קיימות בכפיה? כמה מילים על "קנס המים"

עוד לא החלטתי מה דעתי על קנס המים, אומר גיל שהוא איננו תואם את רוח הקיימות, אבל אני לא חושב שזה באמת נכון.

הבעיה הכי רצינית בחינוך הציבור היא כמות האנרגיה והכסף שיושקע בהסברה, אבל אנשים עדיין לא יתקינו חסכם, או מיכל הדחה כפולה, עדיין לא יתקנו את הגומיה בניאגרה שממשיך להדליף מים נקיים לביוב כל היממה, ימשיכו להשקות את הגינה, ימשיכו לעשות אמבטיות, לא ישמרו מים אפורים להשקיה, וכולי. מה אפשר עוד לעשות מלבד להחליט על מספר (שרירותי, אני מודה, כשלא סופרים גינות פרי וירק) של ליטרים לאדם. האם באמת 4 קוב בממוצע לאדם לחודש הם הצטמצמות? כמה מקלחות והורדות מים אתם מצפים לעשות ביום?

הלכתי וחפרתי לי בחשבונות המים ששולח לי השכן, הלא הוא גם בעל הבית. מסתבר שבחודשים מאי-יוני-יולי צרכתי 6 קוב ואילו הם צרכו 100. יש להם שלושה ילדים אבל הם רוב הזמן לא בבית, במילים אחרות בבית ליד גרים שני אנשים פלוס "אדם" שלישי שייצג את שלושת ילדיהם, משמע אני משתמש ב-2 קוב לחודש בממוצע (כולל מקלחות יומיות, כביסה, בישול, שירותים וכלים) ואילו הם משתמשים בלמעלה מעשרה קוב לאדם לחודש. אמנם להם יש גינה להשקות, אבל כאן נגמרת לי הסטטיסטיקה, אין לי מושג כמה מתבזבז על הדשא היפה איך מיותר, וכמה באמת מועיל להצמחת עצי הפרי ועצבי הבישול. לסיכום אני מנחש שאפשר להצטמצם למצב שלא משלמים את קנס המים, אם קצת מפעילים את השכל הישר. הקנס הזה לא כל כך דרקוני, ואולי הוא ימריץ אנשים להתחיל להתנהג בחוכמה. בגיל אני לא מאמין שזה יפגע ללא אבחנה, ואין סיבה שזה יקרה לכם.

21 תגובות בנושא “קיימות בכפיה? כמה מילים על "קנס המים"”

  1. תגיד, מי אתה מכיר שיש לו מיכל הדחה חד כמותי? ואיך אתה משווה את יכל הניאגרה למים אפורים? העלויות של מחזור (או שחזור או איך שאתם לא קוראים לזה) של מים אפורים הם אסטורונומיות, גם למי שבונה בית חדש, ועל אחת כמה וכמה למי שיש לו כבר בית.

    אפילו אדוני, שמין הסתם אוכל בחוץ יותר מבבית, שותה יין יותר ממי ברז, ומפעיל מכונת כביסה פעמיים בשבוע לא עומד ב4 קוב, ואתה שואל אם זו הצטמצמות?? הדבר היחיד שהקנס הזה יעשה, כמו כל "קנסות החינוך" למיניהן (פקדון בקבוקים, שקיות פלסטיות שדיברו עליו) זה להשית עוד קצת מסים על מעמד הביניים, לדפוק עוד יותר את העשירונים התחתונים, ולייבש עוד כמה גינות. הרי לא באמת צריך צמחייה בעיר, נכון? רק בקיבוץ.

    http://israel.agrisupportonline.com/news/14.htm

    1. כן, אני עדיין נתקל במיכלים ישנים חד כמותיים אצל חברים, וכמו כן יש לי חברים שמדיחים תמיד ותמיד על מיכל מלא. אני משתדל לצמצם הדחות וכמויות בכל מיני דרכים: מים לאסלה שצברתי בדלי כשהמקלחת מתחממת, בקבוק מים תקוע במיכל כדי להפחית את נפח ההדחה, פיפי מודח פעם בשני סיבובים (אני שותה כמו שצריך אז אין ריח חומצה, לא לדאוג). אני משתדל לסגור את הברזים כשאני מסתבן. כל אלו גם המלצות של הרבה אתרים אחרים.

      כל אלו היו סטנדרטים של שימוש במים בתקופת הצנע, אז ביקשו מאנשים לשטוף את הריצפה במי הדחת הכלים, אותם אספו מהמקלחת (מתקלחים בעמידה בגיגית), ובסוף לוקחים את מי הספונג'ה ומדיחים איתם את האסלה. הרי לך מערכת מים אפורים במחיר גיגית.

      לגבי יין ואכילה בחוץ – I WISH! אני די מובטל בשנה האחרונה, אין לי מותרות כאלו, להפך, אני יותר בבית מאשר רוב האנשים בשנה האחרונה. אני לא קונה מים מינרליים, ולמעשה מעט מאוד שתיה בבקבוקים בכלל (גם מסיבות בריאות), אני מעדיף מי ברז מסוננים בבריטה. בחודשיים האחרונים אני טיפה אצל החברה שלי אבל רק לסופי שבוע ואינני עושה שם כביסה. זה לא השפיע על הנתונים שהראיתי לעיל.

      אני משתמש ב2 קוב בחודש.

      1. גם בצנע בטח לא באמת אגרו את מי הכביסה בשביל לשטוף כביסה. היה פקח שבא לבדוק שיש לך גיגית בבית וזה הכל. לדבר על איסוף מים בגיגיות בשנות ה2000 זה אנאכרוניזם. (טוב, אני אוסף מצים מהמזגן בשביל להשקות את הלימון, אבל זה כי גם אני קצת אנכרוניסטי). גיל צודק כמובן (נראה אותך משרשר את זה…). הבית הפרטי הוא אחרון הבעיות של משק המים בארץ. פשוט הכי קל להשית עליו קנסות ועיקולים. בעצם זה לא הכי קל. הכי קל זה לעשות מסעות פרסום חסרי תכלית (אור ירוק! אור ירוק!).

        1. לאסוף מי מזגן זה לא אנאכרוניסטי, מדובר במים שהם כמעט מזוקקים, וזה נפלא לשימוש בהרבה מכשירים שרגישים להסתיידות (מגהצים, מכשירי אדים) והשקיית צמחים רגישים כמו סחלבים, אבל כמובן השקייה בכלל.

          לגבי הצנע אמרתי "אז ביקשו" ולא "אז עשו", אני לא חייתי אז 🙂

          אבל עכשיו אנחנו יודעים שאתה גבר, זמ"מ, לאט לאט יפלו הקליפות, מואהאהאה!

  2. כדברי האמריקאים: ok, I'll bite.

    1. קנס המים הוא מס גולגולת – וכמובן פוגע בשכבות החלשות יותר. רק לשם הדוגמא: בני מעמד הבינוני / גבוה הרוכשים מים מינרלים יפגעו פחות.
    2. גופים בזבזנים – כמו מבנים ציבוריים או מסחריים לא נכללים בחוק. אם יש לי מנוי בחדר כושר או בריכה, אלך להתרחץ שם. אבזבז אותה כמות של מים אך משלם פחות.
    3. אורחים וחברים – בת משפחה תשהה אצלנו חודש. האם לחייב אותה בעלות המים שלה?
    4. אין תמורה – קנס המים לא מופנה ישירות לטיפול בבעיה, אלא מהווה עוד מקור הכנסה למדינה.

    ונשאלת השאלה, למה על צד השלילה. הבה נעלה את מחיר המים בצורה גלובלית ונעניק זיכוי לאלו המראים פעילות למען חיסכון כגון התקנת חסכמים, או הורדת צריכת המים.

    1. גיל, שאלות: 1. איך זה מס גולגולת יותר מאשר מחירם הרגיל של מים? האם לכל אזרח שמורות זכויות אמבטיה? האם יש לך דרך יותר אפקטיבית לגרום לאנשים לחסוף במים?
      1.1. "בני מעמד הבינוני / גבוה הרוכשים מים מינרלים יפגעו פחות." – מה?! אתה מתקלח במינרליים? ואם כן, איך תפגע פחות אם מחירם של מיים מינרליים (מפגע סביבתי חמור) עולים אלפי אחוזים יותר לגרם מאשר מי ברז, גם אם תשקלל את הקנס? על מה אתה מדבר?

      2. אכן בעיה. בנושא הזה יש בעיה בחוק.

      3. כנ"ל לכל מיני חוקים שיש להם תנאי קצה. למעשה לא הזזתי את כתובתי במשרד הפנים עד לחוק, כי בעלי הבית ביקשו ממני, כדי שהמכסות יחושבו יותר בסלחנות. שוב, איזה פתרון אתה מעדיף?

      4. הקנס משלם, אולי בעקיפין, על הקמת עוד מאגרי מים (למרות שאין גשם), על מפעלי התפלה ועל האנרגיה שמפעילה אותם (הידעת שכבר היום 15% מהמים בארץ מותפלים וזה גוזל 4% משוק האנרגיה שלנו? זה לא כסף?)

      1. 1. "מס גולגולת" הוא אכן לא המונח הנכון. כוונתי הייתה למס רגרסיבי (כמו מע"מ או אגרת הטלויזיה), שאינו מתיחס למצבו של היחיד המשלם אותו (להבדיל מביטוח לאומי או מס הכנסה).
        1.1 הכוונה היא למי שתיה כמובן. זה, מה שנקרא, בקטנה. אבל כל המס קנס הזה הוא בקטנה, היות והוא אינו משרת את פתרון חוסר המים.
        3. לבטל את החוק, כמובן…
        4. בעקיפין? זהו מס יעודי. באותה מידה ניתן לנתב את כל הכנסות ביטוח לאומי למשרד האוצר ולקוות כי הכנסות אלו יממנו בעקיפין גם את ביטוח לאומי…
        לגבי משק האנרגיה שלנו – זה כבר נושא לפוסט חדש.

        1. אז מה הוא הפתרון שלך למשבר המים, כשנראה שחינוך הציבור אינו עושה את פעולתו? האופציות הן לקנוס אותו היום, להפסיק לו את המים עוד שנה לשעות שלמות כל יום, או משהו מתוחכם וזול שאתה הולך להציע עוד 5…4…3…

          1. הפתרונות לא כהרף עין, אבל יש להתחיל עכשיו:
            1. תקינה אישור ושימוש במים אפורים (בשכונה שלי יש מתקן מוכן, אך אין תקינה ואישור הפעלה).
            2. הגברת יכולת השאיבה של המוביל הארצי לשנים ברוכות, כדי שיהיה ניתן לנתב מים עודפים למאגרים.
            3. סכרים.
            אף אחד מאלה לא פותר את הבעיה כאן ועכשיו, אבל קנס המים מקבע את הבעיה. לממשלה אין ענין יותר לפתור את בעית המים, היות וזאת הופכת להיות פרה חולבת.

            1. קנס כפתרון ביניים יאיט את הצריכה.

              ייבוש גינות שאינן גינות מאכל זה רעיון מצוין. לחלופין עידוד גידול של גינות מאכל כמו שעשו בארה"ב בשנות מלה"ע זה בכלל מבורך.

              תקינת מים אפורים – אכן נושא שדורש קידום. לא ברור לי איפה תקוע.

              הגברת יכולת השאיבה – אני חושב שיכולת לא חסרה, אבל אין מאיפה לשאוב, ואנחנו מזהמים את האקוויפרים הקיימים ואת מעט הבארות הנקיות שנותרו. זו סיבת המשבר.

              3. סכרים על מה? הקולורדו לא זורם דרך בית שאן.

  3. יש דרכים הגיוניות יותר לכפות קיימות:
    1. לאסור על השקיית דשא במי שתיה.
    2. לאסור על גופים ציבורים להשקות צמחים חסרי שימוש מעשי (ריח\צל\מזון\בידוד\קשירת חנקן).
    3. הקצאות משאבי טבע יוקצו למפעלים לפי רמת השמירה שלהם על הסביבה, מפעל שמקום ליצור זיהום (גם בתקן) ישפר את הסביבה, לדוגמא, משקם אדמות יוכל לקבל יותר משאבים – לוקחים ? תנו, לא נותנים ? לא תקבלו.
    4. לאסור על הקמת בתי שימוש מבוססי הדחת מים חדשים, חד וחלק, כל בית חדש שיבנה, יוקם עם מערכת לקימפוסט הקקי והפיפי, בנוסף כל עיריה תציב פחי קומפוסט, מי שיזרוק זבל לא ממוין יקבל קנס, המימון לזה יגיע ממכירת הקומפוסט שיווצר בהמשך ממה ממנו שישאר לאחר הטיפול בגינות העירוניות.

    סתם, ארבעה רעיונות שעברו לי עכשיו בראש בשניה, יש מצב שיש להם בעיות משלהם, אבל סביר להניח שהם כולם יותר טובים מלתת קנסות סתם על שימוש גבוה במים, אבל ממדינה שהולכת להעביר מי ים, מים אחד לאחר, עם סיכוי עצום לנזק ארוך טווח בשביל כסף אני לא מצפה לאף אחד מהם.

    1. יוחאי, איך תפקח במה מושקה הדשא? תיצור אלפי משרות פקחי מים על חשבון משלם המיסים כדי לבדוק מדשאות?

      3. רעיון "המזהם משלם" הוא חביב אבל הוכח כבעייתי. יוצא שמפעלים משלמים טיפה קנס יחסית לעלות הנזק האמיתי לסביבה ולבריאות השכנים. הארובות של "אורות רבין" לא משלמות על הנזק לאיכות חיי תושבי חדרה, וממילא כסף לטיפולים אחרי המחלה אינם משתווים למניעת הזיהום מראש.

      1. 1. כמו שאמרתי, יתכן שיש בעיה עם ההצאות, הן עלו בשניה.
        באופן אישי אני לא חושב שיש מקום לגידול דשא בישראל, מדובר בבזבוז מים ושטח מטורף, אני גם לא חושב שרצוי שהמדינה תאסור על גידול דשא, זאת גישה שגויה.

        2. לא אמרתי שמי שמזהם ישלם, אמרתי שמי שמזהם יוגבל בכמות המשאבים שהוא יכול לקבל, משמע ?
        מפעל X צריך כמות מסויימת של מים בשנה, אבל המפעל יוצר זיהום אוויר, הוא עדיין עומד בתקן ולא יקבל קנס ולכן מכסת המים של המפעל תוגבל ולא תהיה להם אפשרות לקבל יותר מים מזה.
        על המפעל יהיה להוריד את רמת זיהום האוויר שלו או לצמצם את הפעילות שלו עד קריסה, מה שיוביל בסופו של דבר לזה שכל מפעל שלא יוריד את רמת הזיהום שלו יקרוס.
        (מים היא דוגמא, יש משאבים נוספים).

  4. אחי (2 הורים 4 ילדים , הקטן תינוק וכלב ) החל לבדוק את הנושא,
    הוא גר בצמוד קרקע עם גינה קטנה.
    את הגינה הוא החל להשקות במים שזורמים לאמבטיה / מקלחת עד שהחמים מגיעים , (הילדות סוחבות את הדליים לגינה ). (אסלות דכמותיות וכד' ממילא היו לו.
    בקיצור התצרוכת ירדה מכ 50 קוב לחודש לאזור ה 2-3 קוב לאדם לחודש , והגינה אגב פורחת יותר.

    חיסכון כספי וכד'….

  5. חוזר רגע אל גיל וענין המס הרגרסיבי – מדובר במים, שהם מוצר צריכה בסיסי, ולא במס. זה לא שמורידים מחר את הפיקוח על מחיר לחם אחיד, זה רק אומר שמגבילים אותך בכמות המים שאותם תוכל לצרוך במחיר הבסיס (שהוא מאוד זול גם ככה). כמות ההגבלה היא שפויה לדעתי, והכרחית לפי מצב מקורות המים המתדלדלים ולא מתחדשים של ישראל, אז איך זה מס רגרסיבי? הוא פוגע בבעתי גינות פרטיות בצמודי קרקע ובעלי בריכות פרטיות, ויש להניח שהוא גם פוגע במי שעושה אמבטיות או מקלחות ארוכות במיוחד כי יש לו פנאי לזה. איך זה פוגע דווקא בחציון התחתון, נגיד?

    1. אוכלוסיה חלשה גרה בבנינים ישנים עם צנרת ישנה
      אוכלוסיה חלשה אינה ערנית לבירוקרטיה ולצורך לדיווח על שינויי כתובת או דיווח על נפשות בבית
      לאוכלוסיה חלשה יותר נפשות בגילאים צעירים יותר וצורכת יותר מים לבישול וניקיון

      1. ואוכלוסיה חזקה לא כ"כ מפריע לה לשלם עוד 200-300 ש"ח לחודש בשביל הירוק בעיניים והנשמה. מנגד לאוכלוסיה חלשה (שלא לאמר מוחלשת) כל קוב הוא משמעותי. כנראה שאלה שלא מגיעים לסף המס חשוב לחנך במיוחד.

    2. ללא קשר לאוכלוסיות – במידה והשנה הקרובה תהיה גשומה במיוחד, האם מס המים ישפר במידה כלשהי את מצב משק המים בשנים שחונות שעוד יבואו.
      יתרה מכך, מתי יהיה מצב עניינים בו משרד האוצר (שאיני זוכר כרגע כמה הידרולוגים עובדים בו) יחליט כי קנס המים אינו נחוץ יותר?

  6. הבעיה החמורה ביותר במשק המים במדינת ישראל היא שללא תמורה אני נותנים 50 מליון קוב בשנה לירדנים.

    הם אפילו לא משלמים לנו על ההתפלה שהם מאלצים אותנו לעשות. ועכשיו כיון שגם לנו חסרים מים אזרחי ישראל משלמים את מחיר הטעות הזו.

    אני לא רואה סיבה שהירדני ישקה חופשי את הגינה שלו ועלי יושת קנס.

    אגב גם אקוויפר ההר והמישור בסכנה: המלחה – עקב חפירות בארות לא אחראיות ברש"פ ובכפרים שהמשטרה חוששת להכנס לשם…
    זיהום המים – בכל הארץ עם דגש על האזורים שהוזכרו לעיל.

להגיב על זמ"מ לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *