משחק יחסי הציבור של אנדר

אנדר, למי שלא קרא, הוא ספר על ילד שעובר הכשרה כדי להציל את המין האנושי בהתמודדות עם אויב אכזר. אורסון סקוט קארד (שכתב את סדרת הספרים המצליחה) הוא אדם מאוד שמרני, נצר לשושלת מורמונים ידועה וגאה, שפעיל מאוד בקהילה ההומופובית (הם לא קוראים לעצמם ×›×›×”, אבל תכליס בינינו…) ומאמין ×›×™ הומוסקסואליות צריכה להשאר מחוץ לחוק ולהיות עבירה פלילית.

אנדר נראה כמו סרט מרהיב ויזואלית, עם שחקנים מצוינים, אבל קשה להתעלם מהמסרים המוסריים שקארד מביע בפומבי ולפעמים משחיל גם לספריו, יש כבר מי שקוראים להחרמת הסרט בכלל, ויש מי שחוזים שזה עלול אפילו לעבוד. אני מודה שאני קרוע. אני קוצה לראות את הסרט על המסך הגדול, ואני יודע שהכסף הולך בחלקו לכיסו של קארד, ומתוך זה בוודאי יתרם לארגונים אנטי-להט"ביים. צפות ברשת שמועות שלא מצאתי להן גיבוי, שהוא אפילו הכריז שיתרום נתח מהכנסותיו מהסרט למען המטרה, אבל לא ברור אם הכוונה לאחוז מוכרז מראש מההכנסות (מה שגורם לאנשים כמוני לרצות להמנע מלשלם על צפיה בסרט), או סתם תזכורת של "תחשבו איך ינוצל הכסף".

אני חצוי אם ככה. הצד האידאליסטי בי אומר שמפיק הסרט הוא איש מגעיל. הצד הפארקטי בי אומר שסביר שבין מאות האנשים שיצרו את הסרט יש יותר אנשים גאים מאשר הומופובים, ומגיעה גם להם משכורת. בכל מקרה, נגיד וענין "האחוז הקבוע לתרומה" הוא יותר משמועה, מה הייתם עושים? דיון פתוח, גו!

7 תגובות בנושא “משחק יחסי הציבור של אנדר”

  1. נדמה לי שרוב המשתתפים בעשיית הסרט קיבלו את המשכורת שלהם ואינם תלויים בהכנסות הסרט. מי שמרוויח בהתאם להכנסות הסרט הם מעטים. אל תשלם.
    ובעניין אחר, כשקראתי את הספר אני זוכר שהפתיע אותי העירום – הילדים ישנים בעירום ומסתובבים כך גם במסדרונות. הדבר מתואר באופן שממש לא קשור לעלילה ולא תורם לה. יש לי תחושה שההומופוביה של המחבר אולי מנסה לכסות על משהו.

    1. ראשית, ידוע שהומופוביה כ"כ קיצונית היא בד"כ כיסוי למשהו, וזה אפילו הוכח סטטיסטית.
      שנית, לא זכרתי תיאורי עירום בספר עד כדי כך נרחבים בספר, אבל הקריאה האחרונה היתה כבר לפני 3 שנים. מעניין.

    1. הלינק עובד, הוא פשוט מקפיץ לפידברנר כדי להוריד עומס מהשרת שלי. מתנצל אם זו בעיה, אבל עד היום עוד לא היו תלונות על הפתרון הזה.
      ולעניין – וואלה רעיון. יצא שנתרום דולר לארגון ישראלי על כל שבריר סנט שהוא יתרום לארגון אנטי בארה"ב, אבל לא נורא 🙂

  2. (איך אני מגיב פה לתגובה? זה אפשרי או שרק האדמין יכול לעשות את זה?)

    לגבי העירום שמתואר בספר – אני מסכים.
    יש קטע בספר הראשון, על קרב במקלחת שמתבצע בעירום, עם ילדים מסובנים ומים לוהטים. כולו נוטף הומו-אירוטיות בצורה מטרידה (כי מדובר בילדים שעוד לא עברו את גיל ההתבגרות). בגלל זה הפתיע אותי אחר כך לשמוע שלמעשה הכותב הוא הומופוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *