Cheap knock-off
כל מה שTCP או HTTP וגם הרבה שקשור תרבותית וטכנולוגית ל"סדרת הצנורות" של חיינו המקוונים.
דליה פתחה לעצמה בלוג חדש בשם "האיסטניסית", אני לא בטוח למה כי בינתיים ממה שהכרתי אותה היא לא עושה רושם כזה 🙂
בשפה עשירה ומרתקת אני קורא אותה בפורום בתפוז ועכשיו בבלוג, על סיפורי אנשים, סיפורי ספרים וסיפור חיים עצוב ומרתק. אני לא איש של "עדר" אז לא המלצתי על בלוגים בבלוד-דיי האחרון, אני ממליץ עליהם כשאני נתקל בהם, ובבלוג הזה היה שווה להתקל.
תתחדשי וירצי וברוכה הבאה לעולם הבלוגים! שאלת אותי מה זה טראקבק, והפוסט הזה אמור לייצר אצלך אחד. ברוכה הבאה לצ'כונה 🙂
בגוגלבלוג מספרים לנו על יוזמה של גוגל לעודד אנשים לכתוב על נושאים שמעניינים אותם.
"רגע, זה לא הבלוגוספירה?"
לא… הם מעודדים אותם לכתוב מאמרים על נושאים מקצועיים, כמו ערכי אנציקלופדיה, והיוזרים יתנו להם ציונים ופידבק והצעות עריכה, ויהיו לינקים בין המאמרים.
"נו בסדר… אז זה כמו ויקיפדיה, נו מה?"
לא, נו! אבל הם מעודדים את הכותבים לשים שם את התמונה שלהם בשביל האגו ולשים פרסומות אדסנס ולהרוויח מזה כסף!
"טוב, אז זה כמו about.com… אז מה?"
נו אתה לא מבין? הם רוצים להשתלט לנו על הפייג'ראנק עם דפי מידע! הם מקנאים בדירוג הגבוה של הויקיפדיה! הם רוצים לדחוף את הפרסומות שלהם בכל מקום! זה יהיה מכת מוות לויקיפדיה!! אתה לא מבין שהיום הם שולטים על הקליק הראשון (דף הבית של החיפוש), הקליק השני (התוצאות וסדרן) ועכשיו הם רוצים להשתלט על הקליק השלישי!! תוכן התוצאות! ויהיו שם פרסומות אדסנס!
"א. חה
ב. חחה
ג. פחחחחח!
"אם גוגל יהנדסו את הפייג'ראנק הם יאבדו את אמון הקהל. גם אם הם יוסיפו את התוצאות למעלה למעלה, איך זה שונה מתוצאות שאני מקבל היום בראש הרשימה מיוטיוב או גוגל וידאו או פרוגל או גוגל ניוז וכולי? ואיך זה בדיוק יהיה תחרות לויקיפדיה?
"זו תחרות לabout.com ולא לויקיפדיה, אנשים עדיין יעדיפו את הויקיפדיה להרבה מהדברים (איפה עוד תמצא אתר עם ערכים לפרקים של סימפסונס ולשחקניות פורנו ולמשחקים של אטארי 2600 בכפיפה אחת, ולידם טענה כי יש להם בקלות יותר מאמרים מאשר לבריטניקה?). חוצמזה, גוגל לא מארחים את השרתים של ויקיפדיה אצלם בחווה? אני חושב שקראתי על זה פעם משהו…"
(שיחה וירטואלית זו לא נערכה ביני לבין וויירד באמת. זה קרה אצלי בראש. מוזר לי שהם נלחצים מזה שגוגל רוצים להוסיף תוכן לרשת)
מה כן מפריע לי? מפריע שלגוגל יש זמן לפתח מנגנוני תוכנה יפים וגדולים אבל לא עוצרים לרגע כשהם מוסיפים לי את זרם הShared items ברידר בלי אפשרות לחסום (ראו פוסט מאתמול), או לדאוג שיהיה לי מנגנון לכתוב מימין לשמאל בג'מיל (יש פלאג-אין וגם סקריפט גריזמונקי אבל שניהם הפסיקו לעבוד לפני חודש בג'מיל החדש, ולדעתי זו לא צריכה להיות אחריות של האקרים לתקן את מה שגוגל עושים בחצי-שעה של עבודת תוכניתן.)
אבל רוצים משהו מצחיק/טעים לסיכום? גוגל פרסמו דף דוגמא ל"נול" כזה, מאמר מהגוגלפדיה. "תראו כמה יפה זוהר האגו של הכותב בראש המאמר בואו לכתוב אצלנו, תרוויחו כסף!". שני פרטים מעניינים: את הנול כתבה רחל מנבר, והוא מחובר לפוסט שכתב אודי מנבר (נפוטיזם! בגוגל! אוי!), אבל יותר מענין שהעמוד, עם פרסומות האדסנס שבו מכיל תמונה שמוכרזת CC-nc.
תורכם להגיב 🙂
בנאדם מנסה לקרוא דברים מעניינים וקופצים לו לינקים לדברים אחרים. כיביתי פרסומות אבל חברים שולחים לי לינקים (זה עדיף למצבים שהם שולחים לי אטאצ'ים של 2-3 מגה של סרטים שאפשר לראות ביוטיוב). אם קודם חשבתי שיש לי בעיות ריכוז, קריאה ברשת מחמירה את זה, כמו ללכת לאיבוד במרק אלפבית. והיום גוגל רידר הוסיף פיצ'ר שמוסיף אוטומטית את רשימות הSHARED ITEMS של משתמשים אחרים אם הם הרשימת הקונטקטים שלך בGMAIL. כן, אם התכתבת עם מישהו אפילו פעמיים, כבר דוחפים לך במורד הגרון את הלינקים שהוא חושב ששווים. איך גיליתי את זה? הפוסט המעוצבן-בצדק הזה הופיע לי פתאום ברידר. איך הוא הופיע שם? כי גוגל רידר פתאום מראה לי בלי שביקשתי את האייטמים ששרון אוהבת במיוחד, ומסתבר שגם היא לא אוהבת את הפיצ'ר.
האם גוגל מתחילים לאבד טאץ' עם ההגיון בנסיון להדביק את פייסבוק? איבדו את שלוות הנפש ופותחים כאן סכרים שאסור לפתוח? לפחות הם נותנים לך להסתיר את הרעש שמייצרים אחרים, אבל למה באמת שכל לקוחותי העסקיים יראו עכשיו (פוטנציאלית, אם הם משתמשים ברידר) את מה שמעניין אותי בזמני הפרטי, אם אני לא הזמנתי אותם אלי לבלוג ולפיד הנ"ל? כלומר, במקרה שלי לא אכפת לי יותר מדי, כי הלקוחות שלי הם מהסוג המכוון-רשת שבוודאי גיגלו מזמן את שמי ומצאו את הבלוג הזה, וכאן בצד אני ממילא מסנדק את האייטמים שאני חולק מהרידר, אבל אני יכול לדמיין מקומות שהפיצ'ר האוטומטי הזה יעצבן הרבה מאוד אנשים ואפילו יפגע בהם.
גוגל, זה סטרייק שני או שלישי? אני חושב שאני אחזור בקרוב לאגרגטור הישן והטוב שלי גרגריוס אם זה ימשיך ככה, ואולי הגיע הזמן לתחליף ג'מיל גם כן. אני מודע לכל ההשלכות של סקיוריטי ופרטיות בשימוש בג'ימייל ועד היום השתדלתי לא לדאוג, אבל כשחברה מתחילה להוציא "פיצ'רים" כאלו בגלל פחד מפייסבוק, אני מתחיל לחפש איך לחזור לקונכיה שלי.
מצד שני, אם איבדתי כל פוקוס וגלשתי לכל הכיוונים, תראו מה למדתי…
* בילי קונולי משחק באיכס-פיילז 2.
* שביתת הWGA עלולה להרוג את להרוג את פאמילי גאי, או לנסות להמשיך בלי מקפרליין. לא ברור לי איך אפשר בלי הכותב הראשי והקולות של פיטר, בראיין וסטואי.
* עוד סיבה שהWGA חייב להפתר כבר – התכנים שמופקים בבית הלבן הם לא תחליף.
* אבל מה אני דואג על השביתה של זכויות התסריטאים בחו"ל כשזכויות האדם נרמסות בארץ. אייטם מעניין של פויר.
* ולבסוף, קטע מוזר של אזרח אמריקני מודאג בשם קרלוס נוריס, שרוצה לבטל את הפרדת הדת מהמדינה. תגידו, הו חטף שבץ לאחרונה? הוא לא נראה משהו.
יש עוד הרבה. רובם יותר מוצלחים. אבל זו רק דוגמה לכמה קשה להתמקד.
שי אתמול שאל אותי למה אני מאזין. אני אולי אחד הדפקטים האחרונים שאין להם נגן MP3. כשאני נוסע ברכבת תמיד יש איתי ספר וכשאני עובד אני צריך להתרכז בשקט, לכן אני שומע "המילה האחרונה" אם אני באוטו בשעות הנכונות או פודקאסטים…
* Cory Doctorow’s craphound.com – על קורי כתבתי כאן לאחרונה, הוא עתידן, סופר, ונותן נאומים יפהפיים על חופש ופרטיות. לפני כמה חודשים הוא התחיל להקריא סיפורים שלו (וגם ספר שהוא מעריך) בהמשכים. אחרי הסט הראשון הוא גם קנה מיקרופון נורמאלי, והפודים נשמעים יותר טוב 🙂
* אויר צח בNPR, תוכנית רדיו המשודרת 5 פעמים בשבוע וניתנת להורדה כפודקאסט כמו רוב שאר התכניות של התחנה. אני מוריד אולי אחת מכל 4-5 תכניות כי אחרת לא אספיק.
* עו"דקאסט שלפעמים מעניינת ולפעמים אינפורמטיבית, למרות שלרוב מבולבלת ונמרחת. אני נותן להם קרדיט על ההתחלה כי הם אנשים עסוקים וזו באמת רק ההתחלה שלהם בפודקאסטינג, אז אני מקווה שישתפר, כי הנושאים בהחלט מעניינים.
* EscapePod הוא פודקאסט סיפורי מד"ב ופנטאזיה מקצועני למדי של סטיב אילי, שמביא סיפורים קצרים קלאסיים ישנים וחדשים של סופרים ידועים לצד קצרים "צעירים" שנכתבו במיוחד לפודקאסט או ע"י עצמו וסופרים מתחילים אחרים. חלקם של הסיפורים הוא מקריא בעצמו, חלקם מקריאים ומקריאות הסופרים, או פודקאסטרים אחרים, חלק מהסיפורים מצחיקים וחלקם עצובים, וחלקם אפילו סקסיים (ברמה כזו או אחרת). ההתאמה אולי החביבה ביותר בין סיפור וקריין הוא Connie, Maybe, ממליץ גם עלקראפהאונד של קורי דוקטורוב (על שמו האתר של קורי לעיל).
האם אקנה יום אחד אייפוד? אולי iTablet כשיצא. לא מבטיח.
היום בבוקר צצה לי תגובה בפוסט ישן בבלוג.
עו"ד אחד בשם שי לביא, שלח לי אז מכתב איומים לעיקול חשבון אם לא אשלם חוב שלא קשור אלי על קו בזק שאיננו בבעלותי בעיר שבה מעולם לא גרתי שרשום על שם אנשים שמעולם לא שמעתי את שמם לפני כן.
למר שי לביא השארתי שתי הודעות לפחות והוא לא חזר אלי. נאלצתי להתקשר לבזק עצמם כדי לקבל איזה הסבר ולמרות שהבטיחו לי שהבעיה תוקנה, תהיתי אם המידע הזה יגיע בזמן אל מר לביא או שאולי חשבוני יעוקל לפני שאספיק להוציא פיפס. אותו "עבד כי ימלוך" לא נגע לי בחשבון אבל לא טרח גם להתנצל או לחזור אלי בטלפון. מאז לא שמעתי ממנו, עד הבוקר. הוא דורש ממני להתקשר אליו כי השמצתי אותו "בצורה מחפירה" והוא ישקול צעדים משפטיים. אתם מוזמנים לשפוט לבד, התגובה שלי אליו (כמו ששלחתי אותה באימייל אליו) מופיעה בתגובות.
אני לא הלמו, אני לא יודע להתחצף לאנשים, אבל אם אינני טועה אני לא חושב שיש לו כאן בסיס למשהו. אם קודם חשבתי שעצוב שאדם מבזבז את השנים הטובות שלו בלימודי משפטים כדי לעסוק בשליחת מכתבי איום לחפים מפשע, הרי שבתגובתו הילדותית אני מבין שהוא טכנוקראט ריק גם מבפנים, ולא רק מתוקף עבודתו. אני מאמין שהתגובה המוגזמת וחסרת ההגיון הזו לא תקנה לו או למעסיקו יותר מדי כבוד ובטח שלא לקוחות.
עדכון: לפוסט זה שורבב בלי קשר שמו של עו"ד אחר, ואיומים לא איחרו לבוא. השם הוסר לעת עתה, ולאותו ענין אתייחס לחוד בהודעה נפרדת. מספיק לי איום אחד מעורך דין בכל שבוע, לא צריך שניים.
w00t היא מילת השנה של מריאם-וובסטר. זה באמת יכנס למילון או שזה קוריוז של הצפת הצבעות באינטרנט?
האיטם הנ"ל הוא מ"הרג'יסטר" הבריטי, והם מרשים לעצמם לרדת על האמריקנים שכמה מילים ותיקות רק עכשיו מגיעות אליהם, אבל מצד שני נכנסות מילים כמו w00t או פייסבוק כפועל (כבר לא מגגלים אנשים בימינו, מפייסבקים אותם), והחביב ביותר אולי הוא Blamestorming. אני אוהב הלחמים כאלו, וכאן מדובר על הלחם כפול 🙂
ואם אני כבר בפוסט חדשות, עוד קצת לינקיה:
* טרי פראצ'ט מודיע כי גילו אצלו אלצהיימר 🙁 הוא מבקש מהמעריצים לא להתחיל להספיד אותו, יש לו זמן לכתוב עוד כמה ספרים. אם אתם מתחילים בדיסקוורלד כמוני, הנה מדריך, שמתוחזק באתר הזה בכמה שפות, אפילו בעברית (אוי, העיניים! אהההה!)
* בהודו לפי החוק: כבד את אביך ואת אימך או שתלך לכלא. אין לי מה להגיד על המוזרות הזאת. אולי לקוסטאנזה או וודי אלן?
* קורי דוקטורוב, יהודי יקר והגיבור החדש שלי, מדבר הרבה על זכויות יוצרים, קונים, DRM, פרטיות ושאר ירקות. שני אייטמים מעניינים השבוע: נגד הקינדל של אמאזון, ועל מותו הקרוב של פייסבוק. הוא גם סופר מוכשר שמפרסם את כל ספריו תחת CC-NC-SA והוא מזמין את הקוראים לעשות עם הסיפורים "רמיקס", עיבוד, תרגום ומה שבא, להקה אחת כבר הפיקה שיר על בסיס ספרו האחרון, וגם פרסמה את כל הערוצים הנפרדים של ההקלטה ברשת להמשך השתתפות המאזינים ביצירה. מומלץ!
* מתנות קריסטמס לחובבי סטימפאנק, ובובות לחובבי מוטציות
* יותר אנשים צריכים להשקיע במכוניות ירוקות (של השכן ירוקה יותר).
* המציאות מחקה אמנות – פחיות חמצן לנחנקים בעיר.
* הפורנו בד"כ בחזית הטכנולוגיה, קצת באיחור אבל הוא הגיע גם לרשתות החברתיות. אם תשאלו אותי, פנטהאוז והאסלר ופלייבוי הן אימפריות שלא מחזירות מספיק לקהילה. שייתרמו אולי מערכת החינוך? יש אנשים שחייבים חינוך מיני דחוף!
