אחרי כל הדיבורים על ניידות (דוגמא אחת מבין הרבה בלוגים) ואחרי שמשנה למנכ"ל פלאפון הוכיח שאין לו מושג מה הלקוחות שלו רוצים אני רוצה לציין שמשגעים אותי הקמפיינים הפסיכיים של בנקים וסלולאר. בחודשים האחרונים אני מרבה לנסוע ברכבת וכל תחנת עזריאלי (בינינו, אף אחד לא קורא לה "השלום") מרוצפת מקיר לקיר בפרסומות של אוראנג'. אין מקום לסלולארי אחר, אין מקום אפילו למפרסם אחר. הכל קידום אורנג'ים ובמיוחד לחיילים (כל משרתי הקרייה עוברים פה יום יום). ההתקפה ממשיכה בתוך הקניון עם עמדות חדשות לפרסום הדגמים החדשים והאופציות הפנטאסטומאליות שנפתחות ללקוחות. אני לא יודע עם הניידות עושה להם טובב כמו שהיא הפחידה אותם בהתחלה או מה, אבל זה הפך להפגזה בלתי נגמרת של ריבועים כתומים למוח. שיא הגיחוך היה ביום חמישי כשהעיתון החינמי של הרכבת (מישהו יודע מה קרה ל"ישראלי"?) מכר לא רק את העמוד האחורי אלא גם את כל העמוד הקדמי (שעד היום היו בו רק כותרות חדשות) לאורנג'.
התשובה של פלאפון – מגלחים את הפונינט הלאומית (?!). התשובה של סלקום: רגע חושבים. ואני חשבתי שסלקום קנו מראש ולמפרע את נינט לשנה-שנתיים מראש, לא? איך היא מעיזה לאכול מהצד עם פלאפון? אה, עכשיו קראתי בטוש שהיה לה גם פלירט עם אורנג' שלא ידעתי עליו. נו נינט, מתי קמפיין למירס?