ועוד ידיעה על פרטיות – חוק המישוש

הייתי מוסיף באייטם על הביומטרי אתמול אבל זה טרי מהבוקר: עבר בקריאה ראשונה חוק שיאשר חיפושי גוף ברחוב גם ללא חשד ולא באיזורים "חמים", אלא סתם להטפל לכל אזרח. הניחוש שלי: עדיף תשתדלו להראות אשכנזים ולא מסוממים.

עדכון: החוק בינתיים קיבל את הכינוי "חוק המישוש", ועלה לדיון ציבורי באתר "שיתוף הציבור" של השר איתן. תגידו להם מה דעתכם…

10 תגובות בנושא “ועוד ידיעה על פרטיות – חוק המישוש”

  1. למעלה מ- 950 אנשים עשו "לייק" לכתבה. אני רוצה להאמין שמדובר באנשים המתנגדים לחוק.
    7 מתוך 11 חברי הכנסת אשר הצביעו בעד החוק משתייכים למפלגה הדמוקרטית ביותר בכנסת, "ישראל ביתנו".

    —————————
    טוקבקים מהכתבה המקורית:
    —————————

    90.
    מישהו יודע את שמות הח"כים שהצביעו בעד?
    אבנר, 31/05/11 11:18
    מעוניין לכתוב לכל אחד ואחד מהם מיילים אישיים. אם מישהו יודע, אודה לו אם ישאיר את השמות כתגובה.

    אני יודע 🙂
    כן כן, 31/05/11 13:15
    זאב אלקין הליכוד
    יריב לוין "
    ציון פיניאן "
    יצחק אהרונוביץ ישראל ביתנו
    רוברט אילטוב "
    אנסטסיה מיכאלי "
    אלכס מילר "
    חמד עמאר "
    דוד רותם "
    ליה שמטוב "
    אברהם מיכאלי ש"ס

  2. לא הבנתי איפה מופיע שם על רשות לחפש סתם כך ברחוב ללא חשש סביר. ממעשה אלימות כנגד מישהו אחר, על בסיס של אירוע תוקפני שכבר קורה, אך טרם גלש לפגיעה פיזית בנשק.

    ה"חיפוש ללא חשש" -אינו מתי שבא לשוטר. אלא ההחלטה על חשש כללי לאיזור מסוים על בסיס היעוד שלו, שכבר ידוע מזמן שהוא מועד לאלימות, כאשר האזרח מיודע מראש שבאיזור זה הוא עלול לעבור חיפוש. ההחלטה היא על ידי מפקד מחוז.

    זה לגבי החוק (היבש…)

    בפועל. אם הייתי בליין, אוהד כדורגל, אדם הנוטה להתקפי אלימות, או כל אדם שמראש מודע שייתכן ויבצע תקיפה בנשק וכו', זה בוודאי היה מרתיע אותי מלשאת אותו. כך שהחוק הגיוני.

    אם רוצים לא לתת למשטרה יותר סמכויות, צריך להציע פתרונות יעילים אחרים.

    מישהו מכיר חברה שהצליחה למזער את האלימות בלי אכיפה כזו?

  3. ברובה המוחלט של אירופה אי אפשר לחפש עליך בלי עילה ברורה או איום קונקרטי, ובחלקן אפילו אסור לעצור אותך על עבירות כמו החזקת סמים שנמצאו בחיפוש שכזה גם אם הוא היה לגיטימי. בתכליתו, חוק המישוש הזה מתיר למשטרה להטריד את האזרחים עוד יותר בקלות ממה שהם כבר ממילא עושים היום.

  4. אסף, בוא אני אסביר לך איפה הבעיה:
    לפני שנתיים-שלוש פלוס מינוס, הלכתי לי ברחוב תל אביב בערב, לבד. לא באיזור מוכה פורענות, לא באיזור מועדונים או מכירת סמים ידועה – סתם ברחוב מאז"ה התל אביבי.
    לא היה עליי נשק, סמים, או רכוש גנוב כלשהו.
    לידי נעצרה לפתע ניידת, והשוטרת צעקה לי לעצור. לא חשבתי שהיא מתכוונת אליי, כי לא היתה לה שום סיבה לחשוב שאני עושה משהו לא חוקי (מה גם שאני בדיוק הטייפ-קאסט של האשכנזי החנון עם הקוקו והמשקפיים). אז המשכתי ללכת.
    הדבר הבא שקרה היה, שמהניידת קפצו שוטר מהמושב האחורי וגם השוטרת שצעקה לי לעצור.
    שניהם הקיפו אותי מלפני ומאחור, ודרשו לדעת בתקיפות למה לא עצרתי, וכן להציג להם תעודת זהות.
    במקרה לא היתה עליי תעודת זהות, אלא רישון נהיגה בלבד. הסברתי להם את זה, והם החליטו שאני מתחכם איתם.
    השוטר נשאר לידי בזמן שהשוטרת הלכה למחשב של הניידת לבדוק אם אני חשוד במשהו.
    כמובן שהמחשב לא העלה דבר.
    הם החזירו לי את הרישיון, אמרו לי להקשיב בפעם הבאה שקוראים לעצור, והלכו.
    בלי סליחה, בלי כלום. סתם הטרדה של מישהו שלא היתתה להם שום סיבה או עילה לעצור אותו.

    הדבר הזה קרה הרבה לפני ש"חוק המישוש" הזה עבר השבוע, והוא לא מקרה יחיד. אבא שלי עבר דבר דומה במהלך אחת מההליכות שלו בערב, לפני כמה שנים. זה קרה ברעננה. לא בדיוק אדם או איזור מועדים לפורענות. ותאמין לי – אני מכיר לפחות עוד 2-3 סיפורים כאלו, שלא לדבר על העובדה שמשטרת ישראל נוטה לשקר במצח נחושה גם בבתי המשפט.

    עכשיו תוסיף לסיפורים הללו את העובדה שהם יכלו לבצע עליי חיפוש גופני על לא עוול בכפי.
    זה נשמע לך הגיוני?

    כי לי זה לא נשמע טוב בכלל.
    יש סיבה טובה לכך שעד היום המשטרה היתה זקוקה לעילה סבירה או חשד סביר בכדי לבצע חיפוש על גופו או בביתו של אדם. קוראים לזה "זכויות אדם", והחל מאתמול יש לנו פחות מהן. סליחה – עוד פחות מהן. מן הסתם זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שהמשטרה הופכת לאח הגדול, כאילו היינו במדינה טוטאליטרית.

    מיום ליום אני רואה את המדינה הזו מידרדרת, בשם איזו הצדקה חסרת שחר.

    נכון, אני בהחלט מסכים איתך שצריך להגן על האזרחים מפני אלימות.
    אבל האם הדרך לעשות זאת היא ע"י מתן חופש פעולה אינסופי או למתן לגיטימציה לשימוש באלימות מצד המשטרה? אני חושב שלא.

  5. אני מודע למצבה והתנהגותה של המשקרה.

    אני בעצמי נפגעתי מזה…

    אני לא בעד מתן או צמצום סמכויותיה, כי אני לא יודע באמת כמה אפשר לסמוך עליה.

    יותר מעניין אותי זה מה לעשות?

    אם המשקרה לא אמינה. צריך דרך אחרת.
    אם המשטרה אמינה. אין בעיה לתת לה סמכויות.

    אז מה כדאי לעשות? הרי בסופו של דבר מישהו צריך להחליט מה עושים.

  6. אני לא יודע אם יש מקום מרכזי אחד. אפשר לחפש באתרי האו"ם אולי, או לשאול סוציולוגים. ויקיפדיה היא אולי מקום להתחיל ממנו חיפוש.

  7. תודה. הרבה פעמים עיקר התרומה למצבב ישראל הוא יבוא של רעיונות מחו"ל. צריך לחפש רעיונות להציע למקבלי החלטות. אלה שמוכנים להקשיב…

    לגבי הפניה של גיא, זה באמת מקומם שהשוטרים גורמים לאזרח לשקר. גם אני עשיתי את זה יותרת מפעם אחת. לפעמים זה עזר ולפעמים לא. אני לא שקרן מקצועי…

    אבל, נקודה מעניינת היא שבמשפט העברי, אם שני עדים מעידים בדיוק אותו דבר, הם פסולים. התורה יוצאת מנקודת הנחה מציאותית, שלא יכול להיות ששני אנשים יספרו בדיוק אותו סיפור. ברגע שזו הגישה הבסיסית, צריך הרבה יותר תחכום כדי לתאם עדויות. בנוסף, התורה עובדת בשיטת השופט החוקר. כך שהוא יכול להפעיל לחץ על העדים כדי לאמת את גרסתם. ולסיום, ישנם דיינים רבים היום, שנוהגים לצאת לשטח ולבדוק בעצמם את המציאות. מותר להם. כך הנהיג הרב ניסים קרליץ בבית הדין שלו, בבני ברק, ומתברר שיש לו "לקוחות" רבים שאינם חרדים או דתיים אפילו, שאומרים שהם באים דווקא לשם בגלל האמינות והרצינות של בית הדין. עד כדי כך שיש כאלו שכבר הכניסו את התניה לתוך החוזים מראש.

    הלוואי שכולם יהיו ככה…

להגיב על אסף לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *