כמה מילים על עסקת השבויים

צר לי היום על משפחות גולדוואסר ורגב. זה בוודאי מאוד כואב לגלות כך את האמת כל כך מאוחר, להיות כלים בידי החיזבאללה מחד והממשלה שאמורה להגן על חייהם מאידך. לצערי אין לי מה להציע להם מלבד חיבוק היום. בתור ישראלי נגמרות לי המילים הטובות והאופטימיות שההתנהלות תשתנה בעתיד.

עדיין לא ברור לי למה אנחנו עושים עסקאות בלי לדעת מה אנחנו מקבלים. עוד כמה מכתבים של רון ארד שלא מחדשים הרבה, ושני חיילים שעד לרגע ההחלפה היום אי אפשר היה לדעת אם הם חיים או מתים (ספוילר – הם לא, לצערי). איך ממשלה, שרשמית לא מוכנה לשאת ולתת עם ארגוני מחבלים, עושה עסקה כל כך חד צדדית? נותנת חארות חיים ורק הבוקר מגלה בוודאות אם אנחנו מקבלים אנשים או ארונות. אם ההתנהלות הזו איננה ראויה להפלת אולמרט, כבר לא ברור לי מה עוד הוא יכול לעולל לעם ולהשאר על הכסא.

כבר כתבתי פה בעבר על הגישה שלי ושל משפחתי לקברים וגופות. אני לא יכול לדבר בשמם של רגב וגולדוואסר, אבל אני חושב שבתור אב לשבוי (משהו שלא יקרה אז אין לי באמת זכות דיבור) הייתי מודיע בגלוי לראש הממשלה שאני מעדיף לא לעשות שום עסקה תמורת גופה. תוכלו לקרוא לזה חוסר רגש שכל כך אוהבים להדביק שלא בצדק לאתאיסטים, אבל אני באמת חושב שבשר נרקב ועצמות אינם האדם שאתה זוכר ואוהב, זה ארון עם אוכל לתולעים, ועל זה לא צריך להתמקח, ובטח שלא לשחרר חיות תת-אדם חסרי מצפון כמו קונטאר ומי שלא יהיו שאר הפמליה שלו. עסקאות מהסוג הזה היה צריך לעשות על שליט. על מישהו חי.

יושבים אצלנו מאות אסירים של החיזבאללה, ואנחנו מדווחים על מצבם, ואנחנו נותנים להם להתכתב עם המשפחה, לקרוא ספרים וללמוד. אולי אנחנו שקופים מדי מול הארגון הזה שלא ישקוט מזעמו הדתי עד שיפנה אותנו מכל שטח ישראל? הם הרבה פחות סלחניים אפילו מהחמאס, יציר כפינו הנהדר. אני תוהה איך אולמרט לא מממן כרגע איזה ארגון אחר כדי שישתלט על הרצועה מיד החמאס או על דרום לבנון ואולי יהיה יותר טוב לנו, זה כל כך מתאים לנו לנסות שוב טמטום שכזה. הי, הרי ממשלות אמריקניות עשו ועושים את זה כל הזמן ותראו איך זה עבד להם יפה (אל קעידה, סדאם חוסיין, ועכשיו מיני מיליציות עיראקיות אחרות)

ביום כזה, מדהים שלמישהו יש את החוצפה עוד לנצל את האירועים הכואבים לרווח אישי, אבל נענע וערוץ 10 משיקים בעזרת הסיפור את אתר הבטא לעיתונאים. כמה ציניות בטוויט כל כך קטן? חשבו על זה בפעם הבאה שאתם מזפזפים לערוץ 10 או גולשים לנענע.

חוטפי הגופות

חדשות nrg – המאבק של זק"א בשריפות הגופות

ישראלי שמחליט לתרום או לשרוף את גופת בן משפחתו יגלה שהארגון החרדי הכריז עליו מלחמת חורמה בה כל האמצעים מותרים וכשרים

הכותרת המתאימה היא "חוטפי הגופות", אבל אני מניח שאפילו עורך צהובון כמו מעריב צריך מדי פעם לגלות איפוק.

כמה פעמים כבר אמרנו ש"אי אפשר למות בשקט במדינה הזו"? הזכרתי זאת כאן פעם ואגיד את זה שוב – מצבות ונדל"ן בתי קברות זו שטות. כשאמות אני מצפה שכל אחד שירצה יזכור אותי בדרכו, ולא יחויב לטקס דתי או אזרחי או שום דבר שמשפחתי וחברי לא ירצו, כולל לא הוצאות של אלפי שקלים על קבורה ומצבה. את גופי אני תורם להשתלות, מה שישאר יתרם למדע ומה שישאר אחרי זה לאמנות או שיהיה קומפוסט או כל דבר מועיל אחר, עדיף ידידותי לסביבה. מעדיף שזק"א, קדישא ושאר החבר'ה לא יכתיבו ולא יצערו בזמן הקשה של השבעה את מי שישאר להתגעגע אלי. ההתנהגות שמתוארת בכתבה הזו גורמת לי שוב לחשוב כמה אין קשר בין מוסר יהודי והתנהגות יהודית-דתית בשטח.

חוקי מדינה בחדר המיטות

שחר הודיע היום שהוא מתחתן השבוע – מזל טוב!
תוך כדי, הוא מספר על המוזרויות של הגירושים הקודמים שלו, שלמעשה לא ממש ענינו את הרבנות כיון שלא היו ילדים. התפתח שם דיון ללא צדדים, כל תורם הביא רק עוד ועוד ראיות לכמה שהדת הפכה מזמן לכלי שליטה בתנועות האנשים ולא פחות בכספם, ושחר ורעיתו החליטו לקפוץ לכמה שעות לקפריסין כמו הרבה ישראלים ולגמור את הענין מהר ובלי שירוכים ברבנות. למעשה עד כמה שאני יודע גם חוזה אצל עורך דין היה סוגר את הענין, ויש לי חבר שהתחתן כך. אם תשאלו אותי זו חתונה אזרחית והחוק בסופו של דבר מכיר בה, וגם הרבנות אחרי כך וכך שנים וילד או שניים כבר לא תוכל לחמוק מלהכיר בנישואין. הסיבה היחידה הרי לתעודת נישואין רשמית היא אולי בשביל הנוחיות מול הבנק ורשויות המיסים.

השבוע גיליתי שיש עוד יוצא דופן – אם רציתם לבקש ויזה לארה"ב, אתם בבעיה! זוג חברים שלי מתכנן לעבור לניו יורק לכמה שנים, הוא יעשה פוסט-דוקטוראט והיא תעבוד ואולי תלמד, אבל בשביל לקבל איתו ויזת עבודה הם צריכים תעודת נישואין מארץ המוצא. תעודת נישואין מקפריסין או אפילו עירית ניו יורק לא תספיק (ויש לי כמה חברים ישראליים שהתחתנו שם), צריך תעודת נישואין ישראלית רשמית שזה אומר רבנות, וזה אומר תקופת המתנה של 45 יום, טקסונים שונים ברבנות ושאר התעסקויות בירוקרטיות. כבר הכרתי כמוהם זוגות שחיו ביחד 5-7 שנים והתחתנו מהר (ולפעמים בסוד) בקפריסין רק בשביל ויזה ללימודים או מעבר לחו"ל, אבל עכשיו ארה"ב ההופכת ליותר דתית-שמרנית משנה לשנה, מכריחה אותם להתחתן ברבנות. לא מצחיק? אני מצאתי את זה מגוחך ומעצבן להפליא 🙂

אמנות קונספטואלית

הציור הכי גדול בעולם הוא קו על מפת העולם שעוקב אחרי מזוודה עם GPS ומשדר.

לא, הציור (מגניב ככל שיהיה) לא באמת צויר כי לאיש אין תקציב לטיול הזה. אבל כרעיון הוא מענין (גם אם יותר ברמה של "שיא גינס" יותר מאשר כמעשה אמנות מיוחד כלשהוא). השבוע ניסיתי להסביר למישהו מה היא אמנות קונספטואלית, והדוגמא הכי פשוטה שיכולתי למצוא, היתה של קריסטו איש העטיפות, שבמשך יותר מעשרים שנה רצה לעטוף את בנין הרייכסטאג שבמזרח ברלין. הוא סרטט את זה, תכנן בדיוק איך להעלות את יריעות הבד על המבנה בלי לפגום בו, הציג בתערוכות דגם 1:50 (אם אני זוכר נכון), ועסק בהמון חישובים ותכנונים עם השנים ובירוקרטיה מול מי שיכול היה להשפיע ולגרום לזה לקרות, ואכן ב1995, 24 שנה אחרי שהרעיון עלה, הוא סוף סוף יצא לפועל. העובדה שהוא הציג ציורים יפהפיים בפחם ודגמים בתערוכות על הרעיון של רייכסטאג עטוף מראה שגם כשפריטים מוצגים בתערוכה, הם יכולים להיות מייצגים של מעשה אמנות גדול יותר, כזה שאולי לא קרה או לא יקרה אפילו, בגלל מגבלות תקציב או זמן או חוקי טבע.

מה שבטוח, אמנות קונספטואלית איננה בהכרח רק בראשו של האמן, הרעיון לפעמים מיוצג במעשי אמנות אחרים עד שיצליח להגיע למימוש, אם בכלל. בצורה מסוימת, אפשר להסתכל על הרבה סיפורי מדע בדיוני ולגלות שאפשר לראות בהם למעשה זרעים של רעיון. ג'ין רודנברי סיפר שאחד המניעים החזקים מאחורי החברה האוטופית-משהו שהוא צייר ב"מסע בין כוכבים" היה הרעיון של החדרת מושגים אתאיסטיים-הומניטיים לקהל הרחב, והרי רעיונות פוליטיים ופילוסופיים כמניע לאמנות וכמרכיב בה הם דבר מאוד נפוץ. האם גם זו חתירה לקונספט שאפשר להגדיר אותה כמעשה אמנותי?

…You may say I'm a dreamer,
but I'm not the only one.
I hope some day you'll join us,
and the world will be as one.

A Conceptual-artistic politically utopic song by some dude from that island country

היצירה הקונספטואלית של ריצ'ארד סטאלמן היא עולם של חירויות הפרט, שיתוף ידע, פתיחות ועזרה הדדית (למעשה יסודות ההומניזם). את המעט שהוא יכול לממש בשביל ראיית העולם הזו הוא עשה מהפינה של חופש תוכנה ומידע דרך מאות אלפי שורות הקוד שכתב בשביל פרויקט GNU. ואולי כל אידאולוגיה פוליטית היא באיזשהו מקום יצירה קונספטואלית…

מה היצירה הקונספטואלית שאצלכם בראש?

שלמה גרוניך, תזהר, מאחוריך!

הבלוגוספירה עוד מהדהדת את הפליאה והכעס על שעיתונות המיינסטרים לא צייצה מילה על שריפת הספרים של שבוע שעבר, אני גם התפעלתי ראות ששום מילה לא מופיעה ב"צו פיוס" ומקומות אחרים, גם לא באתר של גוש שלום. הבוקר הפנה אותי אפי לפרסום חדש שם, אז מה כן מעסיק את גוש שלום?

שלמה גרוניך, מתנחלי סילוואן ואירווין מוסוקוביץ – גוש שלום
שלמה גרוניך, בהחלטתו "לחגוג" יחד עם המתנחלים הגזענים בסילוואן ולחלוק כבוד לפטרונם המפוקפק אירווין מוסקוביץ, מזהם את עצמו בכתם של זוהמה שלא ימחה.

יש שם עוד הרבה מלל מתלהם, קריאה להחרמתו, והתנפלות רבתי, על הכל חתום אדם קלר, איש שאני מאוד מעריך.

"מזהם את עצמו בכתם של זוהמה שלא ימחה"?! למה זה נשמע כמו פשקוויל ממאה שערים? ממתי מחרימים אדם עם כל כך הרבה היסטוריה בשניה של היסטריה, ובלי לתת לו זכות תגובה? האם ככה מתנהג אירגון ששואף לדמוקרטיה או שמא לדמוניזציה?

גורמי תקשורת אחרים דוקא ביקשו את תגובתו ופירסמו אותה. נראה שהענין חדש אפילו לו, והוא עוד לא החליט מה לעשות עם זה. אני עוד נותן לו כמה שעות נשימה להסביר או להתחרט.

לרוץ ולהחרים להשתמש במילים בוטות מהמותן זו השיטה של חברות דוגמאטיות וטוטאליטריות כמו החמ"ס או ש"ס או חרדים ושאר מבנים חברתיים ופוליטיים שגוש שלום מנסה לשטח. לפחות כך חשבתי. נראה ששיטת הדוגמות מתאימה לדעתם לתהליך… כלשהו… לא יודע, אבל לי זה לא נראה כמו דמוקרטיה וכבוד הדדי. כך לא יתנהג ארגון שמייצג את דעותי. אולי בגלל זה אין כיום אפילו ארגון אחד כזה בארץ, שלא נגיד מפלגה בפרלמנט.

חץ מתייחס סוף סוף לספקנים

שלום חץ ויום הולדת שמח.

הבטחתי לעצמי שלא אבקר אצלך בבלוג כדי לא ליצור שוב ויכוחים חסרי תוחלת, אבל נכנסתי היום בעקבות הפוסט שלך ב L-IL ואני רואה שהתחלת לנסות לענות לספקנים/סקפטיקנים (ולא "סקפטיים", אם כבר), נושא שבעבר העדפת לטייל מסביבו. אני עונה לך בפוסט פומבי כאן בבלוג שלי מטעמי נוחיות טכנית (עדכונים מיידיים על תגובות) וגם בגלל שבעבר נראה שפגעתי שלא בכוונה בשאר קוראיך הקבועים תוך כדי, ואני מעדיף לפתח הפעם את הנושא במגרש אחר. נקרא לזה "משחק רדיוס" 🙂

תבין, ספקנים הם לא סתם נודניקים שעושים דוקא. האקטיביסטים שבנו לוקחים על עצמנו את העבודה כפוית הטובה להעיר אנשים מאמונה עיוורת בדברים ערטילאיים ולא מוכחים, כדי לקדם אנשים מתלות רגשית בידעונים, קבליסטים, באבאות, אסטרולוגים ושאר מיסטיקנים ורמאים, כי זה נראה לנו מטרה חשובה בחיים שאנשים יקדמו את עצמם במקום לזרוק את עצמם אחורה בשלבי הקידמה לזמנים שבהם ריפאו מחלות בתפילות במקום הרתחה של מים או קצת אנטיביוטיקה. אנחנו מאמינים שאנשים יחיו יותר טוב בלי פחדים מקללות, רוחות רפאים או עונשים אלוהיים בעולם הבא. אנחנו גם מאמינים שאם יש כוחות כאלו, צריך ללמוד אותם ולנצל אותם, אז אם הם קיימים – הבו אותם ונדעם. זה יעשיר לנו כל מדע אפשרי, זה יאיר באור חדש תופעות ביולוגיות, רפואיות, ופיסיקליות ויקפיץ את המדע שנים קדימה אם זה נכון, אז למה שלא תעזור לי לבדוק אם יש בזה אמת? בוא נארגן כבר ניסוי.

הבעיה שמתוך הקריאה בדבריך נראה שאתה עדיין לא עושה שיעורי בית, לא מעיז לפתוח ספר בנושא השיטה המדעית המודרנית, לא התעניינת בפילוסופיה אמפריציסטית מודרנית, וטיעונים סילוגיסטיים (בייקון, דקארט, ומאוחר יותר פירס, יום, פופר ואחרים) ולא הפנמת על מה בכלל סובב הויכוח בין האמונה שלך (שאני קורא לה עיוורת ו/או נאיבית) ובין תהליך הסקת תוצאות ומסקנות כמקובל באקדמיה ובמחקר מדעי. תחומי עיסוק כמו הומאופתיה, כירופראקטיקה ואחרים קיימים כי מישהו קם יום אחד והחליט שהם נכונים, והתוצאה מעולם לא נבדקה מדעית, או שכל בדיקה שיצאה שלילית נזרקה לפח. ברפואה הסינית יש דברים מוכחים, יש דברים שהם פוקסים או פלאסבו, אבל יש גם אחוז גדול ולא ידוע של תרופות שכלל לא עוזרות ואולי רעילות אבל ממשיכים אותן רק בגלל מסורת. בשורה התחתונה אין כמו רפואה מדעית מודרנית להקלה על סבל, פתרון בעיות דרך הבנתן, ולכן שיעורי תמותה נמוכים יותר, ותוחלת חיים ארוכה יותר. אותם ה"מדענים" שעוסקים בתחומים אחרים לא מאפשרים לרוב לבדוק אותם, טוענים שהבדיקות הרגילות לא תופסות לשיטה שלהם ושלל שאר תירוצים, אבל גם מסרבים לתת מספרים מדויקים על שיעורי הצלחה.

אם אתה משווה לי מסר ממלאך שמתגלה רק למתקשר מסוים עם סיפור מספר שידוע שכתב אותו אדם בשר ודם וכל אחד יכול לקרוא בחנות, אז אין לנו בכלל טיעון בנוי.

אם אתה מדבר על ההצלחות של רפואה סינית כשמה שיש היום בסין זו רפואה 70-80% מדעית מודרנית אחרי הניקיונות של מאו, אתה גם מתעלם מהיסטוריה קרובה ומתועדת.

אם אתה אומר שרנדי "שם כסף כדי להוכיח שמיסטיקה זה שטויות", אתה לא טורח להקשיב למילה שלו, הוא (ושאר התורמים) שמים את הכסף כדי לקבל ידע ותגליות מדעיות חדשות. אם אתה חושב שהוא פוסל את כולם על הסף ולא נותן להם להוכיח את עצמם אז אתה מתעלם מעשרות ואולי מאות אלפי דולרים שהוציאו הוא ונציגיו בהרבה מדינות (גם בארץ) כדי להפגש עם טוענים ליכולות והשקיעו בניסויים, בנית מעבדות לפי התנאים שהוסכמו עם הטוענים ליכולות, והכשלונות הקבועים שחוזרים על עצמם בכל זאת בכל פעם.

אם אתה קורא ל"קריאה קרה" בשם "כריית מידע" אז אתה מראה עוד יותר כמה אתה מסרב ללמוד על הנושא, ומפסיד למעשה כי אתה מתיימר להתגאות ביכולת להכיר רמאים מאנשים כנים, אבל איך תכיר רמאים אם אינך יכול לחשוף את כל שיטותיהם כי אתה לא מכיר אותן אפילו?

בכל פעם שאני קורא אותך אני מוצא שוב ושוב את כל הסימנים לכך שאתה הוא האחד שמסרב להפנים את הבעיות שבטענות המיסטיקנים, מתאמץ להחליק להם על אי דיוקים, מילים גדולות, הגדרות מטושטשות (שזה אוקסימורון יפה בפני עצמו) וטענותיהם המופרכות. אתה מדבר על מחקרי FMRI שלא מתבצעים אבל בפעם-פעמיים שהצעתי לך ניסוי מצאת אלפי תירוצים למה אי אפשר למדוד או לבצע את הניסוי, או שמיהרת להגן על בעל הכוחות ש"נמאסו עליו הטרדות של מדענים חסרי טאקט, הוא לא רוצה להבדק יותר".

הדבר הנהדר באיך שאלוהים מוגדר בדתות המונותאיסטיות, הוא שהוא חיצוני ליקום הגשמי ומעצם הגדרה זו אינו ניתן להוכחה או הפרכה. כנ"ל חוויות אישיות כמו תקשורים. אם היית מוכן לארגן לי מתקשר שאמיתי בעיניך (ונראה שאתה בררן), הייתי מארגן לך קבוצה לא מבוטלת של מדענים שישושו לתרום כמה שעות או יום שלם של מכשור fmri ונבדוק אחת ולתמיד אם פועלים עוד מרכזים במוח מלבד הדמיון בעת התקשור. לצערי אני בטוח שכדגיל תשיב את פני ריקם בתירוצים כי בעל הכוחות לא יכול להפעיל אותם בסביבה של מכון מחקר או כל תירוץ אחר. טיעונים שלא מאפשרים להוכיח את טעותו או שקריו או אולי את אמיתותיו של אותו האיש.

במאמר הראשון ב"שלישית מאמרי הספקנים" אתה טוען שאנחנו מתעכבים על דרך השגת המידע ולא על התוכן. האמת הפשוטה היא שאני אהיה ספקן לגבי כל מידע שדרך ההשגה שלו היא לא עובדות הניתנות למדידה או ניסוי שניתן לחזרה מוצלחת על תוצאותיו. אם אתה מראה לי רק עדויות מסופרות פנטאסטיות, אי אפשר לחקור או להסתמך על הממצאים האלו יותר מאשר אם אבדה מליבי ואגיד לך שמחר תהיה פה רעידת אדמה 7.5 בסולם ריכטר (ומה זה משנה לך אם זה מומצא או מתוקשר או מוגרל ברולטה? רק התוכן חשוב! רוץ לקנות כרטיס טיסה).

היחס שלך לספקנים הוא כאל נודניקים שרוצים לעשות דוקא. אתה לא מבין שמדובר באנשים שמסרבים פשוט לקבל מידע מופרך וסותר ללא נימוקים והוכחות? מה רע בשאלת שאלות ובקשת הוכחה? ככה פיתחנו תרופות, המצאנו חומרים והגענו לירח. לא עם קמעות, לחשים ותקשורים ותטאנים. אין לי שום בעיה לקבל לעולם שלי עוד מידע וידע ואפילו לשלם עליו בגאוותי או ביוקרה וכסף טוב מכיסי, אם רק אפשר היה להראות שמשהו מכל עולם המיסטיקה הוא אכן אמיתי ועקבי, אם איזה שהוא קידום אמיתי למין האנושי היה קורה מתוך זה (למשל שמי מכל החייזרים המתוקשרים היה מראה לנו פיתוחים רפואיים כמו תרופות או כלים אנרגטיים כלשהם שהיו מוכחים כיעילים, שלא לדבר על מכשירים שיאפשרו ללא-מתקשרים לראות אותו, או לטוס לבקר בעולם הבית שלו וכולי).

ובקיצור עד שלא תבין את עמדת הספקן, אני חושב שגם תפיסתך את עולם המיסטיקה האהוב שלך לא תהיה שלמה ומאוזנת.