רבות דובר על ההבדלים בין ווב 1 ו-2. אמרו שזה שלב שיעבור, הביקורות גם מכוונות לאיכות התוכן ונחיצות האפליקציות. למשל Occupational Outlook Handbook, 2006-07 Edition – מי צריך את העצות שלהם והשטויות הסטאטיות האלו? אני לא מחפש קריירה חדשה((לא נכון, אני כן)), מי צריך את זה? מה שאני באמת צריך זה שמיז פיפי תגיד לי איפה כדאי להשתין כשאני צריך!
עוד סינגלים לאוסף
אני צריך מדף חדש… השבוע קיבלתי את הבושמילס מאלט (תווית ירוקה), והרגע ירדתי מטלפון עם אבא שלי שעבר בדיוטי פרי – עוד חודש יגיעו אלי Highland park 12 (יש שם גם 16 אבל ראיתי שבבקורות קוטלים אותו וגם גיא אוהב אותו פחות) ואיתו בקבוצת "שניים ב$70" היו גלן אורד (שאני אוהב (מסתבר שהמבקרים לא מסכימים איתי) אבל יש לי בינתיים), בלווני 10 (שאני מכיר מאצל שי, וגיא בטח ירד עלי שלא לקחתי), גלן אלגין (שאני לא מכיר אבל עוד חודשיים אבקר במזקקה, למרות שיש לה שם של תרופה שלא באשמתה 🙂 ) ואברלור. את אברלור אני לא מכיר אז הימרתי…. נקווה לטוב ונספר לכם עוד חודש מה יוצא 🙂 משתי הטעימות בויסקי מגאזין מגיעות למסקנות הפוכות… מסתבר שג'קסון די אוהב אותו אבל ברום יורק אותו בקשת. תחזיקו לי אצבעות 🙂
דיקסי גריל בר
דיקסי גריל בר היא מסעדה שיוצא לי להגיע אליה רק פעם בשנה בערך, אבל לא ברור למה כ"כ מעט. למעט נפילות בודדות בהיסטוריה, זו מסעדה מצוינת שיודעת לשמור על רמה גבוהה, לאחורי הקלעים נמצאים שמות מהמובילים בענף כמו חיים כהן, אירית שנקר ואילן סומך, והמקום פתוח 14 שנה ברציפות באותו המקום, שבארץ זו לא יציבות מובנת מאליה. יופי של בשרים ומאכלי ים, התוספות והמצעים לא מוזנחים, שרימפס על מצע ריזוטו שאכלתי שם היום היה מופלא. אמנם מנה ראשונה קטנה, אבל מושקעת וטעימה להפליא, כבר כמעט וחשבתי שאין ריזוטו נורמלי במסעדות בארץ 🙂
הוסיפו על זה מנות אחרונות מצוינות, והנה ארוחה שלמה ומצוינת. שווה לציין שהמקום כולו ללא עישון, פתוח 24/7, מגיש גינס בדראפט… הנקודה ה"שלילית" היחידה היא שאין תפריט צהריים במחירים "עסקיים". המסעדה פשוט יכולה להרשות לעצמה לא לרדת ברמה ולא לוותר על איכות רק בשביל למלא שולחנות בצהריים – מה שקורה בהרבה מסעדות טובות בהרצליה למשל, וחבל.
החיים 2.0
Poetry 2.0 הוא בלוג חביב שמצאתי דרך הבלוג של גיל רימון ברשימות. לא רק צוחקים, אלא גם מגלים את הבאזזוורדז הכי חדשים בתחום. מי אם לא רימון להתייעץ איתו בנושא, הוא הרי אחד מהמוחות שהגו את הסופרמרקט!
שירת 2.0 לא מצאתי בעברית, אבל מצאתי אצלו לינק לרעיון חביב אחר, שירי T9, הלא הוא המילון של מקלידי הסומסומים בנוקיה. מקלידים שיר קלאסי ומקבלים את האופציה הראשונה שמוצעת. כך נולדו "קמ לציפור", "תושלם" ועוד קלאסיקות.
שמח באיילה
אני נדהם כמה האי הקטן הזה של 1000 תושבים כל כך פעיל ויעיל 🙂
פסטיבל איילה 2007 בדיוק הסתיים, ואת פסטיבל הג'אז נפספס ביום אם לא נמצא סידורים ללינה, אבל לא חסרים אירועים ולפחות בכל יום שני בערב יש קבלת פנים יפה לאורחים שהגיעו מרחוק עם מוסיקה מקומית, סיפורים וויסקי כמובן. כך מספרים לי בעיתון האיליץ'. המפגש קורה כל יום במזקקה אחרת, בשבוע שבו ננחת שם זה יהיה בקילכומן. יש גם משחק הבדמינגטון השבועי ומפגש מועדון הברידג' ואני מתפלא איך אין גם איזה LUG או משהו 🙂
אני מקווה שלמרות שהוויסקי הפך לתעשיה רצינית והתמסחר מאוד, עדיין יקרו תקלות משמחות למרות תוכנות ניהול מלאי מדויקות. אני מרגיש כאילו אני נוסע למקום שאו-טו-טו ישתנה לבלי שוב ע"י תיירות ומסחר… או אולי אני רק פסימי כהרגלי?
טוב, אני מבטיח לנסות להפסיק לכתוב כ"כ הרבה על קלדוניה. התלהבתי קצת השבוע (הרגשתם?), אני אניח את זה בצד ואחזור לעסוק בנושאים אחרים גם…
לטחון iPhone
הפסיכי של will it blend טחן iphone. לראות ולא להאמין. מה שמדהים זה שנשארה מסגרת הפלדה בחתיכה יותר גדולה מכל דבר אחר שראיתי אי פעם יוצא מהבלנדרים האלו. מה שאומר שהטלפון הזה מעוצב כהלכה ועם החומרים הנכונים. מצד שני אני לא הייתי רוצה לנשום את האדים שיצאו מהבלנדר אחרי שהבטריה התפוצצה ונטחנה בפנים.
זה ועוד שני סרטונים חביבים בפוסט שמצאתי בבלוג של the.co.ils