מחשבות על בעיות ההפרטה

אני רואה דוגמאות בכל יום לדעות שנובעות מבורות או התעלמות מבעיות הקפיטליזם, שיטה בה רווחת האנשים אינה חלק ממגוון השיקולים (מלבד במחלקות השיווק, לעיתים רחוקות ולא בכל השווקים), אלא רווחים מיידיים בלבד. הנה רק דוגמא אחת מרבות. יוסי לוי הביא לינק לכתבה על מארק סמית', מתלהב רכבות (בצדק) ותועמלן עצמאי של הנושא. הוא כותב על השבתת המרחב האוירי של אירופה בשנה שעברה אחרי התפרצות הר הגעש באיסלנד:

הצטערתי לגלות שחלק מחברות הרכבות באירופה לא התגלו במיטבן דווקא בתקופת המשבר הזאת. בעוד שבמזרח אירופה הבינו את הבעיה, הוסיפו רכבות, חיברו קרונות שינה וביטלו תחנות מיותרות, במערב אירופה חלק מהחברות ניסו לגרוף רווחים, ביטלו את כל הכרטיסים הזולים והעלו מחירים.

אני לא אומר שחברות כלכליות פועלות רק נגד רוחת הנוסעים וחברות ממשלתיות עושות את ההפך. לא חשדות דוגמאות הפוכות כמובן. אני פושט מצר על כך שבגלל חוקי השוק, אופי האדם המנהל את החברה וחוסר הדרישה של הלקוח (בישראל זה בולט) לרמת שירות נאותה, חברות תמיד יעדיפו לעשות כסף עכשיו על פני שיפור התדמית ובנית רווחים עתידיים. רכבת ישראל במיוחד טובה בחסכון. התשתיות מתפרקות ולכן צריך פתאום לאחר רכבות, לדלל קווים, לדחות התקנת חיישני חום ומערכות כיבוי אש, וכולי. אפשר למצוא עוד הרבה דוגמאות כאלו, אבל השורה התחתונה היא שאם בטיחות ונוחות הם מטרה, חברה פרטית לא תשים את זה בראש רשימת העדיפויות. הייתי שמח אם היתה איזו הגדרת ביניים – חברה שאינה ממשלתית אבל שביצועיה לטובת מיסים והלוואות לא נמדדים ברווחים אלא ברווחת הציבור.

ביומטריה בשירות משרד הרישוי האמריקני

מסיפורי העבר, היתה לי הרגשה שזה יגיע יום אחד – בארה"ב כבר מצלמים שנים את האנשים באיכות גבוהה, זה היה ענין של זמן עד שיפעילו ביומטריה על המאגר. בניגוד לישראל, בארה"ב הרוב המוחלט מוציא רשיונות, כך שרשיון הנהיגה הוא לרוב גם תעודת הזהות, וליצור תעודה מזהה שאינה רשיון זה סיפור מההפטרה למי שמתעקש לא להוציא רשיון.

בחדשות פרטיות אחרות, נגמרה האנונימיות של שטרות כסף, העתיד היה כתוב מזמן על הקיר, בשנים הקרובות מזומנים יכילו RFID או טכנולוגיות דומות תחת ההגדרה של "מניעת זיוף", אבל אני מאמין שמחפשים פשוט שיטות יותר אמינות כדי לעקוב אחרי תנועת השטרות. לכל מי שחוששים לפרטיותם, אני בטוח שזונות יתחילו לקבל בארטרים במקום כסף, כמו שהיה נהוג פעם. תבואו עם תרנגולות ל"מכון מסאז' קאלינקה", ואני בטוח שיקבלו אותן בשמחה… 🙂

קצת מריר וקצת מצחיק

לפני כמה ימים ניסיתי לעורר ויכוח קטן בלינקד-אין, בקבוצת דיון של עולים חדשים ועולים לעתיד שמחפשים עבודה. שאלתי אנשים למה הם בעצם באים לכאן, למדינה גזענית, שלא מנסה להגיע לשלום או איזושהיא התנהלות מקיימת מול השכנים והסביבה האקולוגית, ואפילו מתעללת בגמלאים, שורדי שואה, תושבי פרברים, עצמאים, חילונים ושאר קבוצות מיעוט מוחלשות. (כן, חילונים מתקרבים לשם אני מאמין, היום סתם להיות סמולני זה כבר חצי פשע). הטיעונים שלי טוטאו מהר הצידה בלי לעצור לחשוב מה המשמעויות, ונשלפו זכות אבות ו"תראה איזה יופי של מדינה בנינו". אני לא חושב שאפשר להסתכל על מפעל החיים של הציונים הישנים ולתת עליו קרדיט ל"ציונים" החדשים. רק אחת מהרשימה ענתה לי בהודעה פרטית שאני צודק, דיברנו אתמול בטלפון וניסינו לעודד אבל יצאנו שנינו מיואשים. אחרי שראיתי כמה מעט אנשים הגיעו למצעד חרויות האדם והפגנות אחרות לאחרונה, אני באמת מתחיל להרים ידיים. אני בכל כך הרבה קבוצות מיעוט שזה כואב. הבוקר עלה בטוויטר הסרטון הזה, שאם לא היה קולע, היה אולי מצחיק. זהירות, היטלר.

(הגיע אלי דרך רם און, שקיבל מעידוק, שקיבל מצביקה בשור, שקיבל מיו גונן)

כדי לאזן, הנה מערכון חמוד שהגיע אלי מחבר אחר, חלק מכם יזהו אולי את רוני קורבט, חצי מזוג הרונים ששרד יותר טוב מהשותף שלו, במערכון מודרני על סלט הפירות של הטכנולוגיה. הלוואי עלי להסתפק בתיסכולים הקטנים של הבריטים…

בריטניה מבטלת את המאגר הביומטרי

החדשות הטובות הן שהצעת חוק לביטול הפרויקט היקר והבעייתי בדרך. החדשות הפחות טובות הן שהמערכת עדיין תהיה במקומה כדי לעקוב אחרי תושבי חוץ ושאר חשודים, לפחות האזרחים יכולים לנשום בברכה. אצלנו לעומת זאת עוד אין פיילוט, אין פרמטרים ותקנים לגבי מה יוקם ואיך ימדד, אבל HP כבר התחילה לייצר את הכרטיסים החכמים במפעל בקיסריה. אפשר לפעמים לחשוב שהם אלו שמובילים את הפרויקט ולא משרד הפנים…

בחדשות אחרות, מנחם גולן טס לאחרונה כבר כמה וכמה פעמים לחו"ל למרות צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו. השיטה – הבת שלו קיבלה אישור מודפס מסורק הידיים הביומטרי של מעבר הגבול והוא יצא אל הדיוטי פרי עם הפתקה שאישרה את היד שלה. כבר כתבתי פה כמה פעמים שאחת הבעיות עם מערכות כאלו הן שאנשים שאננים מדי וסומכים בעיוורון על המכונות, ושוב אנשים הם החוליה החלשה , ולא משנה כמה טובה הטכנולוגיה. אפי פוקס הדגים איך בצורה דומה קל לעבוד על קוראי האצבעות במשרד העבודה בלי שאף פקיד יראה אותך. הונאות זהות ימשיכו לקרות מתחת לאף של כוח אדם לא מאומן ושאנן, ואף מאגר ביומטרי לא ישפר את זה, ועדיין, רבות הסכנות על התועלות. אני מקווה עדיין שמישהו יתפוס שכל ויבטל את הפרויקט.

עדכון דצמבר – הפניה ממשרד התחבורה עוד לא נענתה

עברו 11 חודשים מאז שהגשתי שאילתא למשרד התחבורה, שלחתי להם השבוע עוד תזכורת בסגנון הזה, עם רמיזה שזו התזכורת האחרונה לפני שאני מעביר את הטיפול הלאה, כנראה למבקר המדינה.

לאיריס, אפרת וחסידה, שוב שלום.

נקפו 11 חודשים מאז שהגשתי את הבקשה, שילמתי את האגרה ועדיין לא קיבלתי תשובה ולו לסעיף בודד. השאילתא מצורפת מחדש בהמשך.

בינתיים טענתם כי התמונות הביומטריות (טכנית) נמצאות במאגר שלא מוגדר כביומטרי (משפטית) ולכן אין בעיה חוקית. מצידי אני טוען שמדובר במסך עשן וכי מאגר התמונות כבר נחלק מזה שנתיים או יותר עם משרד הפנים ואולי גופים אחרים, ואין לכם שליטה אם נעשים שימושים ביומטריים במאגר, או הצלבות אחרות שאולי פוגעות בפרטיות ציבור הנהגים בישראל.

הנסיון לחוקק את המאגר הזה בחוק נכשל, והוא ממשיך להיות מופעל ללא גיבוי בחוק, ובצורה שמצטיירת כבלתי אחראית. ההתחמקות המתמשכת שלכם מתשובות על השאלות הפשוטות שהגשתי, מוסיפה לדאגתי באשר לשימושים שנעשים במאגר.

זו התזכורת האחרונה שלי בנושא למשרד התחבורה. את המשך הטיפול אני אעביר בקרוב לגורמים אחרים אם לא תואילו להשיב לי עד סוף השנה האזרחית.

בתודה,
עירא אברמוב

העתקים:
– מנכ"ל משרד התחבורה.
– מבקרת משרד התחבורה.
– התנועה לזכויות דיגיטליות.
– עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח.
– משרד המשפטים, המועצה להגנת הפרטיות.
– התנועה לחופש המידע.
– האינטרנט.

בהמשך היה ציטוט של המכתב הקודם ששלחתי להם עם השאילתא בעלת 14 סעיפים. אני מרכז פה את השתלשלות האירועים למי שרוצה לקרוא מההתחלה:

שבוע של הפגנות

הבוקר יצאו רבני חמישים ערים בפסק שקורא ליהודים לא להשכיר דירות לערבים. ההצעה הידידותית לוותה בהסבר שיש לנדות את מי שלא יקבל את העצה הידידותית. 50 רבני ערים, זה 50 עובדי מדינה, מקבלי כספי מיסים שלי ושלכם, שקראו לאפליה גזענית תחת עונש של איום בהחרמת היהודי שלא יישר קו. אני מאוד מתאפק לא לדפוק פה אחו-שלוקי גודווין.

אז הערב היתה הפגנה נגד זה בת"א אבל זה התארגן מהר מדי אז לא באו מספיק, מחר אחר הצהריים אני אהיה בהפגנה (יותר גדולה, אני מקווה) ברחבת ביה"כ הגדול בי-ם, אחרי כן בשישי יש את מצעד זכויות האדם ((ומדובר בעצם על חירויות ולא על זכויות, שמעתם, "אם תרצו"?)), אחורי זה במוצ"ש הפגנה אחת בבקשה לאחריות ויושרה מצד השלטון בנושא הפרטת שירותי הכבאות שעלתה בחי אדם, עצים ויישובים, ובמקביל אחת שחותכת דרך הנחמדות ודורשת מהממשלה להתפטר לאלתר. אני חושב שהיו עוד עצרת או שתיים נגד הרבובדיה או משהו, אבל זה מה שאני זוכר כרגע. מתנצל אגב על לינקים לפייסבוק, זה מה שמצאתי.

האם זה עדר סמולנים שאוהב להפגין, או שזה באמת מדרון התאבדות של הדמוקרטיה הישראלית? לצערי אני חושב שאופציה ב' היא הנכונה.

האם צריך לתת עוד סובלנות לדת, למנהיגיה, לשליחיה בכנסת, לנכנעים לה בממשלה? האם צריך לוותר על יושרה ונקיון כפיים של אנשי הממשלה והפרלמנט ולא לדרוש מהם לשלם על מחדליהם? אני חושב שהפגנה זה המינימום שאדם צריך להשתף בו במצב מתדרדר שכזה. אני מקווה לראות אתכם שם, גם הפרצופים הלא-קבועים.