קטגוריה: פוליטיקה

במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות "שורט" בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

האם להאמין לרואי שחורות כלכליים ולפרופסורים באוניברסיטה? אם מסתכלים על מצב הבורסות הגדולות בעולם ב-80 השנה האחרונות, הבועות והקריסות הופכות לתכופות וחזקות יותר. בין הנפילות באסיה לאלו האמריקניות, המערכת הממוחשבת והמתוחכמת הזו פועלת מהר ואכזרי יותר ממה שיוצריה יכולים למתן אותה בזמן אמת, בין חברות של מסחר אוטומטי ועשיית רווחים על קניה ומכירה של מט"ח, האזרח הקטן חסר סיכוי מול הענקים האלו, ולא ברור אם נכון לו בכלל להכנס לתעשיית המספרים הגדולים הזו, במיוחד כשהיא רגישה למדי להתפוצץ ולהתדרדר אם רק יתפרץ עוד איזה הר געש איסלאנדי או שעוד מדינה אירופית תמשיך בדרכה של יוון להכריז על אי יכולת לשלם עוד משכורות ופנסיות (הכי קרובה לקרוס כרגע, אם להאמין לעיתונים, היא יפן).

וזה רק הצד הכלכלי.

ככל שאני קורא יותר על תחזיות סביבתיות, שינויים גאו-פוליטיים בגלל פליטי אקלים ותחזיות ספציפיות לגבי ישראל ואזור הים התיכון, אני רואה שלאט מתחילים לזחול אפילו לעיתונות המרכזית אייטמים על השאלה הגדולה של הגבלת ילודה ומשאבים, האם כהשקעה כדאי לצבור אג"ח או כמות פיסית ממש של פלדה, זהב וחומרי גלם? אנשים רציניים מתחילים להסתכל על המצב של משבר אקלים שימוטט מדינות ומערכות עולמיות אבל המדינות כמעט ולא עוסקות בזה.

מסע ההכחשה נתמך בעיקר ע"י קפיטליסטים שמרנים וימניים על רשתות כמו פוקס ניוז. התחממות גלובאלית? לא קיימת, ואם כן היא רק זמנית, ואם לא זמנית אז היא טבעית ולא באשמת האדם, וגם אם היא באשמת האדם אז בטח אין מה לעשות נגד זה. לא עכשיו. לא בתקופת שפע כזו יפה, אי אפשר לבוא ולהגיד לאנשים להוריד פחות מים בשירותים, להתקלח בפחות מים, להדליק פחות מזגן בדיוק בקיץ הכי גרוע בהיסטוריה, ללכת ברגל במקום לנהוג בפרייבט כשהחום בצל יכול להרוג אותך.

המסר לא נעים. את זה אמר גם פיל פלייט (ראו "אל תהיה פוץ"). מיעוט ספקני מול קהל אדיש או דתי, שצריך להבהיר שאין תשובות יפות. לא באנו להחליף את הבטחון במשהו יותר בטוח, אנחנו באים רק עם שאלות פתוחות חדשות, אנחנו יכולים רק לשכנע שאנחנו שואלים שאלות יותר נכונות, אבל לא באים להציע תשובות מוחלטות בכל התחומים. המסר הוא שאין עולם הבא, אין אבא מציל בשמיים, אין עולם רוחות שמגן או מייעץ, זהו, אנחנו יתומים ביקום, אבל בזכות זה אנחנו יכולים להתגאות בהצלחותינו ולבנות עליהן חדשות.

באותה מידה המיעוט שמסתכל מדעית על האמיתות של שינוי האקלים ויותר מזה על המשמעות שלהן, יודע לשאול שאלות יותר ממוקדות שלידן בעיות של כיבוש ובעלות על קרקע מתגמדות והופכות בלתי משמעותיות כמעט. שאלות של צורת החיים שלנו כולה, שאלות גיאופוליטיות שקשורות לתזוזת אזורי אקלים. לא ברור מה יהיה האקלים הפוליטי של ישראל עוד עשור, אבל מתחיל להראות כאילו קו הבצורת שלנו מצפין ויגיע ללבנון אולי עוד עשור או שניים, ולא תהיה כאן מדינה מעניינת מספיק כדי להתווכח עליה בכלל.

It's the end of the world as we know it, as far as we know

מה שיש לנו, זה עץ שאלות. כל תשובה, אפילו הסתברותית, מתפצלת לעוד ועוד שאלות אחרות. הדגים את זה יפה פן ג'ילט בסוף הפאנל הזה מTAM7, כשנשאל לגבי דעתו על התחממות גלובאלית והאם שינה את דעתו מאז שעשה תוכנית Bullshit! נגד זה. אבל האמת היא שבולשיט לא יצאה נגד התחממות גלובאלית, אלא נגד מיחזור ותופעות חסרות פואנטה אחרות שצמחו בצל הבעיה האמיתית, כל מיני הסחות דעת שלא פותרות את הבעיה האמיתית. הוא נשאל אם הוא "עדיין חושב שההתחממות היא שטויות":

ניסיתי להגיד בעבר שאיני יודע. אבל כשאתה אומר שאתה לא יודע זו נשמעת תשובה שטותית כמו לענות "לא יודע" על השאלה אם השואה קרתה. אז כשנישאלתי ניסיתי בכל דרך להגיד "אני לא יודע" בלי להגיד "אין ראיות לזה". אבל את לא אמורה להקשיב לי. אני האדם הכי פחות מוכשר לענות על השאלה הזו. זו הסיבה לכך שלא עשינו תוכנית "בולשיט" על התחממות גלובאלית, כי אנחנו רוצים לעשות רק דברים שיש סיכוי טוב שאנחנו צודקים לגביהם, ואין כמעט שום סיכוי שנהיה צודקים לגבי התחממות עולמית.

כל מה שאני רוצה להגיד זה ש (1) אם יש באמת התחממות עולמית (וכנראה שיש) זה לא אומר בהכרח שאנחנו גרמנו אותה. ו(2) אם גרמנו אותה (ונראה שכך), זה לא בהכרח אומר שאנחנו יכולים לעצור את זה. אני ורנדי כאן יכולים לקחת נגרר של טרקטור לראש גבעה ולדחוף אותו ללא בלמים, זה לא אומר שנוכל לעצור אותו רק כי אנחנו דחפנו אותו.

אז (3) אם אנשים יכולים לעצור את ההתחממות (וכנראה שכן), זה לא אומר שהדרך לעשות את זה היא (4) לעצור פליטות פחמן (מה שסביר שנכון).

[בשלב זה כל הקהל מתגלגל מצחוק ומוחה כפיים וכמוהם גם ראנדי, כי זה מהפך גדול למדי בגישה של פן לענין. פן מרים ידו ושוב סופר על אצבעותיו:]

ואם (1) זה באמת קורה ו(2) אנחנו באמת גרמנו לזה, (3) אנחנו יכולים לעצור את זה ו(4) הדרך לעשות את זה היא צמצום פליטות פחמן, זה לא אומר ש(5) התשובה היא בהכרח סוציאליזם, אבל יכול להיות שכן. אני לא יודע, ואני מתכוון לזה במובן העמוק, לא בפשטוט של איזה ניאונאצי צעיר וגלוח ראש ש"לא בטוח לגבי השואה" אלא באמת, I DON'T FUCKING KNOW.

וזה מתמצת לדעתי את הענין שלי בספקנות, וזה אולי מה שמפחיד כל כך כל אדם – הרעיון של עזיבת הבטחון המופרז בנכונותה של תשובה זו או אחרת. יש עץ שאלות, כל ענף מתפצל לעוד ענפים. כמעט תמיד אין תשובה החלטית וסופית בקצה הענף אלא רק הסתברויות, אבל יש שלב שבו מצטרף מספיק מידע לכדי היכולת להחליט להתעלם מענף שלם של שאלות כבלתי סבירות לחלוטין ולהפסיק להשקיע מאמץ בלשאול אותן. יש אנשים שמתעקשים להמשיך לשאול שאלות על ענפים שאין סיבה לבקר שוב, וקוראים לעצמם ספקנים. אלו הם המחזיקים בתאוריות קונספירציה על זיוף הנחיתה על הירח או חטיפת אנשים בעב"מים. אי אפשר להגיד עדיין שמכחישי האקלים נמצאים שם, אבל נראה שהסתברויות מאוד נגדם…

(זוגתי לפעמים מציקה לי בשאלות על הבטחון שיש לי במדע ורציונאליזם, ו"לך תוכיח בכלל שתער אוקהם נכון לוגית". אז נכון, הוא לא נכון לוגית באופן אבסולוטי, אבל הוא כלי שעוזר להחליט מאיזה ענף של העץ עדיף להתעלם ובאיזה להתמקד. אין שום חוק טבע שאיננו מבוסס על עקביות של תצפיות וההנחה – שנראית נכונה אמפירית – שהחוקים לא משתנים מדי פעם)

הכחשת רפואה מציקה לי כי זה קובע את איכות ואורך חייו של אדם זה או אחר, אבל הכחשת אקלים זה ענין לא פחות מסוכן, כי זה העתיד המשותף של כל האנושות, ובעיקר כי מדינות רבות נמנעות מלעשות שינויים נבונים. אולי אני צריך לתת הנחות למכחישי אקלים, כי השינויים האמיתיים מגיעים מהשלטון ולא כל כך מפעילות של פרט אחד או אחר או אפילו של קהילה, אבל ככל שאסביר ליותר בעלי זכות בחירה את הבעיה, אולי הם גם יצביעו למען האנשים הנכונים ויחליפו את השלטון בחבורה שמבינה את הענין.

עדכון של אחר הצהריים: כמה שעות אחרי הפוסט הזה, אני קורא ש(עוד) אחד מספקני האקלים הבולטים שינה את דעתו.