כיוון שהדליפה רב פעמית, היה לי חבר ((שתחביב איסוף ה"אגרונים" שלו הוא רק אחת מהסיבות להתרחקותי ממנו)), שהראה לי יום אחד איך משפחות שלמות נמחקות פתאום החל משנה מסוימת מהאגרון. חיפשתם את הבן של משה? אין? חפשו את האבא. גם נעלם? פתאום ברשומה של הדוד רשום שיש לו אח ששמו "משה" אבל אין לו מספר זהות והוא לא מופיע באגרון החל משנה מסוימת, גם לא אישתו וילדיו. הממ…
כיון שאני לא מאמין שיש לנו בארץ תוכנית הגנת עדים, אני חושב שיש פרצה בטחונית חדשה בבלגן הזה. הקהל מוזמן לנחש מה זה אומר על עיסוקיהם של המשפחות המועלמות, והקהל גם מוזמן לנחש מה מסיקים מזה אויבינו היקרים שבוודאי אוספים את כל החומר מזה מאימיול וצוחקים כל הדרך אל בנק המטרות.
אבל מה יש לי להתלונן כשקשה להבין כבר מה מוגדר "סוגה גבוהה"? השבוע זכיתי בטעות (באמת שלא ניסיתי) בכרטיס ל"חיבוקים שבורים" של אלמודובר ב"לב דיזינגוף". כיון שנסיוני עם אלמודובר מ4-5 סרטים קודמים הוא "מעצבן עד מרתיח" אני לא ממש התלהבתי מהרעיון וכבר חשבתי לוותר על הכרטיס, אבל אמי עודדה אותי שזה סרט טוב ואופטימי. לא האמנתי לה עד הסוף ולכן מתוך מחשבה שאני וזוגתי נסבול שם (אני מכיר את הטעם שלה), לקחתי איתי חברה חובבת אלמודובר וניסיתי להכנס לנעלי הסרט. הרעיון התחיל מאוד מעניין, עלילה פשוטה למדי עם טוויסט קטן חביב של שני-סרטים-בתוך-סרט (לא ממש מקורי אבל ניחא), וצילומים חזקים ומרשימים שמעצימים את העלילה והרגש, אבל באיזשהוא מקום הפואנטה נמרחת, הקיטץ' שפתח את הסרט וחשבת שיקבל טוויסט חדש ויעלה על פסי "קולנוע איכות" נפל שתי רמות לקיטץ' של טלנובלות ממש, והפואנטות ממשיכות להמרח, עד כדי כך שכשכבר רואים לדקה את שדיה המרשימים של פנלופה קרוז על המסך זה לחלוטין לא סקסי, והסיטואציה שלי בכיסא גרמה לי לרצות להקיא, ובמפתיע הסיטואציה שלה בסרט דחפה את קרוז לעשות בדיוק את אותו הדבר על המסך שניה אחרי זה. המקבילה הספרותית כאן מושלמת אבל אני לא יודע אם לזה התכוון פדרו.
מיד בדקות שאחרי זה כבר היה לי ברור לחלוטין סוף הסרט, כי למעשה סיפרו לנו אותו מראש בין השורות. אבל הוא בכל זאת התעקש והמשיך לגרור את רגליו עוד 30-40 דקות של טרגדיה ודראמה ופאתוס מיותרות ששינמכו את רמת הקיטץ' שעל המסך מ"ויוה פלאטינום" ל"ויוה" רגיל. אם ההרגשה שהעיקה עלי נפשית לא הספיקה, קולנוע לב החליט לעשות ניסוי הקרנת ™FeelAround וכיבה את המיזוג. מה שקרה אחרי זה כבר ברור לכם לחלוטין, כי למעשה סיפרתי לכם אותו מראש בין השורות.
פקולטה ליין (כמו זו שלומד בההבן של לישה עוד בטרם הממשלה הפדרלית מרשה לו לשתות אלכוהול 🙂 ), אין בארץ וגם לא פקולטה לבירה (אני בטוח שכמה מחברי היו נרשמים לסמסטר ניקוי ראש), אבל עד שתהיה פקולטה כזו, מכון וייצמן מזמין אותנו לערב בירה ביום חמישי. 50 ש"ח לאיש.
בשנות החמישים BMW פיתחה מנוע מימן מעולה ונקי, אבל הפחד מההובלה של המימן והבטיחות בהתנגשות מנעו יצירה של תשתית תחנות מילוי והרעיו נגנז. עכשיו הוא חוזר ואפילו לרחובות. הייצור של מימן עצמו איננו תהליך נקי כרגע (עובדים על זה מסיבות נוספות) אבל אחד הכיוונים זה שתן. כן, קראתם נכון. בטריות פיפי כבר נמכרות היום ביפן בחנויות.
אבל חזרה לעניינינו, יש פתרון ישים עכשיו למכוניות, הוא מומלץ ע"י ממשלת ישראל, הוא ישרוד אחרי שיגמר בעולם הנפט והוא אפילו לא חדש כל כך. מנוע הזרקת הדלק הרגיל שלכם יכול להשתדרג לנסיעה על גפ"מ, שזה בערך גז בישול אם הבנתי נכון. זה אומר שזה עדיין פולט CO אבל הרבה פחות ואין פיח ושאר גועל נפש. אני עוד מנסה לברר מה העלויות הנילוות של טיפולי תחזוקה, אבל יש 150 תחנות מילוי בארץ, וב-6000 עד 8500 ש"ח אפשר לשדרג לעצמך את האוטו. נגמר הגז? לא נורא, מעבירים מתג ואתם על בנזין חזרה. המחיר? 45%-50% ממחיר בנזין לקילומטר, או במילים אחרות תוך 20K-25KKM המערכת מסיימת לשלם על עצמה והרווח לכיס ולסביבה – נקי. מבחינתי זה אומר שאם אני מחלק את הרכישה ל-18 תשלומים, אני אפילו לא אראה שינוי בהוצאה החודשית עד שפתאום המחיר ירד בבת אחת עוד שנה וחצי 🙂
1. מסיבות בטיחות, היסטריה וכולי, אסור יהיה לכם לחנות בחניונים לא מאווררים (כלומר חניונים תת קרקעיים מדי, אני מניח שעזריאלי יוצא דופן כי הוא מאוורר למדי)
2. פעם בכמה עשרות אלפי קילומטרים יש עוד פילטר אחד לא יקר להחליף – ביייייג דיל. נחיה עם זה יופי אחרי החסכון שנרוויח מהדלק.
3. טנק ה"דלק" הנוסף יקח לכם מקום מתא המטען.
זהו… אין לי מושג אם יש עוד בעיות, ועוד לא קראתי מספיק על הטכנולוגיה והמשמעות הסביבתית (שלחו לי לינקים אם יש לכם) אבל מחר אני מתכוון להתקשר לאחת מהחברות שמתקינות את הקיטים ולמוסך המרכזי של סובארו בהרצליה לשמוע את דעתם של לקוחות ומוסכניקים על הענין. עד כמה שהבנתי מיכל גז מלא מספיק לאותם 400 ק"מ (פלוס-מינוס) שמספיק מיכל דלק מלא. מישהו מבין למה לא מעבירים למערכות גפ"מ את כל התח"צ בארץ? חברות מוניות ואוטובוסים ירוויחו מזה הכי הרבה וינקו את ערפיח מרכזי הערים תוך שבועות בצורה מורגשת!
כמה טוב שאתה דלת ליד NASA AMES, מקימים ביחד אוניברסיטאות צעצוע, וגם ממפים את הירח… עכשיו גם אתם יכולים לנחות עליו!
למי שפיספס את השידור החי:
גוגל היום השיקה את moon.google.com במוזיאון מדע, בטקס חביב שעוד יועלה בוודאי ליוטיוב יותר מאוחר, שם הוכרזה תוכנת גוגל ארץ 5, ובתוכה שולב הירח (מאדים הוא כל כך שנה שעברה…). התוכנה עכשיו מאפשרת קפיצה בין שלושה גרמי שמיים, כוללת גישה לארכיון תמונות נרחב מנאסא כולל קטעי וידאו ופאנורמות מהירח שלא שוחררו מעולם, ואת הרבה מהחומר מקריין במיוחד באז אלדרין בעצמו (כשהוא לא עסוק בדיבוב סרטים מצוירים הוא עובד בשביל גוגל, מסתבר).
המשתתפים נהנים, סביר להניח שהם לומדים מזה הרבה, גם על הארי פוטר וגם על תרגום באופן כללי. אולי אחרי התנסות כזאת לאחדים מהם גם יש הערכה מחודשת לעבודה שלי. יש לחובבים עוד לא מעט ללמוד, אבל הדרך הכי טובה ללמוד היא לעשות בדיוק מה שהם עושים: לנסות את ידם בתרגום. תוכלו לקרוא את תגובתי לתרגום "הארי פוטר והנסיך-חצוי הדם" בכתבה של רותי קרני, שהתפרסמה לפני שנתיים באתר NRG.
לא נראה לי שתרגום החובבים הוא מתחרה רציני למהדורה הרשמית שתצא, וגם אם כן זאת בעיה של הוצאת הספרים ולא שלי. מבחינתי האישית, בגדול, שיהיה למתרגמים בכיף.
מבחינה חוקית, ייתכן שפנים מסויימים של הפעילות הזאת אינם חוקיים, אבל אני לא צד בעניין.
לעומת זאת בפוסט על התרגום לסטפאני מאייר מיוני 2009 היא מודה שיש לה כבר ספקות בענין. היא מסכימה עם דעת "מחנה דוקטורוב" שזו מתנה ליחס"צ, והיא גם מסכימה שאין מנוס מכך שזו עברה על החוק, ובכל זאת היא חושבת שזו טעות של בית ההוצאה לתבוע את המעריצים. מסובך, כאמור.
המכה שלכאורה סוגרת את הגולל על טיעוני הפוסט היא הההחלטה האישית והקיצונית של מאייר. אחרי שהודלפה בזדון טיוטא של הספר לרשת היא הודיעה שפשוט איננה מתכוונת לסיים ולפרסם את הספר. במקום זה היא בחרה לפרסם את טיוטת הספר האחרונה רשמית אצלה באתר, אבל בכל זאת לא להביאה לדפוס, עם התירוץ המורמוני שהקוראים שרוצים לקרוא בכ"ז את הספר-שלא-יפורסם "לא רגישו שהם מוותרים על משהו בגלל שהם רוצים להשאר ישרים". חינוכי? מֶה… אפקטיבי? לדעתי לא. סתם פאסיבי-אגרסיבי, ויש מי שיאמר "פולני", כי לי זה נשמע כמו "שיהיה לכם לתרופות".
הצעד הזה לא לגמרי ברור לי. כנראה שהיא עושה מספיק כסף משאר הסדרה ומתמלוגים על הסרט, שהיא יכולה להחליט שהיא קוברת את המשך העבודה על הספר (והסדרה כולה?) במקום להוציא אותו אפילו במהדורה קטנה ואולי להיות מאוד מופתעת לטובה. אבל הרי עוד בטרם דלף הספר, לא היתה לה בעיה לפרסם את הפרק הראשון אצלה באתר כקידום המכירות. כאן השאלה שעוברת כחוט דק, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לתת לה תשובה אובייקטיבית, או לבחון אותה אמפירית. האמונה של מו"לים ואולפני סרטים היא שמותר לשחרר טיזרים, אבל האם פרסום הספר או הסרט במלואו (אלקטרונית ובחינם) תורם או מפריע למכירות?
על כל פנים, מאייר לא הפסיקה לכתוב לחלוטין, חס וחלילה… היא עברה לכתוב מד"ב למבוגרים (קריא – יש סקס בספר). זה מחבר אותי חזרה לקורי דוקטורוב ולשאלת ההפצה – קורי טוען בלהט שהוא וכל חבריו לענף כתיבת המדע הבדיוני מאוד הרוויחו ממעבר לפרסום ברשיון החצי-פתוח של CC-by-nc-sa ודומיו. הוא טוען שלפחות בתחום הצר של מד"ב, הסכנה הגדולה ביותר לסופר היא לא שיעתיקו את ספריו אלא שלא ידעו עליהם, או שלא יכתבו עליהם סיפורי סלאש ופאנפיק. הוא ממש מרגיש שהוא יותר שלם עם עצמו מוסרית כשהוא מפרסם את ספריו ברשיון פתוח (אולי עזרה העובדה שהוא התחיל את חייו כאיש סיסטם של מערכות תוכנה חופשית, וכתב את סיפור הפאנפיק הראשון בחייו בגיל בר מצווה).
שאלה קשה לחובבי התיקון הראשון לחוקה האמריקנית אם ככה, האם זכות הביטוי וזכויות היוצרים בתחרות? גם ככה אנחנו יודעים כמה קשה ליצור פארודיה חוקית וכמה קל להוריד אותה, אפילו אם כתבו עליה בהערכה בניו-יורק טיימז. כמה מאמץ וכסף משקיעים המפיצים ובעלי האינטרסים לתבוע ולהוקיע את מעריצי היצירות? הרי לא מדובר כאן בדוכני הקסטות והדיסקים הבלתי חוקיים שבתחנות המרכזיות ושוק עכו. כולנו שמענו את סיפור נאפסטר ומטאליקה עשרות פעמים, ורוב הקוראים כאן מכירים את האלבומים החופשיים שהפיק, הפיץ וגם הרוויח עליהם טרנט רנזור מNIN.
כמו שרמזתי בחלק השני של הסדרה, ההיסטוריה של בחישת תעשיית הבידור בקלחת הקנין הרוחני עשירה בדוגמאות. אני ממליץ בחום על עוד תוכנית נהדרת של רשות השידור הקנדית, דיון בענין זכויות על רעיונות ויצירות, שהיא כולה מקבץ רעיונות וראיונות מרתקים. אני מאוד אוהב את זה שרשויות שידור מפיצות ידע והפקות בחינם, הגדילה לעשות רשות השידור הנורבגית שמפיצה בעזרת טורנטים. מתי רוממה? אצלנו התכניות ברמה מעליבה לשכל האנושי וניתנות להורדה רק לשבוע… מה הם מפחדים שיקרה? יגנבו את התכנית העקומה שהופקה (תיאורטית) מכספי משלם המיסים וידפקו עליה עוד קופה? אם אנחנו משלמים אגרה אז למה התכנים אינם שלנו?
(אגב, פוסט מספר 700! ווהו!)
תוספת מאוחרת ל14 באוגוסט: אנשים פסיכיים.
אידאולוגיה? אינני יודע. עדיף ללמד אנשים אנגלית, לעזאזל 🙂
