צו איסור חירות לכבוד יום העצמאות

פוקס וגם קלינגער כותבים על הפארסה החמורה החדשה של ה"דמוקראטיה" הישראלית. אולמרט נתפס סוף סוף באופן מובהק במקרה של קבלת שוחד, את כל הפרטים אפשר לקרוא בעיתונים ברשת, אבל הפרקליטות לא מרשה לי לתת לכם את הלינק אפילו (למרות שבחיפוש קצרצר בגוגל תמצאו שמות ופרטים). התירוץ – "שלא להעכיר לנו את אוירת החג".

לראש הממשלה הפלילי שלנו לא נראה שהגיע הזמן לפנות את הכסא.
לפרקליטות לא נראה שאנחנו יודעים לקרוא אנגלית. או להפעיל דפדפן.
לפרקליטות גם קשה לשמוע על חופש עיתונות ודיבור, ועוד ביום העצמאות של המדינה.

כשאני אומר לאנשים שאנחנו לא בדיוק דמוקרטיה, מסתכלים עלי עקום. אין הפרדת רשויות, אין חופש דיבור, אין מנגנוני פיקוח, חוקי הלכה מקובעים בחוק האזרחי ((אפילו את יום העצמאות עצמו אנחנו כמעט ולא חוגגים יותר בתאריכים הנכונים בשביל שלדתיים זה לא יפול בשבת)), יש שחיתות שמשתווה למדינות דרום אמריקניות כמעט. מצד שני הייתי תקוע היום (יום הזיכרון) כמעט שעתיים בחמשת הקילומטרים שבדרך חזרה הביתה מהסופר, ובדרך נזרקו מהמכוניות שלפני 5 סיגריות, CD אחד ועוד חפץ לא מזוהה שהייתי מהמר עליו כחיתול משומש. עמשראל יוצא לעשות קניות ליום העצמאות במקות ללכת לטקסים, לא אכפת לו מנופלים ולא מהצורה של המדינה שלו. הדוניזם נטו (וגם אני בינהם הייתי בסופר…).

יום הביפולאר השנתי שלנו גורם לזה שהקניות לחג דורסות את יום הזיכרון, והוא בתורו הפך ל"היום עם השירים היפים ברדיו" בשביל רוב האזרחים בני 30 ומטה, ואולי גם אנשים בגילי.

אבל בואו לא נעכיר את אווירת החג. יום הולדת שמח לך ישראל המסכנה. אני מקווה שעד שנה הבאה תעבור ממשלת ה"זכאים" מן הארץ, יבוטל גיוס החובה, ואנשים יתפסו יותר פרופורציות על מה מותר ומה אסור, מה חשוב ומה טפל.

יום כדוה"א שמח לכולם!

טוב, נו, לא שמח. כל כך הרבה אנשים מתנכלים לו (לכוכב, לא לתאריך). אנשי תעשיות היופי הם מטרה מצוינת, האייפון של סטיב, הם כולם סיבות מצוינות ללכת ולהקפיא לעצמך את התחת במחאה אמנוצ'יצ'. לא ברור לי אם גרינפיס באמת רוצים לעזור לכוכב או שהאג'נדום שלהם היא אנטי-קורפוריישן ברמה פוליטית ובמסווה של אהבת הסביבה. הקמפיינים שלהם בשנים האחרונות כ"כ מלאים שנאה לחברות במקום הצעות תומכות ובונות, זה פשוט מוזר לחשוב שזה הארגון שנושא את אותו השם כמו האנשים שפעם היו מסכנים את חייהם לעצירת דייגי לוייתנים, למרות שכמעט אין בינהם שום דבר משותף יותר.

צריך אולי גרינפיס חדש…

איך ממחזרים מכונת ייבוש?

בשבוע שעבר היה לי את העונש לחזות במנוע של מייבש כביסה נשרף בגלל תכנון לקוי. המנוע נתקע בגלל כמויות לינט מוגזמות שהצטברו בו 8 וקצת שנים במקום להלכד בפילטר, ובמקום אין סיכוי להגיע לראות או לנקות את הזבל שהצטבר. הזמנתי טכנאי תיקונים שלקח 200 ש"ח והודיע לי שאין מה לעשות, הבהמה מתה. לשפץ מנוע זה 750 ש"ח, ולקנות חדש זה 1300-2000 ש"ח ולקבל אחריות. הלכתי על חדש לפי שיטת "אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול". המכונה הזו עלתה מספיק – בין שיירי הלינט מצאתי גם קרעים של 400 ש"ח תו-זהב מראש השנה שכיבסתי בטעות…

עכשיו יש לי בהמת מתכת ופלאסטיק שאין לי מה לעשות איתה. דיברתי עם סנונית מחזור אבל הם לא לוקחים דברים כאלו גדולים. מישהו יודע מה לעשות עם זה, או שרוצה לקחת מתנה ולשפץ את זה?

אגב עצות לגבי פראמטרים לקניה של מייבש:
* עדיף תוף נירוסטה על פח מגולוון
* 2400W או 2900W לא משנה באמת, לא מפעילים את המכונה בשיא הטמפרטורה והעוצמה אם רוצים שהבגדים יחזיקו מעמד
* מנגנון על חיישן לחות במקום על זמן בלבד עולה לרוב 300-400 ש"ח יותר אבל יאריך את הMTBF של המכונה ואת חוזק הבד של הבגדים שלכם
* לטעמת המוכרת בא.ל.מ. אלקטרולוקס (שחשבתי שהם שוודים) מיוצר באותו מפעל כמו AEG הגרמנית. כמו כל המותגים, יש הרבה מותגים יקרים וזולים שמגיעים מאותו המפעל, ולא חייב להוציא כסף על היקר יותר.

מצאתי משהו במחיר הגיוני וכל הפיצ'רים שרציתי, וזה דבילי כי בדיוק מתחיל הקיץ. הפתרון הנכון הוא לעבור לארץ עם קיץ נצחי ושמש חמה ונעימה כל היום, והיא ממש כאן מתחת לרגלינו! שדרן רדיו אחד טוען שברור לו לחלוטין שכדור הארץ חלול ויש בפנים שמש מצוינת ואויר נעים ואקיאנוסים גם. הוא ישמח אם תעזרו לו לאסוף 2 מליון דולר (בלבד!) כדי לגלות את העולם הזה שמדענים מסתירים מאיתנו בעקשנות. אני טמבל, זו באמת השקעה הרבה יותר טובה מאשר לקנות מייבש. חבל שלא ראיתי את זה קודם. המסע ה"מדעי" הזה פנימה עדיף על מסעות מפוברקים אחרים. למשל יש לי חבר שרוצה לנסוע לסין… איזה טמבל 🙂


Creative Commons License photo credit: Open-Socket

דיכאון

כתבתי פה כבר על כמה דגי הטונה בצרות. עשה לי מאוד רע לקרוא גם על איך (אנחנו = המין האנושי) השמדנו בטעות הרבה מהאקולוגיה של הים התיכון. אבל היום נפלה לחיק הגוגל רידר שלי כתבה מפחידה בהרבה. לא ברור כמה ים ישאר לנו בקרוב וכמה ממנו יהיה מרק ארסי ומסוכן – חיידקים, אצות רעילות ומדוזות במקום דגים.

סוגרים את הים והולכים… לאיפה? כדור הארץ לא מצליח להתמודד עם מתקפת הקופים((ושאני לא אתחיל לדבר על מתקפת הקופות…)) האנושיים…

לאפטופתירס

במסגרת טירוף הירוק שאוחז השנה בCES, פוג'יטסו הציגה מחשב נייד מתירס. אחלה כותרת, נכון?

מדובר רק במארז שלו, שבמקום פלאסטיק מיוצר מביו-פולימר שמבוסס על פיכסה שמופק בתעשיית התירס אחרי שגמרו להפיק ממנו שמן, ביו-דיזל, סירופ-פרוקטוז-עשיר שמחורר את שיניהם של בני הנוער בארה"ב וגורם להם לחשוב שהקולה הישראלית יותר טעימה. כן, מסתבר שיש סיבה למה תירס טועם כמו פלאסטיק. כתבתי כבר על ההתקלות הקודמת שלי בחומר הזה, מה שגורם לי לתהות – האם הלפטופ נמס תחת עבודה קשה? או שתופעת ההינדנבוק פשוט עלולה להפוך לנו בוקר אחד את הנייד לכדור פופקורן באמצע הכנת המצגת להנהלת החברה. תשכחו מ"הכלב אכל לי את המחברת", מגיע דור "השיעורים שלי הפכו לפופקורן".

עוד פואנטה חשובה, זה עדיין לא אומר שאפשר לזרוק את הלאפטופ לפח בסוף חייו. עדיין חייבים להפטר מהסוללות ושאר האלקטרוניקה בצורות מיוחדות. אנשים לא מודעים זורקים לפח מחשבים ישנים והם מטפטפים ליתיום, כספית ושאר מטעמים למי התהום שלנו. מאותה הסיבה, אני ממליץ גם לא לטגן את האלקטרוניקה המשומשת שלכם, למרות הפיתוי האדיר. אדי כספית זה לא משהו.

פוג'יטסו, אנא העירו אותי כשתפתחו אלקטרוניקה ירוקה עד הסוף. כזו שאפשר לזרוק לבלנדר, לטחון((לא מכניס כאן לינק לwill it blend על העיקרון!)) ולפזר לצמחים בגינה כקומפוסט.

מצאתי בלוג ארכיטקטורה מעניין

במיוחד מרשימים בנייני הענק שצצים להם במזרח, וארכיטקטים מערביים מרשים לעצמם להתפרע עם חומרים וצורות יוצאי דופן. הציצו נא במגדל מגורים ותעסוקה של 4 קילומטרים גובה בטוקיו, אחד יותר צנוע בגודל אבל קיטשי למראה במוסקווה, מרכזי בידור ועסקים בקזחסטאן וסיביר, ולבסוף בריכת השחיה והאיצטדיון האולימפיים בבייג'ין. המון נסיון לגייס אנרגיה סולארית וידידותיות לסביבה. מלבד הכיעור האיום של השניים הראשונים, זה ממלא אותי אופטימיות לראות תכנונים כאלו יוצאים לפועל 🙂

תיקון – ארכיטקטורה ירוקה זה רק חלק מרכזי בבלוג, הרבה שם דן בסביבה ירוקה וחיים ירוקים באופן כללי. מרתק!