כן, אומרים מחצצר וזה בכלל ביטוי באנגלית, אבל הפואנטה שאני לא חזק בקידום עצמי. לפני שבועיים נתתי הרצאה חביבה באייקון (סוכות 2012, הנושא היה תגליות) וזרקתי לינק לזרם האינסופי של G+ וטוויטר, אבל אני חושב ששם זה טבע. כשהסתכלתי על זה, אני בעצם מופיע כבר בלא מעט סרטונים בטיוב אבל אף אחד מהם לא בערוץ האישי שלי, אז הלכתי וליקטתי אותם לרשימה. יש כאן שתי הרצאות ספקניות, שני פאנלים שהשתתפתי בהם, הרצאה אחת מאוגוסט פנגווין, פרויקט מחאה אנטיביומטרית אחד שעשיתי עם ערן ורד, ושלל ראיונות שניהלתי בערוץ של חדשות קריקטור זצ"ל. אני לא ייצרתי הרבה חומר לבלוג בשנה האחרונה, אז הנה מנת יתר אודיו-ויזואלית לאיזון. מקווה שתהנו. אשמח למשוב על איכויותיי כמרצה 🙂
אני מעדיף דו מימד בקולנוע
(מכתב ששלחתי למפיצי "הנוקמים", ayelet@forumfilm.co.il)
שלום איילת,
לפי הדיונים שראיתי בפייסבוק, את האדם לפנות אליו בנושא הבחירה שלכם בהפצה של סרטים בתלת-מימד בלבד. בקשתם של אנשים עם בעיות ראיה מובנת וראויה להתייחסותכם האוטומטית, ויש לא מעט אנשים שסובלים מהריצוד של הקרנות כאלו. אני רוצה להזכיר שיש אנשים מרכיבי משקפיים שלא נוח להם השימוש בזוג נוסף, אנשים שלא בא להם מחיר הפרימיום של הקרנה כזו ואנשים שהגימיק פשוט יותר מפריע ממוסיף לחוויית הצפיה שלהם.
לפי כמות התגובות ב"עין הדג" ובקהילות חובבי המדע הבדיוני, נראה שיש רוב מוחץ למעדיפי דו-מימד בדיוק אצל הצופים הכי מתלהבים – האנשים שיכתבו על הסרט בפורומים, ברשתות החברתיות ובבלוגים, וייצרו לכם שיווק עממי לסרטים שאתם מפיצים. אנחנו כוח שחבל לכם להתעלם ממנו כי אנחנו מובילי דעת קהל, לפחות בתוך הקהילה שלנו אבל חברים בה מבקרים ועיתונאים. אני בטוח שיהיהו גם קולנועים שאינם מצוידים להקרנות תלת מימד שישמחו לחזור להקרין את הסרטים האלו והקהל ישמח שלצרכנים ניתנת בחירה. המעריצים ממילא יזמינו לצפיה את הסרט גם בDVD אח"כ (או יורידו באינטרנט), אז למה לוותר על ההכנסה מהצפיה הראשונה שלהם שתהיה בקולנוע?
אני יודע שנתי אהרונוביץ' מ"סרט קון" פנה אליכם לגבי "הנוקמים" שיוקרן מחר בצהריים ב"יס פלאנט". אני אלך לראות את הסרט אפילו אם יוקרן בתלת מימד, למרות שזו לא ההעדפה שלי. אני תקווה שתמצאו פתרון טכני ראוי. אני בטוח שלקולנוע יש אופציה להקרין רק את עין ימין או שמאל של הסרט, ואני בטוח שגם קל להביא עותק דו מימד רשמי (לוקח שעתיים דרך האינטרנט, לפי החדשות). מקווה שתוכלו לתת לי כלקוח את החוויה שמתאימה לי יותר.
קיימות וקץ הקפיטליזם: אז מה עושים ואיך להתכונן?
אני עדיין חייב לכם פוסט על מכחישים ומבקרים של מדע שינוי האקלים, לא שכחתי. אבל הבהרתי שגם בלי קטסטרופות אקלימיות, יש עדיין דברים שצריך להתכונן אליהם כדי לא להגיע לפיצוץ אוכלוסין והתדלדלות משאבים. אז אם דיברתי על הלמה, הנה פוסט הקדמה על האיך.
את הפוסט למעשה כתבתי לפני שנתיים, בין מאי וספטמבר 2009. משום מה שכחתי בטיוטות והייתי בטוח שפרסמתי. אולי שכחתי אותו שם כי לא רציתי להתפדח בנבואות זעם שהקפיטליזם יקרוס, אולי כי בדיוק הייתי בהתחלת מערכת יחסים עם אהובתי שרון, איכשהוא יצא שעד הבוקר, כשקץ הקפיטיזם היה אחד הנושאים אצל קרן נויבך בתוכנית הבוקר, ובעקבות גל מחאות העשירונים המוחלשים בכל העולם המערבי, שמתי לב שהגיע הזמן לנער ממנו את האבק ולפרסמו סוף סוף. התנצלויותי אם יש לינקים שבורים או אנאכרוניזמים מכאן והלאה, אני אתקן את זה בתגובות מקסימום:
אם תסכימו איתי שאין ברירה ואנחנו "בדרך למטה" מבחינת משאבים ואקלים, אז ברור לנו שהחיים יהיו חייבים להשתנות. הרבה מאנשי השלטון והמחוקקים יצטרכו להיות מאוד גמישים כדי להסביר את מחדלי ההווה, אבל מי שמבין את המשמעויות יכול להתחיל להתכונן היום. איך אפשר לעשות דברים דרמטיים מספיק אם אי אפשר לעשות דברים דרמטיים מדי? יש מי שכל החדשות האלו נופלות עליו כרעם ביום בהיר (כמו שלי קרה כשהתחלתי לחקור את הנושא בשנה האחרונה יותר לעומק) ואתה עלול להכנס לסרט רע – "יותר מדי אנשים? אז אני לא אעשה ילדים! המכונית שלי פולטת גזי חממה? אז ממחר רק אופניים! הפלוצים של הפרות מחממים אותנו גם? אז ממחר אני טבעוני!" – תגובות כאלו יביאו את כולנו לאומללות מיידית אם לא דכאון מתמשך.
ראשית, החדשות הטובות ברמה האישית – אם נתחיל להתכונן, יש אולי עוד סיכוי שנוכל לעבור לחיות בצורה מקיימת תוך פגיעה מינימאלית באיכות החיים. אפשר גם לעשות את זה בהדרגה.
הגדירה לי את זה יפה לישה, ידידה שנמצאת הרבה יותר שנים והרבה יותר עמוק ממני בתחום (וגם הכירה לי את רוב מה שכתבתי בפוסט הקודם על זכויות זרעים): אל תתחילו מלגרוע דברים מהחיים, תתחילו מלהכניס דבר או שניים חלופיים, וכעבור זמן תגלו שהדבר הישן שהם החליפו כבר אינכם מתגעגעים אליו. למשל נסו לעבור ממים מינרליים למי ברז. נסו לעבור מבשר לעוף. נסו למצוא דרכים להתניע פחות את האוטו ולהסתדר בלעדיו. נסו לגדל עציץ או שניים של צמחי תבלין עמידים. נסו להתקלח ולשטוף כלים עם פחות מים. תקנו ברזים ומיכלי הדחה שדולפים. נסו להשתמש במי הגיגית שהשריתם בה את הכלים להדחת האסלה, או שימו גיגית כזו במקלחת כדי להשקות עציצים ולהדיח אסלות עם המים שמתבזבזים כשמחכים למים החמים במקלחת. התקינו טיימר על הבוילר, או אם הוא התקלקל שקלו התקנה של מחמם "אטמור" לפי דרישה במקום תיקון של גוף החימום. נסו לקנות פחות אלקטרוניקה מיותרת, או לפחות החליפו אותה בקצב פחות גבוה. קראו או צפו קצת בסרטים על פרמקלצ'ר, תראו אם משהו קורץ לכם, נסו לדמיין את עצמכם ב"עסק" הזה עוד 10 שנים. נסו מראש לקנות מתוצרת מקומית (במיוחד בנושא מזון), או מוצרים שנראה לכם שיחזיקו מעמד שנים. כשמשהו מתקלקל בבית, נסו ללמוד איך לתקן אותו לבד או בעזרת שכנים וחברים, שקלו להחליפו במשהו פשוט יותר לתחזוקה. הפסיקו למחזר והחלו לשמר – כלומר קנו מראש מוצרים שמייצרים פחות פסולת. הצטרפו לקהילה וגלו עוד רעיונות. חשבו על התקנה של מערכות מים אפורים אם אתם בעלי הבית שבו אתם גרים.
קיימות היא תפיסה אחרת של קידמה, מודל פיתוח אחר, המשקלל כלכלה, חברה וסביבה. קיימות אינה מתיימרת להציע גידול כלכלי מהיר יותר מאשר הקפיטליזם, אלא צמיחה נכונה ומאוזנת יותר. היא מציעה פרידה מתרבות ה"השתמש וזרוק", מעולם שבו המוצרים מתוכננים מראש לאורך חיים מצומצם וקצר יותר, מעולם שבו כבר לא מתקנים אלא רק מחליפים בחדש.
במקום המרוץ המטורף במעלה המדרגות היורדות של ייצור, צרכנות ופסולת, קיימות משמעה שימוש יעיל ונכון במשאבי הסביבה, ייצור מה שבאמת אפשר וצריך לייצר, תוך חלוקה צודקת של המשאבים הבסיסיים בין בני-האדם בעולם שלנו".— דב חנין, "גלובליזציה"
הנה עוד כמה רעיונות:
- אם אתם רוצים להכנס לחקלאות, חשבו על בנית מתקן קומפוסט, אולי בשיתוף עם עוד כמה שכנים. חפשו שכנים שבענין ברשת, יש פורומים ויש את הודי (כתבה מקריקטור), או אם אתם רוצים, אפשר לחכות לרוצח הפייסבוק מרדמונד (אני לא בונה עליו).
- אם אתם לא מגדלים מזון אבל השכנים כן, אולי כדאי לשתף פעולה. כבישה, החמצה וסוגים שונים של התססת מזון לשם שימורו הן לא רק מסורות בישול רומנטיות אלא הדרך של המין האנושי להתקיים מזה אלפי שנים ע"י שימור מזון, כדאי להכיר מחדש.
- נסו לאכול פחות בשר, ממילא זה יותר בריא.
- יזמים? חישבו על סטארטאפ עם צד חברתי, בקרו בהאב הישראלי שנפתח לא מזמן.
- ילודה: עסק רגיש לייעץ בו, אז רק אם אתם מסכימים איתי שיש בעיה… אם כבר יש לכם שני ילדים, עצרו כאן והזמינו תור לניתוח. אם תכננתם אבל עוד אין לכם ילדים – חישבו על הרעיון של ילד אחד ביולוגי ואחד מאומץ – יש בארצנו ובעולם ילדים שכבר נולדו וצריכים בית. וזכרו, העולם צריך נשים, אז איכלו פחות חומוס.
בעולם עתידי שכזה, אני מקווה שפחות דיסטופי ממה שאני מדמיין, נצטרך ללמוד לסמוך על עצמינו לגדל חלק מהאוכל לבד, לתקן ולבנות לבד דברים שיתקלקלו, ולהעזר בשכנים. אבל הרי בסה"כ מדובר בדברים שכדאי שנעשה ממילא, וזה מרכז הטיעון שלי. בואו נשפר את החברה שמסביבינו ובדרך אולי נשפר את סיכויו של כדור הארץ לשרוד ואיתו המין האנושי.
ולכן החלום של לישה הוא להקים סדנא שתלמד אנשים לבנות ולהסתדר. אולי משהו דומה למה שסיפרתי לכם שקורה בסאן פראנסיסקו בסדנת האופניים של "מסה קריטית", אבל לכלל כלי הבית ומכשירי החשמל, או סתם תיקום ושיפוץ של רהיטים וחפצים – כי סדנאות חקלאות "פרמקאלצ'ר" כבר יש הרבה בארץ. זוכרים את מה שאמרתי בפוסט הראשון בסדרה? קיימות זה גם הפתגם הותיק של "אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול", ואם קנינו בזול, עדיף לתקן על פני זריקה וקנייה מחדש.
איפה אהיה בסוכות
בכנס אייקון כמובן 🙂
אני מאחר לפרסם את המלצותי (בניגוד לקרן ויואב לנדסמן שהקדימו), אבל בלחץ הגר אני מפרסם כאן למה נרשמתי. אם נתאם, נוכל לאכול ביחד צהריים או ערב 🙂
(אגב, לצערי השנה אני לא מרצה בגלל נתק תקשורתי קל. אולי במאורות ואולי בשנה הבאה. בעסה.)
ראשון:
12-14 שטויות מסוכנות
(הפסקת צהריים)
15-17 תכנית החלל אחרי המעבורת
(חור)
19-20 מופע פתיחה
20-22 ראיון עם ערפדים
(ארוחת ערב, אולי מפגש ספקנים)
00 – ערפדים נגד נינג'ות.
שני:
(בבוקר אולי אקפוץ לאלכנס סינגולאריטי, ארוחת צהריים)
14-16 מחלות נכחדות
16-17 התחדשות הספרות בהשראת גילויי תרבויות עתיקות
(חור ענק, ארוחת ערב, הצעות?)
21-22 השרדות – אקדמיה
22-24 פנטזיה ישראלית
00 עולם פראי. במקביל יוקרן גם הקפטנים שמעניין אותי, אבל הוא כבר יגיע בטורנט…
2am נשאר עוד כוח? נלך לגיקדום 3.
שלישי:
12-14 גיא בקר על התחדשות עולמות ומעגליות ההיסטוריה
14-16 אירוע הפתעה (יש במקביל הרצאה נהדרת של צזנה אבל כבר ראיתי גרסא קודמת שלה. אני מקווה שלא אתאכזב מהבחירה, אולי יחזירו את "חלום ליל קיץ, גרסת הבאפי-רוקי"? אמן ואמן, כי אמרו לי שהיה מבריק!)
(מנוחה)
18-20 פמיניזם בפיוצ'רמה (אל"ב)
(חור לארוחת ערב)
21-22 אפיגנטיקה
22-24 הגולם או פולשים מהרמות הגבוהות, נראה.
אז מה זה בעצם צדק חברתי? פרויקט וידאו
זוגתי שרון החליטה לפרוט את המושג הגדול של "צדק חברתי" לפרוטות ברורות יותר. היא התחילה לאסוף ראיונות אותם היא מנסה לערוך לכדי כשלוש דקות, בתקווה שיצטרפו אליה רבים אחרים ויעלו ראיונות בפורמט דומה, וכך בשיטת crowdsourcing לאסוף הסברים. דרך עוולות שנגרמות לאנשים אמיתיים, ואמירה ברורה שלהם "בשבילי צדק חברתי זה […]", להדגיש איפה הפער עדיין עומד בין הרצוי למצוי.
מספר שבועות לאחר תחילת המאבק לצדק חברתי, שמתמקד במונופולים, בבעיות הדיור ויוקר המחייה הרגשתי שישנם עוולות חברתיות (שלא נתונים לשום ויכוח בין קפיטליסטים לסוציאליסטים) שחשוב להזכיר ולזכור, כי גם אם יהיה פה דיור בר השגה לא יהיה פה שום צדק חברתי כל עוד עוולות אלו ודומות להן לא יתוקנו. כדי שלא ישכחו אותן עוולות בלהט המאבק, בחרתי להפיק סרטונים קצרים שבהם אדם פרטי יספר את העוול החברתי שנעשה לו. מדובר אמנם בסיפור אישי, אך כזה שמיצג ציבור שלם שנגרם לו עוול. אני מתכוונת לרכז את כל הסרטונים שאפיק באתר באינטרנט תחת הכותרת "העם דורש צדק חברתי" להלן 2 סרטים שצלמתי עד כה:
אריק מספר את סיפורם של נכי צה"ל
אלה מספרת את סיפורם של שרידי שואה
תודה לאריק ולאלה שהקדישו לי מזמנם היקר והצטלמו לסרטים (זה לא קל פיזית ונפשית) וכן לירון ברוך שעזר בעריכה של הסרטון של אלה. לא הייתי מסתדרת בלעדיו. תודה גם לעמותת אביב שחיברו אותי לאלה וחיזקו את ידי.
אם מישהו מכם מכיר מישהו עם סיפור של עוול חברתי שמייצג ציבור שלם כגון למשל מתמחה ברפואה, קרבן של מערכת הבריאות החולה, מישהו שהופקעו ממנו קרקעות לכאורה למען הציבור ובפועל המדינה מכרה את הקרקע לקבלנים פרטיים, קורבנות של משרד הרווחה וכד' אשמח אם תפנו אותו אליי אני מעוניינת להפיק לפחות סרטון אחד לכל פן של אי צדק חברתי שקיים במדינה.
בנוסף, אריק שמופיע בסרט הראשון, כורע תחת עומס העבודה. הוא זקוק למתנדב בעל ראש גדול שיכול לקחת על עצמו חלק מהמקרים של נכי צה"ל וללוות אותם לאורך זמן. התפקיד כרוך בעיקר בחיזור אחרי משרדי ממשלה ובפרט אגף השיקום במשרד הבטחון כדי שאלו יעשו את עבודתם ויושיטו לאותם נכים את העזרה המגיעה להם.
אודה לכל עזרה בעניין זה וכן אשמח לשמוע את דעתכם על הפרויקט ועל הסרטים.
שבת שלום,
שרון
כמו שאתם רואים, כרגע אין לה ציוד צילום או נסיון עריכה טובים, והיא תשמח לשיתוף פעולה ממתנדבים – אם עורכים, אם מראיינים או צלמים, ואולי גם מעצב(ת) גראפי(ת) שיעזרו לסגנן את המסר עם שפה גראפית אחידה. כמובן, כמו שהיא אומרת, עוד סיפורים אישיים של אנשים שמוכנים לספר, יעזרו מאוד.