עמי אילון לפני חודש: "אם השילוב [של אילון ומלכיאור] יכול להתקיים, יש תקווה לחברה הישראלית".
כמו שדווח בהרבה מקומות, עמי אילון שוב לא מוצא את מקומו. זה עובר מפאתטי לעצוב. ההתעקשות להקרא אדמירל ולא גנרל, הריצה לפוליטיקה בתנועה חדשה, הצטרפות והפרדות מהעבודה, נסיון להצטרפות למרצ בטענות שהוא שווה 10 מנדטים, הצטרפות למימ"ד(!?) ופרידה גם מהם חודש אחרי, ותוך כל אלו הוא מסרב להעביר את הכסא-ללא-תיק שלו בממשלה לחבר אחר במפלגה שהושיבה אותו שם.
הבעיה היא שאני מאוד מחבב את איילון בראיונות, ועצוב לי שיש לאדם כזה בעיה להתמזג עם העסקונה הפוליטית בשביל לעשות שינוי. אני לא חושב שההתרוצצות הנוכחית עוזרת לו לתדמית והקריירה, והיא כנראה נגרמת מחוסר נסיון. בעולם מתוקן אנשים כאלו לא היו צריכים ללמוד משחקי כיסאות ולהמר בהחלפת בתים פוליטיים בקצב אלא פשוט לקבל תפקיד מקצועי וגמרנו. עוד אדם בשורה ארוכה של אנשים טובים שלא יקבל את יומו עד שתופרד הרשות המחוקקת מהמבצעת, ועד שלא יתפוררו כל החישוקים והמחנות במפלגות הגדולות ואנשים מקצועיים ומשתפי פעולה יוכלו להנהיג באמת. אתם רואים את זה קורה?
למי אתה רוצה שהוא יעביר את הכסא שלו בקבינט הבטחוני? טוב מאד אם המחוייבות שלו היא לאזרחים ולא למפלגה.
גם לדעתי הוא מתאים יותר לרשות המבצעת מאשר למחוקקת.
לא רוצה שיעביר אותו לאף אחד. אני רוצה שישב בו ויתרכז במה שצריך לעשות ולא יבזבז את זמנו בקיפוץ בין מפלגות. לא מבין מה היה לו רע עם מקום שישי בעבודה, למה האגו שלו צריך להשתלט לו על שיקול הדעת בצורה כל כך מוזרה 🙁