למרות הביקורת שלי נגד בטר פלייס, צריך להבין למה התשתית שלהם גאונית. תראו מה קורה כשאין לך תשתיות מסודרות ומעסיק צריך לדאוג לדברים האלו בשביל העובדים שלו. לצערי לא כל מעסיק בעולם הוא גוגל. למעשה סטטיסטית, אף אחד הוא לא גוגל.
מכוניות חשמליות ללא התשתית
מעשית, בדיוק אחד מהם הוא גוגל.
אני מקווה שהמעבר המסיבי למכוניות חשמליות יהיה ביחד עם המעבר למכוניות רובוטיות ושינוי מודל הבעלות (כי אם המכונית רובוטית, אין טעם שהמכונית שלך תעמוד בחניה כל היום – היא יכולה לשמש מונית אוטומטית, ואז צריך הרבה פחות מכוניות סה"כ, והרבה פחות מקומות חניה).
מכונית היא פריט יקר, ומעברים נפרדים יקחו יותר מידי זמן.
מעניין גם מתי ההכרה כי אנחנו לקראת סוף עידן מכוניות הבנזין יתחיל להשפיע על המחיר שלהן (כי ההערכה תהיה ש ה resale value ירד משמעותית).
ולמי שחושב שהמעברים האלו יקחו 30 שנה: ה kindle יצא לשוק לפני פחות מארבע שנים, והיום אמזון מוכרת יותר ספרים דיגיטליים מדיו על עצים מתים. כלומר תוך פחות מארבע שנים הספר הוחלף כטכנולוגיה המובילה להפצת המילה הכתובה. אם מישהוא היה טוען שזה יהיה קצב השינוי לפני חמש שנים, היו קוראים לו מטורף.
אם האוטו שלי ידפוק קופה מהצד בתור מונית אני רוצה אחוזים! אני גם רוצה שלא יגנבו לי את משקפי השמש מתא הכפפות, ואת הרזרבי מהבגאז', ושלא יסעו בו כושים וגזענים, איייייכס!
Funny, I still see plenty of books around, and very few kindles.
"Replaced in 4 years" is a huge overstatement.
The fact that Amazon sells more on media B than on A is an indicator, and a weak one for that matter. How many ebooks are Barnes and Noble selling? Steimatzki? How many ebook are sold in the Israeli book week? I thought so.
And then there´s the difference between a completely market dominated industry like the books and a heavily regulated and standardized industry with loads of safety considerations and current vessels and infrastructure worth at least 10000 times more than the print industry. I think 20 years is an optimistic estimate.
דניאל, ראשית המספרים ששי מצטט הם של אמאזון אמריקה, אני לא חושב שבאירופה השמרנית זה קרה גם כן, וגם אם זה קרה באמאזון דויטשלאנד, הרי שפלח השוק שלה בגרמניה קטן בוודאי בהרבה מפלח השוק בארה"ב – גם כי האירופאים שמרניים כקונים, גם כי הם שמרנים כמו"לים.
בארץ השמרנות היא אכן יוצאת דופן כי לרוב אנחנו רצים קדימה עם האמריקנים, אבל הבעיה שבשוק הישראלי יש רק קורא אלקטרוני יחיד והוא יקר למדי. אם יהיו אופציות (ובמיוחד פתוחות) אולי נראה שינוי.
לבסוף יש את השאלה של מה בדיוק נמכר אלקטרונית ומה עדיין בנייר? אני וזוגתי מאוד אוהבים ספרים ועדיין מעדיפים את שלנו על נייר, וזה לא סותר שלא מעט ממנה זה מד"ב 🙂 ספרי בישול ועיון אחרים לא אכפת לי שיהיו דיגיטליים. סיפורת אני עדיין אוהב בכריכה וניר, למרות שאני יותר ויותר מחבב ספרים מוקלטים בנסיעות היומיות הארוכות שלי לעבודה וחזרה. למעשה בזכות ספרי אודיו גמעתי השנה הרבה יותר ספרים מאשר סך כל הספרים ב-20 השנה האחרונות – ניל גיימן, שרה סילברמן, אורסון סקוט קארד, צ'ארלי סטרוס, קורי דוקטורוב, אסימוב, מארק טוויין, דן אריאלי, כריס אנדרסון ועוד כמה עברו אצלי באוטו בהנאה רבה. רק מיעוטם באופן חוקי, אבל זה רק בגלל הזמינות, לא בגלל המחיר 🙂
מצד שני, אם המכוניות היו נוהגות מעצמן היו פחות פקקים והייתי שומע פחות ספרים. העתיד, כמו ההווה, תמיד יהיה מלא פשרות 🙂
לגבי ספרים דיגיטליים: כן, ישראל (ובמידה פחותה אירופה) מפגרות אחרי ארה"ב. אבל גל השינוי הוא אדיר ומהיר, ועד סוף העשור הזה רוב רובם של הספרים שימכרו בעולם המפותח יהיו דיגיטליים.
אנחנו זקנים. ויש לנו העדפות ארכאיות. אבל אני בספק אם אני אתן לילד שלי (שהיום בן שנה וחצי) ללכת לביה"ס עם ספרי נייר – זה כבד ובעיקר זה לא יתאים לו להמשך החיים.
לגבי מכוניות רובוטיות: עירא – למה אתה מניח שאתה תהיה בעל האוטו ? אולי אתה פשוט תדבר לטלפון שלך ותגיד שאתה צריך מכונית מ"כאן" ליבנה, והאלגוריתם הגדול בענן ידאג לך להסעה, ויחסוך לך 50% מהמחיר כי הוא יודע מי עוד לידך צריך לסוע לאותו איזור. אם המכוניות רובוטיות, אין סיבה פונקציונלית לבעלות פרטית (או לרשיונות נהיגה – ביומטרים או אחרים).
אני אוהב שאתה מתייחס לבדיחה שלי ברצינות תהומית כל כך 🙂
אבל בעצם לא בדיחה. אם הרכבים לא צריכים נהג, למה הם צריכים להיות בבעלות אגד או דן? למה שלא אוכל להשכיר רכב אוטומטי ואתרום את זמנו לענן כמו שאנשים קונים דירה כדי להרוויח מדמי השכירות?
דרך אגב – היתרונות של מכוניות רובוטיות כל כך גדול (כמעט בלי תאונות דרכים, נוחות ושקט נפשי, היעילות האנרגטית שבנהיגה ואי הצורך ברשיון נהיגה ובבעלות פרטית על רכב) עד שאני מנחש שהמהפך יהיה הרבה יותר מהיר ממה שחושבים.
קראתי איפשהוא שהערכות אמריקניות (לא זוכר אם הערכות שוק או הערכות משרד התחבורה) היו שעד 2030, 50% מהמיילים שרכבים יסעו בכבישים יהיו באמצעים אוטומטיים. כלומר איפשהו יש הערכה שרוב האמריקנים השמרניים עדיין ירצו להיות בשליטה ליד ההגה ושאף אחד לא יגיד להם מה לעשות. אני תוהה כמה כובעים יאכלו 🙂
ואגב, אחת השאלות ששאלתי את אגסי בפגישה לפני שנה היתה אם המכוניות מגיעות מוכנות להוספה של מודול נהיגה עצמית וזכיתי למבט מבולבל והתעלמות. אם אנשים בחזית הטכנולוגיות וההנדסה כמו ב"פ ורנו-ניסאן לא חושבים במונחים האלו, אז יש לנו באמת עוד 7-8 שנים לפחות לפני שמכוניות כאלו יתחילו להגיע לשיווק המוני. חבל.
אם בוטן יוכל לנסוע לפאבים בת"א במכונית אוטומטית אני אהיה הרבה יותר רגוע.
אני חושב שיש סיכוי לא רע שזה יקרה.
"אני אוהב שאתה מתייחס לבדיחה שלי ברצינות תהומית כל כך" – אישתי שתחייה מתלוננת מדי פעם שאני לא מזהה הומור.
http://www.youtube.com/watch?v=DF7MroTLDfU
ההערכה של 7-8 שנים למכוניות רובוטיות נשמעת לי מופרכת.
הדוגמא הכי מפורסמת בזמן האחרון למכוניות רובטיות היא זו של גוגל, ולהבנתי הם נדרשו לשם כך לתשתית עצומה (הם שלחו נהגים אנושיים שהכינו סריקות מאוד מדוייקות של הכבישים בהן המכוניות יסעו. המכוניות משתמשות בגלאים כדי למצוא את מיקומן המדוייק בדרכים שנסרקו, ולנווט בהתאם. זה עדיין הישג טכנולוגי, אבל לא הישג כמו מכונית אוטונומית לגמרי).
הסריקות המוקדמות זה בעיקר כדי להריץ סימולציות, אני מניח.
מה הערכת לוחות הזמנים שלך אם כך? מתי מערכות כאלו יתחילו להמכר לקהל?
מך, גם אתה מוזמן לענות, כמי שעוקב אחרי הפרויקט, וכבוגר הקורצוייליברסיטה לסינגולריות 🙂
למיטב ידיעתי יש שלוש קבוצות בלתי תלויות שהצליחו ליצר מכוניות אוטונומיות (גוגל, איטלקית וגרמנית), ואע"פ שאכן גוגל בצעו סריקות מדוייקות של הדרכים, סריקות אלו לא נדרשות לנהיגה אוטומטית.
ישנן כמה בעיות שמונעות מסחור בשלב זה
* חוקים, ביטוח ואחריות משפטית.
* התנהלות המכונית במקרה שהדרך בפועל לא תואמת את המפה בכלל (מעקף, שיפוצים, שוטרים וכו).
* איך מבצעים בקרת איכות על עדכוני תוכנה – לא ניתן לנהוג מיליון ק"מ לכל תת-גרסה
אין לי הערכה טובה מתי יתגברו על הבעיות הללו.
צריך למצוא אי תחבורתי (ישראל? הלוואי) כאתר האלפא של העולם.
ראלית, ברגע שאנשים יפתחו בטחון במכונית הרובוטית שלהם, הם יתחילו לראות סרטים, לשחק WoW , לישון ובאופן כללי לא לשים לב לכביש.
אז המסגרת החוקית והטכנית צריכה להיות תואמת למציאות הזו – מכונית שיכולה לנהוג באופן בטיחותי ללא התערבות אדם, או לעצור בצד הכביש באופן מסודר ולהעביר שליטה לנהג האנושי. התערבות בזמן אמת של נהג גולש ברשת זה לא סביר.
ויש לזכור שכרגע מדובר בנהיגה אוטונומית לגמרי, זה עוד בלי לפתח שום מערכת MESH דינאמית שתשפר את ניהול הלחצים והניווט ע"י תקשורת חכמה בין הרכבים ו"ראיית נולד" מבחינת ויסות וניווט שאנשים לא יוכלו להגיע אליה לעולם, אלא רק להתקרב עם מערכות כמו Waze והמערכת העתידית של בטר פלייס.
להבנתי, למרות שסבסטיאן ת'ורן (ראש הפרוייקט בגוגל) הוא בעיקרו איש computer vision, הם החליטו לא לטפל בבעיה של הבנת המסלול בעזרת ראיה.
המפות שהם נדרשים להם צריכות לא להיות ברמת הכביש, אלא ברמת הנתיב (עד כדי מיקום באמפרים וכו'). הראיה של הנתיב בזמן הנסיעה (באמצעות מדידות טופוגרפיות בלייזר, לא פענוח תמונה) מיועדת רק כדי לבצע איכון מול המפה, כיוון ש-GPS לא מדוייק מספיק.
אם זה היה ככה, הם לא היו יכולים לנסוע סנטימטר בכביש שלא מופה על הסנטימטר כל כמה חודשים. אני בספק רב את הטכנולוגיה הזו סבירה כמשהו שגוגל היו בוחרים לפתח. זה לא נשמע ישים בכלל.
ממה ששמעתי ישירות מהאנשים של הפרוייקט בגוגל, vision זה חלק גדול מהמשוואה. הרבה LIDAR, מצלמות וכו (היה לי מזל לשמוע הרצאה שלהם ב SU בקיץ 2009). מכיוון ומדובר בזמן אמת ונדרשת תגובה מהירה, אני גם בספק רב אם נדרש data link חי לענן.
חיפוש מהיר מראה שיש הרבה יותר קבוצות ממה שהייתי מודע: https://secure.wikimedia.org/wikipedia/en/wiki/Driverless_car#Key_players
אני מנחש שהטכנולוגיה מוכנה לאלפא, בתנאי שיש נהג שיכול לקחת פיקוד שלא בזמן אמת.
כשלמדתי במכון ויצמן (כלומר, לפני 15 שנים בערך) דיבר איתנו יורם פנואלי על פרויקט פרומתיאוס שהוא עבד או ייעץ בו. ראיתי סרט ובו מכונית נוסעת לבד, ונראה היה שהטכנולוגיה רק מחכה לאישור חוקי ובקרוב זה יקרה. זה עדיין לא קרה.
הרעיון שם היה בלי GPS ובלי מצלמות, אלא כביש חכם – כל כמה מטרים קדחו בכביש ושמו מגנט.
אני זוכר דיבורים על פרומתיאוס מסוף השמונים ב"תצפית", אבל לא לצרכי נהיגה אוטונומית, רק לצרכי ניווט (לפני עידן ה-GPS).
אולי לא רק גוגל. מסתבר שגם אפל גם מחזיקה צי של 20 אוטובוסים על ביודיזל.
http://techcrunch.com/2011/06/07/steve-jobs-cupertino/
סטיב ביקש לפני שבוע אישור ממועצת העיר קופרטינו לבנות את הקמפוס החדש (ראו בלינק).
– "מה העיר מרוויחה מהבניה של הקמפוס?"
– "שאנחנו נשאר פה ונמשיך להיות משלם המיסים הכי גדול בעיר. אנחנו לא רוצים לעזוב למאונטן וויו" (מקום הקמפוס של גוגל)
– "תרשתו לנו את כל העיר ב-WiFi?" (רומזת לרשת הציבורית הפתוחה שגוגל פרשו על כל מאונטיין וויו)
– "אני תמיד חשבתי שתשתיות ציבוריות זה תפקיד של העיריה, ובשביל זה אנחנו משלמים לכם את כל המיסים האלו…" (מחייך, הם צוחקים, אבל יצא שמוק 🙂
אוטובוסים, שנוסעים כל הזמן באותו קו ותמיד מסיימים בקמפוס, קל מאוד להעביר לדלק פחממני אחר. זה עדיין מנוע בעירה פנימי, עדיין עם הטווח הארוך שנותנים מיכלי דלק גדולים – זה הרבה פחות חדשני והרבה פחות מעניין ממה שגוגל עושה.
ולגבי הרשת החופשית בקופרטינו – למה יצא שמוק? הוא בדיוק צודק.
א. כי יש תחרות יוקרה מול MV וגוגל.
ב. אני בטוח שבתור המעסיק הכי גדול מאוד מיטיבים איתו גם כך במיסים.
ג. כי הוא פסל על הסף, לא חשב אפילו להגיד "נראה".
גוגל חברה נדיבה ופזרנית, ראה את היחס שלהם בתרומה לתוכנה חופשית, פיתוח טכנולוגיות שאפשר היה לשבת על הפטנטים שלהן – כולל לא בתוכנה, וה-API המובנה בכל המוצרים שלהם. אפל עושה הרבה פחות למען אינטראופרביליות, ניידות מידע, גמישות ללקוחות וכולי, שלא נזכיר איך נלחמו עד ביהמ"ש העליון נגד ג'יילברייקינג. באפל אין שום "שלח לחמך". אני חושב שאפשר להגיד שזה אחד הגורמים שעזרו לגוגל להגיע לגודל שהיא הגיעה במהירות שהיא הגיעה.
עירא בעד גוגל
ימות המשיח 😉
בסימסטר האחרון, במסגרת קורס אקדמי שעסק בחדשנות טכנולוגית, ולאחר המלצה חמה של עירא ומך, החלטתי לבדוק לעומק את כל העניין של מכוניות אוטונומיות.
אני חייב לציין שהנושא הזה באמת מרתק.
נכון להיום, יש כבר מכוניות אוטונומיות כמעט לחלוטין, בהן נעזרים בעיקר גורמי ביטחון בעולם.
הידוע שבהם, ה-ATV (ר"ת של All-Terrain Vehicle), משמש את גורמי הביטחון של נתב"ג מזה שנתיים. יתרה מכך – חברות כמו TOMCAR ו-G-Nius הישראלית, כבר מוכרות מערכות כאלו, ולאחרונה G-Nius מכרה לצבא הבריטי כמה וכמה מערכות כאלו.
בנתב"ג הרכבים האוטונומיים מפטרלים, באמצעות הגדרת מסלול מוכן מראש, לאורך גבולות שדה התעופה. הרכבים מצויידים בכמה מערכות חשובות:
* GPS (מן הסתם)
* מערכות זיהוי גורמים ושינויים בשטח ש"נלמד" מראש (אינפרא-אדום, מיפוי טופוגרפי)
* מצלמות ומערכות רמקולים המאפשרות "יצירת קשר" (אזהרה, ככל הנראה) עם גורמים עוינים.
* מערכות נשק קטלניות ולא קטלניות – לצורך בלימת או עיכוב גורם עוין
* מערכת התראה ובקרה מובנית ואפשרויות שליטה מרחוק
בארה"ב משתמשים ברכבים כאלו בעיקר בגיחות לשטח בעת מלחמה, כאשר יש צורך בנשיאת מערכות נשק, מערכות פינוי פצועים וכו' – אך גם לצורך לוחמה בשטח בנוי. לפי מה ששמעתי, בישראל ישנו ניסוי שנקרא Mule, שאמור להיות הדור הבא של מערכות אוטונומיות: הרכב מסוגל לרחף ולפנות פצועים בשטח לוחמה בנוי. בינתייים ראיתי בזמנו את הסיפור של זה ביו-טיוב, ומעניין יהיה לראות אם זה יתפוס. נכון להיום, למיטב ידיעתי, יש רק אבטיפוס.
מבחינה אזרחית, הסיפור שונה לגמרי, אבל גם פה יש לא מעט חדשות מעניינות.
בחלק השני של העבודה שהגשתי, חקרתי וקראתי בקירוב 250-300 פטנטים באתר ה-USPTO (בסיס הנתונים של משרד הפטנטים האמריקאי), בכדי לקבל תמונה מלאה יותר. אמנם לא נכנסתי לעומקו של כל פטנט ופטנט, אבל חלק מהם משכו את עיניי ואת תשומת ליבי. הנושא הזה פשוט מרתק. הנה כמה מערכות קיימות, ש"דגתי" במהלך החיפושים שלי:
1. מערכת המנסה לנחש את תנועותיו של רכב אחר על פני הכביש.
2. מערכת האוגרת נתונים אודות אובייקטים הנמצאים מחוץ לרכב.
3. מערכת הנותנת אינפורמציה לגבי עומסי תנועה בכבישים באמצעות יצירת רשת בין-רכבית.
4. מערכת תקשורת יפנית המאפשרות "דיבור" בין מס' מכוניות.
5. מערכת המבצעת עיבוד תמונה (Imaging) של אובייקטים שונים על הכביש, לצורך זיהוי מפגעים על הכביש, הולכי רגל, מכשולים ועוד.
6. פטנט חדש לחלוטין, שאושר לפני כחודשיים – מערכת המאפשרת שינוי תאורה חיצונית בהתאם לאובייקטים הנמצאים בכביש ומול הרכב בו המערכת המותקנת.
7. מערכת המנסה להעריך תנועות מסוימות במרחב על סמך מעריכים שונים הנאגרים בבסיס נתונים.
8. מערכת המבוססת על אותות לווין – היא גם משדרת וגם קולטת שידורים באמצעות אותו לווין, ומאפשרת תקשורת בין רכבים שונים הנוסעים על אותו כביש.
9. מערכת המסוגלת "לחזות" תאונות על פי אגירת נתונים שונים ושימוש בחיישנים המקיפים את הרכב.
10. פטנט חדש נוסף – מערכת המאפשרת שליטה על הגנת הנוסע ברכב, באמצעות חיישנים מרובים שקיימים בתוך הרכב ומאבחנים כמה נוסעים יש ברכב ומה מיקומם.
11. מערכת המאפשרות שליטה על הרכב לצורך מניעת תאונות, ומאופיינת ספציפית בהגנה מפני Blind-Spots – אותם מרחבים הנסתרים מאיתנו בעת הנהיגה – כגון רכב הנצמד אלינו מן הצד.
וכאמור – אלה רק חלק קטן ממערכות מהשנים האחרונות, שהפכו לפטנט מאושר. מי שרוצה לקבל קצת מספרים של פטנטים וכאלה – אני אשמח לחלוק (קחו רק בחשבון שמדובר בעבודה שאינה ברמת סמינריון, והיא מוגבלת במידע שלה ובהיקפה).
כיום, חלק מהמערכות הללו קיימות כבר בשוק האזרחי, אך בגלל המחיר שלהן, המערכות מותקנות ברכבי יוקרה בלבד (לדגם או שניים של מרצדס יש היום מערכת השתלטות אוטומטית על מערכת הבלימה בעת זיהוי מכשולים בכביש כגון רכבים אחרים שנכנסים למסלול, הולכי רגל ומפגעים אחרים).
אני מניח שכמו שה-ESP – מערכת בקרת היציבות, שהחלה בתור מוצר לעשירים בלבד והפכה לסטנדרט כמעט בכל רכב החל משנת 2008 – ברגע שיצליחו להוריד את המחיר, או לפחות העניין הזה יהיה של בטיחות בדרכים יהיה חשוב מספיק לממשלות (מספיק בכדי לסבסד או לתת הטבות משמעותיות למי שיתקין אותן ברכב שלו), וברגע שיצליחו לפתור את הבעיה המשפטית הסבוכה – הסיפור הזה יתחיל להתגלגל כמו שצריך.
בקיצור – אני חושב שזה רק עניין של זמן. כמה זמן? אני לא יודע אם הנתון של 50% בשנת 2030 הוא הערכת חסר או יתר, אבל אין ספק שאנחנו לבכיוון הנכון.