צפייה לשבת – מה אומרים המוחות שלא ברחו על המאגר הביומטרי #No2Bio

השבוע התחיל הקמפיין היקר של משרד הפנים להפציץ בתקשורת, הקצפיין של התנועה לזכויות דיגיטליות ינסה להלחם בענק שלושת מליוני הש"ח בעזרת משהו קטן בגובה 20K ש"ח תרומת אנשים כמוכם. אני מקווה שהדוד הקטן הזה יחסל את גלית איכשהו.

אני מצרף פה את יום העיון בנושא הזיהוי הביומטרי שנערך לפני כמה חודשים באוניברסיטה הפתוחה. כמו שמעידה תמר הרמן – קשה למצוא אתרים ומומחים שמצדדים בפרויקט (מלבד אלו שהממשלה שכרה לעבוד על זה). אנחנו בתנועה לזכויות דיגיטליות, מגובים בדעות מדעני מדינה, הצפנה, משפטנים מומחים לפרטיות בכלל ודיגיטלית בפרט, ואנשי בטחון בנוסף, מחפשים את המומחים שמצדדים בפרויקט. אלו שיודעים את התחום היטב ועדיין תומכים בפרויקט מאמונה שלמה שהוא לא פוגע ולא יכול לסכן את האזרחים. אנחנו עדיין מחפשים. כל מה שיש בצד התומך זה את אנשי הפרויקט, אנשי השיווק שלהם, ואנשים שמסרבים להתראיין בפומבי. בינתיים מאד קשה לראות איך כל כך הרבה מהציבור רץ בהתלהבות להתנדב לניסוי המסוכן.

אם אתם מכירים מומחה בלתי תלוי שמוכן לדבר להגנתו של הפרויקט, ספרו לנו. אנחנו מחפשים כאלו בנרות.

התנועה לזכויות דיגיטליות פונה לרשות השניה נגד הקמפיין המטעה של משה"פ #No2Bio

(נשארו עוד יומיים לתרום לקמפיין שלנו בהדסטארט, תזרקו פנימה כמה ג'ובות?)

התנועה לזכויות דיגיטליות פונה לרשות השניה ודורשת הסרה של הפרסומת “זה לא אני” אשר משכנעת אזרחים להצטרף למאגר הביומטרי בלי לומר להם שמדובר במאגר הביומטרי.
https://www.youtube.com/watch?v=z7n_MLW2rbk

לכבוד‪:‬‬ ‫הרשות השניה לטלויזיה ורדיו‪,‬‬

‫הנדון‪ :‬תשדיר “זה לא אני” של הרשות לניהול המאגר הביומטרי‪ :‬בקשה להסרת פרסומת פוגענית‪.

‬‬‫מכובדי‪,‬‬

‫בשם מרשתי‪ ,‬התנועה לזכויות דיגיטליות (ע.ר.), ‬הריני לפנות אליכם בעניין הנדון‪.‬‬

‫בסוף השבוע האחרון‪ ,‬החלה הרשות לניהול המאגר הביומטרי ורשות האוכלוסין וההגירה לפרסם פרסומת תחת הזמריר‬ ‫“זה לא אני” אשר מיועדת לקדם את כניסתם של אזרחי ישראל למאגר הביומטרי‪ .‬לשיטת מרשתי‪ ,‬פרסומת זו אינה ראויה ‫לשידור וזאת מהסיבות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬בשנת ‪ 2009‬התקבל חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע‪,‬‬ ‫התש“ע‪) 2009-‬להלן‪ :‬חוק המאגר הביומטרי). ‬בעקבות המחלוקת הציבורית והסערה הציבורית בנוגע לחוק ‪ ‫התקבל סעיף ‪ 41‬בחוק אשר כולל תקופת מבחן אשר בתקופה זו תבחן נחיצות המאגר הביומטרי‪ ,‬וכן יבחנו‬ ‫נושאים נוספים‪ .‬תקופת המבחן‪ ,‬בפועל‪ ,‬היא “משאל עם” לשאלת המאגר הביומטרי‪ ,‬ומהווה שאלה ‫במחלוקת‪.

‫‪ .2‬חוק המאגר הביומטרי‪ ,‬אשר כורך את תהליך הנפקת תעודות הזהות ה“חכמות” עם אגירת מידע ביומטרי‪ ,‬נמצא‬ ‫במחלוקת ציבורית‪ :‬מצד אחד‪ ,‬רשויות מסוימות במדינה מעוניינות בקיומו של מאגר ביומטרי‪ ,‬ועל כן כרכו את‬ תעודות הזהות החכמות עם קיומו של מאגר; מצד שני‪ ,‬מומחים באקדמיה ובתחום אבטחת המידע טוענים כי‬ ‫בקיומו של מאגר ביומטרי יש בכדי לפגוע בפרטיות אזרחי ישראל בצורה שאינה ראויה‪.‬‬

‫‪ .3‬מרשתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עמלה על קידום המודעות לסכנות המאגר בציבור‪ .‬אולם‪ ,‬מרשתי מאמינה כי בפרסום התשדיר‬ ‫מטעם רשות האוכלוסין יש בכדי לעבור על מספר הנחיות בכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה‬ ‫בפרסומת ובטלויזיה), התשנ“ד‪.1994-‬‬

‫‪ .4‬ראשית‪ ,‬מדובר על נושא הנמצא במחלוקת פוליטית‪-‬ציבורית‪ ,‬ועל כן אסור לפרסום על פי כלל ‪ 11‬לכללי‬ ‫הרשות השניה וכלל ‪ (2)7‬לכללי רשות השידור‪ .‬עמד על כך בית המשפט העליון בפרשת המפקד הלאומי‪:‬‬

‫”אכן‪ ,‬שידור פרסומת פוליטית במסגרת תשדירי הפרסומת עלול לסכל את השמירה על האיזון בין ההשקפות השונות‬ ‫במסגרת שידורי השידור הציבורי ולחתור תחת דוקטרינת ההגינות בשידורים‪ .‬הכללים בענייננו נועדו למנוע זאת‪ .‬גם ‫כאן הולך הטפל (מסגרת תשדירי הפרסומת) אחר העיקר (השידורים)”
(בג“צ ‪ 10203/03‬המפקד הלאומי נ‘‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה ואח').

‫‪ .5‬שאלת קיומו ונחיצותו של מאגר ביומטרי מהווה משאל עם לנושא זה‪ ,‬ופרסומת אשר מעודדת אזרחים‬ ‫להנפיק תעודות זהות חכמות אשר מחייבות הצטרפות למאגר הביומטרי מהווה שימוש פסול בהון על מנת‬ ‫לקדם מטרות פוליטיות‪ ,‬כאמור בעניין המפקד הלאומי‪.‬‬

‫‪ .6‬שנית‪ ,‬בפרסומת יש בכדי להטעות את ציבור הצופים‪ .‬בעוד שהפרסומת מדברת על “תעודת זהות חכמה“‬ ‫היא אינה מבהירה לציבור כי לצורך קבלת תעודת הזהות עליו ליתן את טביעת אצבעו וצילום פניו למאגר‬ ‫ הביומטרי ‪ ,‬וכי הסכמתו אינה ניתנת לחזרה‪ .‬היא אינה מבהירה לצופה כי זכותו שלא להצטרף למאגר לפחות‬ ‫לתקופת המבחן‪ ,‬והיא אינה מזהירה אותו מהסכנות המפורטות בטופס ההסכמה‪ ,‬כאמור בצו המבחן‪ .‬בכך יש בכדי‬ ‫להפר את כלל ‪ 4‬לכללי הרשות השניה וכלל ‪ (7)7‬לכללי רשות השידור‪.‬‬

‫‪ .7‬שלישית‪ ,‬בפרסומת יש בכדי להפחיד ולעורר פחד בציבור‪ .‬הפרסומת פונה לרגשי הפחד של הציבור (בטענה‬ ‫לגניבת זהות) וזאת ללא כל ביסוס עובדתי קיים‪ .‬בכך יש בכדי להפר את כלל ‪ 7‬לכללי הרשות השניה וכלל ‪(8)7‬‬ ‫לכללי רשות השידור‪.

‫מרשתי ביקשה ממני לפנות אליכם כדי להפסיק את שידור הפרסומת‪ ,‬וזאת בטרם מרשתי תפנה לערכאות משפטיות על‬ ‫מנת לעשות כן‪.‬‬

‫ככל שלא תתקבל תשובה בתוך ‪ 48‬שעות משליחת מכתבי זה‪ ,‬מרשתי תפנה לערכאות המוסמכות על מנת לקבל צווים‬ ‫זמניים וצווי מניעה‪.‬‬

‫בברכה‪,

עו“ד יהונתן י. קלינגר

Download (PDF, 331KB)

העתקים נוספים בבלוג של התנועה והבלוג של דורון אופק.

מידע רוצה להיות חופשי, ושרת המשפטים רוצה שהוא יהיה גם זול

בהנחיית שרת המשפטים גובשו תקנות חדשות, שיוזילו משמעותית אגרות חופש מידע. כמו כן, יינתן פטור גורף מתשלום לשלוש קבוצות: נזקקים, ארגונים חברתיים וחוקרים אקדמיים; השרה לבני: "במדינה דמוקרטית מתוקנת, כסף לא יהווה מחסום להשגת מידע שזכות הציבור לקבל"
 
בהנחיית השרה ציפי לבני, הסתיימה במשרד המשפטים העבודה על גיבוש תקנות חדשות שיוזילו משמעותית את אגרות חופש המידע לציבור. בין היתר, יוזלו אגרות הבקשה ב-80%, מ-100 ₪ ל-20 ₪ בלבד.
ההוזלה תחול לא רק על קבלת המידע, אלא גם על האמצעים להעברתו לציבור – גם החיוב על הנייר, תקליטורים ושעות עבודה יוזל משמעותית: דף מודפס יעלה 20 אגורות במקום 1.35 ₪, בעוד שתקליטור יעלה 2.5 ₪ במקום 5.34 ₪. בנוסף, הרשויות תחויבנה להציע דרכים מוזלות להעברת המידע לציבור (דוא"ל, למשל).
עוד קובעות התקנות זכאות לפטור מתשלום אגרה לשלוש קבוצות: אוכלוסייה נזקקת כלכלית; ארגונים חברתיים המקדמים מטרות ציבוריות חשובות; וחוקרים המבקשים את המידע לצורך מחקר אקדמי. בנוסף, קובעות התקנות כי רשות שלא תספק את המידע המבוקש תוך פרק הזמן הנדרש, לא תורשה לגבות אף אגרת טיפול או בקשה – זאת לאחר שהתגלה כי רשויות ציבוריות אינן מקפידות לעמוד בלוח הזמנים הקיים לטיפול בבקשות חופש המידע.
השרה לבני: "אין שום הצדקה שאזרחים ייאלצו לשלם סכומים גבוהים על-מנת לקבל מידע השייך להם. אנו משרתי ציבור, וחייבים לו דין-וחשבון על מעשינו – במדינה דמוקרטית מתוקנת כסף לא יכול להוות מחסום להשגת מידע שזכותו של כל אזרח לקבל. הדגשתי כבר פעמים רבות בעבר את חשיבות עקרון השקיפות בדמוקרטיה – היא מאפשרת לציבור לבחון ולבקר את פעילות הרשויות הציבוריות, ולכן גם מחזקת את אמון הציבור במערכת הציבורית כולה, שהיא שלו ולמענו. שקיפות מהווה תרופת מנע לשחיתות ולניצול לרעה של שררה, וכן תמריץ יעיל להתייעלות. קידום תקנות אלו הוא המהלך הנכון לטובת החברה הישראלית כולה."
יצוין כי עתה, משהסתיימה העבודה על התקנות במשרד המשפטים, הן הועברו לאישור משרד האוצר.

http://index.justice.gov.il/Pubilcations/News/Pages/hofeshtakanot.aspx

סנואודן וצביעות הממשל והעיתונות האמריקניים

הסנטורים האמריקנים טוענים שסנואודן בוגד, כי הוא גילה לכל העולם שהNSA מרגל אחרי כולם.
הNSA טוען שסנואודן שקרן, וכי הם לא מרגלים אחרי כולם.
המדיה ברובה מסכימה איכשהו עם שניהם ומתעלמת מהסתירה הבסיסית.
מדית החדשות האלטרנטיבית (כן, אני סופר כאן את קומדי סנטרל) מסכימה עם 55% מהעם האמריקני שסנואדן הוא גיבור אמריקני ומגיעה לו הגנת whistleblower, ואיתם כמובן גם דניאל אלסברג מגבה אותו ואת מאנינג.

רק 55%?! מי יכול להסביר לי למה המוני העם נכנעים למסרים המטעים של המדיה הקנויה? כמה שקופה צריכה להיות הצביעות שלסנטור או איש קונגרס כדי לא להבחר יותר? אני חכול עוד בערך להבין את הבחירה החוזרת במושחתים בישראל כשאין בחירה ישירה, אבל מישהו יכול להסביר לי איך זה קורה בארה"ב, ולמה מישהו חושב (שם או בארץ) שעם המון נבער כזה אפשר לשפר משהו עם דמוקרטיה ישירה?

בהזדמנות זו אני רוצה להביע את הערכתי לשלטון הגרמני שנקט עמדה, אפילו אם זו מחווה דיפלומטית ריקה כמו שטוען הביביסי, והביע את עמדתו נגד הטירוף.

משחק יחסי הציבור של אנדר

אנדר, למי שלא קרא, הוא ספר על ילד שעובר הכשרה כדי להציל את המין האנושי בהתמודדות עם אויב אכזר. אורסון סקוט קארד (שכתב את סדרת הספרים המצליחה) הוא אדם מאוד שמרני, נצר לשושלת מורמונים ידועה וגאה, שפעיל מאוד בקהילה ההומופובית (הם לא קוראים לעצמם ככה, אבל תכליס בינינו…) ומאמין כי הומוסקסואליות צריכה להשאר מחוץ לחוק ולהיות עבירה פלילית.

אנדר נראה כמו סרט מרהיב ויזואלית, עם שחקנים מצוינים, אבל קשה להתעלם מהמסרים המוסריים שקארד מביע בפומבי ולפעמים משחיל גם לספריו, יש כבר מי שקוראים להחרמת הסרט בכלל, ויש מי שחוזים שזה עלול אפילו לעבוד. אני מודה שאני קרוע. אני קוצה לראות את הסרט על המסך הגדול, ואני יודע שהכסף הולך בחלקו לכיסו של קארד, ומתוך זה בוודאי יתרם לארגונים אנטי-להט"ביים. צפות ברשת שמועות שלא מצאתי להן גיבוי, שהוא אפילו הכריז שיתרום נתח מהכנסותיו מהסרט למען המטרה, אבל לא ברור אם הכוונה לאחוז מוכרז מראש מההכנסות (מה שגורם לאנשים כמוני לרצות להמנע מלשלם על צפיה בסרט), או סתם תזכורת של "תחשבו איך ינוצל הכסף".

אני חצוי אם ככה. הצד האידאליסטי בי אומר שמפיק הסרט הוא איש מגעיל. הצד הפארקטי בי אומר שסביר שבין מאות האנשים שיצרו את הסרט יש יותר אנשים גאים מאשר הומופובים, ומגיעה גם להם משכורת. בכל מקרה, נגיד וענין "האחוז הקבוע לתרומה" הוא יותר משמועה, מה הייתם עושים? דיון פתוח, גו!

מידע פתוח וחופשי לעתיד טוב יותר

לפני כשנתיים-שלוש התחלתי לכתוב כאן יותר ויותר על מידע ציבורי חופשי, מידע ממשלתי, חיפשתי מי שיהיה מוכן להביא את הזמן הפנוי שלו והידע כדי להקים את המקבילה הישראלית לSunlight Foundation האמריקנית. לי אין את הנסיון או הידע הטכני לסוג כזה של תכנות, אבל לשמחתי גיליתי ניצנים של פרויקטים, ומאז הם איחדו כוחות והוקם אתר OpenKnesset והסדנא לידע ציבורי. (אני מאד ממליץ לכם לבקר שם, במיוחד עכשיו לפני הבחירות. ואם אתם חושבים שהמטרה טובה וראויה, תרמו להם. מגיע לישראל מוסד שכזה.)

בהתחלה הם העדיפו לפעול עצמאית מחוץ לכנסת, לקרצף מידע מהאתרים האיומים של משרדי הממשלה שאפשר לחפש בהם רק באקספלורר ולבנות את כל הידע מחדש בצורה ברורה יותר בפורמטים פתוחים ועל פלטפורמות פתוחות. מאז גם נולדו שיתופי פעולה יותר אישיים ויסודיים, הרבה בזכות השר מיקי איתן שלצערי יעזוב בקרוב את הממשלה וכנראה גם את הכנסת. הליכוד ממשיך ככל הנראה להנהיג גם את הקואליציה הבאה, ביבי לא טורח לפרסם מצע או להשתתף בעימותים, הדמוקרטיה עלולה לספוג מכות לא מעטות אם לא נשמור עליה, לכן הסדנא לידע ציבורי חייבת שחקני חיזוק.

הסדנא עובדת בשיתופי פעולה עם עוד גופים, וככה התארגנה הזדמנות נהדרת, מלש"בים יכולים להתנדב לשנת שירות עם הסדנא, והנה כל הפרטים. אם אתם מכירים צעירים מוכשרים בתכנות ואולי עם קצת מוטיבציה אידאולוגית, זו נראית לי אחת הנישות שיש לחזק במדינה שלנו, ואם זה היה תלוי בי, היה מגיע להם תקן של לפחות 10 משרתי שירות לאומי. אולי יום אחד. אם יש משהו קדוש לי כחילוני ואזרח מדינה דמוקרטית, זה גופים תומכי דמוקרטיה, אז עד כמה שאני משתדל לא להשתמש בסופרלטיבים שגנובים מהדת, אגיד בכל זאת שאני חושב שמה שעושים שם בסדנא הוא עבודת קודש.

בחדשות אחרות וקצת קשורות: לצערי היום אנחנו גם מרכינים ראש ומבכים את לכתו של אהרון שוורץ. בחור צעיר בן 26, אקטיביסט למען מידע חופשי, לוחם בצנזורשת, מהמקימים של "רדיט", מפתח תוכנה שהמציא והפיץ את תקן RSS עוד לפני שהיה בתיכון, RSS הוא אותו הכלי שאולי איתו אתם קוראים את הבלוג שלי ורבים אחרים, אתרים מהגדולים בעולם משתפים בינהם תכנים, או מודיעים על שינויים בסטטוס מכונות ותוכנות. הבחור הצעיר והמרשים הזה נלחם גם למען שחרור מאמרים מדעיים מלפיתתם של ארגונים פרטיים שחוסמים את הידע האנושי מאחורי paywalls ועל כך (ואולי מעוד סיבות) רדפו אותו שלטונות החוק בארה"ב בשנתיים האחרונות. לא ברורה עדיין הסיבה שבגללה בחר להתאבד, אבל יש כבר לא מעטים שמקשרים את הרדיפה המשפטית שחדרה לחייו בתור הסיבה שהביאה אותו למעשה הנואש. יהי זכרו ברוך. למי שרוצה לקרוא על זה עוד טיפה, אני מצרף מספר לינקים:

קורי דוקטורוב סופד לשוורץ.

לארי לסיג מפנה אצבע אל התובעים.

דקלן מקולה מרכז קצת חומר רקע וכתבות כאן.

פוסט לזכרו בבלוג של זוגתו.

תמלול של הרצאה מפורסמת שלו, מ2007.

כאמור, אנחנו לא יודעים אם ההתאבדות קשורה בצורה ישירה כלשהיא לתביעה. אם היה מורשע היה עלול לבלות בכלא כמה עשרות שנים אם לא את שארית חייו, אבל זה לא היה דבר בטוח שהתביעה היתה מצליחה, והרבה עורכי דין טובים היו מגנים על זכויותיו בהתנדבות. הבחירה בהתאבדות היא קיצונית למדי ואני מאוד ממליץ לכל מי שיש  תקופה מיואשת, שיזכור שיש בחוץ אנשים שיוכלו לעזור. ער"ן במספר 1201 או אוזן קשבת 03-6204999 וכמו כן סה"ר ברשת.