הטכני הברור מאליו – לעבוד עם תבניות פשוטות שעוזרות לגוגלבוטים למיניהם למצוא את המידע בצורה טובה.

16:48 תוספים לSEO: להקפיד על תגיות, URL. על תוסף All in one SEO: חשוב או לא? לא לגמרי קיבלנו תשובה. גוגל היום נותנים יותר דגש לתוכן מאשר למטה-תגים. (במילים אחרות, אני לא אטרח כרגע להוסיף את זה…)

16:51 לדחוף כל פוסט גם לטוויטר ולפייסבוק ולטכנוראטי וכולי. אני ממש לא מסכים עם זה.

16:55 עברנו להרצאה על בלוגים כאמצעי הכנסה. שיטות הכנסה: פוסטים בתשלום, פרסומות ספיציפיות, פרסומות רנדומליות (גוגל אדס). לטענתו 54% מהבלוגרים ברשת מקבלים הכנסות מהבלוג, כ$5000 בשנה בממוצע. 10% העליונים מכניסים $19K שנתי ממוצע. נראה לי מוזר, צריך לראות מאיפה הסטטיסטיקות, נשמע לי מאוד סלקטיבי… מודה שאין לו דוגמאות מישראל.

17:02 יש הרבה חברות שעוזרות לך לקדם אותן בלי הרבה עבודה, בסגנון אמאזון. צריך רק להכיר.

17:10 יושבים בבלוגיה ורוצים לפרסם? עברו החוצה. יכול להשתלם לכם! (לא מסכים. קוראים עלולים לנטוש אותך כשתעזוב). המצגת ב affilicon.com/wordpress.html.

17:15 טל גלילי מארגן פאנל חירום "הכה את המומחה" לשאלות טכניות עד שהחברה ב"זירה" של ליכטש יסיימו את התבנית הרשמית של הכנס. רוב הדיסקוס מתמקד בAll in one SEO. אני עדיין לא סגור אם יש בכלי הזה משהו או שגוגל מתעלם מרוב מה שהתוסף הזה עושה. אנשים משום מה נתלים בו כאילו שהוא שווה קפיצת מדרגה בפייג'ראנק.

17:35 תומר "קום" ליכטש מציג את התבנית המנצחת. 5.5 שעות, כ20 איש, לפי תכנון של רן ומיה. והתוצאה…? (רגע, מחזיקים אותנו במתח)

17:40 פעם ראשונה שתבנית שיתופית כזו מופקת בזמן הכנס. התבנית היא לבלוג-מגזין, הוגדר גריד, בתוכו אייטמים מפוזרים לרוחב, ומוצפות גם תגובות גולשים לעמוד הראשי ליד אייטמים. מעניין. הפוסטים כוללים "מצב רוח" עם פאלטה של צבעים מקושרת, ומצב הרוח של הפוסט האחרון מכתיב את הפאלטת צבע של העמוד הראשי.

17:43 התבנית כרגע באנגלית כדי לסיים את הקוד במהירות. היא תעוברת בהמשך.

17:45 סיימנו. טל במילות סיום קצרות. תודה למי שנשאר כל כך מאוחר 🙂 (כ25 איש באולם) נועה מוסיפה ששיחות מעניינות שנקטעו ימשיכו בקבוצות הדיון. מספרת שהיא עברה לWP עצמאי בעקבות הכנס הקודם וההרגשה הטובה של קהילה תומכת. טל מבקש שאנשים יזכרו להתנדב לארגם גם בשנה הבאה, או אולי משהו של כל כמה חודשים. בקיצור, להצטרף לקבוצה 🙂 מכאן היה המשך לאיזו מסעדה או פאב אבל אני בעייפותי הקפצתי את מיטל לאוטובוס ונסעתי הביתה.

הציטוט המנצח מהבוקר (לא זוכר מי אמר את זה. פוקס? קלינגר? עידוק?): "הבלוג הבא שלך יהיה הרצאה של חנן כהן"
הרעיון המרענן: כנס למיזנטרופים. רעיון שעלה לי אחרי שיחה עם עידוק. כנס לאנשים שלא מעונינים בהרצאות אבל עוד פחות אוהבים לעשות מינגלינג בחוץ.
בלטו לי בחסרונם: חנית, רם און, הנשיא אובמה.

סיכום: (אני מקווה שזה יוצא בונה, אין בכוונתי לצאת כאן בטון שלילי!)
נעה הרימה הפקה ראויה, והבעיות הקטנות שבדרך נסלחות לחלוטין בהתחשב בעובדה שהיו רק חודשיים, מתנדבים עם אגואים גדולים, ובאופן כללי לארגן בלוגרים וגיקים (וקבוצת החיתוך בינהם) זה כמו לנסות לארגן עדר חתולים. אני רואה רק שלוש נקודות לשיפור ולא כולן בשליטת המארגנים: חיבור הרשת (לפודיום צריך להגיע כבל, אבל זה לדעתי בעיה של הנהלת המקום), שנית, לעורר יותר התנדבות למשימות הקטנות (למשל למלא מים למיחמים או לשמור על הזמנים למרצים) וכאן אני מצביע על הקהילה ולא על המארגנים, אני חושב שאנשים יותר מגדילים ראש באוגוסט פינגווין למשל. שלישית: הייתי נותן יותר זמן לפאנל האקטיביזם, ועושה אותו בבוקר, עם יותר קהל. יש חוק לא כתוב בארגון כנסים: המליאות וההרצאות לקהל הרחב בבוקר, וההרצאות היותר טכניות/אקדמיות/נישה שפונות ל20-40 אנשים אחר הצהרים.

המארגנים

מסקנות: בתור כנס שני בנושא, הוא היה יותר מוצלח מהראשון, ואני לא סופר את זה במספר האנשים, אלא בתכנים ורמת ההרצאות. גם הרעיון של טל להפוך את זה למפגשים תכופים יותר איננו רע. הייתי עושה אולי כנס קטן יותר פעם בשלושה-ארבעה חודשים, פעם יום על אקטיביזם, פעם יום טכני על תבניות וכתיבת תוספים בPHP, ופעם יום "הרצאות למתקינים מתחילים", או בקיצור, לקחת דוגמא ממועדון תלוקס… אני בטוח שעם הזמן והנסיון, והגדלת ראש מצד הקהילה, הכנס הבא יכול להיות מושלם בקלות יחסית, ואני חושב שנעה וטל הם נבחרת מנצחת ואני מקווה שימשיכו בשוונג! מה שבטוח, לא חסרים נושאים למלא את לוחות הזמנים, נשאר כאמור בעיקר לאסוף את עדר החתולים 🙂

מסקנות אישיות: לברר איך נכון לעשות לייב בלוגינג כמו שצריך בWP! מדי פעם כששמרתי גרסא מעודכנת, המערכת טענה שדרכתי על גרסא יותר חדשה (גרסא משמירה אוטומטית?), ואני חושב שאולי באמת נעלמו לי חלק מהעידכונים, אבל אני לא בטוח במאת האחוזים.

אקדמיה דה מי קולו

גיא התחיל ללמוד ברופין בשעה טובה. השבוע הוא התחיל קורס אופיס שעליו הוא לא הצליח להוציא פטור (למרות שהבנאדם למד הנדסת תוכנה…), ולצורך הקורס אמר להם המורה שהם צריכים לבצע את התרגילים באופיס 2007. דרישה שרירותית ביותר בעיני, ומאוד חצופה מכמה בחינות:

  • מחיר אופיס בסיסי הכי זול הוא כ400 ש"ח לפי זאפ, אלא אם כן קונים את האייטם הראשון שם "מאסטר קיט" שזה חבילה שמיועדת להתקנות OEM ולא אמורה בכלל להמכר בשוק הקמעונאי (אבל פה זה ישראל, נכון?)
  • מחיר אופיס סטודנטים, אם אתה מחזיק בתעודת סטודנט אמור להיות $50, אבל בגלל שהשוק בישראל כל כך פרוץ, אף אחד לא מקבל רשות למכור אותו חוץ מאקדמון ועוד שתי חנויות. את זה המורה של גיא לא טרח להסביר לו, הוא רק אמר לתלמידים בקריצה ש"ישיגו את זה איכשהוא".
  • כשלמדתי בבין-תחומי של הרצליה, היו להם דיסקים של "סייט לייסנס" אקדמי שנתן לכל הסטודנטים להתקין באופן חוקי חלונות ואופיס עם התחייבות להסיר את התוכנות ביום שיסיימו את לימודיהם. רופין לא מציעים את האופציה.
  • לא אמור להיות ממש הבדל אם מבצעים את התרגילים על 2003 קיים או מכריחים אותך לעבור ל2007 חדש. אבל רופין לא מאפשרים את האופציה.
  • אפשר היה ללמד על אופן-אופיס בחינם. רופין לא מאפשרים את האופציה.
  • אפשר לעבוד במעבדות המחשב בקמפוס ברופין, אבל להרבה תלמידים זה לא ממש נוח להלחם שם על זמן מסך…

אני לא יודע איך זה במוסדות אחרים, אבל אני הייתי מרים איזה מכתב או שניים לדיקן במקומו של גיא. אם לא מציעים רשיון של המוסד, לפחות שיציעו לקנות בהנחה את המוצר, או ימצאו דרך אחרת לעבוד. מעבר לזה מעצבן אותי מאוד שמוסדות אקדמיים ישראליים לא מקדמים תוכנה חופשית או יותר גרוע – מכריחים אותך להשתמש בתוכנה קניינית או יקרה. ככה אני מצפה ממכללה פרטית לעבוד. לא ממוסד מסובסד ע"י המדינה.

עוף טופיק: אני מחפש לקוחות (או מעסיקים)

לא רציתי להכניס את חיי העסקיים בצורה כזו לבלוג האישי, אבל הזמנים השתנו…

מיני-קורות-חיים: למי שלא מכיר אותי – אני איש IT מזה 14 שנה בערך, מאז שהשתחררתי מצה"ל עסקתי בעיקר בהקמה ותחזוקה של שרותים מבוססים גנו/לינוקס ותוכנה חופשית. שרתי SMB, דואר, ווב, קלאסטרים ופתרונות ספיציפיים ברשת המקומית של חברות או בהוסטינג, וגם עסקתי בהקמה של קלאסטרים של אורקל ושאר יוניקסים מסחריים ותוכנות שאינן חופשיות. תיכננתי והקמתי מערכות גריד קטנות (150 מכונות היתה הגדולה בהן), ובקיצור, למרות שאינני DBA או בעל הסמכה רשמית, יצא לי לעבוד בלא מעט סוגים של פתרון בעיות ותפירת פתרונות, עבדתי בפיתוח סיסטם, והקמה ותחזוקה בחברות תוכנה, שירות וספקי אינטרנט. קורות חיים לא-הכי-מעודכנים תוכלו למצוא כאן.

מצד שני, אני מעדיף יותר התעסקות באנשים מאשר עם מחשבים, כמו להעביר הדרכות וקורסים, ליווי פרויקט תוך לימוד הלקוח, הטמעה של מערכות מהצד האנושי שלהן, ריכזתי גם בעבר הרצאות ומפגשים חברתיים של קהילת התוכנה החופשית בארץ, והתחביבים שלי הם דברים יצירתיים כמו בישול, צילום וכתיבה. למעשה היו שני תפקידים שהכי נהניתי בהם עד היום: הראשון היה עזרה בהקמת פרויקט בית ספר מדגים בירושלים, אי שם באמצע ה90, כשחיבור לאינטרנט עוד היה דבר נועז ומהפכני, עבודה שכללה העברת הדרכות ופיתוח תכנים לצד עבודה טכנית, והשני היה העבודה שעשיתי בחברת אקסאנט – לדאוג לתיאום בין ציוותי פיתוח וריכוז מידע, הקמת ויקי ארגוני לתיאום ותיעוד, לדאוג שהמוצר קל לתחזוקה ע"י הלקוח, ושהמנשק הגראפי והטקסטואלי שלו מובנים, הגיוניים וקונסיסטנטיים. אבל לצערי בשנים האחרונות אני שוב ושוב עושה בעיקר עבודות סיסטם וזה קצת שוחק. עד כדי כך שאני מחפש להחליף את הקריירה.

אז אני מבקש את עזרתכם. הנסיונות שלי לשנות כיוון קצת תקועים, אני צריך לטפס חזרה על הסוס בכיוון הIT לפחות במשרה חלקית כדי לצאת מהמינוס, או לחלופין אם יש לכם משרה מעניינת בשבילי שתוכל לעשות שימוש בידע טכני נרחב וגם תכלול עבודה מול אנשים ולא רק ברזלים, אוזני פתוחה וכך גם פורט 25. אנא ספרו לי איך אני נוכל לעזור האחד לשני. אם כשכיר ואם כעצמאי.

מודה לכם מאוד מראש!