כמה מילים על סרטי החודש

שנה ומשהו חיכו זוגתי ובנה לאיירבנדר (הסדרה-שקראו-לה-אווטר-אבל-קאמרון-גנב-לה-את-שם-הסרט), ואז לפני כחודשיים ראינו את הקדימון ועיקמנו את האף, לאיפה הלכה המגניבות של הדמויות ותנועות הלחימה? ואז לפני חודש גיליתי שמביים אותו מ. נייט שאמשלאמאלמיין, והרגשתי שהולך להיות חרא של סרט. היום דישדשתי בעגבניותרקובות וגיליתי שאכן חציר העם – ניקוד 8 ולא יותר. אני ממליץ למי שעדיין קצת ילד ואוהב אנימה, להציץ בסדרה המקורית במקום זה. אני חושב שעל הסרט אני אוותר.

לצידו ולא במפתיע קיבל טוי סטורי 3 ציון גבוה אבל הופתעתי שגבוה כל כך! 99% לסרט לגיל הרך שכלל תכנים מאוד לא רכים – כמעט שעתיים(!!) שכללו התעללות קשה נגד דמויות אהובות, מוות, אלימות, הזנחה, בגידה וסצנה כואבת במיוחד לצפיה שבה מובלים כוכבי הסרט למשרפה על סרט נע, אושוויץ-סטייל. האם בני 5-10 צריכים לקבל אלימות בעוצמות מייקל ביי כדי להיות מוכנים יותר טוב לחיים? האם מועיל להם בגיל הזה לקבל מוות בכלל ומוות מתוכנן-מראש של צעצועים (איך תתרגמו planed obsolecense?) בצורה כל כך מוחצנת ומוקצנת? מדהים שרק שלושה מבקרים כתבו נגד הסרט מתוך כ-250 ביקורות שספר עגבניותרקובות (אחד מהם מספר גם על ההתקפה הנוראית שחטף על ביקורתו המנומקת, ג'יזס). אני ממליץ על הסרט אבל לא לילדים קטנים. עד כמה ש"צעצוע של סיפור 2" היה אפל ומדאיג, מספר 3 עוקף אותו פעמיים בסיבוב. אני יצאתי ברגשות מבולבלים מהסרט, וכועס על כך שאינו אפילו PG, שלא לדבר על PG13. אל תבינו אותי לא נכון, הסרט גם מצחיק ומרגש לטובה, אבל אני אדם שלא בוכה גם כשצריך (והפתיע את עצמו בפרק הסיום סוחט הדמעות של ד"ר הו לפני חודש), אבל טוי סטורי 3 כברר ממש תקע לי גוש בגרון, וזו מתקפה רגשית שאני לא מאחל לילדים בני 10. 8 בסולם הכללי, ציון 5 כסרט לילדים.

ואולי זה המצב הנכון ואני מזדקן? אולי כשפותחים וקוראים בעיתוני מדע על קטאסטרופות אקלים מתקרבות, בעיתוני כלכלה על קטסטרופות כלכליות, בפרסומים אחרים על משבר המשאבים, משברים פוליטיים, משברי תרבות, ילודה וכולי, אולי הסרטים האלו, האלימים לילדים, רק מכינים אותם לעולם האמיתי של עוד 20-30 שנה, ואני כנביא-זעם לא קטן צריך להגיד להם בכלל תודה? אנחנו חיים בזמנים מאוד משונים, אני חייב לציין.

8 Replies to “כמה מילים על סרטי החודש”

  1. "התעללות קשה נגד דמויות אהובות", "אלימות", – אלו מוטיבים שהיו בכל הסרטים בסדרה, כולל הראשון (זוכר את סיד?)

    "הזנחה", "בגידה" – מוטיבים שקיימים בסרט השני.

    "מוות" – מי?

    "האם בני 5-10 צריכים לקבל אלימות בעוצמות מייקל ביי כדי להיות מוכנים יותר טוב לחיים?"

    אה! עכשיו אני מבין את הבעיה. אתה חושב שלסרט הזה יש מטרה חינוכית כל שהיא. זה הליך מחשבה בעייתי, לדעתי.

    המטרה של הסרט הזה (כמו כל הסרטים של פיקסאר) הוא לספר סיפור מעניין בצורה מעניינת – זה מה שסרטים טובים אמורים לעשות. ליצור אימפאקט רגשי זה משהו שמגדיר סרטים טובים.

    "אני יצאתי ברגשות מבולבלים מהסרט, וכועס על כך שאינו אפילו PG, שלא לדבר על PG13."

    נו באמת! אני מבין שבמבי היה צריך להיות רייטד R לפי ההגיון הזה…

  2. איתן, כשהילדים שלך, אם יהיו לך, יגיעו לגיל 5-10, צפה בסרט שוב ותגיד לי שהוא טוב להם.

    הסרט הזה יותר אלים מכל סרט ילדים שראיתי אי פעם, ויזואלית ורגשית.

    1. מכיוון שלי יש ילדה בגיל הזה, אני יכול לומר שהיא נהנתה מהסרט, לא חשבה שהוא אלים מדי, אבל גם לא התלהבה ממנו יותר מדי. היא גם לא כל-כך אוהבת את הקודמים: יש לנו אותם והיא לא צופה בהם.

  3. "איתן, כשהילדים שלך, אם יהיו לך, יגיעו לגיל 5-10, צפה בסרט שוב ותגיד לי שהוא טוב להם."

    wow, that has got to be the most obvious response. EVER.

    אני לא בוחן סרט על פי התגובה של הילדים ההיפוטתיים העתידיים שלי – אלא על פי מה שאני חושב על הסרט – והסרט הנ"ל היה בין טוב מאוד למצויין – תלוי איך מתייחסים אליו.

    לגבי הילדים ההיפוטתיים העתידיים… הם כמובן, יקשרו לכיסא ויראו רק טלטאביז, כי אני מפחד מכל מסר מורכב שהם עלולים להחשף אליו בבית, כי אני לא מסוגל להתמודד עם שאלות שהם ישאלו אותי (כמו "למה הם הובלו לשריפה בלי להתנגד". על העולם הם ילמדו במחנה הריכוז בבית הספר.

    (ולכל מי שמתקשה בהבנה – הפסקה מעל היא סארקסטית).

להגיב על עירא לבטל