אינטרנט על-חוטי

עברנו לדירה חדשה, כפי שרמזתי. עד היום ×”×™×” השרת (לינוקס) מחובר לקו מצד אחד ומצדו השני תחנת שעשועי ועבודתי להתפאר. עכשיו אני וזוגתי עברנו לבית מידות (דופלקס כדי שיהיה לי משרד לעצמי, AKA Fortress of Solitude), ומסתבר שמלבד אות חלוש במטבח למטה, הנתב האלחוטי לא מדגדג את שאר הדירה, והלא הילד רוצה אינטרנט בממ"ד, וכולנו רוצים מרכז בוקסי-מדיה בסלון…

אפשרות ראשונה היא לזנוח את ארבעת נתבי 802.11BG שיש לי פה ולקנות אחד חמישי עם N. אמרו לי שטווחיו נרחבים ואדרתו כה מהודרת, אבל ממה שקראתי גם קרינתו מזיקה שבעתיים, אז אני מחכה איתו עדיין.

אפשרות שניה במחירה היא העברת חוטי נחושת הידועים בעגה המקצועית כ-CAT5, אך הדירה שכורה היא ולמרות שבעל הבית ברח לפנמה, אני לא רוצה לעשות שמות בקירותיו.

ואז עלתה בי אפשרות שלישית, שמעתי כי בבזקסטור מציעים לאנשים פתרון לדירות מוכות-ממ"ד (או כמו שאני קורא לו, כפנ"ט. כלוב פאראדי נגד טילים). הרעיון הוא זוג (או יותר) של מתאמים שנתקעים לשטקר הרגיל, מצפינים בינהם את התקשורת בעזרת AES-128, והופכים את תשתית חח"י לרשת 200MBIT. חלום. משמועות הלכתי לבדוק באתר הבזקסטור, אבל הציוד לא מופיע שם. גם לא אצל KSP ואתרי ציוד אחרים. אני תמה! הנה מכשיר שחוסך לך קרינה, נותן לך מהירות מצוינת וחודר את שריון הממ"ד, למה אף אחד לא מוכר את זה? אז ככה. נתב אלחוטי עולה 200 ש"ח. מתאם אחד כזה עולה 190. זוג עולה 360 בבזקסטור. מתחילים להבין למה עמשראל לא יבחר את זה, ועדיין, האין בחוץ חרדים מקרינה?

התקשרתי למספר הבזקסטור שאמר לי שבשביל הזמנות אצטרך להתקשר 199, שם ×”×™×” קשה לקבל מידע אבל בסוף קיבלתי את המחירים לעיל. הבחורה ביקשה את מספר הטלפון שלי, התחלתי לדקלם את התפוז ואז התברר שאם אין לי קו בזק היא לא מבטיחה שזה יעבוד. מה הקשר? בירה נשר. מה שהיא לא ציינה ×–×” שאם אינני מנוי ADSL, אז אין לי איך לקנות את הממירים האלו בסובסידיה או בכלל. אבל את ×–×” גיליתי אחרי ביקור בנזקסטור של אשדוד ושריפה של שעה מהחיים והדלק שלי. עכשיו אני גם מבין למה הם לא מפרסמים אותו בגאון באתר הבזקסטור – פן יעלוזו בני הערלים הגולשים בהוט וחפשם אחרי עיזים יתומות להציק להן.

ולמה לא באמת? אם בזק מציעה את המוצר ללקוחות הADSL, למה הוט אינה מציעה משהו דומה? תשבי יתרץ החלטות שיווקיות. דבר אחד יצא לי לעשות בנזקסטור וזה להציץ לקופסא על הטוסיק ולגלות שהיבואן הוא שלודה. בירור אצלם גילה שהם עובדים כמעט אך ורק עם חנויות צילום, אבל יש באשדוד חנות מחשבים אחת שעובדת איתם, ואין לו במלאי. אז התקשרתי להזמין. האיש לא מחזיר מלאי כי "אין לזה ביקוש", הוא יוכל להזמין לי תוך יום יומיים וזה יגיע עוד שבוע. דגמים? מחירים? לא יודע. יש כמה חברות וכמה דגמים אבל הוא צריך לשאול. אני חיכיתי שעתיים לטלפון חוזר והחלטתי לא לשמור נאמנות, אני עובר לשלב החיפושים ביד2.

מסקנות:
– הפתרון אולי אחלה אבל אין ביקוש ×›×™ אף אחד משום מה לא רוצה לשווק את המוצר.
– יש מצב שאני טמבל והייתי צריך לקנות את ×–×” בשם מישהו שיש לו ADSL בבית, אבל אין לי כמעט אף אחד ×›×–×”. מישהו מקוראי מוכן לעשות לי ×’'סטה?

עד כאן לעכשיו, מברך אתכם ב"כוסנם בזק". המשך יבוא.

33 תגובות בנושא “אינטרנט על-חוטי”

  1. אני תוהה איזה אחוזים מאותם 200Mbps תקבל ברשת החשמל הישראלית המעולה* והיציבה**, ואני אומר את זה כגיק חסר חיים שאשכרה מסתכל בלוגים של ה-UPS שלו.
    אבל באמת, 4 ראוטרים ואין לך קליטה סבירה? זה קצת מוזר. אני הצלחתי להסתדר בדופלקס עם ראוטר G אחד (לינקסיס עם Tomato) פלוס כבל CAT5 לממ"ד.

    1. הם לא תלויים בחח"י, זה רק אצלי בתוך הבית.

      מה שכן, הפלת לי אסימון – לפחות אחד מהראוטרים האלו ניתן לצריבה מחדש עם WRT החופשי ולשמש בתור רפיטר! אולי זה רעיון לא רע, מלבד העובדה שהרפיטר המסכן ישב במטבח ויאכל חום ואדים. אולי אשים אותו מתחת למדרגות בחדר הכביסה כדי שיאכל רק חום 🙂

      1. בעניין רשת החשמל: בעולם אידאלי היית מקבל מחברת החשמל גל סינוס מושלם ב-50 הרץ על 220 וולט בממוצע. בשטח זה לא ככה, יש קפיצות והפרעות. שים לב איך האורות בבית מתעמעמים כשמדליקים מזגן. דברים כאלה פוגעים בביצועים של HPNA. כמה פוגעים? לא יודע.

        1. מוזר. אני לא יודע למה HPNA צריך להיות מושפע, הייתי רוצה להאמין שהמתכננים שלו ידעו שהם צריכים לתכנן אותו יותר אמין כדי להתמודד עם דברים כאלו (שקורים בהרבה מקומות בעולם, ולא ישתפרו עם השנים הבאות)

    1. אכן, אני אפילו אוהב את המחיר, אבל ברוב האתרים זה לא במחיר כזה ולא עם שטקר ישראלי. מלבד זה אין לי בעיה להוסיף 200 ש"ח ולקבל אחריות ישראלית. אני מתקמצן על דמי יבוא רק כשאני קונה משהו יקר באמת כמו איזה DSLR.

  2. אפרופו כוסנם, עוד ביטוי מהונגרית שהולם למצב הזה, "לופאס אה שגדבה". והמבין יבין. העיזים היתומות מאחלות שיבוא מזור יעיל ומהיר לבעיית האינטרנטים בביתך, כן יהי רצונו של חתול התקרה.

    1. נראה לי שפיספסתה את הנקודה – "כוסונם בזק" מבוסס על קטע קלאסי מהטלוויזיה (החמישיה הקמרית? לא הצלחתי למצוא את זה ביוטיוב)

  3. כשיס התקינו אצלי בבית את ה VOD הם נתקלו בבעיה – הראוטר בסלון והטלויזיה בחדר שינה.
    בעיה? אין בעיה – יש להם HPNA שכזה שמתחבר על כבל הטלויזיה ומעביר על גביו את האות של הרשת. עובד מצויין.

    אז אם יש לך תשתית כבלים בכל הבית ( או לפחות בממ"ד ) אתה יכול אולי לנסות להשיג כאלה (היצרן הוא UNIHAN אם זה יעזור לך בגיגולך)

    1. הא? אתה אומר שהם מעבירים דאטה בתוך הבית על הDOCSIS? אבל שאלתי אותם ואמרו שאין להם חיה כזו… זה דווקא היה יכול מאוד לעזור!

      לפי מה שאתה מתאר אבל אני אקבל אחד רק אם אקח מהם ראוטר והוא לא יקלט בכל הבית?

  4. הפתרון הזה היה קיים עוד מהימים שמועדון לינוקס הירושלמי היה עושה פגישות קבועות (aka הוא ישן). משום מה כל חברה שמוכרת אותו בארץ נשמעת כאילו היא מפחדת למכור את המכשירים האלה.. אני ממש לא יודע למה. נראה גם שלישראלים יש משהו עם ה-wifi.

  5. כמדומני ראיתי מתאם כזה בחוברת של באג, שווה להתקשר ולשאול, (לא מצאתי אותו באתר שלהם)
    שים לב שמדובר בדגם חדש, אני מכיר את הדגמים הישנים שמגיעים רק עד למהירות 15Mbps, לא מספיק בשביל הזרמת וידאו לדוגמה.

  6. יש לי netgear xet1001. נקנה ב-OfficeDepot במקור בכ-300 ש"ח לשתי יחידות ואמור לספק 85Mb/s. מנסיון בשני בתים הוא עובד (אפילו עם מפצלים, למרות שמדריך המשתמש ממליץ נגד). כפי שציין ר"ש, הוא בעייתי מעט עם מערכות חשמל שאינן יציבות לחלוטין (בעיקר במקומות בהם חשמלטורים יצירתיים יצרו כל מיני תת מעגלים).
    אני מצאתי את הציוד שווה ערך לרשת אלחוטית, דהיינו מתאים לפרוטוקולים סלחניים יותר (ר"ל לא streaming) וליחידות בודדות (לא bridge).

    1. 85Mb ולא מתאים לסטרימינג? עד כדי כך הרבה ג'יטר? אז יש בעיה. חלק לא קטן ממה שאני רוצה לעשות על הרשת זה לראות בסלון קבצי וידאו משרת סמבה בקומה השניה.

      בקיצור נראה שאני משחרר את ה-WRT54G שלי לחופשי והופך אותו לרפיטר, ושלוש על ישראל.

      1. סמבה?

        אז בשביל מה החבר'ה של VLC טרחו לכתוב לנו פתרונות חופשיים להזרמת וידאו, אם אנחנו בסוף משתמשים במימוש חופשי של פרוטוקול קנייני שנועד להעברת קבצים במקום?

        1. כי בסופו של דבר ישב בסלון משהו מאוד קומפאקטי, אולי Boxee Box, שלא יודע לדבר VLC, אולי אפילו לא NFS, אלא רק סמבה. אני לא יודע מה הבעיה שלך עם הפרוטוקול הזה, עד היום הוא נתן לי פתרון מצוין.

          עם VLC לא עבדתי אפילו. מה אומר הפרוטוקול? אני צריך להריץ שרת VLC מיוחד במחשב שלמעלה בו אגדיר את כל הספריות שאני רוצה "לשדר", ואז למטה אוכל לשלוף כל קובץ במחשב בקומה למטה לפי חיתוך שם או שנה או ז'אנר וכולי? כי זה הסידור המצוין (ועוד הרבה הרבה יותר) שנותן לי בוקסי.

          למעשה, עד כמה שאני יודע, הפרוטוקול של VLC עובד רק עם VLC, מה שהופך אותו לקנייני, לפי רב ההגדרות המקובלות בשוק, מצד שני סמבה היא אימפלמנטציה חופשית של פרוטוקול CIFS שהגדרתו הבסיסית חופשית היום (אם מתעלמים מהרחבות אקטיב דירקטורי).

          1. אני חושב שאתה מתבלבל עם משהו אחר.

            VLC מממש פרוטוקולים ידועים להזרמת וידאו. פרוטוקולים, שיש להם RFC, כמו למשל RTSP. בתוך הפרוטוקול, אתה יכול לקודד את הוידאו איך שבא לך, אז אתה יכול להשתמש בקודק חופשי כרצונך.

            הפרוטוקול אומר בגדול "אתה תגיד לי שם של קובץ וידאו, אני אתחיל להעביר לך אותו בקצב שלך בדרך נוחה לתצוגה".

            הייתרון של VLC הוא, שאתה יכול לשמור את הקבצים כמעט איך שבא לך, ומקסימום לקודד אותם on-the-fly בקודק אחר כך שהם יוכלו לרוץ גם על חומרה חלשה יותר.

            אבל ברור, שאם יש לך פתרון מהקופסא שעובד עם סמבה – אז תן לו לרקוד איך שהוא יודע. אפילו אם זה לצלילי החליל של מיקרוסופט. חשבתי שאתה מתכנן עכשיו את כל התצורה של הנגן וידאו.

            (לא ידעתי אגב שהם פתחו את CIFS לגמרי. החלונות באמת מכבדים את המסמכים שמיקרוסופט הוציאו?).

            1. הצצת פעם על בוקסי? אין מה להשוות את מנשק המשתמש. בוקסי הוא ממש מדיה סנטר, אתה נותן לו מקורות (מקומיים, סמבה, NFS, אולי גם RTSP), והא מאנדקס הכל, מנחש מה הסרטים/תכניות לפי מטאדאטה ושמות קבצים, מביא מ-IMDB את העטיפות והתקצירים, שם אותך על רשת חברתית פשוטה כדי שתוכל להמתיץ ולקבל המלצות, לחפש וידאו מקומי או ברשת, עם מאות פלאגאינים לאתרים פופולאריים של הרצאות אוניברסיטאיות, TED, פודקאסטים ועשרות סוגי תכנים וז'אנרים נוספים. כמובן שאת הספריה המקומית אתה יכול לחתוך לפי שם תוכנית או שם במאי או שחקן וכולי. אני לא רואה של-VLC יש משהו שמתקרב לקצה הנעל של זה.

  7. אכן, 200MB זה תקן HOMEPLUG AV שהרבה מוצרים עובדים איתו.

    לגבי 11N, זה יהיה הפתרון אם הנסיון הנוכחי יכשל – בניית ברידג' עם DD-WRT – ואחריו זוג מתאמי HOMEPLUG של בזק שאקבל דרך אמא שלי.

      1. אבל אני מבין שהפסקת לחלוטין לדבר בטלפון סלולרי. מכיוון שהקרינה שלו הרבה יותר חזקה מזה של כל wifi מסכן.

        בכל מקרה, שיקול אחר שיש הוא עד כמה הרשת זמינה לזרים. wifi זמין למדי. גם אם יש הצפנה, אפשר לפחות לדעת מי משדר מאיפה. אין אבטחה פיזית.

        לגבי רשתות חשמל: מה בדיוק המצב?

    1. מסביב למה? כדי לחבר ראוטר לחוטי בחוט למשרד שני כבל האת'רנט יכול להשתלשל בצורה מכוערת מחוץ לחלון, על הקיר החיצוני ולתוך חדר הכביסה, או לעקוף משקוך חדר שינה, לצאת לחדר המדרגות, לסובב את כולו עד לקומה התחתונה. שני פתרונות מכוערים.

      אני משתגע מזה שבית בן 8 שנים נבנה עם כל כך מעט שקעי חשמל בבית וללא שום שקעי ותשתיות רשת. בכל מקום יש לי מפצלים ומאריכים מכוערים. למה אין תקן נורמאלי לדברים האלו?

      ניקח למשל פינת טלוויזיה. יש פה שקע אחד חשמל ואחד כבלים. זהו. הרי בכל מקרה יהיה פה טלוויזיה, ממיר ואולי DVD, WII, רסיבר ועוד רכיבים, שלא נדבר טלפון אלחוטי צריך שטקר, מודע כבלים או קו טלפון-על-כבלים צריך שקע, אנחנו מדברים פה על מצב קבוע שבסלון ובפינת המחשב ממילא משתרשרות שתי שישיות שקעים, מלאות לגמרי עם מטעני סוללות וטלפונים ומכשירים לרוב. זה לא יכול להיות בטיחותי. למה משרד שהשיכון או מי שאחראי על תקני הבניה לא חושב על הדברים האלו ומכניס אותם לחוק המזורגג?

      1. תן לי לנחש – עוד לא הייתה מעורב בבניית/שיפוץ בית שמעורב בהחלטה איפה וכמה נקודות חשמל לשים? כל נקודה כזו (אם היא עשויה נכון ותקני) יכולה להיות לא זולה ואנשים כנראה מעדיפים לשלם את המינימום ולהוסיף "אמבטיות שקעים" איפה שהם באמת בסוף יצטרכו אותם. אפשר גם לתלות את האמבטיות האלה בצורה יחסית אסטתית על הקיר.

        בקשר לרשת – צודק אבל תבין שלא כל אחד במיינסטרים חושב על דברים כאלה, ואפילו פחות לפני שמונה שנים. זה עניין של גיקים ומי שמבין. אולי אודיופיל ישתגע מזה שאין לך בבית תשתית לרמקולים, פשוט כי זה לא משהו שמעניין אותך מספיק כדי להשקיע?

        1. א. אכן משגע אותי שאין תעלה לרמקולים. אבא שלי בנה רצפה לפני 35 שנה והכניס תעלות לרמקולים.

          ב. אמבטיות שקעים זה מכוער איך שלא תחבר את זה לקיר, וזה פחות בטיחותי.

  8. @צפריר:

    אבל אני מבין שהפסקת לחלוטין לדבר בטלפון סלולרי. מכיוון שהקרינה שלו הרבה יותר חזקה מזה של כל wifi מסכן.

    האמת, לא ביררתי עד היום. איזה שידור יותר אנרגטי ו/או מסוכן? אני מניח שסלולאר גומע הרבה יותר מרחק ולכן חזק בהרבה?

    ואני אכן מדבר בו פחות ומשתדל להשתמש בספיקר או תות כחול.

    בכל מקרה, שיקול אחר שיש הוא עד כמה הרשת זמינה לזרים. wifi זמין למדי. גם אם יש הצפנה, אפשר לפחות לדעת מי משדר מאיפה. אין אבטחה פיזית.

    זה לא בהכרח רע. למשל אם אני פותח בכוונה את הרשת שלי לגלישה לשכנים (תחת מגבלות traffic shaping), אני מכין לי אליבי יפה ליום שיעבור חוק לפיו חוסמים לי את הקו על חשדות לשימוש באתרי הימורים או טורנטים או אתרי חדשות אנטי-ציוניים…

    לגבי רשתות חשמל: מה בדיוק המצב?

    אמא שלי השיגה לי את הציוד מבזק דרך העסק שלה, אני מקווה שבימים הקרובים הוא יגיע ואנסה אותו. כרגע הראוטר של הבית הוא שרת לינוקס שמחלק כתובות ב-DHCP, אל הרשת הפנימית מחובר נתב אלחוט Netgear שקיבל כתובת IP סטאטית והוראה לכבות DHCP (להתחבר אליו קל ועובד). בקומה למטה קולט אותו מכשיר linksys שאמור לשמש תחנת ממסר עם SSID נוסף (מריץ DD-WRT) ואפשר להגיע דרכו ללינוקס ולעולם, אבל לא מקבלים דרכו משום מה תשובות לבקשות DHCP (אבל אם בוחרים IP סטאטי זה עובד). רציתי לחפור בנושא יותר לעומק אבל אין לי פנאי. אני בונה על זה שהשטקריה של בזק תפתור את כאב הראש.

להגיב על מר לייבוביץ' לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *