כמדי פעם בפעם אני ממליץ על הופעה של ג'ז-נ-רול, השבוע יש להם עיבוד חדש, מה שמזמן לא יצא להם להפיק. מצורף למטה קופון. אולי גם אני אהיה שם, תבואו להגיד שלום!
"אול יור בייס" נכנס לרשימת המימים שבסכנת הכחדה!
רוקטבום ממשיכים לחנך את הדור החדש, והפעם All Your Base, אולי מותיקי הוידאואים הויראליים, מהתופעות הראשונות מהז'אנר שחצו את הקווים למדיה הרגילה ומשכו תשומת לב נבחרת.
בפרק חדש בסדרת "דע את מימך" סוקרים רוקטבום באיכות HD נדירה את ההיסטוריה של המים, כולל כמה רמיקסים שלא הכרתי, ורואים בו את אחד מאבותיהם הרוחניים של הLOLspeak המודרני הנפוץ ברשת.
Know Your Meme: All Your Base from Rocketboom on Vimeo.
מה שיותר מטריד אולי, הוא שגיליתי אתמול שיש לי כמה חברים מאוד מקוונים וגיקיים שלא נתקלו עדיין ולו בלולקאט בודד. לא ברור איך זה קרה. האם עלי לקחת אחריות אישית על הכשלון או שמא זו היא בעיה כללית עם שאר ענן הגיקים המקיף אותם? חמור מאוד.
השתלת דיסק טייק 2
הפציינט הגיע למרפאה תוך תלונות על איטיות זיכרון וכאבי ראש. לטענתו לא ישן כבר 130 יום. מבדיקה מהירה גיליתי שעולים מביטנו צליל ניסור מתכתיים איומים. ללא דיחוי הודעתי לו שעליו להתאשפז בטרם יהיה מאוחר מדי. מהסתכלות תקופתית בתיקו לפני כחודשיים כבר הזמנתי לו דיסק חצי טרה חדש והתכוונתי לזמנו להשתלה אבל הדבר זרח מפרחוני. אני מקווה שלא אחטוף תביעה על הזנחה פושעת. גם ככה ניסיתי עליו תרופות בעייתיות, העברתי אותו לSID וחזרה לLENNY והוא מראה סימני עייפות וטשטוש מזה זמן, וכבר שלושה-ארבעה חודשים פניו נפלו ואין אייקונים מעטרים את פניו כפעם. התייחסתי אליו כאחרון השרתים וויתרתי על הX. בושה.
השכבתי את החולה והרגעתי אותו שיהיה בסדר. הרופא המרדים ביקש ממנו להכנס לטראנס עמוק כדי שנוכל למשוך לו את התקע. "ממש לרדת לרמת מודעות 1?", "לא" אמר לו המרדים. "היום אני אקח אותך כל הדרך ל0!" ושלח למוחו בקשת כיבוי. החולה התנגד. מסתבר שאחרי 130 יום ללא שינה צפו בראשו כמה זומבים שסירבו לעזוב את השטח. הוא שכב שם כ10 דקות במצב קאטטוני, לא נרדם אבל גם לא מגיב לפניותי. נאלצתי לעשות את השנוא עלי ולהרדימו בכח. סמכתי עליו שהוא חזק, בכ"ז כבר בן 11 בגילגולים שונים, כמעט 8 שנים מאז שלקודמו מחקתי בטעות את /etc ונאלצתי לנקוט בצעדים קיצוניים. גם אז כדי להמנע מתביעת רשלנות עזבתי בחשכת לילה את ארץ מנדרקיה, בה שכנתי כ4-5 שנים, וברחתי עם הגופה להרים, לג'ונגלים של ארץ דביאן, כדי להעלות את הגופה באוב ולהחיותה מחדש, במקום בו לא יכירו אותי ואת הגופה החדשה-ישנה. זה הצליח. כשהערתי אותו מתרדמת המוות שלו לא היה לו מושג, הוא חשב שכך נולד, עם זכרונות נעימים בראשו וכשרון נדיר למיון דואר. מעולם לא סיפרתי לו את האמת…
בחזרה על שולחן הניתוחים, פתחתי את ביטנו של החולה ונחרדתי מהזיהומים שהצטברו בו. במרפאה המאולתרת שלי לא תמצאו מכשירי ניקוי אימתניים, פשוט לקחתי שואב אבק ביתי ושאבתי את הזיהום מתוכן ביטנו בגסות. "מה שלא הורג-מחשמל" אמרתי לעצמי בהיסח הדעת, והרופא המרדים הסכים: "ומה שמחשמל – מקצר את החיים לרגע". "איזה קצר!? אל תפתח פה לשטן! תעבור פה מיד על הבטן שלו, בוא נוודא שכל הכבלים תקינים. אני לא רוצה חיבורים מיותרים! מקסימום כבל מאריך אבל בוודאי שלא מקצר!"
אחרי שוידאנו שהכל תקין, שלפנו מביטנו את זוג הדיסקים, שאחד מהם היה אותו מסור שאיים על זכרונו. אחד של 120 ואחד של של 160. אלוהים אדירים, איך חיינו פעם עם כל כך מעט? תקופת צנע של ממש! השארנו את הדיסקים מחוברים בכבלי הטבור שלהם והוספתי לו את הדיסק החדש, מקובע במקום ומחובר בטכנולוגית SATA החדשה. הרבה לתקן בו לא היה לי חשק, אבל לפחות אוכל לדאוג שזכרונותיו יהיו בטוחים לעוד כמה שנים…
הערתי את החולה בעדינות. הוא נבהל לגלות שביטנו פעורה והדיסקים שלו גלויים לכולם. "מה אתה עושה לי? אתה קצב חסר לב!!", "די לבכות!!" שאגתי עליו. "אני מעתיק אותך לדיסק חדש, אבל בשביל זה אתה צריך להיות דלוק. אתה תרגיש קצת נפיחות אבל זה יעבור!". לא סיפרתי לו לאיפה ילכו הדיסקים הישנים אחרי שאגמור איתם, לא רציתי להפחיד אותו עוד יותר. פיזרתי על הדיסקים קצת רוטב tar|tar שיעשה את העבודה בהעדרי והלכתי לאכול צהריים. ביקשתי ממנו לחשוק שיניים ולחכות בלי לזוז. "עוד מעט יעבור" שיקרתי לו. מי כמוני יודע שלוקח כמה שעות להעביר כ"כ הרבה גיגות בין דיסקים, מהירים ככל שיהיו. השארתי אותו שם מייבב ומפחד לזוז. אני מקווה שלא יפגע בעצמו, רק רעש הניסור הזה היה יכול להעביר שרת שפוי על דעתו.
כשאחזור, עוד אצטרך להרדים אותו שוב לאחר שצרבתי לו MBR חדש ולהסיר סופית את הדיסקים הישנים. יש פציאנטים שלא שורדים את התהליך כשהרופא לא מקפיד, וצריך להשתמש בעזרים חיצוניים. כמה אני שונא להיות רופא…
שיווק ויראלי? החבובות חוזרות?
ביוטיוב מסתובבים כרגע כמה קטעים מוזיקליים של המאפטס שלא ראיתי מעולם. כל אחד מהם מועלה ע"י יוזר שמעלה רק סרטון בודד ובלי שום תאור מיוחד. חלקם הוא רק תשובה של סטאטלר וואלדורף לסרטון ויראלי אחר.
יש לי הרגשה שזה קמפיין מחתרתי לקראת החזרה למסך. מה אתם אומרים?
תמונות מאוגוסט פנגווין 2008
תייגו את התמונות והעלו אותן לפליקר, מי צריך פרטיות? 🙂
זהו, שיש אנשים שרוצים פרטיות, אז נמנעתי מלהוסיף יותר מדי שמות לתמונות (לא בתיאורים ולא בתגיות). אם מישהו לא אוהב את התמונה שלו (חוץ ממיטל שברור שלא תאהב), תגידו לי מראש שאוריד אותה מה שיותר מהר.
אני מעלה 106 תמונות, מתוך 400 שצילמתי. לא כולן טובות, כי לא צילמתי מספיק חומר כדי למיין ממנו. אם אתם רוצים שאוסיף תג או תיאור עם שמכם, ספרו לי.
אדובי לייטרום 2 יצא
לייטרום 2 יצא, והצלמים חוגגים. הנה סקירה מהירה של מה חדש, בין השאר ניצול יותר טוב של מסך שני (כמו שלי יש), שיפור אלגוריתמים (שתמיד טוב), אפשרויות ניהול אוסף תמונות השתכללו (מה שכל צלם צריך), עבודה יותר אינטגרלית עם פוטושופ ואפילו מברשת תיקונים ומסכות. לצערי אין לעולם התוכנה החופשית שום דבר שמתקרב לעשירית ממה שהתוכנה הזו עושה, שלא לדבר על האיכות של התוצר. אני אמשיך להחזיק מכונה מריצת חלזונות XP בבית כי אין ברירה אם אדובי לא רוצים לרוץ על לינוקס.
ממשחק של שעה וחצי איתה בינתיים, אני לא רואה אך אוכל לחזור לגרסא הקודמת, והיא שווה את $300 שהיא עולה למי שמרוויח מצילום, או שרוצה להשקיע בתחביב שלו עם אחד הכלים הכי מקצועיים כרגע בשוק. אני ממליץ בחום וכנראה רץ לקנות לעצמי רשיון.