התאבדות פייסבוק

באוגוסט השעתה ידידה שלי את חשבון הפייסבוק שלה לכמה חודשים בתמורה לעזרה במציאת עבודה. אתם יכולים לקרוא את ההתפתחויות לאחר חודש ולאחר חודשיים. אני לא יודע למה לקחת נרקומן ולהכניס אותו לקריז, אבל עובדה שיש עוד אנשים שעושים את זה.

אני גם לא הבנתי למה אנשים הולכים לתוכניות ריאליטי, אבל השבוע מכר שלי משכבר הימים עשה את אותו הדבר בגלל דרישה של הפקת "היפה והחנון". לכל המעסיקים והמחזרות, ירון קפלן מבקש להודיע שהוא לא מת, והוא עדיין זמין דרך האינטרנט הישן, זה שלא בבעלות צוקרברג.

אני לא ידוע כתומך גדול של פייסבוק, ובוחר לא להכנס לשם בעצמי, אבל מוזר לי שהפקה טלוויזיונית או תחרות אחרת כלשהיא תבקש ממני לוותר על אמצעי תקשורת שאני נסמך עליו תמורת משהו. במקרה של ירון זה נסיון להגיד שהם לא רוצים שהוא יהיה כרגע ירון האמיתי, אלא שיתן להם לשמור על הזהות הטלוויזיונית שבנו לו ע"י בימוי ועריכה. מאוד משלים את מה שכולנו ממילא חושבים על תוכניות ריאליטי.

מה אתם אומרים – האם הייתם מוותרים על כמה חודשי שימוש באמצעי תקשורת בסיסי עם חברים, משפחה ומעסיקים בשביל כסף או אפילו רק הסיכוי ×”×–× ×™×— לזכות בכסף?

לאומי: הלבנת פנים ברבים

בנק לאומי יודע שבנקים לא נראים טוב בשנים האחרונות. הם מעסיקים עובדי קבלן, מסתכסכים עם פישר על עמלות, מעמיסים עמלות על אוכלוסיה חלשה בצורה לא שווה ועוד בעיות. הם שפכו בזמנו כמעט 15 מליון ש"ח על שינוי הלוגו שלהם, ואני קורא שהם שפכו עוד סכום של 12-14 מליון על קיצור שמם מ"בנק לאומי" ל"לאומי", אבל עכשיו הם צריכים להראות כטובים ומיטיבים עם העם, ושלא כל הכסף נשפך סתם, אז הם הודיעו בהרבה רעש וצלצולים שהם תורמים מליון ש"ח.

מליון אחד עלוב. לעומת רווחים של מאות מליונים. אני תוהה אם יש אפילו בכיר אחד בבנק שעלות השכר שלו פחות ממליון ש"ח.

שלא תבינו לא נכון, ברור לי שמליון ש"ח נשמעים כהרבה כסף לאדם בודד שמשתתף בתוכנית חידונים או ריאליטי, אבל זו טיפה בים מרווחי הבנק, וממילא התרומה הזו תלך כולה לעמותות המוכרות לצורך מס כך שזה אפילו לא כסף של הבנק, אלא כסף שאחרת היה הולך לרשות המיסים. הבנק השקיע 100-200 אלף ש"ח בקמפיין קטן, בתקווה להלבין (מלשון white wash) את פניו בציבור, ויצא שהוא מלבין יותר את פני העמותות.

למי שלא בענינים, לאומי הודיעו על תחרות בין העמותות לקבל את המליון. הם לא יתנו את הכסף למטרה ×”×›×™ נעלה או לעמותה שהכי בצרות, הו לא… הם ידרשו מהדלפונים לשחק לפניהם, כל אחת מחמישים העמותות צריכה היתה להפיק סרטון תדמית על חשבונה עם הסבר מה היא תעשה עם הכסף, ואז הקהל מצביע.

עד עכשיו זה עצבן אותי, הגבתי על זה פה ושם ובין השאר בפוסט בנושא בעבודה שחורה, אבל היום איתי אשר הפנה את תשומת ליבי שאפילו לא מדובר במליון ש"ח לעמותה אחת, אלא שהסכום נפרס דק לכל חמישים העמותות. הפרס הראשון ב"כוכב נולד" המעליב הזה הוא 200,000 ש"ח. פחות מעלות השכר של שנה אחת לעובד קבוע לעמותה הקטנה, המינימום בשביל לעשות גיוס כספים בצורה רצינית, שלא לדבר על הרמת פרויקטים כראוי.

אני לא אומר לכם להחרים את ההצבעה – העמותות האלו עושות עבודה חשובה, ומגיע להם שיכנס להם כסף שאחרת ×”×™×” הולך בוודאי לעוד תחמושת או "מיוחדים" לאברכים, אני רק מבקש מכם שלא תתנו ללאומי יותר קרדיט על הענין ×”×–×” ואל תשטפנה עיניכם כאילו בנק לאומי הוא בנק נדיב, חברתי ופזרן יותר מהאחרים. אין לי ספק שהם והבנקים האחרים תורמים לעמותות גם מעבר לזה ולו ×›×™ ×–×” משתלם להם מבחינת מיסים, אבל אני לא רואה אף אחד שמוזיל את הענין לתחרות כל כך מביכה ומרגיזה. אני לא מצטרף לקריאה להחרים את המבצע ×”×–×”, אני אומר לכם שאל תתביישו לסחוט את כל הכסף שהבנק מחלק, אבל אל תחסכו מהם ביקורת בתגובות על ריביות ועמלות מוגזמות, על העסקת עובדי קבלן, על הסכום הנמוך ועל התהליך המביך עד מעליב של תחרות שכזו. את שלושת התגובות שהשארתי להם בדף היוטיוב שלהם מחקו, אבל ×–×” אומר שמישהו קורא את התגובות. לכו על ×–×”.

חיים חדשים

ב-1995 אמא שלי השתחררה מעול המכונית הישנה שלה וקנתה לה אחת חדשה. באותו הזמן היו הבחירות להסתדרות וחיים רמון רץ נגד חיים הברפלד עם הסיסמא "חיים חדשים בהסתדרות", הסטיקר נגזר ואמר "חיים חדשים" והודבק בשמחה על תא הכפפות של המכונית החדשה כדי לחגוג את השינוי, והמכונית – שנקראה חיימ'קה מאותו היום – שירתה אותה בנאמנות עד לפני שנתיים.

אבל ביממה האחרונה הכותרת הזו מעטרת הרבה עיתונים, למי שלא מחובר לבאז של השעות האחרונות, נאסא תצא עוד כמה שעות באיזו הכרזה מהפכנית במסיבת עיתונאים נדירה בגודלה שתשודר בשידור חי באתר הבית שלה. הניחושים חגגו, בעיקר לכיוון של צורת חיים חדשה, ואז סאן שברו את האמברגו (מי בכלל סמך על הסאן על חדשות כאלו?). וואלה כותבים שמדובר על בקטריה שמעכלת ארסן, והסבר יותר מפורט אפשר למצוא כאן. בגדול, ארסן היא יסוד גבוה בטבלה המחזורית, שכמו פחמן וסיליקון אוהב להתחבר בקלות ליסודות אחרים בהרבה תרכובות. הוא מסוכן לחיים מבוססי פחמן בכמה דרכים בשלל צורות, בין השאר בגלל שהוא עלול להסתנן במקום זרחן לתוך תאים ולדפוק מערכות פנים תאיות של הפקת אנרגיה, מה שלמעשה הורג תאים. זרחן גם משמש כאבן בנין בסיסית של מולקולות ה-DNA והחלפתו באטומי ארסן תדפוק גם מנגנוני שכפול תאים.

אבל כאן נראה שיש צורת חיים שבעוד שכנראה איננה מבוססת ארסן, היא עמידה לו, מעכלת אותו וכנראה אף משתמשת בו כחומר יסודי לצרכיה. לא התלחתי עדיין למצוא מספיק מידע עד כמה הבקטריה הזו שונה מבחינת מנגנוני התאים שלה, או אם למשל מנגנון שכפול וביצוע הקוד שלה ממש שונה באופן בסיסי מ-DNA של שאר ממלכת החי, אבל כמה כתבי מדע ששים להעריך שיש אפשרות שמדובר באמת בצורת חיים שניה ונפרדת שנוצרה כאן על כדור הארץ (הבקטריה שנמצאה התגלתה באגם המלח מונו החוצני למראה בעצמו, בגבול קליפורניה-נבאדה). הרעיון הועלה בעבר והרבה אסטרוביולוגים תייגו אותו כבלתי סביר כיון שארסן וצורן נדירים מאוד יחסית לפחמן, אבל אם זה הצליח על הארץ, זה פותח פתח מאוד מעניין לאסטרוביולוגיה, ובחורים שיופיעו בספקטרום המוחזר מכוכבי לכת בעתיד אולי יסתתרו פוטנציאלים לצורות חיים שונות למדי.

עד כאן האופטימיזם. יכול להיות שרק מדובר בבקטריה רגילה למדי שפשוט פיתחה עמידות ליסוד הבעייתי. היו לנו כבר בקטריות שמתרבות עד -18 צלזיוס ואחרות שחיות בנוחות ב-120 צלזיוס בקרקעית האוקיאנוס על פתחים גאותרמיים. בכל מקרה ×–×” מחזיר אותי לפרק הנהדר בקוסמוס שבו סאגן מציג את משוואת דרייק. אני מצטט מהזכרון החופשי: "או שהחיים קרו רק פעם אחת בכל היקום, כאן בכדור הארץ, ואנחנו אכן יחידים ביקום, לא רק יחידים במיננו אלא יחידים בהוויתינו. או שהחיים קרו בעוד מקום, ואולי בעוד מקום ועוד אין ספור מקומות. שתי האופציות האלו מסקרנות ומבלבלות כמעט באותה המידה". כיוון שהחיים החדשים האלו, אם הם אכן כאלו, נמצאו על כדור הארץ ולא על אנצפלוס, לדתיים בטח ×™×”×™×” תירוץ למה ×–×” עדיין חלק מהעולם התנכ"×™. ובעצם, אין לי ספק שגם אם ימצאו אנשים ירוקים קטנים שם הם ימצאו תירוץ, אבל אני אהנה לראות אותם מתפתלים 🙂

הניחוש שלי הוא, שבקטריה מעכלת ארסן זה מהפכני בביולוגיה, אבל לא משהו שהופך את כל האסטרוביולוגיה על פיה. או שנאסא מכנסים מסיבת עיתונאים כי החרג'וק הזה רק פיתח חסינות והם צריכים צומי כרגע, או שבאמת מדובר בתגלית של מנגנוני תא שהחליפו זרחן בארסן וזה באמת מהפכני, ואולי רומז קלושות על חיים חדשים. דעתכם?

טמקא קורא לצנזר את הרשת?!

קראתי מאמר של ניצן סדן ועוד לא הצלחתי לעכל אותו. על פני השטח נראה שהוא ממליץ לישראל לעשות מעשה טורקיה ולחסום את יוטיוב. עיתונאי בישראל (תקשורת סמולנית עאלק) שתומך בדיכוי חופש הביטוי וחופש המידע. אחרי סקירה של כמה סרטי שנאה עד הסתה, מסיא אותנו סדן למסקנה המתבקשת היחידה שהוא יכול לחשוב עליה…

למה הממשלה לא שומרת על כבודנו?

עם כל הכבוד לחופש הביטוי, ישנם ערכים וסמלים אותם לא מקובל ואף אסור לבזות בישראל, ומן הראוי שיזכו ליחס הולם גם ביוטיוב. גולשים מודאגים לא צריכים להיות אחראים למיגור תופעת ההסתה ברשת, והפצת סרטוני השנאה.

משונה שהמדיה החברתית הבינלאומית הפכה לנתיב הפצה של אנטישמיות, בלי שיתבצע שום מהלך בנושא מצד המדינה. ישנם קולות בחברה הישראלית שטוענים שמדיניות הממשלה בכל הנוגע לכבודה הלאומי של ישראל היא פשרנית, סלחנית ומזלזלת.

במקרה הזה, יש לנו הרבה מה ללמוד מן הטורקים: ממשלת טורקיה חוסמת את יוטיוב באופן מוחלט מזה תקופה ארוכה, בתור עונש על שגולשים בו העזו להעליב סמל לאומי חשוב של המדינה.

ראשית, אם מישהו ימשיך לטעון שאחרי מאמרים כאלו (ויש עוד דוגמאות) שיש לנו תקשורת שמאלנית, אני פשוט לא אקשיב יותר למילה אחת שלו. שימו לב, האיש לא מודאג מזה שיפנים וצרפתים יצפו בסרטי הכחשת שואה, או שטורקים ילמדו את היוונים איך לפרוץ לנו לאתרי אינטרנט, הוא מודאג מהכבוד הפגוע שלנו. איזה השתלבות נהדר בלבאנט. הכבוד הירוי שלנו… סליחה, של הסמלים שלנו – יותר חשוב מהפוגרום שהסרטים עלולים לעורר בראשו של פטאליסט. פלורליסט כמוני מודאג מדעות שליליות המתנגדות לשיתוף פעולה וקדמה, לחשיבה שיוצאת להגנת סמלים יש טעם פאשיסטי אם תשאלו אותי, עוברות לי בראש תמונות של מצעדים עם אנשים נושאים דגלים וציפורי טרף בקצות המוטות (לא, לא צריך ללכת אחורה למלה"×¢ II, האמריקנים והרבה אחרים עושים זאת עד היום). ×–×” גם המקור של הצורך במערך אנשי שיווק של "הסברה".

אחרי כן סדן נבהל, ומזכיר שבעצם החסימה גרמה לטורקיה לתדמית גרועה, אז הוא מציע אלטרנטיבה הזויה עוד יותר:

המדיה העולמית יודעת שיש דברים שהם טאבו: עיתוני גרמניה רגישים מאוד למאמרים אנטישמיים קיצוניים, התקשורת האמריקאית לא תיתן במה למי שרוצה להשמיץ את מוחמד (לראיה, צונזר פרק של סאות'פארק שעסק בצנזורה זו), וכן הלאה. אולי ×”×’×™×¢ הזמן שגם מדינת ישראל תגדיר לה פרות קדושות, ותמנע משונאיה להכין מהן סטייקים ברשת, בצורה שפויה ומאוזנת – בלי לפגוע בחופש הביטוי ובזכויות הגולשים. הרי ראינו שהשיטה הטורקית של חסימה גורפת לא עושה טוב לאף אחד.

התקשורת האמריקנית לא מונעת השמצה של מוחמד, אלא האיומים בפאטווה מונעים הצגה של משהו שאפילו דומה לו, ולא משנה אם זו השמצה, סאטירה מוגנת במגילת הזכויות או אפילו הערצה – הצגת דמותו של מוחמד בכל הקשר שהוא אסורה לפי האיסלאם ותגרום אוטומטית לפאטווה מטעם אימאם ×–×” או אחר. למעשה זו אחת מכמה התנגשויות מרכזיות בין האיסלם למערב שגורם להרבה דעות קדומות, שנאה ואי-הבנה בין הצדדים, ומר סדן רוצה שנקבע נוהלים דומים גם אנחנו. כבר היו יותר מדי חוכמולוגים לאחרונה (למצער גם נערצים עלי כמו טים מינצ'ין) שצחקו שלא ברור למה אנחנו והמוסלמים לא מסתדרים יותר טוב ×›×™ הרי כולנו לא אוכלים חזיר. אז אולי באמת נמצא עוד קו משותף ונתקיף את כל המבקרים שלנו ושל סמלינו ואז נראה למערב הרבה יותר רציניים.

אני רוצה להציע תיאוריה אחרת. ניצן סדן לא צריך לכתוב מאמרים על צנזורה ומשפט בלי להבין את החוק. הוא לא צריך להביע דעות פוליטיות במדור למחשבים, וכדאי שגם לא יכתוב על מחשבים כי נראה שהוא לא לגמרי מבין איך טכנית עובדת האינטרנט ומה המשמעות של "ליוטיוב עולות עשרות שעות וידאו בכל דקה ואין בעולם מספיק עורכי דין שישבו לצפות בכל הזבל הזה ולמיין אותו בצורה שתספק את כל הקיצוניים".

טמקא #FAIL

האשה המושלמת?

אחרי שני פוסטים מעוצבנים הבוקר, ×”× ×” אחד לאיזון הקארמה. לקוראים בהרשמה במייל – יש סרטונים מצורפים, קפצו לבלוג!

לכל מעריץ מד"ב וגיק ממוצע יש דמות חלומות. אנג'לינה ג'ולי פינתה את מקומה בחלומות בשנים האחרונות לקארי ביירון, הידועה גם כ"האשה ממית'באסטרז".

בהתחלה היא היתה רק עוד אחת מהאסיסטנטיות בסדנא של ×’'יימי, אבל באחת התכניות היא נדרשה לקדמת המסך, ×›×™ החבר'×” היו צריכים לחפצן אישה, ספציפית כדי ליצוק דגם ספוגי של תחת נשי לצורך ניפוץ מיתוס, וקארי דיגמנה את אחוריה (בבגד גוף צמוד שלא השאיר מקום לשום דמיון) לקרני הלייזר של סורק תלת מימדי – והשאר היסטוריה. הסרטון, אגב, כבר ×–×›×” לכארבע מליון צפיות. ×”× ×” סיפור הרקע מפי הסוס:

למרות ההתחלה הלא מאוד פמיניסטית, קארי הוכיחה את עצמה כאחת מהחבר'×”, עם סטייל משלה והרקע שלה באמנות (מתבטא בקישוטים ורודים לדגמים שהיא בונה) והרבה אהבה לפיצוצים. למעשה היא עסקה בפיצוצים עד לחודש התשיעי של ההריון, והייתם חושבים שהיא תפרוש רק בגלל שהפכה לאם עובדת? לא, נראה שבמקביל להמשך ההופעות שלה במכסחי המיתוסים היא אפילו קיבלה תוכנית יומית משלה. אני מקווה שזה לא יוצר מדי חשיפה…

התכנית החדשה, כמו שאפשר לראות ביוטיוב בהרבה דוגמאות, היא יותר חינוכית ומתוסרטת ופחות פיצוצית. אני מאוד מקווה שזה ישרוד, כי חסרות תכנית מדע מוצלחות בטלוויזיה, אבל אני חושב שאת רוב הגיקים יותר מפחיד הרעיון שקארי תעלם ממית'באסטרז. היא הבטיחה שלא

את התוכנית החדשה לא מוצאים בטורנטים, אבל אני מקווה שערוצי הכבלים הישראליים ייבאו אותה. היא מומנה (הפקה והפצה) ע"י התוכנית ללימודי מדע של אובמה, ולכן אין בה אפילו הפסקות פרסומת (כי לא רוצים לאבד את תשומת הלב השברירית של הילדים). אובמה גם הזמין בשבוע שעבר לבית הלבן (לכבוד שבוע המדע האמריקני) ילדים זוכי תחרויות מדע, מדענים ומגישי תכניות המעודדות ידע מדעי, ובן השאר השתתף בקטע של מית'באסטרז בעצמו. התכנית תשודר ב6.12.2010 והניסוי שאובמה ביקש להוכיח הוא הרעיון של ארכימדס למקד החזרי אור מ-500 שריונות נוצצים כדי לשרוף ספינת אויב, וצוות המכסחים מתכוון להשתמש בהרבה מאוד תלמידי בית ספר כדי להפיק את האפקט המבוקש. תוך כדי, הם גם הפריכו מיתוס חשוב אחר שהציק להרבה אנשים.

באסטד!

אסיים בלינק לניסוי הסקסיסטי האחר שבו קארי השתתפה. לא בגלל שאני סקסיסט אלא בגלל שהוא מצחיק וחביב, ובגלל שהוא לא אושר בסוף לשידור והוצג רק באירועים סגורים ספורים: האם בנות יפות מפליצות?

אגרת מקלט האינטרנט

למי שלא עוקב, יש חוק הסדרים חדש. השנה הוא לפחות פורסם מראש ואפשר היה לדון בו כשבוע. שבוע בלבד. הוא אמור לעבור קריאה ראשונה הערב.

עוד לא התעמקתי בכל הסעיפים המטרידים (ויש כמה שאולי עוד אכתוב עליהם, אבל לא הספקתי לקרוא עליהם מספיק), אך הראשון שצץ בטוויטר היה הסעיף של אגרת רשות השידור על כל בעל מחשב (והיו נסיונות להשית אותו על כל בעל סמארטפון). הרבה אפשר להגיד על האגרה (קרי: נגדה). בין השאר שאין קשר בין המס המועלה לתקציב הרשות, שיש לה מנגנון גביה כל כך יקר (שהם לא מפרסמים עליו פרטים בדו"חות) שלא הצלחתי לקבל מהם תשובה על כמה אחוז מהגביה מוצא על מערכת הגביה עצמה. אני רוצה רק להוסיף רעיון שיפור, כיון שלא נראה שיש מצב לבטל מנגנונים בארץ, אז אני רוצה להציע סעיף תיקון. בקנדה ומדינות אחרות נאסף מס מדיות בסך 30% על דיסקים וקלטות, שמועבר לארגוני האמנים כפיצוי על פיראטיות של מוסיקה. גם אם נאמין שאלו הקפים מוצדקים של גביה, לא ברור אם יש הגיון בהענשת כלל האוכלוסיה בעלות בלי לשחרר מצד שני את החוק המגביל את זה.

אני מציע אם כך שמדינת ישראל תמשיך לגבות אגרה מכולם, כי לכולם יש ממילא רדיו או מחשב או סמארטפון או מה שלא יהיה, אבל תפנה מהגביה משאבים למפיצי המדיה כדי שיסתמו את הפה, ויעשו דה-קרימינליזציה של העתקת מוסיקה וסרטים. כל אזרח ישראלי יקבל פשוט מנוי על חשבון המדינה לגרובשארק, טיונויקי, הולו וכל שירות דומה אחר, ונגמר הענין. במצב כזה אני אשמח לשלם אגרה.

לחלופין, אם יתחילו להפיק תכניות ברמת ה-BBC מדי פעם (לא, עמוד האש כבר לא נחשב, עברו 30 שנה). אני אתרצה. אם יתנו להוריד אלי הביתה את התכנים שכספי הפיקו, אני בכלל אהיה בשמים. קחו דוגמא מרשות השידור הממלכתית של נורבגיה, ששמה את כל תכניה על שרת טורנטים. אבל בואו נתחיל מזה שלא ימכרו לי שהאגרה משלמת על הרדיו כשכל תחנות קול ישראל מלבד קול המוסיקה (תודה לאריס) מוצפות בפרסומות.

עוד פוסטים וחדשות על שמוק ההסדרים אפשר למצוא באגרגטור של חנן כהן. ניתוח פרטני של הדברים אפשר למצוא בסדרה של פוסטים בעבודה שחורה, נכון לרגע זה היא כבר בת ט"ו פרקים.