תלתפסת לכל פועל

לפני שלוש שנים הזמנתי, ולפני כחצי שנה קיבלתי תלתפסת מפרויקט ריג'ידבוט בקיקסטארטר. בסוכות השנה הרצאתי על מה שלמדתי על תלתפסות בכלל, ותלתפסות RepRap ביתיות בפרט, ולאחרונה ההרצאה עלתה עם שאר התכנים המצולמים של הכנס לאתר העמותה.

אני מצרף פה את ההרצאה כפי שפורסמה ביוטיוב, אבל אני מזהיר מראש שלא צפיתי בכולה ואולי יש בעיות בסאונד והתמונות קצת קטנות בצילום. לכן אני כולל מתחת גם את השקופיות עצמן, שתוכלו להגדיל למסך מלא. אם הסאונד בלתי שמיש בעיניכם, אני יכול לנסות לייצר MP3 מהקלטה שביצע עוד חבר שלי שישב בקהל ואותה אולי אוכל לנקות יותר. ספרו לי אם לדעתכם זה דרוש.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=nsU366RfizM]

ההרצאה כולה נכתבה להצגה בדפדפן.. הנה לינק, והנה עמבד:

רשימה מן המאדים – עדכון לפוסט הקודם

Andy Weir

אוקי, אחרי סבב של ראיונות וניטפוקים של קהילת הספקנים, למי שלא קרא/הקשיב ללינקים שעדכנתי רטרואקטיבית בסוף הפוסט הקודם, ×”× ×” נקודות "לא מדעיות" בסרט (והספר) "לבד על מאדים". שוב, בהמשך יש ספוילרים, אז לכו לראות את הסרט קודם… להמשיך לקרוא רשימה מן המאדים – עדכון לפוסט הקודם

המלצה על הסרט שמשום מה לא נקרא "איש מאדים"

הספר The Martian, או כפי שתורגם לעברית "לבד על מאדים", מתאר סיטואציה בעתיד הקרוב, בו נאסא שולחת למאדים את סדרת המשלחות הראשונה שלה, לביקורים בני כחודש כל אחד. בין המשלחות המאוישות נשלחים לכוכב הלכת גם טיסות רובוטיות עם ציודים, אספקה וכלי הטיס המיועדים משלחות עתידיות לחזרה אל החללית (שנשארת במסלול כמו תחנת החלל בזמן הירידה לכוכב). הספר התחיל כסיפור סדרתי בבלוג של כותב מד"ב חובב, תכניתן בשם אנדי וויר. הצלחת הסדרה דחפה את אנדי להוציא אותו כרומן, ולמרות שלא זכה בפרס גפן, שמעו עליו בהוליווד וגם בנאסא, והתלהבו מאוד, ובצדק. יש כאן סיפור אנושי מעניין ומדע קשה, למעשה הבדיוני פה הוא הסיפור, לא המדע, עד כמה שאני יודע. בעיני ובעיני חברי הספקנים המדעיים זו קומבינציה שמאוד ראויה ודרושה, ותמיד צורם לנו כשמוותרים בהוליווד על דיוק מדעי בשביל העלילה. כאן לא חסכו בדיוק (וזכו עקב כך לשיתוף פעולה נרחב מנאסא) ויצא, לא למרבית הפלא, סרט נהדר. אנושי, מותח, מרתק.

ומכאן – קצת ספויילרים

להמשיך לקרוא המלצה על הסרט שמשום מה לא נקרא "איש מאדים"

על הזכות לזהות עמומה

לקוראי הותיקים אין פה כל חדש. אני רק מרכז לפוסט אחד את סיפור תמונת רשיון הנהיגה שלי בעקבות הפוסט של עידוק מהיום, כשגיליתי שקצת קשה למצוא את הפוסט המקורי עם הסרטון.

כולנו עושים טעויות מחוסר ידיעה. אני מודה שבפעם האחרונה שהארכתי את הויזה לארה"ב (שנת 2000 אני חושב), למרות היסוס מעוצבן, נתתי לבסוף את טביעות אצבעותי (לא זוכר אם 4, 5 או כל 10 האצבעות) לשגרירות ארה"ב בתל אביב. הן נוספו למאגר שכבר רצות שמועות שבחלקו דלף כיוון שמשתפים אותו עם עשרות גורמי ממשלה אחרים (לא רק פדרליים), ומי יודע – אולי נוצל לרעה. ×–×” ×”×™×” לפני 15 שנה. אי שם לפני ×›7 שנים, התחיל להופיע על המכ"ם שלי הנושא של זיהוי ביומטרי והצורך להתנגד לחקיקה שקודמה כקטר דיזל ×¢"×™ ×—"×› שטרית. לפני 5 שנים עשיתי תרגילים מקוריים אחרים כדי להתחמק מהמאגר הביומטרי של משרד התחבורה, על כך הפוסט ×”×–×”. היום אני משתדל להיות אפילו יותר זהיר, ב"עידן פוסט סנואודן", כמו שמכנים אותו בתקשורת.

מזה כמעט 20 שנה התמונות של הרשיונות אינן תמונות מחנות צילום שקונים ומביאים בכיס, כידוע לכם, אלא רשימת מקומות מורשים של משרד הרישוי, חלקם בחניות צילום או אופטיקה, הפועלים תחת רשיון ופיקוח מופרט של חברות כגון מרמנת, אחד הספקים המעושרים. אם יש שירות מופרט, הקבלן הזה (ועוד כמה דומים לו) יעמדו מתחת לחלון המשרד הממשלתי עם כפפת בייסבול ויתפסו אותו. כך הם מפעילים היום את הקורסים לנהיגה מונעת, את עמדות הצילום לרשיון, עמדות הנפקת רשיונות ההנפקה הבינלאומיים (למשל בסניפים של איסתא) ואף את מערך בחינות התיאוריה, וזה רק במשרד התחבורה. למעשה אני לא יודע אם יש שירות של משרד התחבורה מול האזרח שמרמנת לא מעורבת בו היום או תחליף אותו בקרוב.

במסגרת ריכוז המידע של הפעילים נגד מאגר משרד הפנים גילינו שלא מעט ידיים ממששות את מאגר התמונות של משרד הרישוי. למשל, תמונת הרשיון קופצת מול עיני הפקיד במשרד הפנים כשתמסרו לו/לה את מספר הת"ז אם היא חדשה יותר מהתמונה של משרד הפנים. למעשה המאגר מוזכר מספר פעמים בניירת בלמ"סית של משרד ראש הממשלה בגאווה כדוגמא ראויה של איסוף מידע ביומטרי, לקראת ההקמה העתידית של מאגר לכלל האוכלוסיה. לא, משרד התחבורה מתעקש לציין שאין ולא היה שימוש ביומטרי בתמונות, למעשה הם נשבעים ביקר להם שהמאגר לא ביומטרי בעליל, למרות שבמסמכים מצוין שהתמונות באיכות ביומטרית. להדיוטות: תמונה באיכות ביומטרית משמעו שהצילום באיכות טובה לדגימה ביומטרית להשוואה עתידית. הפנים מוארים בצורה אחידה ולא בצל, המבט קדימה ולא בזווית, העיניים גלויות, והרזולוציה כמובן גבוהה. לא ברור אם יש הוראות מיוחדות לגבי לבוש או היעדרו. כל זה מאפשר למשל למרמנת לזהות שאתם אלו שהתייצבתם לשיעורי נהיגה מונעת ולמבחן שבסוף הקורס ולא מישהו בשמכם. כל מי שעבר כזה בשנים האחרונות אולי שם לב שמצלמים את פניו בכניסה לכיתות הלימוד של הקורס, אתם מוזמנים לעשות אחד ועוד אחד. משרד הפנים לא מפעיל פונקציות ביומטריות על המאגר אבל אולי מרמנת כן. המאגר אם כך בידי משרד התחבורה, אבל גם משרד הפנים וגם מרמנת וגם לך-תדע-מי, ולכן למשרד התחבורה אין באמת שליטה אם אחד הגורמים האחרים שקיבלו לידם עותק מפעילים עליו אלגוריתמים שכאלו. ליתר בטחון הם מפגינים פרצופים נפגעים מאוד כשרומזים להם על זה.

מעשה שהיה ב-2009. בעודנו נלחמים בחקיקה המחטפית של המאגר הביומטרי של משרד הפנים בכנסת, התקרב קץ תוקף רשיון ×”× ×”×™×’×” שלי. כיוון שמראה משתנה (קרי, המידע הביומטרי מאבד את איכותו אם לא נדגם כל כמה שנים) נקראתי להצטלם מחדש. אם לא אצטלם – כך משרד הרישוי – אאבד את הרשיון ואת הזכות לחדש אותו. למעשה, אצטרך להוציא רשיון חדש כולל כל לימודי ומבחני ×”× ×”×™×’×” שאמור לעבור תלמיד תיכון. את הבעיה החלטתי לתקוף בשני מסלולים. הראשון ×”×™×” לשלוח בקשת חופש המידע לגבי טיבו של מאגר התמונות, השימוש בהם ולמי מותרת הגישה, תהליך שלקח יותר משנה וחצי ופורט בהרחבה פה בבלוג. השני ×”×™×” להתנזר מגילוח, משל הייתי שמשון הגיבור, במשך מספר חודשים עד יום הצילום, כדי לטשטש מה שיותר פרטים בצילום או סתם לא להיות דומה לעצמי עד כמה שאפשר. ברור ×”×™×” לי שאקט ×›×–×” לא באמת ימנע מהפקת פרמטרים ביומטריים מהתמונה אבל רציתי מחאה. התוצאה – עם מסגרת משקפיים אקראית אצל האופטיקאי (כולל תגי המחיר) שתסתיר את הגבות, פרצוף עקום במיוחד, פזילה בעיניים, לסת משוכה לשמאל וכל הא-סימטריות שהצלחתי לגייס בלי להכאיב לעצמי. קינחתי עם מחאת אורוול קטנה על המצח, ×”× ×” התוצאה:

רישיון בפיש-איי

אנשים חשבו ששאבתי השראה מהפסטפארי האוסטרי הזה, אבל האמת היא שאת הסיפור שלו הכרתי רק מאוחר יותר. מי שאולי קצת השפיעו היו הצמד חמד האלו. ניתן גם "לדפוק" את האלגוריתמים של זיהוי הפנים בשיטות של איפור משונה, אבל החלטתי לעצור בזה. למי שעוד לא ראה את התיעוד, שיהיה לכן בהנאה:

עוד על פרטיות בעידן המודרני, הציצו על ההרצאה הזו של עידוק, ויוטיוב כמובן מלא בעוד תופינים, גם מוזיקליים.

העיקר, כל עוד המאגר הניסיוני הזה אינו חובה (כרגע לפחות עד אפריל 2016 כמדומני) מומלץ לא להתנדב לתיעוד ביומטרי. התעקשו על תעודות מהסוג הישן. אנחנו מאוד בעד קדמה ותעודות חכמות, אבל המאגר הוא מסוכן, ועד שאפשר יהיה לקבל תעודות חכמות ללא מאגר, אל תסכימו ללחצים של משרד הפנים!

איך לא לעצבן לנו את הנגן

אין לי הרבה מה להגיד בפוסט הזה מלבד שנז"ק דיגיטלי הוא אכן נזק, ושנראה לי שאין לי היום מקוריות בבחירת כותרות פוסטים.

(כן, עוברים חודשים, אני לא כותב על הביומטרי או על פיגועי טרור, או מחטפי הגז, כי מי שעוקב אחרי בטוויטר יודע שאני גם ככה מיואש ולא נותר אלא לרטווט את הכתבים המובילים ולבכות. אז אם אני פותח כבר את הוורדפרס (ששדרג השנה יותר גרסאות משאני כתבתי פוסטים) אני אעשה את זה כדי להתלונן על הדברים הקטנים שמציקים לי. צרות עולם ראשון אם תרצו.)

באחד האמשים הזמנתי לי סטרימר קטן בקיקסטרטר. קופסת גפרורים שמתחברת בדיסקרטיות מאחורי הטלוויזיה, מבוססת פיירפוקס או-אס שהיא מעיין אדרואיד של עולם התוכנה החופשית. כשהמכשיר היה כמעט מוכן (לטענתם) הם פתאום החליטו להוסיף רכיבי תוכנת נז"ק דיגיטלי, לטעתם רק כך יוכלו המשתמשים להנות עד הסוף מאפשרויות הצפיה בנטפליקס, הולו+, אמאזון ושאר הירקות שממילא לא משדרות מחוץ לארה"ב אם לא תחמנת אותן עם VPN לכתובת IP אמריקנית ואולי גם כרטיס אשראי אמריקקי. לכבוד השדרוק, הודיעו, הם מעכבים את היציאה בכמה חודשים, מחזקים את המעבד ועוד כהנה. והנה עברו החודשים, המשתמשים שעוד לא התייאשו ובקשו החזר קיבלו הודעה מוזרה: "הסתבכנו עם הנז"ק הדיגיטלי, סוגרים את הבאסטה ומחזירים לכם את הכסף". מה קרה לתכניות המקוריות? לא ברור, אבל תאוריית הקונספירציה שכרגע נפוצה בין משתתפי הקמפיין היא שהעובדה שיש להם כסף להחזיר אומרת שקנו אותם, כנראה החברה הסינית שאיתה פיתחו את הפלטפורמה. אם יצא מוצר, הוא יהיה קנייני אני מניח. נו, לפחות הם מחזירים את הכסף, הקאקערים.

אבל זה לא פוסט תלונה, זה פוסט עשיה, ואם רוצים להנות ממשהו ראוי, צריך לעשות את זה בעצמנו. הרשת מלאה בסטרימרים זולים ויקרים, חלקם מבוססים לינוקס, חלקם אנדרואיד וחלקם (שומו שמיים) איזה חלונות אמבדד או משהו (לפי השמועות). אך אני איני מתכופף לטכולוגיות קנייניות כמו שאתם מכירים אותי, אז הנה התוכנית:

  1. רספברי פאי 2, עם קופסת ABS קשיחה וספק כוח – סביבות $42. אם אתם רוצים ספק שגם יודע לדחוף זרמים כראוי, אני יכול להמליץ על המפלץ ×”×–×”.
  2. להתקין דביאן וקודי על כרטיס 16GB, נגיד עוד כ$5.
  3. כבל HDMI.
  4. זהו. סטרימינג מהרשת, מכוננים של USB או משרת הטורנטים שבחדר העבודה. מי צריך יותר מזה, תכלעס? אה, וזה אפילו מריץ מיינקראפט לילדה, אז בכלל…

אופציונאליים:

לאחר שהתקנתם את התוכנה והחומרה, כדאי להציץ במדריכים של קודי ישראל ביוטיוב, או בפורום שלהם לענייני עברית וישראל, או בכל אתר בינלאומי אחר שבא לכם. לא צריך קופסאות מאד יקרות כדי לקבל בימינו את כל היתרונות מקום אחד 🙂

אני מקווה שלא שכחתי כלום. בהצלחה!

רוץ USB חלק שני, מה עושים עם כרטיסונים סיניים חשודים?

עדכון לפוסט הקודם, הגיעו הכרטיסים החדשים, מצטרפים אחר כבוד לבדיקה. הגיעו מפורמטים משום מה בפורמט VFAT, שלא אמור בכלל לתמוך במערכות גדולות מ32GB ברב מערכות ההפעלה… פה לחשוד?

תזמון עם מתאם USB של סאנדיסק:
15MB/sec קריאה על 6GB הראשונים, אח"כ נופל ל-4.5MB/sec ל2 הגיגהבייטים הבאים.
אופס. נראה הקריאות והכתיבות האטו ככל שהוספתי בלוקים, וזה ×”×™×” הפחד שלי מלקנות את הכרטיסים הזולים עד כדי חשד האלו מסין…. ניסיתי את הכתיבה הבאה ליצירת 24GB של אפסים על הכרטיסון:

for i in 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 ; do
  time {
    dd if=/dev/zero of=yoyo/test$i bs=1048576 count=2048
    sync
  }
done

והרי התוצאות מסבב כתיבה:
בלוק #1 2.15 MB/Sec (כן, לקח רבע שעה! וזה איטי יותר מהתוצאה הראשונה!)
#2 2.08 MB/sec
#3 2.07 MB/sec
#4 2.07 MB/sec
#5 2.05 MB/sec
#6 2.06 MB/sec
#7 2.03 MB/sec
#8 1.97 MB/sec
#9 1.77 MB/sec (בשלב הזה כתיבת בלוק בודד של 2GB לוקחת 19.3 דקות, אני לא יודע אם בגלל שהכרטיס התחמם או בעיה אחרת)
#10 1.63 MB/sec, בשלב זה עצרתי את התהליך, פשוט נמאס.

סבב קריאה:
2.7 MB/s קבוע בכל פעם, החלטתי לא להמשיך מעבר לארבעה מתוך עשרת הבלוקים. נראה מיותר.

בקיצור, לא דומה בכלל לתזמונים שראיתי ברשת (1 2) – מסקנה בינתיים, מסתמן שגם אם אלו הכרטיסים המקוריים של סאנדיסק, אולי אין מה לגעת בהם… מקבלים פה נפח, אבל הביצועים לא מרשימים.
עוד השוואה דרך היישומון הזה לאנדרואיד.
כרטיס סאנדיסק שכרגע בטלפון, 64GB: 7.35MB/s write
כרטיס 128GB "חשוד" באותו המכשיר: 3.9 – 4.4 MB/sec write
ודיסקון כיס 128GB "סוס" של SSK שהתחיל את הפוסט הקודם, לשם השוואה – 36MB/sec write
(זמני קריאה התעלמתי, כי היה ברור שהם נקראו ישר מהקאש בזכרון המכשיר, מאות מגה לשניה)
אז כאן נראה שהוא נותן ביצועים מאכזבים (הנה מדידות אחרות עם אותה התוכנה), אבל לא בלתי שמישים. לטלפון ולרסברי פאי זה אולי מספיק טוב.

בשלב ×–×” התקנתי את כלי F3, לפי המלצת הדוד, ונתתי לו לרוץ ולגלות מה הגודל האמיתי של הכרטיסון. כאן הפסקתי לחשוד…

âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=14651183 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 6.99 GB (1831398 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 14651183

Probe time: 38.72 seconds
Probe read op: count=46, total time=0.09s, avg op time=1.85ms
Probe write op: count=40, total time=19.92s, avg op time=497.95ms
Probe reset op: count=15, total time=18.72s, avg op time=1247.79ms

âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=15755055 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 7.51 GB (1969382 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 15755055

Probe time: 40.79 seconds
Probe read op: count=48, total time=0.18s, avg op time=3.79ms
Probe write op: count=40, total time=20.50s, avg op time=512.49ms
Probe reset op: count=15, total time=20.11s, avg op time=1340.50ms


âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=14651183 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 6.99 GB (1831398 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 14651183

Probe time: 67.90 seconds
Probe read op: count=50, total time=0.29s, avg op time=5.83ms
Probe write op: count=156, total time=52.48s, avg op time=336.43ms
Probe reset op: count=12, total time=15.12s, avg op time=1260.36ms

âžž sudo ./f3probe -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Probe finished, recovering blocks... Done

Good news: The device `/dev/sdb' is the real thing

Device geometry:
	     *Real* size: 29.72 GB (7791744 blocks)
	  Announced size: 29.72 GB (7791744 blocks)
	          Module: 32.00 GB (2^35 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 62333951

Probe time: 7.42 seconds

הכרטיס האחרון לעיל הוא כרטיסון 32G מקורי להשוואה, אם כן שלושה כרטיסים מזויפים מתוך 15. אני מניח שאין לי מה לבדוק את השאר, נכון? אתם מוזמים אם כן לשים X על החנות XINCHAOHOU בעלי אקספרס. זייפן מוכח. עוד למדתי היום, שאין מה לבחון עם כתיבה של אפסים, כי כרטיסון מזויף יחזיר לי אפסים ממילא מקבצים ש"כתובים" מעבר לגודל הדיסק. אני מנחש גם, כרטיסון 128GB אמיתי לא יגיע מפורמט VFAT בכלל, אלא ExFat או אולי NTFS.

בקיצור, פתחתי Dispute באתר, אני מקווה לקבל את הכסף חזרה. אם השמוקים יעשו לי צרות, אני תוהה מה נכון לעשות איתם. את הכרטיסים עדיין אפשר לפרמט לגודל האמיתי ולהשתמש ברספברי פאי וכדומה, אז עוד לא הכל אבוד, אני מניח…

בחדשות טובות, שאר הדיסקונים שקניתי בסדר לפי F3. לפחות זה.